פרשת הצוללות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרשת הצוללות היא פרשה הנוגעת למחלוקת על הדרך בה בוצעה רכישת מספר צוללות וספינות לצה"ל מתאגיד הנשק הגרמני תינסקרופ וחשד כי היבטים בפרשה בוצעו שלא כחוק ואולי גם בניגוד לדעת הדרג המקצועי בצבא. הפרשה נוגעת לרכישת 3 או 4 צוללות דולפין, רכישת 4 לספינות טילים שנועדו להבטיח את מאגרי הגז של ישראל ו-2 ספינות נגד צוללות, ולאפשרות כי קשרי הון שלטון בין אנשים בסביבתו הקרובה של ראש הממשלה בנימין נתניהו גרמו להטיה בקבלת החלטות הנוגעות לעסקת הרכש.

במהלך נובמבר 2016 החלה להימתח ביקורת על אופן קיום העסקה ונטען כי הדבר בוצע בצורה פזיזה ולא טובה ויתכן שגם בניגוד לדעת הדרג המקצועי של צה"ל שהתנגד רק מספר חודשים קודם לכן לרכישת הצוללות. מחלוקת נוספת נגעה לעקיפת שר הביטחון משה יעלון בנושא. באמצע נובמבר 2016 חשף העיתונאי רביב דרוקר,כי פרקליטו האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, דוד שמרון, מייצג את מיקי גנור - נציג תינסקרופ בישראל, וכי בקיץ 2016 הובילו שמרון ומיקי גנור מהלך שנועד לשכנע שאת כלי השיט הללו צריכה לתחזק חברה שיקים גנור - ולא מספנת חיל הים‏[1] חשיפה זו הובילה לרעש תקשורתי רב והחלה תהליך של חשיפת פרשיות ועדויות נוספות סביב עסקאות הנשק ההתנהלות סביבן.

ההיבט הציבורי בתיק נוגע לקשרים לא בריאים וניגודי עניינים פוטנציאלים בין מקבלי החלטות בסביבתו של ראש הממשלה, לבין תאגיד הצוללות, כמו כן עלו סימני שאלה בקשר לצורך בקניית הספינות והצוללות. החקירה הפלילית מתמקדת ככל הנראה בשלושה היבטים מרכזיים: הראשון הוא טיב היחסים בין מקבלי החלטות לבין המספנה הגמרנית. השני הוא ביטול המכרז של קניית הצוללות לטובת רכישה ללא מכרז מגרמניה והשלישי הוא נסיון להכניס לעסקת הרכש שתי ספינות נגד צוללות שנטען שהן מיותרות. ‏[2]

למרות שבתחילת הפרשה הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי אין כוונה לחקור את הפרשה, בדיקה כזו נפתחה בהמשך עקב עדויות נוספות שניתנו. על פי פרסומים בכלי תקשורת ישראליים, הפרשה הפכה בינואר 2017 מטיפול של בדיקה משטרתית לחקירה פלילית המנוהלת על ידי יחידת להב 433, השייכת למשטרת ישראל במסגרת מה שכונה "תיק 3000". שמו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עלה בהקשר לפרשה, אך נכון לתחילת פברואר, הוא לא נחקר בה ואיננו חשוד באופן רשמי.‏[3]

במסגרת החקירה מסרו שר הביטחון לשעבר, משה יעלון, ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, דן הראל, עדות במשטרה.‏[4] לפי הדלפות לתקשורת טען הראל כי הופעלו עליו לחצים לביטול המכרז. על פי חדשות ערוץ 2, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, צפוי להודיע על חקירה באופן רשמי באמצע חודש פברואר.‏[2] [1]

פרשה נוספת היא המחלוקת על הצטיידות ב-4 ספינות טילים גדולות. הספינות נועדו לכאורה לשמור על אסדות להפקת גז טבעי בעומק המים הכלכליים של ישראל, במרחק מאות קילומטרים מהחוף הישראלי. בדיעבד הסתבר שאסדות אלה לא קיימות. לאחר תום קידוח של באר גז באמצעות אסדה מועבר צינור מהבאר אל מתקן הפקת גז טבעי שיושב בתוך המים הטריטוריאליים של ישראל, קרוב לחוף הישראלי. לכאורה הספינות מיותרות. ביולי 2014, יצא משרד הביטחון במכרז בינלאומי לרכש הספינות. אך לאחר שלושה חודשים, הקפיא משרד הביטחון במפתיע את המכרז, לאחר שהתקבלה הצעה ממשלת גרמניה למימון שליש מהספינות, זאת על רקע מעורבות של שמרון ושל ראש הממשלה לביטול המכרז. בדצמבר 2016 התברר גם כי הספינות נקנו על ידי הלוואה למדינה מגורם חיצוני, בצורה לא שגרתית וללא ידיעת חלק מהגורמים במשרד האוצר. פרשה נוספת נוגעת לשאלה מדוע נקנו שתי ספינות נגד צוללות.

היבט נוסף שהתגלה בפרשה הוא קשרים בין תאגיד תיסנקרופ לבין איראן. לא ברור אם מערכת הביטחון ידעה על קשרים אלה והאם היה בהם פתח לזליגת מידע רגיש לידי האיראנים.

התאגיד הגרמני תיסנקרופ

התאגיד הגרמני תיסנקרופ (Thyssenkrupp) הוא יצרן צוללות וספינות שאחראי בין היתר על ייצור צוללות הדולפין שנמכרות למדינת ישראל. התאגיד נוסד ממיזוג של החברות Thyssen ו–Krupp בשנת 1999. בשנת 2004 רכשה החברה הממוזגת את יצרנית הצוללות (Howaldtswerke-Deutsche Werft) HDW. התאגיד HDW היה מעורב בשורה של פרשיות שחיתות במכירת צוללות במדינות שונות.

