פרשת הצוללות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרשת הצוללות היא פרשה הנוגעת למחלוקת על קניית 3 או 4 צוללות לצה"ל, וכן ל 4 לספינות טילים שנועדו להבטיח את מאגרי הגז של ישראל ולקשרים עסקיים בין אנשים בסביבתו הקרובה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין תאגיד הצוללות והספינות הגרמני תיסנקרופ, שסיפק את הצוללות והספינות, ומעורב גם בניסיון להפרטת תחזוקת הצוללות והספינות. במהלך נובמבר 2016 החלה להימתח ביקורת על אופן קיום העסקה ונטען כי הדבר בוצע בצורה פזיזה ולא טובה ואולי גם בניגוד לדעת הדרג המקצועי של צה"ל שהתנגד רק מספר חודשים קודם לכן לרכישת הצוללות. מחלוקת נוספת נגעה לעקיפת שר הביטחון משה יעלון בנושא. בתוך כך נתברר כי עו"ד דוד שמרון, פרקליטו של נתניהו מייצג את נציגה של החברה הגרמנית שבונה את הספינות וכי הוא פעל במסגרת עסקיו בניסיון להפריט את תחזוקת הצוללות. תוך כדי כך נגלו קשרים בין מיקי גנור, נציג תיסנקרופ בישראל לגורמים שונים בצבא ובשלטון וחשד כי קשרי הון שלטון הובילו להחלטות לא סבירות.

היבט נוסף הוא המחלוקת על הצטיידות ב-4 ספינות טילים גדולות. הספינות נועדו לכאורה לשמור על אסדות להפקת גז טבעי בעומק המים הכלכליים של ישראל, במרחק מאות קילומטרים מהחוף הישראלי. בדיעבד הסתבר שאסדות אלה לא קיימות. לאחר תום קידוח של באר גז באמצעות אסדה מועבר צינור מהבאר אל מתקן הפקת גז טבעי שיושב בתוך המים הטריטוריאליים של ישראל, קרוב לחוף הישראלי. לכאורה הספינות מיותרות. בדצמבר 2016 התברר כי הספינות נקנו על ידי הלוואה בצורה לא שגרתית.

היבט נוסף שהתגלה בפרשה הוא קשרים בין תאגיד תיסנקרופ לבין איראן. לא ברור אם מערכת הביטחון ידעה על קשרים אלה והאם היה בהם פתח לזליגת מידע רגיש לידי האיראנים.

התאגיד הגרמני תיסנקרופ

התאגיד הגרמני תיסנקרופ (Thyssenkrupp) הוא יצרן צוללות וספינות שאחראי בין היתר על ייצור צוללות הדולפין שנמכרות למדינת ישראל. התאגיד נוסד ממיזוג של החברות Thyssen ו–Krupp בשנת 1999. בשנת 2004 רכשה החברה הממוזגת את יצרנית הצוללות (Howaldtswerke-Deutsche Werft) HDW. התאגיד HDW היה מעורב בשורה של פרשיות שחיתות במכירת צוללות במדינות שונות.

בשנת 2014 קרס הבנק הפורטוגלי אספיריטו סנטו, וכתוצאה מכך נחשפו פרוטוקולים של הדירקטוריון, שמהם עלה שבעסקת רכש של צוללות גרמניות שולמו עמלות עתק סודיות של כ-30 מיליון יורו. היקף העסקה כולה היה כ-880 מיליון יורו. ‏[1]

העיתון הכלכלי הגרמני "הנדלסבלאט", קיבל בקיץ 2016 מאגר של אלפי מסמכים פנימיים של חברת "תיסנקרופ". המסמכים כוללים התכתבויות פנימיות, רישומי ישיבות, הודעות דואר אלקטרוני ודו"חות חקירה פנימיים של המחלקה המשפטית של החברה. מאז, פירסם העיתון סדרת כתבות החושפות חשד למתן שוחד ואי-סדרים סביב מכירת צוללות לטורקיה, פקיסטן, אינדונזיה, דרום קוריאה ומדינות נוספות. ‏[2]

מאז שנת 2009 מייצג איש העסקים מיקי גנור את תאגיד 'תיסנקרופ' בישראל בכל הנוגע לעסקות חימוש. ככל הנראה התאגיד הגרמני נהנה מהעזרה של גנור גם בעסקים בהיקף קטן יותר.‏[3]

לפי תחקיר שפרסם העיתון "הנדלסבלאט", איש העסקים מיקי גנור צפוי לגרוף לכיסו עד 30 מיליון יורו (כ-120 מיליון ש"ח) מעסקת הצוללות. העיתון נסמך על מקורות פנימיים בתאגיד תיסנקרופ. לפי חוגים פנימיים בתיסנקרופ, שמרון אף ישב לשולחן הדיונים עם התאגיד הגרמני. ‏[3]

השתלשלות היסטורית

רקע - רכישת 3 הצוללות הראשונות

שנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20

בתחילת שנות ה-80 החל בצה"ל בתכנונו של דגם צוללות חדש, צוללות מסדרת "דולפין". לאחר סקר שוק ממושך נבחרה גרמניה כמדינה שתייצר עבור חיל הים את צוללות "דולפין". בשל קשיי תקציב הוחלט בשנת 1990 להפסיק את הפרויקט.

בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה וירי טילי הסקאד מעיראק, שחשפו כי חברות מגרמניה מכרו ציוד לתוכנית הנשק הכימי של סדאם חוסיין (וגם לתוכנית הגרעין שלו), שכנעה ישראל את גרמניה להסכים לממן לה שתי צוללות חדשות בשנת 1991. [1] בהמשך הוחלט כי תיבנה צוללת שלישית במימון משותף של גרמניה וישראל.

הצוללת הראשונה, אח"י דולפין, הגיעה לישראל ב-27 ביולי 1999. הצוללת השנייה, אח"י לווייתן, הגיעה לנמל חיפה באוקטובר אותה שנה והצוללת השלישית, אח"י תקומה, הגיעה לישראל בשנת 2000.

רכישת צוללות מספר 4,5

העשור הראשון של המאה ה-21

בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, הזמין חיל הים הזמין שלוש צוללות המכונות "דולפין AIP", ארוכות יותר ובעלות הדחק גדול יותר, בהן יש מערכת המאריכה את זמן השהייה מתחת מים. צוללת רביעית, הראשונה מדגם זה, "אח"י תנין", נמסרה לחיל הים במאי 2014 והגיעה לישראל ב-22 ספטמבר 2014. צוללת חמישית, אח"י רהב הגיעה לישראל ב-12 בינואר 2016, וצוללת שישית, אח"י דקר, צפויה להגיע בשנת 2019.

לקראת הגעת הצוללות הוחלט לייבש חלק מהים הסמוך לבסיס חיל הים בחיפה לצורך בניית רציפים חדשים, שטח תפעולי ושובר גלים חדש. בעקבות מלחמת לבנון השנייה ונפילת טילים בתוך מספנות חיל הים נוצר הצורך להגן על כלי השיט ובמיוחד הצוללות הוחלט בשנת 2011 לבנות האנגר מבטון מזוין להגנה על כלי השיט שבשיפוץ.‏[4]

לפי תחקיר של השבועון הגרמני "דר שפיגל", צוללות "דולפין" נושאות טילי "פופאי" בעלי ראש נפץ גרעיני.‏[5] גורמי ביטחון מעריכים כי הצוללות מהוות "יכולת מכה שניה" כלפי מתקפה גרעינית אפשרית של איראן.

החלפת שייקה ברקת במיקי גנור כנציג תיסנקרופ בישראל

תת אלוף ישעיהו (שייקה) ברקת' היה בעברו טייס וקצין מוערך מאד מחיל האוויר. כיהן כמפקד ענף המודיעין בחיל האוויר במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה ועוזר הנספח הצבאי בוושינגטון במלחמת יום הכיפורים. בתקופת כהונתו של ברקת בראש ענף המודיעין הורחבה מאוד פעילותו והוכנה התשתית המודיעינית ל"מבצע מוקד" בו חוסלה היכולת המבצעית של חילות האוויר הערבים במלחמת ששת הימים, דבר שאיפשר שליטה אווירית מלאה של חיל האוויר הישראלי במהלך המלחמה.[2] ברקת נחשב ל"מר צוללות" הישראלי. הוא הגה את פרויקט רכש הצוללות הישראלי מגרמניה וליווה אותו מאז שנות השמונים ועד 2009 וקידם את רכש 5 הצוללות הראשונות. ברקת נתפס לאורך השנים על ידי הגרמנים כ"אחד משלהם". עד לחשיפת פרשת הצוללות בשנת 2016, ברקת היה איש דיסקרטי שמעולם לא שוחח עם עיתונאים. ‏[6] אהוד ברק כתב על שייקה ברקת "אחרי 67 במבצעים בעורף האויב, סמכתי כעיוור על המילה של שייקה ברקת. משוכנע שהוא דובר אמת גם היום." ‏[7]

גורם לא מזוהה סיפר לבן כספית ממעריב כי “היה הגיוני להביא במקום ברקת סוכן מנוסה עם רקורד וקבלות של עסקאות דומות אבל הם הביאו את גנור, שהיה סוכן נדל”ן במזרח אירופה ולא עסק בתחום בשנים האחרונות. אף אחד לא הבין את זה”.‏[8]לאחר חשיפת פרשת הצוללות שמר ברקת על שתיקה בהתחלה. לאחר כשבועיים מתחילתה ועם התחלת חשיפת מעורבותו של גנור בפרשיות שונות, העיד ברקת כי אחרי שנים שבהם ייצג את תינסקרופ הוא הוחלף על ידי מיקי גנור בהוראת מפקד חיל הים ולא ביוזמת התאגיד ובמעורבות של שטייניץ ומקורבו אבריאל בר יוסף וזאת על רקע של קבלת דמי תיווך גבוהים מצד גנור.‏[6]