בשנת 2014 קרס הבנק הפורטוגלי אספיריטו סנטו, וכתוצאה מכך נחשפו פרוטוקולים של הדירקטוריון, שמהם עלה שבעסקת רכש של צוללות גרמניות שולמו עמלות עתק סודיות של כ-30 מיליון יורו. היקף העסקה כולה היה כ-880 מיליון יורו. ‏[5]

העיתון הכלכלי הגרמני "הנדלסבלאט", קיבל בקיץ 2016 מאגר של אלפי מסמכים פנימיים של חברת "תיסנקרופ". המסמכים כוללים התכתבויות פנימיות, רישומי ישיבות, הודעות דואר אלקטרוני ודו"חות חקירה פנימיים של המחלקה המשפטית של החברה. מאז, פירסם העיתון סדרת כתבות החושפות חשד למתן שוחד ואי-סדרים סביב מכירת צוללות לטורקיה, פקיסטן, אינדונזיה, דרום קוריאה ומדינות נוספות. ‏[6]

מאז שנת 2009 מייצג איש העסקים מיקי גנור את תאגיד 'תיסנקרופ' בישראל בכל הנוגע לעסקות חימוש. ככל הנראה התאגיד הגרמני נהנה מהעזרה של גנור גם בעסקים בהיקף קטן יותר.‏[7]

לפי תחקיר שפרסם העיתון "הנדלסבלאט", איש העסקים מיקי גנור צפוי לגרוף לכיסו עד 30 מיליון יורו (כ-120 מיליון ש"ח) מעסקת הצוללות. העיתון נסמך על מקורות פנימיים בתאגיד תיסנקרופ. לפי חוגים פנימיים בתיסנקרופ, שמרון אף ישב לשולחן הדיונים עם התאגיד הגרמני. ‏[7]

השתלשלות היסטורית

רקע - רכישת 3 הצוללות הראשונות

שנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20

בתחילת שנות ה-80 החל בצה"ל בתכנונו של דגם צוללות חדש, צוללות מסדרת "דולפין". לאחר סקר שוק ממושך נבחרה גרמניה כמדינה שתייצר עבור חיל הים את צוללות "דולפין". בשל קשיי תקציב הוחלט בשנת 1990 להפסיק את הפרויקט.

בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה וירי טילי הסקאד מעיראק, שחשפו כי חברות מגרמניה מכרו ציוד לתוכנית הנשק הכימי של סדאם חוסיין (וגם לתוכנית הגרעין שלו), שכנעה ישראל את גרמניה להסכים לממן לה שתי צוללות חדשות בשנת 1991. [2] בהמשך הוחלט כי תיבנה צוללת שלישית במימון משותף של גרמניה וישראל.

הצוללת הראשונה, אח"י דולפין, הגיעה לישראל ב-27 ביולי 1999. הצוללת השנייה, אח"י לווייתן, הגיעה לנמל חיפה באוקטובר אותה שנה והצוללת השלישית, אח"י תקומה, הגיעה לישראל בשנת 2000.

רכישת צוללות מספר 4,5

העשור הראשון של המאה ה-21

בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, הזמין חיל הים הזמין שלוש צוללות המכונות "דולפין AIP", ארוכות יותר ובעלות הדחק גדול יותר, בהן יש מערכת המאריכה את זמן השהייה מתחת מים. צוללת רביעית, הראשונה מדגם זה, "אח"י תנין", נמסרה לחיל הים במאי 2014 והגיעה לישראל ב-22 ספטמבר 2014. צוללת חמישית, אח"י רהב הגיעה לישראל ב-12 בינואר 2016, וצוללת שישית, אח"י דקר, צפויה להגיע בשנת 2019.

לקראת הגעת הצוללות הוחלט לייבש חלק מהים הסמוך לבסיס חיל הים בחיפה לצורך בניית רציפים חדשים, שטח תפעולי ושובר גלים חדש. בעקבות מלחמת לבנון השנייה ונפילת טילים בתוך מספנות חיל הים נוצר הצורך להגן על כלי השיט ובמיוחד הצוללות הוחלט בשנת 2011 לבנות האנגר מבטון מזוין להגנה על כלי השיט שבשיפוץ.‏[8]

לפי תחקיר של השבועון הגרמני "דר שפיגל", צוללות "דולפין" נושאות טילי "פופאי" בעלי ראש נפץ גרעיני.‏[9] גורמי ביטחון מעריכים כי הצוללות מהוות "יכולת מכה שניה" כלפי מתקפה גרעינית אפשרית של איראן.

החלפת שייקה ברקת במיקי גנור כנציג תיסנקרופ בישראל

תת אלוף ישעיהו (שייקה) ברקת' היה בעברו טייס וקצין מוערך מאד מחיל האוויר. כיהן כמפקד ענף המודיעין בחיל האוויר במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה ועוזר הנספח הצבאי בוושינגטון במלחמת יום הכיפורים. בתקופת כהונתו של ברקת בראש ענף המודיעין הורחבה מאוד פעילותו והוכנה התשתית המודיעינית ל"מבצע מוקד" בו חוסלה היכולת המבצעית של חילות האוויר הערבים במלחמת ששת הימים, דבר שאיפשר שליטה אווירית מלאה של חיל האוויר הישראלי במהלך המלחמה.[3] ברקת נחשב ל"מר צוללות" הישראלי. הוא הגה את פרויקט רכש הצוללות הישראלי מגרמניה וליווה אותו מאז שנות השמונים ועד 2009 וקידם את רכש 5 הצוללות הראשונות. ברקת נתפס לאורך השנים על ידי הגרמנים כ"אחד משלהם". עד לחשיפת פרשת הצוללות בשנת 2016, ברקת היה איש דיסקרטי שמעולם לא שוחח עם עיתונאים. ‏[10] אהוד ברק כתב על שייקה ברקת "אחרי 67 במבצעים בעורף האויב, סמכתי כעיוור על המילה של שייקה ברקת. משוכנע שהוא דובר אמת גם היום." ‏[11]

גורם לא מזוהה סיפר לבן כספית ממעריב כי “היה הגיוני להביא במקום ברקת סוכן מנוסה עם רקורד וקבלות של עסקאות דומות אבל הם הביאו את גנור, שהיה סוכן נדל”ן במזרח אירופה ולא עסק בתחום בשנים האחרונות. אף אחד לא הבין את זה”.‏[12]לאחר חשיפת פרשת הצוללות שמר ברקת על שתיקה בהתחלה. לאחר כשבועיים מתחילתה ועם התחלת חשיפת מעורבותו של גנור בפרשיות שונות, העיד ברקת כי אחרי שנים שבהם ייצג את תינסקרופ הוא הוחלף על ידי מיקי גנור בהוראת מפקד חיל הים ולא ביוזמת התאגיד ובמעורבות של שטייניץ ומקורבו אבריאל בר יוסף וזאת על רקע של קבלת דמי תיווך גבוהים מצד גנור.‏[10]

באזור מאי-יוני 2009 הגיע מנכ"ל תינסקרופ, וולטר פרייטיג, לביקור בישראל. לפי ברקת פרייטיג והוא היו בקשרי ידידות מעולים מזה שנים. לפי דברי ברקת תואמה להם פגישה עם מפקד חיל הים, אלי מרום (צ'ייני), מי שהודח לאחר מכן בגלל מעורבותו בפרשיות בר חשפנות. "אנחנו עומדים להיכנס לפגישה - המנכ"ל, פקיד בכיר במשרד הביטחון ואני, אבל לפתע בא אלינו אבריאל בר יוסף, תא"ל לשעבר בחיל הים ואומר לנו - מפקד חיל הים לא יקיים את הפגישה אם ברקת יעלה. היינו בהלם. הפקיד הבכיר אמר - מה זה השטויות האלה? בוא נעלה? המנכ"ל הגרמני אמר שבלעדיי הוא לא עולה אבל אני ויתרתי ועזבתי את המקום."‏[11][13]

לפי ברקת, מהפגישה אצל מפקד חיל הים המנכ"ל נלקח ישירות לירושלים לפגישה אצל שר האוצר החדש, יובל שטייניץ. אבריאל בר יוסף, הוא מקורב של שטייניץ..‏[10] לפי ברקת: "המנכ"ל סיפר לי אחרי הפגישה שבפגישה אצל שטייניץ ישבו גם אבריאל בר יוסף ומיקי גנור, 'האיש הזה מטורף', אמר לי המנכ"ל. 'אתה יודע מה אמר לי האיש של צ'ייני? שהוא רוצה 5%'. המנכ"ל התייחס למיקי גנור. אני בכלל לא הכרתי את מיקי גנור, באותו ערב בארוחת ערב במלון שרתון לכבוד המנכ"ל ישב לידי אדם שלא הכרתי. שאלתי אותו מיהו והוא אמר שהוא מיקי גנור." ‏[11][13]

לפי ברקת, המנכ"ל הגרמני פרייטיג פגש אותו עוד פעם באותו לילה והיה נסער. הוא טען שמפקד חיל הים שב והבהיר לו כי אם גנור לא יחליף את ברקת לא יוזמנו יותר צוללות מהמספנה, וכי יפנו לצרפת. ברקת היה אז בן 75 וכבר היה איש עשיר, לפי טענתו "אני אמרתי למנכ"ל שהוא צעיר ויש לו קריירה שלמה לפניו ואני מוכן לוותר".

המעורבים האחרים בפרשה - גנור, מרום ושטייניץ הכחישו את הדברים שאמר ברקת. ‏[11][13] לפי בן כספית שטייניץ מאשר את קיום הפגישה עם גנור סמוך להדחת ברקת,‏[10] ואילו בתגובה לרונן ברגמן שטייניץ טוען שהוא כלל לא זוכר את הפגישה.‏[11]

סגירת מנהלת רכש הטילים מול ארה"ב

ב-31 במרץ 2009 החל בנימין נתניהו לכהן כראש ממשלת ישראל השלושים ושתיים. זמן מה לאחר מכן נסגרה מנהלת בחיל הים שעסקה באפיון ובתכנון הרכש של ספינות טילים מול ארצות הברית מאז שנות ה-2000. אחד הקצינים סיפר כי “לפתע, בסביבות 2009 או 2010 פשוט סגרו את המינהלת בהחלטה מפתיעה, בן לילה, ללא אזהרה מוקדמת וללא הסבר. כל ההשקעה ירדה לטמיון”. מאוחר יותר התברר כי החולט לזנוח את האופציה האמריקאית ולעבור לעבוד עם התאגיד הגרמני תיסנקרופ. יש לציין כי רכש מארצות הברית נעשה בכספי משלם המיסים של ארצות הברית ולכן הוא שקוף יותר ביחס לכספי מיסים של ישראל. ‏[12]

רכישת צוללת מספר 6

בנימין נתניהו דחף לקדם את רכישת צוללת שישית. בתגובתו לנושא מינוי גנור כנציג תינסקרופ ציין מי שהיה אז מפקד חיל הים, אלי מרום (צ'ייני) - "התנגדתי נחרצות לרכישת צוללת שישית בעת שמיקי גנור היה נציג המספנות ואף שלחתי מכתב שמתנגד לרכש זה למקבלי ההחלטות העוסקים בנושא. "‏[11]

בשנת 2012 חתם שר הביטחון אהוד ברק על הסכם עם גרמניה לרכש צוללות מספר 6. בשיחה עם גולן יוכפז, טוען ברק כי צוללות זו חשובה וכי יש לה יכולות חדשות. כמו כן ברק טוען כי אין מחלקות בצה"ל על הצורך בצוללת שישית. עלות הצוללות מוערכת בכ-400 מיליון יורו, מהן גרמניה צפויה לממן שליש מהסכום וישראל תשלם שני שליש ממנו. כמו ברק טוען כי אורך החיים של צוללות כאלה הוא כ-30 שנה ולפיכך עוד עשור (הכוונה בשנת 2022) יצאו הצוללות הראשונות משירות. ‏[14] אלא שלפי תאריכי הגעת הצוללות בפועל, זמן היציאה של 3 הצוללות הראשונות הוא 2029-2030.