באזור מאי-יוני 2009 הגיע מנכ"ל תינסקרופ, וולטר פרייטיג, לביקור בישראל. לפי ברקת פרייטיג והוא היו בקשרי ידידות מעולים מזה שנים. לפי דברי ברקת תואמה להם פגישה עם מפקד חיל הים, אלי מרום (צ'ייני), מי שהודח לאחר מכן בגלל מעורבותו בפרשיות בר חשפנות. "אנחנו עומדים להיכנס לפגישה - המנכ"ל, פקיד בכיר במשרד הביטחון ואני, אבל לפתע בא אלינו אבריאל בר יוסף, תא"ל לשעבר בחיל הים ואומר לנו - מפקד חיל הים לא יקיים את הפגישה אם ברקת יעלה. היינו בהלם. הפקיד הבכיר אמר - מה זה השטויות האלה? בוא נעלה? המנכ"ל הגרמני אמר שבלעדיי הוא לא עולה אבל אני ויתרתי ועזבתי את המקום."‏[7][9]

לפי ברקת, מהפגישה אצל מפקד חיל הים המנכ"ל נלקח ישירות לירושלים לפגישה אצל שר האוצר החדש, יובל שטייניץ. אבריאל בר יוסף, הוא מקורב של שטייניץ..‏[6] לפי ברקת: "המנכ"ל סיפר לי אחרי הפגישה שבפגישה אצל שטייניץ ישבו גם אבריאל בר יוסף ומיקי גנור, 'האיש הזה מטורף', אמר לי המנכ"ל. 'אתה יודע מה אמר לי האיש של צ'ייני? שהוא רוצה 5%'. המנכ"ל התייחס למיקי גנור. אני בכלל לא הכרתי את מיקי גנור, באותו ערב בארוחת ערב במלון שרתון לכבוד המנכ"ל ישב לידי אדם שלא הכרתי. שאלתי אותו מיהו והוא אמר שהוא מיקי גנור." ‏[7][9]

לפי ברקת, המנכ"ל הגרמני פרייטיג פגש אותו עוד פעם באותו לילה והיה נסער. הוא טען שמפקד חיל הים שב והבהיר לו כי אם גנור לא יחליף את ברקת לא יוזמנו יותר צוללות מהמספנה, וכי יפנו לצרפת. ברקת היה אז בן 75 וכבר היה איש עשיר, לפי טענתו "אני אמרתי למנכ"ל שהוא צעיר ויש לו קריירה שלמה לפניו ואני מוכן לוותר".

המעורבים האחרים בפרשה - גנור, מרום ושטייניץ הכחישו את הדברים שאמר ברקת. ‏[7][9] לפי בן כספית שטייניץ מאשר את קיום הפגישה עם גנור סמוך להדחת ברקת,‏[6] ואילו בתגובה לרונן ברגמן שטייניץ טוען שהוא כלל לא זוכר את הפגישה.‏[7]

סגירת מנהלת רכש הטילים מול ארה"ב

ב-31 במרץ 2009 החל בנימין נתניהו לכהן כראש ממשלת ישראל השלושים ושתיים. זמן מה לאחר מכן נסגרה מנהלת בחיל הים שעסקה באפיון ובתכנון הרכש של ספינות טילים מול ארצות הברית מאז שנות ה-2000. אחד הקצינים סיפר כי “לפתע, בסביבות 2009 או 2010 פשוט סגרו את המינהלת בהחלטה מפתיעה, בן לילה, ללא אזהרה מוקדמת וללא הסבר. כל ההשקעה ירדה לטמיון”. מאוחר יותר התברר כי החולט לזנוח את האופציה האמריקאית ולעבור לעבוד עם התאגיד הגרמני תיסנקרופ. יש לציין כי רכש מארצות הברית נעשה בכספי משלם המיסים של ארצות הברית ולכן הוא שקוף יותר ביחס לכספי מיסים של ישראל. ‏[8]

רכישת צוללת מספר 6

בנימין נתניהו דחף לקדם את רכישת צוללת שישית. בתגובתו לנושא מינוי גנור כנציג תינסקרופ ציין מי שהיה אז מפקד חיל הים, אלי מרום (צ'ייני) - "התנגדתי נחרצות לרכישת צוללת שישית בעת שמיקי גנור היה נציג המספנות ואף שלחתי מכתב שמתנגד לרכש זה למקבלי ההחלטות העוסקים בנושא. "‏[7]

בשנת 2012 חתם שר הביטחון אהוד ברק על הסכם עם גרמניה לרכש צוללות מספר 6. בשיחה עם גולן יוחפז, טוען ברק כי צוללות זו חשובה וכי יש לה יכולות חדשות. כמו כן ברק טוען כי אין מחלקות בצה"ל על הצורך בצוללת שישית. עלות הצוללות מוערכת בכ-400 מיליון יורו, מהן גרמניה צפויה לממן שליש מהסכום וישראל תשלם שני שליש ממנו. כמו ברק טוען כי אורך החיים של צוללות כאלה הוא כ-30 שנה ולפיכך עוד עשור (הכוונה בשנת 2022) יצאו הצוללות הראשונות משירות. ‏[10] אלא שלפי תאריכי הגעת הצוללות בפועל, זמן היציאה של 3 הצוללות הראשונות הוא 2029-2030.