הסכם מסגרת לרכישת צוללות 7,8,9

שנת 2014

הסכם ניגוד עניינים של היועץ המשפטי לממשלה נחתם כך שראש הממשלה אמור לעיין ברשימת הלקוחות של עו"ד דוד שמרון. כדי להימנע מניגוד עניינים

אוקטובר- נובמבר 2015

להלן שני תיאורים של מה שהתרחש באותה תקופה. לפי תיאור אחד, במסגרת הדיונים שהתקיימו בתוך הצבא על התכנית הרב-שנתית, המליץ הצבא לא להצטייד בשלוש צוללות חדשות (7,8,9) בחמש השנים הקרובות. ראש הממשלה בנימין נתניהו הפעיל לחץ על מנת לשכנע לקנות, אבל נוכח עבודת המטה שעשה הצבא וההתעקשות של יעלון המהלך נבלם.[4]

לפי טענת המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) שפורסמה לאחר פרוץ הפרשה, משרד הביטחון יזם פניה למל"ל לקראת נסיעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לגרמניה, ראש הממשלה דן עם הקנצלרית אנגלה מרקל באפשרות לרכוש 3 צוללות שיחליפו צוללות קיימות וזו משיבה בחיוב. בנובמבר נתניהו חוזר ומעדכן את הקבינט בנושא. להלן פירוט תקופה זו לפי המל"ל.

  • 12.10.2015: נציג מוסמך של משרד הביטחון מעביר לראש המל"ל מסמך במסגרת דיון הכנה לקראת נסיעת רה"מ נתניהו לגרמניה, ובו מפורטת דרישת צה"ל לרכש 3 צוללות (שיחליפו צוללות קיימות).‏[15]
  • 21.10.2015: נתניהו נוסע לגרמניה עם ראש המועצה לביטחון לאומי יוסי כהן ומעלה מול הקנצלרית מרקל את האפשרות לרכוש שלוש צוללות. היא משיבה בחיוב.[5]
  • 14.11.2015: רה"מ נתניהו מעדכן את הקבינט, בנוכחות שר הביטחון יעלון, על פגישתו עם הקנצלרית ועל הסכמתה לבקשתנו לרכוש שלוש צוללות.‏[15]
פברואר 2016

מתברר למשה יעלון, באמצעות הדלפה ממקור ממשלתי בכיר, כי נתניהו מתכוון להעביר החלטה שלפיה ישראל תרכוש שלוש צוללות חדשות וכן שתי אוניות חדשות נגד צוללות. יעלון כעס והיה המום. כשהוא מגובה על ידי כל צמרת צה"ל, כולל הרמטכ"ל ומפקד חיל הים, הודיע יעלון לנתניהו כי חיל הים אינו זקוק לצוללות נוספות. השיחה עלתה לטונים גבוהים. ‏[16]

לפי רביב דרוקר שחשף את התנגדות יעלון בתחילת נובמבר, צה"ל הביע את התנגדותו לרכישה, בעיקר מכיוון שהיא לא נמצאת בתוכניות הרב-שנתיות של צה"ל ומשרד הביטחון. יעלון התנגד לחוזה מכיוון שהוא לא היה חוזה כללי לרכישה, אלא חוזה שכלל מספרים ותאריכים ספציפיים. לאחר ויכוחים רבים בין השניים, הצליח יעלון לטרפד את חתימה החוזה. ‏[17]

ראש הממשלה חתם במהלך ביקורו בגרמניה על מזכר הבנות עם הגרמנים. נתניהו לא סיכם באותו מעמד על רכישת הצוללות ובסביבת שר הביטחון לשעבר טוענים כי המסמך כלל הבטחה שבעתיד, כשישראל תרצה את הצוללות, היא תקנה אותן מהגרמנים. עם זאת, עד היום לא ידוע בדיוק במערכת הביטחון מהם סעיפי אותו מזכר הבנות... [6] - במקביל יש לחץ לקנות עוד ספינות לאבטחת מאגרי הגז.

לעומת זאת המל"ל מציג את הגרסה הבאה לאירועים באותו זמן:

  • 7.2.2016: לקראת המפגש בין ראש הממשלה לקנצלרית גרמניה בברלין, ראש המועצה לביטחון לאומי בפועל יעקב נגל מעביר למנכ"ל משרד הביטחון ולמזכיר הצבאי של שר הביטחון טיוטה של מזכר הבנות עם גרמניה, ומבקש את התייחסותם.‏[15]
  • 9.2.2016: מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל משיב תשובה חיובית עקרונית לרכש הצוללות בעתיד, אך מבקש לשמור על גמישות בלוח הזמנים.‏[15]

בהמשך אותו שבוע המל"ל מבצע עבודת מטה עם משרד הביטחון לעדכון טיוטת מזכר ההבנות בהתאם לבקשת משרד הביטחון. התהליך כלל שיחות ותיאומים, שבסופם גובש נוסח סופי מוסכם של טיוטת המזכר להעברה לגרמנים.‏[15]

  • 16.2.2016: רה"מ נתניהו מציג לקנצלרית גרמניה מרקל את טיוטת מזכר ההבנות, במסגרת המפגש בין ממשלות ישראל וגרמניה בברלין.‏[15]
  • 18.2.2016: ראש המועצה לביטחון לאומי בפועל,יעקב נגל, מעדכן בכתב את שר הביטחון ומנכ"ל משרד הביטחון על פגישת רה"מ והקנצלרית. במסמך מפורטת ההסכמה לפתוח במו"מ על מזכר ההבנות לרכש 3 צוללות, בהתאם לצרכים שהגדיר משרד הביטחון.‏[15]

יומיים מאוחר לאחר פרסום זה, ראש המל"ל בפועל, יעקב נגל אמר בריאיון ל"פגוש את העיתונות" בערוץ 2, שייתכן ששר הביטחון יעלון לא היה מעורב בשלבים הראשונים של העסקה. עם זאת נגל טען כי "מערכת הביטחון ידעה". כמו כן הוא טען כי עו"ד שמרון לא נכח בדיונים הנוגעים לרכש וכך גם לא נציג החברה מיקי גנור.‏[18]


מאי 2016
  • 20.05.2016 - משה יעלון מתפטר מכהונת שר ביטחון. [7]
  • 30.05.2016 אביגדור ליברמן מתמנה לשר ביטחון [8]
  • המל"ל ממליץ לרכוש עוד צוללות.
יוני 2016

לפי טענה המל"ל, אנשיו מכינים את עבודת המטה הבין-משרדית עם משרד הביטחון, צה"ל, משרד האוצר ומשרד החוץ.