הסכם מסגרת לרכישת צוללות 7,8,9

שנת 2014

הסכם ניגוד עניינים של היועץ המשפטי לממשלה נחתם כך שראש הממשלה אמור לעיין ברשימת הלקוחות של עו"ד דוד שמרון. כדי להימנע מניגוד עניינים

אוקטובר- נובמבר 2015

להלן שני תיאורים של מה שהתרחש באותה תקופה. לפי תיאור אחד, במסגרת הדיונים שהתקיימו בתוך הצבא על התכנית הרב-שנתית, המליץ הצבא לא להצטייד בשלוש צוללות חדשות (7,8,9) בחמש השנים הקרובות. ראש הממשלה בנימין נתניהו הפעיל לחץ על מנת לשכנע לקנות, אבל נוכח עבודת המטה שעשה הצבא וההתעקשות של יעלון המהלך נבלם.[3]

לפי טענת המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) שפורסמה לאחר פרוץ הפרשה, משרד הביטחון יזם פניה למל"ל לקראת נסיעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לגרמניה, ראש הממשלה דן עם הקנצלרית אנגלה מרקל באפשרות לרכוש 3 צוללות שיחליפו צוללות קיימות וזו משיבה בחיוב. בנובמבר נתניהו חוזר ומעדכן את הקבינט בנושא. להלן פירוט תקופה זו לפי המל"ל.

  • 12.10.2015: נציג מוסמך של משרד הביטחון מעביר לראש המל"ל מסמך במסגרת דיון הכנה לקראת נסיעת רה"מ נתניהו לגרמניה, ובו מפורטת דרישת צה"ל לרכש 3 צוללות (שיחליפו צוללות קיימות).‏[11]
  • 21.10.2015: נתניהו נוסע לגרמניה עם ראש המועצה לביטחון לאומי יוסי כהן ומעלה מול הקנצלרית מרקל את האפשרות לרכוש שלוש צוללות. היא משיבה בחיוב.[4]
  • 14.11.2015: רה"מ נתניהו מעדכן את הקבינט, בנוכחות שר הביטחון יעלון, על פגישתו עם הקנצלרית ועל הסכמתה לבקשתנו לרכוש שלוש צוללות.‏[11]
פברואר 2016

מתברר למשה יעלון, באמצעות הדלפה ממקור ממשלתי בכיר, כי נתניהו מתכוון להעביר החלטה שלפיה ישראל תרכוש שלוש צוללות חדשות וכן שתי אוניות חדשות נגד צוללות. יעלון כעס והיה המום. כשהוא מגובה על ידי כל צמרת צה"ל, כולל הרמטכ"ל ומפקד חיל הים, הודיע יעלון לנתניהו כי חיל הים אינו זקוק לצוללות נוספות. השיחה עלתה לטונים גבוהים. ‏[12]

לפי רביב דרוקר שחשף את התנגדות יעלון בתחילת נובמבר, צה"ל הביע את התנגדותו לרכישה, בעיקר מכיוון שהיא לא נמצאת בתוכניות הרב-שנתיות של צה"ל ומשרד הביטחון. יעלון התנגד לחוזה מכיוון שהוא לא היה חוזה כללי לרכישה, אלא חוזה שכלל מספרים ותאריכים ספציפיים. לאחר ויכוחים רבים בין השניים, הצליח יעלון לטרפד את חתימה החוזה. ‏[13]

ראש הממשלה חתם במהלך ביקורו בגרמניה על מזכר הבנות עם הגרמנים. נתניהו לא סיכם באותו מעמד על רכישת הצוללות ובסביבת שר הביטחון לשעבר טוענים כי המסמך כלל הבטחה שבעתיד, כשישראל תרצה את הצוללות, היא תקנה אותן מהגרמנים. עם זאת, עד היום לא ידוע בדיוק במערכת הביטחון מהם סעיפי אותו מזכר הבנות... [5] - במקביל יש לחץ לקנות עוד ספינות לאבטחת מאגרי הגז.