  • 30.6.2016 - (מל"ל): משלחת בין-משרדית בראשות ראש המועצה לביטחון לאומי בפועל יעקב נגל ובהשתתפות נציגים בכירים ממשרד הביטחון וצה"ל נוסעת לגרמניה כדי לפתוח במו"מ על מזכר ההבנות.‏[15]
אוקטובר 2016
  • 5.10.2016: לפי המל"ל, ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המועצה לביטחון לאומי בפועל, יעקב נגל, מעדכנים את הקבינט על התקדמות המשא ומתן לרכש 3 הצוללות.‏[15]
  • 21.10.2016: העיתונאי בן כספית חושף במעריב את קיום ההסכם שאמור להיחתם ב 7 בנובמבר. לא מדובר בעסקה לקנות את הצוללות אלא בהסכם מסגרת שכולל 2 היבטים - אחד הוא המחיר - 1.2 מיליארד יורו, והשני הוא כמות הצוללות. במקביל כספית מדווח שגורמים ביטחוניים שמעדיפים לשמור על עילום שם מותחים ביקורת על ההסכם בגלל שלא נבדקו אופציות אחרות וכי מחיר הצוללות גבוה מידי. הטענה היא כי המו"מ נוהל בחובבנות ובפזיזות וכי עסקאות דומות שנעשו מול מדינות אחרות קיבלו מחיר טוב יותר. כספית מציין גם כי יש גורמים בצה"ל שלא חושבים שיש צורך לחתום כעת על חוזה רכש ל-3 צוללות. ‏[19]
  • 23.10.2016: עיתון "הארץ" מדווח על קיום המגעים לרכש הצוללות. לפי דובר הממשלה הגרמנית, המשא ומתן המתנהל בנוגע להגעת צוללות נוספות מתקיים בכמה דרגים. הצוללות החדשות, שייוצרו במספנות הגרמניות HDW בקיל, אמורות להחליף את הדגמים הקודמים של הצוללות שבידי חיל הים ולהיכנס לשירות "בעוד כעשור". הארץ טוען כי אנשי אנשי ביטחון הטילו ספק בנחיצותן של צוללות נוספות לחיל הים.‏[20]. באותו יום מפרסם נועם אמיר מ"מעריב" הערכה לפיה "ישראל נחפזת לעסקת המיליארדים הזאת מסיבות שאינן ענייניות, ולא ביצעה עבודה מקצועית, חקר שווקים או מו"מ מסודר." ‏[21]
  • 26.10.16: הסיכום עם גרמניה מוצג בקבינט המדיני-בטחוני וזוכה לתמיכת שר הבטחון החדש ליברמן. ההסכם כולל רכש של 3 צוללות חדשות ועוד שתי ספינות נגד צוללות. הפרויקט מאושר פה אחד. ‏[15][16]
נובמבר 2016
  • 2.11.2106 קצין בכיר בחיל הים מבהיר בשיחה עם גילי כהן, כתב "הארץ, "כי אין כוונה שלחיל הים יהיו 7, 8, או 9 צוללות אלא מדובר בצוללות שאמורות להחליף את הצוללות הישנות." ‏[22]
  • 6.11.2016 רביב דרוקר ואלון בן דוד מדווחים לראשונה על התנגדותו של משה יעלון לקיום העסקה. ‏[17]
  • 15.11.2016 -העיתונאי רביב דרוקר, חושף בערוץ 10 כי עו"ד דוד שמרון, פרקליטו האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, דוד שמרון, מייצג את החברה הגרמנית שעומדת מאחורי העסקה, וכי בקיץ 2016 הובילו שמרון ומיקי גנור מהלך שנועד לשכנע שאת כלי השיט הללו צריכה לתחזק חברה שיקים גנור - ולא מספנת חיל הים כמו שקרה עד היום.‏[23]
  • נובמבר 2016 - דובר צה"ל טוען כי מדובר על רכש עתידי, בעוד יותר מעשור, של שלוש צוללות שיחליפו צוללות שיתיישנו. "הצורך הוצג על ידי צה"ל בדיון קבינט שנערך לאחרונה, בהמשך לשיח השוטף המתקיים בדרגים השונים - ראש הממשלה, שר הביטחון, דיוני קבינט וועדות חוץ וביטחון - בנושאים מעין אלה". מהמועצה הלאומית לביטחון לאומי נמסר אתמול בתגובה לפרסום כי רכש הצוללות מגרמניה נעשה "בתהליך מקצועי סדור, ללא שום השפעה חיצונית, ובהמלצת כל גורמי המקצוע במשרד הביטחון, צה"ל, והמל"ל, כפי שעולה ממסמכים ומדיונים רבים".[9]

תחזוקת הצוללות

גורמי ביטחון טוענים כי רוב הכסף בעסקת הצוללות לא נוגע לרכש הצוללות עצמו אלא לתחזוקת הצוללות.

לפי מכתב של יושב ראש ארגון עובדי צה"ל, מ-20 בנובמבר 2016, טוען כי דוד שמרון ומיקי גנור נפגשו עם ארגון העובדים ועם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסקורן. מטרת הפגישה הייתה ללחוץ על העובדים שלא יפריעו למהלך הפרטת תחזוקת הצוללות. לפי המכתב שמרון טען כי על העובדים לנהל משא ומתן עם החברה הגרמנית ולא להמתין להחלטה שתתקבל מטעם משרד הביטחון. יו"ר ועד העובדים טען גם כי מיקי גנור נמצא בקשרים עם גורמים בכירים בחיל הים. לטענתו גנור תאר מצב שבו חיל הים תומך בהפרטת המספנות והעברתן לידי המספנות הגרמניות. ‏[24]

רכישת ספינות לאבטחת מאגרי הגז

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - גז טבעי בישראל

בשנת 2014 חיפשה ישראל פתרון ימי לאבטחת קידוחי הגז הטבעי במים הכלכליים שלה. שר הביטחון דאז, משה יעלון, החליט להוציא מכרז בינלאומי לרכישת ארבעה ספינות. לפי העיתונאי רביב דרוקר, אחר יציאת המכרז, החלו לחצים של ראש הממשלה ואנשיו לבטל את המכרז ולאפשר לתאגיד תיסנקרופ, המיוצג על ידי מיקי גנור, למכור את כלי השיט לישראל.‏[1]

הטיעון של נתניהו היה שהגרמנים ייתנו לישראל הנחה. יעלון התנגד, וטען שגם אחרי ההנחה המחיר גבוה מדי. בסופו של דבר, בעקבות קיום המכרז ירדו הגרמנים במחיר וקיבלו גם את החוזה הזה לאחר שהמכרז בוטל עבורם. הסיפור נחשף על ידי רביב דרוקר בתחילת נובמבר 2016.‏[1]

עסקת רכש הספינות נחתמה ב-2015 מול תאגיד תיסנקרופ. עלות העסקה הייתה 315 מיליון יורו. זאת לאחר שממשלת גרמניה העניקה מענק של 115 מיליון יורו, כלומר כ-1.2 מיליארד ש"ח. ‏[25]

משרד הביטחון הסביר בהודעותיו כי הרכש הוא "במסגרת תוכנית ההצטיידות שאישרה הממשלה להגנה על המים הכלכליים של מדינת ישראל — האסדות לחיפושי והפקת גז במרחב הימי הכלכלי שממערב לחופי ישראל". מנכ"ל המשרד הביטחון דאז דן הראל, טען כי "העסקה היא אירוע משמעותי ביותר, קפיצת מדרגה דרמטית ביכולות ההגנה של חיל הים על האתרים האסטרטגיים בתחום הגז, במרחק מאות קילומטרים בים".‏[26]

נכון לשנת 2016, בים הישראלי אין אסדות הפקת גז קבועות ולא בטוח שיהיו אסדות כאלה בעתיד. אסדות הקידוח מגיעות לישראל לשבועות ספורים, ואם מתגלה גז, נבנית באר בקרקעית הים, בעומק של ק"מ עד 1.5 ק"מ. הבאר מקושרת בצינורות על קרקעית הים עד סמוך לחוף, לאזור שנמצא במים הטריטוריאליים של ישראל. איזור זה מוגן דרך קבע על ידי חיל הים מאז שנת 1948. נכון לשנת 2016 לא ידוע על גורמים שיכולים לאיים על באר וצינור בעומק כזה. ולא ברור מה התועלת בספינות שנקנו.‏[26]

בדצמבר 2016, התברר כי משרד הביטחון מימן את רכש הספינות ב-2015 באמצעות הלוואה שנלקחה מבנק דיסקונט. אגף החשבת הכללית באוצר, בראשות מיכל עבאדי-בויאנג'ו, ידע על ההלוואה ואישר אותה. באגף התקציבים באוצר, שבראשו עומד אמיר לוי, טענו שלא ידעו ולא אישרו את ההלוואה. למשרד הביטחון לא היה את הכסף לקנות את הספינות, ומכיוון שאגף התקציבים התנגד לעסקה ולא התכוון להוסיף כסף לתקציב הביטחון בגינה - משרד הביטחון רקח פטנט של מימון העסקה מחוץ לתקציב באמצעות הלוואה פרטית. דבר זה בוצע תוך תוך עקיפת מגבלת תקציב הביטחון.‏[25]

זו הפעם הראשונה שבה מממנים רכש ממשלתי בהלוואה חיצונית. לא זכור שום מקרה שבו משרד ממשלתי בחר לממן את עצמו באמצעות הלוואות. החשש הוא שפתרון כזה טומן בחובו סיכון ניכר להתבדרות של תקציב המדינה באמצעות שעבודו להלוואות. משרדי הממשלה רבים ישמחו להגדיל את התקציב שלהם על ידי לקיחת הלוואות שההחזר שלהן יהיה רק בתקציבים של השנים הבאות. ‏[25]

חקירת הפרשה

ב 20 בדצמבר 2016 פורסם כי עו"ד דוד שמרון, פנה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ופירט את השתלשלות העניינים סביב רכישת הצוללות מהמספנה הגרמנית. במכתב טען עו"ד שמרון כי לא היה לו כל קשר בין המספנות לבין ממשלת ישראל, ולא נפגש ולא דיבר עם איש מגורמי הביטחון או עם ח"כים בנוגע לסוגיה. שמרון גם עבר בדיקת פוליגרף פרטית שהוא יזם שבה יצר את הרושם לפיו נתניהו לא ידע דבר על הקשר בינו לבין המספנות הגרמניות. במהלך הבדיקה נשאל שמרון ארבע שאלות: "האם סיפרת לראש שהממשלה על קשר כלשהו בינך לבין המספנות הגרמניות?; האם שוחחת עם ראש הממשלה על רכש צוללות? האם שוחחת עם ראש הממשלה על תחזוקה וכלי שיט והאם סיפרת פעם לראש הממשלה שאתה מייצג את מיקי גנור?". על כל השאלות השיב שמרון בשלילה. ‏[27] בדיקת פוליגרף אינה נחשבת ראיה קבילת בבית משפט שכן הסיכוי לקבל בה תשובות שגויות יכול להגיע לפעמים ל-50% (כלומר היא אינה טובה יותר מהטלת מטבע), כמו כן ניסוח השאלות נקבע על ידי שמרון עצמו ויכול להסתיר מידע על ידי ניסוח מדוייק מדי - לדוגמה אם שמרון כתב לנתניהו הוא יכול לטעון שהוא לא "שוחח" עם ראש הממשלה שכן מכתב אינו שיחה.