לעומת זאת המל"ל מציג את הגרסה הבאה לאירועים באותו זמן:

  • 7.2.2016: לקראת המפגש בין ראש הממשלה לקנצלרית גרמניה בברלין, ראש המועצה לביטחון לאומי בפועל יעקב נגל מעביר למנכ"ל משרד הביטחון ולמזכיר הצבאי של שר הביטחון טיוטה של מזכר הבנות עם גרמניה, ומבקש את התייחסותם.‏[11]
  • 9.2.2016: מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל משיב תשובה חיובית עקרונית לרכש הצוללות בעתיד, אך מבקש לשמור על גמישות בלוח הזמנים.‏[11]

בהמשך אותו שבוע המל"ל מבצע עבודת מטה עם משרד הביטחון לעדכון טיוטת מזכר ההבנות בהתאם לבקשת משרד הביטחון. התהליך כלל שיחות ותיאומים, שבסופם גובש נוסח סופי מוסכם של טיוטת המזכר להעברה לגרמנים.‏[11]

  • 16.2.2016: רה"מ נתניהו מציג לקנצלרית גרמניה מרקל את טיוטת מזכר ההבנות, במסגרת המפגש בין ממשלות ישראל וגרמניה בברלין.‏[11]
  • 18.2.2016: ראש המועצה לביטחון לאומי בפועל,יעקב נגל, מעדכן בכתב את שר הביטחון ומנכ"ל משרד הביטחון על פגישת רה"מ והקנצלרית. במסמך מפורטת ההסכמה לפתוח במו"מ על מזכר ההבנות לרכש 3 צוללות, בהתאם לצרכים שהגדיר משרד הביטחון.‏[11]

יומיים מאוחר לאחר פרסום זה, ראש המל"ל בפועל, יעקב נגל אמר בריאיון ל"פגוש את העיתונות" בערוץ 2, שייתכן ששר הביטחון יעלון לא היה מעורב בשלבים הראשונים של העסקה. עם זאת נגל טען כי "מערכת הביטחון ידעה". כמו כן הוא טען כי עו"ד שמרון לא נכח בדיונים הנוגעים לרכש וכך גם לא נציג החברה מיקי גנור.‏[14]


מאי 2016
  • 20.05.2016 - משה יעלון מתפטר מכהונת שר ביטחון. [6]
  • 30.05.2016 אביגדור ליברמן מתמנה לשר ביטחון [7]
  • המל"ל ממליץ לרכוש עוד צוללות.
יוני 2016

לפי טענה המל"ל, אנשיו מכינים את עבודת המטה הבין-משרדית עם משרד הביטחון, צה"ל, משרד האוצר ומשרד החוץ.

  • 30.6.2016 - (מל"ל): משלחת בין-משרדית בראשות ראש המועצה לביטחון לאומי בפועל יעקב נגל ובהשתתפות נציגים בכירים ממשרד הביטחון וצה"ל נוסעת לגרמניה כדי לפתוח במו"מ על מזכר ההבנות.‏[11]
אוקטובר 2016
  • 5.10.2016: לפי המל"ל, ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המועצה לביטחון לאומי בפועל, יעקב נגל, מעדכנים את הקבינט על התקדמות המשא ומתן לרכש 3 הצוללות.‏[11]
  • 21.10.2016: העיתונאי בן כספית חושף במעריב את קיום ההסכם שאמור להיחתם ב 7 בנובמבר. לא מדובר בעסקה לקנות את הצוללות אלא בהסכם מסגרת שכולל 2 היבטים - אחד הוא המחיר - 1.2 מיליארד יורו, והשני הוא כמות הצוללות. במקביל כספית מדווח שגורמים ביטחוניים שמעדיפים לשמור על עילום שם מותחים ביקורת על ההסכם בגלל שלא נבדקו אופציות אחרות וכי מחיר הצוללות גבוה מידי. הטענה היא כי המו"מ נוהל בחובבנות ובפזיזות וכי עסקאות דומות שנעשו מול מדינות אחרות קיבלו מחיר טוב יותר. כספית מציין גם כי יש גורמים בצה"ל שלא חושבים שיש צורך לחתום כעת על חוזה רכש ל-3 צוללות. ‏[15]
  • 23.10.2016: עיתון "הארץ" מדווח על קיום המגעים לרכש הצוללות. לפי דובר הממשלה הגרמנית, המשא ומתן המתנהל בנוגע להגעת צוללות נוספות מתקיים בכמה דרגים. הצוללות החדשות, שייוצרו במספנות הגרמניות HDW בקיל, אמורות להחליף את הדגמים הקודמים של הצוללות שבידי חיל הים ולהיכנס לשירות "בעוד כעשור". הארץ טוען כי אנשי אנשי ביטחון הטילו ספק בנחיצותן של צוללות נוספות לחיל הים.‏[16]. באותו יום מפרסם נועם אמיר מ"מעריב" הערכה לפיה "ישראל נחפזת לעסקת המיליארדים הזאת מסיבות שאינן ענייניות, ולא ביצעה עבודה מקצועית, חקר שווקים או מו"מ מסודר." ‏[17]
  • 26.10.16: הסיכום עם גרמניה מוצג בקבינט המדיני-בטחוני וזוכה לתמיכת שר הבטחון החדש ליברמן. ההסכם כולל רכש של 3 צוללות חדשות ועוד שתי ספינות נגד צוללות. הפרויקט מאושר פה אחד. ‏[11][12]
נובמבר 2016
  • 2.11.2106 קצין בכיר בחיל הים מבהיר בשיחה עם גילי כהן, כתב "הארץ, "כי אין כוונה שלחיל הים יהיו 7, 8, או 9 צוללות אלא מדובר בצוללות שאמורות להחליף את הצוללות הישנות." ‏[18]
  • 6.11.2016 רביב דרוקר ואלון בן דוד מדווחים לראשונה על התנגדותו של משה יעלון לקיום העסקה. ‏[13]
  • 15.11.2016 -העיתונאי רביב דרוקר, חושף בערוץ 10 כי עו"ד דוד שמרון, פרקליטו האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, דוד שמרון, מייצג את החברה הגרמנית שעומדת מאחורי העסקה, וכי בקיץ 2016 הובילו שמרון ומיקי גנור מהלך שנועד לשכנע שאת כלי השיט הללו צריכה לתחזק חברה שיקים גנור - ולא מספנת חיל הים כמו שקרה עד היום.‏[19]
  • נובמבר 2016 - דובר צה"ל טוען כי מדובר על רכש עתידי, בעוד יותר מעשור, של שלוש צוללות שיחליפו צוללות שיתיישנו. "הצורך הוצג על ידי צה"ל בדיון קבינט שנערך לאחרונה, בהמשך לשיח השוטף המתקיים בדרגים השונים - ראש הממשלה, שר הביטחון, דיוני קבינט וועדות חוץ וביטחון - בנושאים מעין אלה". מהמועצה הלאומית לביטחון לאומי נמסר אתמול בתגובה לפרסום כי רכש הצוללות מגרמניה נעשה "בתהליך מקצועי סדור, ללא שום השפעה חיצונית, ובהמלצת כל גורמי המקצוע במשרד הביטחון, צה"ל, והמל"ל, כפי שעולה ממסמכים ומדיונים רבים".[8]