בפגישה מה-20 בדצמבר בין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה שי ניצן ובכירים נוספים במשרד המשפטים, הוחלט כי בחינת הסכמי ניגוד העניינים ופרצותיהם תימשך, וכי אין מקום לערב את המשטרה, כלומר אין מקום להורות על פתיחה בבדיקה או חקירה בעניין.‏[27]

ב-22 בדצמבר חשף רביב דרוקר, דוא"ל פנימי ששלח היועץ המשפטי של משרד הביטחון, אחז בן-ארי, למנכ"ל המשרד דן הראל. במייל נכתב כי "התקשר אליי עו"ד דוד שמרון המייצג את החברה הגרמנית, וביקש לדעת האם אנחנו עוצרים את הליכי המכרז על מנת לשאת ולתת עם לקוחותיו, כפי שנתבקשנו על ידי ראש הממשלה". ‏[28] דבר זה סותר לכאורה את דבריו של שמרון לפיו לא דיבר עם איש מגורמי הבטחון בנוגע לסוגיה. כמו כן הדבר מצביע על כך שלפחות מנכ"ל משרד הבטחון ידע על הקשר בין שמרון לבין תאגיד תינסקרופ. המכרז שבוטל היה המכרז שנגע לרכש ספינות הטילים. ‏[29]

שמרון הכחיש כי הזכיר את נתניהו בשיחה. כלומר, כי בן ארי השלים פרטים שלא נאמרו. ד"ר עידו באום, טוען כי גם אם שמרון צודק יש בכך בעיה מערכתית שכן בדיוק לשם כך קיימים הסדרי ניגוד עיניינים, שמטרתם להבטיח שקבלת החלטות של גורמי מקצוע לא תושפע משיקולים לא ענייניים. "די בגישה הנוחה של שמרון למקבלי החלטות בדרגים המקצועיים כדי שאלה יבינו לבד שכדאי מה ראש הממשלה נתניהו רוצה. די לחכימא ברמיזה." ‏[30] יוצא שכאשר שמרון או אנשים מטעמו פונים לאנשי מקצוע, קשה להם לדעת אם הוא דובר איתם מטעם ראש הממשלה או מטעם תאגיד תינסקרופ או גורם עסקי אחר. לדברי באום, "פרשת הצוללות חושפת תמונת מצב שבה החלטות המיטיבות עם מקורבי נתניהו מתקבלות משום שרוח המפקד ידועה, גם כאשר המפקד מדריך את מקורביו שלא ידברו איתו על עסקיהם הפרטיים. זוהי שחיתות מוסדית שבה כבר אין צורך בהתנהגות פלילית כי המערכת כולה כבר מוטה."

ב-23 בדצמבר 2016 היועץ המשפטי לממשלה , אביחי מדנבליט הורה למשטרה לבצע בדיקה של פרשת הצוללות ‏[31]

ב -30 בינואר 2016 דיווח ערוץ 2 כי לפי מסמכים שנחשפו בעיתון גרמני ועל ידי צוות חוקרים אירופי, התאגיד הגרמני טיסנקרופ שילם שוחד לקצינים בחיל הים הישראלי, חלקם בכירים. בדיקה פנימית של חברת רואי חשבון גרמנית בתאגיד טיסנקרופ מצאה כי בשנת 2004 שולמו כספים לישראלים על עסקת הצוללות, תחת הסעיף "הוצאות שימושיות" - ביטוי מכובס לשוחד. ‏[32]

שאלות שנוגעות לפרשה

  • מירב ארלוזרוב: איך מתנהל תהליך קבלת ההחלטות בלשכת ראש הממשלה, והאם בחסות החיסיון נהפך כל תחום הרכש הצבאי בישראל לגחמה אחת גדולה?[10]
  • מדוע הגרמנים פנו דווקא לעורך הדין דוד שמרון? הן העיתונאי גיא רולניק והן חבר הכנסת יאיר לפיד העלו שאלה זו. לטענת לפיד הגרמנים שכרו את שמרון בגלל קרבתו לראש הממשלה. "הם שכרו אותו כי הוא האיש הכי קרוב לראש ממשלת ישראל ואז נוצר מצב שכולנו מנהלים משא ומתן עם הגרמנים, הגרמנים יודעים שפרקליטו האישי של ראש הממשלה עובד אצלם – ואנחנו לא יודעים. את זה צריך לחקור" ‏[33]
  • מדוע עורך הדין דוד שמרון לא דיווח לאיש במהלך המשא ומתן על הקשר שלו לממשלת גרמניה ולמספנות? האם הוא השפיע על ראש הממשלה או על גורמי ממשל אחרים ביחס לנושאים הנוגעים לצוללות ספינות או תחזוקה שלהם?
  • תאגיד תיסנקרופ עתיד לשלם לגנור שכר טרחה מכובד מאד וזאת על רקע יצוג האינטרס של התאגיד בישראל. אם גנור לא השפיע כלל על מהלכי הרכש של צה"ל, מה האינטרס של התאגיד לשלם לגנור? מה הקשרים של גנור בצמרת חיל הים (בהם התגאה בפני עובדי צה"ל) או במל"ל? והאם הייתה לו השפעה על תהליכי רכש והחזקה בחיל?
  • לפי פרסומי המל"ל וטענות צה"ל צוללות 7,8,9 אמורות להחליף את צוללות 1,2,3 כאשר אלה יתיישנו. אולם לפי דברי אהוד ברק משנת 2012 צוללות אלה אמורת להיות בעלות אורך חיים של 30 שנה - כלומר לצאת לגמלאות רק בשנת 2029. מכאו שאמורה להיות תקופה שבה בחיל הים יהיו 9 צוללות, או שרכש הצוללות יעשה בתקופה מאוחרת יותר.
  • מדוע בוטל המכרז לרכישת 4 ספינות להגנת מתקי הגז, והוחלף ברכש מול תאגיד תיסנקרופ? והאם ספינות אלה בכלל נחוצות?
  • מדוע טען ראש הממשלה כי אינו מכיר לקוחות של שמרון כאשר הוא חתום על מסמך ניגוד עניינים המחייב אותו לעיין ברשימת הלקוחות של שמרון מדי 3 חודשים?
  • מדוע חיל הים גרט שתי אוניות נגד צוללות ולאחר מכן קנה שתי אוניות חדשות? המל"ל טוען כי שתי ספינות אלה הורדו מהבקשה מול גרמניה, אולם בשלב כלשהו ספינות אלה הוחזרו בחזרה לרכש.
  • מה הייתה מעורבותו של סגן ראש המל"ל, אבריאל בר יוסף ברכישת הצוללת השישית? האם יש קשר בין פרשת השוחד בה נחקר בר יוסף בהקשר של וועדת צמח?
  • האם צה"ל תמך או לא תמך ברכישת שלוש הצוללות החדשות? בהיותו של אהוד ברק שר בטחון הוא היה מעורב ברכש עם גרמניה ואף נסע לגרמניה. האם היה שלב שבו ניסו לעקוף את שר הביטחון ואת הרמטכ"ל בנושא?