תחזוקת הצוללות

גורמי ביטחון טוענים כי רוב הכסף בעסקת הצוללות לא נוגע לרכש הצוללות עצמו אלא לתחזוקת הצוללות.

לפי מכתב של יושב ראש ארגון עובדי צה"ל, מ-20 בנובמבר 2016, טוען כי דוד שמרון ומיקי גנור נפגשו עם ארגון העובדים ועם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסקורן. מטרת הפגישה הייתה ללחוץ על העובדים שלא יפריעו למהלך הפרטת תחזוקת הצוללות. לפי המכתב שמרון טען כי על העובדים לנהל משא ומתן עם החברה הגרמנית ולא להמתין להחלטה שתתקבל מטעם משרד הביטחון. יו"ר ועד העובדים טען גם כי מיקי גנור נמצא בקשרים עם גורמים בכירים בחיל הים. לטענתו גנור תאר מצב שבו חיל הים תומך בהפרטת המספנות והעברתן לידי המספנות הגרמניות. ‏[20]

רכישת ספינות לאבטחת מאגרי הגז

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - גז טבעי בישראל

בשנת 2014 חיפשה ישראל פתרון ימי לאבטחת קידוחי הגז הטבעי במים הכלכליים שלה. שר הביטחון דאז, משה יעלון, החליט להוציא מכרז בינלאומי לרכישת ארבעה ספינות. לפי העיתונאי רביב דרוקר, אחר יציאת המכרז, החלו לחצים של ראש הממשלה ואנשיו לבטל את המכרז ולאפשר לתאגיד תיסנקרופ, המיוצג על ידי מיקי גנור, למכור את כלי השיט לישראל.‏[21]

הטיעון של נתניהו היה שהגרמנים ייתנו לישראל הנחה. יעלון התנגד, וטען שגם אחרי ההנחה המחיר גבוה מדי. בסופו של דבר, בעקבות קיום המכרז ירדו הגרמנים במחיר וקיבלו גם את החוזה הזה לאחר שהמכרז בוטל עבורם. הסיפור נחשף על ידי רביב דרוקר בתחילת נובמבר 2016.‏[21]

עסקת רכש הספינות נחתמה ב-2015 מול תאגיד תיסנקרופ. עלות העסקה הייתה 315 מיליון יורו. זאת לאחר שממשלת גרמניה העניקה מענק של 115 מיליון יורו, כלומר כ-1.2 מיליארד ש"ח. ‏[22]

משרד הביטחון הסביר בהודעותיו כי הרכש הוא "במסגרת תוכנית ההצטיידות שאישרה הממשלה להגנה על המים הכלכליים של מדינת ישראל — האסדות לחיפושי והפקת גז במרחב הימי הכלכלי שממערב לחופי ישראל". מנכ"ל המשרד הביטחון דאז דן הראל, טען כי "העסקה היא אירוע משמעותי ביותר, קפיצת מדרגה דרמטית ביכולות ההגנה של חיל הים על האתרים האסטרטגיים בתחום הגז, במרחק מאות קילומטרים בים".‏[23]

נכון לשנת 2016, בים הישראלי אין אסדות הפקת גז קבועות ולא בטוח שיהיו אסדות כאלה בעתיד. אסדות הקידוח מגיעות לישראל לשבועות ספורים, ואם מתגלה גז, נבנית באר בקרקעית הים, בעומק של ק"מ עד 1.5 ק"מ. הבאר מקושרת בצינורות על קרקעית הים עד סמוך לחוף, לאזור שנמצא במים הטריטוריאליים של ישראל. איזור זה מוגן דרך קבע על ידי חיל הים מאז שנת 1948. נכון לשנת 2016 לא ידוע על גורמים שיכולים לאיים על באר וצינור בעומק כזה. ולא ברור מה התועלת בספינות שנקנו.‏[23]

בדצמבר 2016, התברר כי משרד הביטחון מימן את רכש הספינות ב-2015 באמצעות הלוואה שנלקחה מבנק דיסקונט. אגף החשבת הכללית באוצר, בראשות מיכל עבאדי-בויאנג'ו, ידע על ההלוואה ואישר אותה. באגף התקציבים באוצר, שבראשו עומד אמיר לוי, טענו שלא ידעו ולא אישרו את ההלוואה. למשרד הביטחון לא היה את הכסף לקנות את הספינות, ומכיוון שאגף התקציבים התנגד לעסקה ולא התכוון להוסיף כסף לתקציב הביטחון בגינה - משרד הביטחון רקח פטנט של מימון העסקה מחוץ לתקציב באמצעות הלוואה פרטית. דבר זה בוצע תוך תוך עקיפת מגבלת תקציב הביטחון.‏[22]

זו הפעם הראשונה שבה מממנים רכש ממשלתי בהלוואה חיצונית. לא זכור שום מקרה שבו משרד ממשלתי בחר לממן את עצמו באמצעות הלוואות. החשש הוא שפתרון כזה טומן בחובו סיכון ניכר להתבדרות של תקציב המדינה באמצעות שעבודו להלוואות. משרדי הממשלה רבים ישמחו להגדיל את התקציב שלהם על ידי לקיחת הלוואות שההחזר שלהן יהיה רק בתקציבים של השנים הבאות. ‏[22]

שאלות שנוגעות לפרשה

  • מירב ארלוזרוב: איך מתנהל תהליך קבלת ההחלטות בלשכת ראש הממשלה, והאם בחסות החיסיון נהפך כל תחום הרכש הצבאי בישראל לגחמה אחת גדולה?[9]
  • מדוע הגרמנים פנו דווקא לעורך הדין דוד שמרון? הן העיתונאי גיא רולניק והן חבר הכנסת יאיר לפיד העלו שאלה זו. לטענת לפיד הגרמנים שכרו את שמרון בגלל קרבתו לראש הממשלה. "הם שכרו אותו כי הוא האיש הכי קרוב לראש ממשלת ישראל ואז נוצר מצב שכולנו מנהלים משא ומתן עם הגרמנים, הגרמנים יודעים שפרקליטו האישי של ראש הממשלה עובד אצלם – ואנחנו לא יודעים. את זה צריך לחקור" ‏[24]
  • מדוע עורך הדין דוד שמרון לא דיווח לאיש במהלך המשא ומתן על הקשר שלו לממשלת גרמניה ולמספנות? האם הוא השפיע על ראש הממשלה או על גורמי ממשל אחרים ביחס לנושאים הנוגעים לצוללות ספינות או תחזוקה שלהם?
  • תאגיד תיסנקרופ עתיד לשלם לגנור שכר טרחה מכובד מאד וזאת על רקע יצוג האינטרס של התאגיד בישראל. אם גנור לא השפיע כלל על מהלכי הרכש של צה"ל, מה האינטרס של התאגיד לשלם לגנור? מה הקשרים של גנור בצמרת חיל הים (בהם התגאה בפני עובדי צה"ל) או במל"ל? והאם הייתה לו השפעה על תהליכי רכש והחזקה בחיל?
  • לפי פרסומי המל"ל וטענות צה"ל צוללות 7,8,9 אמורות להחליף את צוללות 1,2,3 כאשר אלה יתיישנו. אולם לפי דברי אהוד ברק משנת 2012 צוללות אלה אמורת להיות בעלות אורך חיים של 30 שנה - כלומר לצאת לגמלאות רק בשנת 2029. מכאו שאמורה להיות תקופה שבה בחיל הים יהיו 9 צוללות, או שרכש הצוללות יעשה בתקופה מאוחרת יותר.
  • מדוע בוטל המכרז לרכישת 4 ספינות להגנת מתקי הגז, והוחלף ברכש מול תאגיד תיסנקרופ? והאם ספינות אלה בכלל נחוצות?
  • מדוע טען ראש הממשלה כי אינו מכיר לקוחות של שמרון כאשר הוא חתום על מסמך ניגוד עניינים המחייב אותו לעיין ברשימת הלקוחות של שמרון מדי 3 חודשים?
  • מדוע חיל הים גרט שתי אוניות נגד צוללות ולאחר מכן קנה שתי אוניות חדשות? המל"ל טוען כי שתי ספינות אלה הורדו מהבקשה מול גרמניה, אולם בשלב כלשהו ספינות אלה הוחזרו בחזרה לרכש.
  • מה הייתה מעורבותו של סגן ראש המל"ל, אבריאל בר יוסף ברכישת הצוללת השישית? האם יש קשר בין פרשת השוחד בה נחקר בר יוסף בהקשר של וועדת צמח?
  • האם צה"ל תמך או לא תמך ברכישת שלוש הצוללות החדשות? בהיותו של אהוד ברק שר בטחון הוא היה מעורב ברכש עם גרמניה ואף נסע לגרמניה. האם היה שלב שבו ניסו לעקוף את שר הביטחון ואת הרמטכ"ל בנושא?

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גיא רולניק, מדוע החליטה יצרנית הצוללות הגרמנית להתקשר דווקא עם עורך הדין המקורב לראש הממשלה?, דה מארקר, 17.11.2016
  2. ^ אסף אוני, דיווח: איש העסקים מיכאל גנור צפוי לגרוף עד כ-123 מיליון שקל ממכירת הצוללות לישראל, גלובס, 21.11.2016
  3. ^ 3.0 3.1 הקופון השמן שיגזור גנור מעסקת הצוללות - ועד כמה עמוק היה בעניינים פרקליטו של נתניהו?, דה מארקר, 21.11.2016
  4. ^ רויטל חובל, חיפה עם הגב לים, בעיתון הארץ, 14.7.2011
  5. ^ חדשות 2, ‏תחקיר: "צוללת הדולפין נושאת טילים גרעיניים", באתר ‏mako‏‏, ‏3 ביוני 2012‏
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 בן כספית, להרים את המסך: גרסתו המלאה של "מר צוללות" שייקה ברקת, מעריב, 24.11.2016
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 רונן ברגמן, "איימו על הגרמנים: בלי מיקי גנור לא נקנה מכם צוללות", ynet 25.11.2016
  8. ^ 8.0 8.1 בן כספית, הכל צירוף מקרים? התמונה המלאה והמטרידה של פרשת הצוללות, מעריב, 22/11/2016
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 רביב דרוקר, האיש שהוחלף במיקי גנור למקורביו: "נאמר לי שאיתי לא יקנו יותר צוללות מהגרמנים", נענע 10, 24.11.2016
  10. ^ שר הביטחון אהוד ברק בשיחה עם גולן יוחפז, 26 במרץ 2012
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 11.5 11.6 11.7 11.8 11.9 אריאל כהנא, המועצה לביטחון לאומי: הליך רכש הצוללות היה תקין לחלוטין, nrg, 17.11.2016
  12. ^ 12.0 12.1 מוטי בסוק, יעלון יצא, ליברמן נכנס: כך נסללה הדרך לעסקת הצוללות הגרמניות, דה מרקר 17.11.2016
  13. ^ 13.0 13.1 רביב דרוקר ואלון בן דוד, פרסום ראשון: יעלון טרפד את הסכם רכישת הצוללות מגרמניה – אך הוא ייחתם בכל זאת, נענע-10, 06.11.2016
  14. ^ רינה מצליח, ראש המל"ל בפועל על עסקת הצוללות:לא יודע אם שר הביטחון יעלון ידע, חדשות 2, 19.11.2016
  15. ^ בן כספית, בתום מו"מ חשאי: ישראל רוכשת שלוש צוללות דולפין חדשות מגרמניה, מעריב, 21.10.2016
  16. ^ גילי כהן, ישראל במגעים לרכישת צוללות נוספות מגרמניה שייכנסו לשירות בעוד כעשור, הארץ, 23.10.2016
  17. ^ נועם אמיר, דיווחים זרים: “ישראל תוכל להתקין טילי שיוט גרעיניים בצוללות”, מעריב. 23.10.2016
  18. ^ גילי כהן, בכיר בחיל הים: ישראל לא תגדיל את צי הצוללות שברשותה, הארץ, 02.11.2016
  19. ^ רביב דרוקר, חשיפה: פרקליטו של נתניהו מייצג את החברה שעומדת מאחורי עסקת הצוללות עם גרמניה, נענע 10, 15.11.2016
  20. ^ יוסי יהושוע, שיטת שמרון, ידיעות אחרונות, 21.11.2016
  21. ^ 21.0 21.1 רביב דרוקר, סערת הצוללות: נתניהו ניסה לקדם עסקאות נוספות עם גרמניה נענע-10, 07.11.2016
  22. ^ 22.0 22.1 22.2 מירב ארלוזרוב, ההלוואה המוזרה של משרד הביטחון - והספינות שמאיימות להטביע את היחסים בצמרת האוצר, דה מרקר, 04.12.2016
  23. ^ 23.0 23.1 ליאור גוטמן, לא רק צוללות: כך תורם מתווה הגז לטיסנקרופ, בחסות המל"ל, כלכליסט, 20.11.2016
  24. ^ לפיד יודע מדוע הגרמנים שכרו את האיש הכי קרוב לנתניהו, נועם גדיר, עניין מרכזי, 20 בנובמבר 2016