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 רביב דרוקר, סערת הצוללות: נתניהו ניסה לקדם עסקאות נוספות עם גרמניה נענע-10, 07.11.2016
  2. ^ 2.0 2.1 עמית סגל, אמנון אברומביץ', פרשת הצוללות הופכת לחקירה פלילית, חדשות ערוץ 2, 08/02/2017
  3. ^ ערוץ 10: בדיקות נוספות בעניין נתניהו - תיק 3000 ותיק 4000, באתר גלובס
  4. ^ משה יעלון מסר עדות בפרשת רכישת הצוללות, באתר מעריב
  5. ^ גיא רולניק, מדוע החליטה יצרנית הצוללות הגרמנית להתקשר דווקא עם עורך הדין המקורב לראש הממשלה?, דה מארקר, 17.11.2016
  6. ^ אסף אוני, דיווח: איש העסקים מיכאל גנור צפוי לגרוף עד כ-123 מיליון שקל ממכירת הצוללות לישראל, גלובס, 21.11.2016
  7. ^ 7.0 7.1 הקופון השמן שיגזור גנור מעסקת הצוללות - ועד כמה עמוק היה בעניינים פרקליטו של נתניהו?, דה מארקר, 21.11.2016
  8. ^ רויטל חובל, חיפה עם הגב לים, בעיתון הארץ, 14.7.2011
  9. ^ חדשות 2, ‏תחקיר: "צוללת הדולפין נושאת טילים גרעיניים", באתר ‏mako‏‏, ‏3 ביוני 2012‏
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 בן כספית, להרים את המסך: גרסתו המלאה של "מר צוללות" שייקה ברקת, מעריב, 24.11.2016
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 11.5 רונן ברגמן, "איימו על הגרמנים: בלי מיקי גנור לא נקנה מכם צוללות", ynet 25.11.2016
  12. ^ 12.0 12.1 בן כספית, הכל צירוף מקרים? התמונה המלאה והמטרידה של פרשת הצוללות, מעריב, 22/11/2016
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 רביב דרוקר, האיש שהוחלף במיקי גנור למקורביו: "נאמר לי שאיתי לא יקנו יותר צוללות מהגרמנים", נענע 10, 24.11.2016
  14. ^ שר הביטחון אהוד ברק בשיחה עם גולן יוכפז, 26 במרץ 2012
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 15.4 15.5 15.6 15.7 15.8 15.9 אריאל כהנא, המועצה לביטחון לאומי: הליך רכש הצוללות היה תקין לחלוטין, nrg, 17.11.2016
  16. ^ 16.0 16.1 מוטי בסוק, יעלון יצא, ליברמן נכנס: כך נסללה הדרך לעסקת הצוללות הגרמניות, דה מרקר 17.11.2016
  17. ^ 17.0 17.1 רביב דרוקר ואלון בן דוד, פרסום ראשון: יעלון טרפד את הסכם רכישת הצוללות מגרמניה – אך הוא ייחתם בכל זאת, נענע-10, 06.11.2016
  18. ^ רינה מצליח, ראש המל"ל בפועל על עסקת הצוללות:לא יודע אם שר הביטחון יעלון ידע, חדשות 2, 19.11.2016
  19. ^ בן כספית, בתום מו"מ חשאי: ישראל רוכשת שלוש צוללות דולפין חדשות מגרמניה, מעריב, 21.10.2016
  20. ^ גילי כהן, ישראל במגעים לרכישת צוללות נוספות מגרמניה שייכנסו לשירות בעוד כעשור, הארץ, 23.10.2016
  21. ^ נועם אמיר, דיווחים זרים: “ישראל תוכל להתקין טילי שיוט גרעיניים בצוללות”, מעריב. 23.10.2016
  22. ^ גילי כהן, בכיר בחיל הים: ישראל לא תגדיל את צי הצוללות שברשותה, הארץ, 02.11.2016
  23. ^ רביב דרוקר, חשיפה: פרקליטו של נתניהו מייצג את החברה שעומדת מאחורי עסקת הצוללות עם גרמניה, נענע 10, 15.11.2016
  24. ^ יוסי יהושוע, שיטת שמרון, ידיעות אחרונות, 21.11.2016
  25. ^ 25.0 25.1 25.2 מירב ארלוזרוב, ההלוואה המוזרה של משרד הביטחון - והספינות שמאיימות להטביע את היחסים בצמרת האוצר, דה מרקר, 04.12.2016
  26. ^ 26.0 26.1 ליאור גוטמן, לא רק צוללות: כך תורם מתווה הגז לטיסנקרופ, בחסות המל"ל, כלכליסט, 20.11.2016
  27. ^ 27.0 27.1 עמית סגל, גיא פלג, פרשת הצוללות: פרסום ראשון - עו"ד שמרון עבר בדיקת פוליגרף, חדשות ערוץ 2, 20.11.2016
  28. ^ דרוקר מציג: "המייל שמוכיח את מעורבות שמרון בפרשת הצוללות" דה מרקר, 22.11.2016
  29. ^ גילי כהן, בניגוד לטענתו, שמרון פנה למשרד הביטחון בעניין מכרז שאיים לפגוע בתאגיד הצוללות, הארץ, 21.11.2016
  30. ^ עידו באום, פרשת הצוללות חושפת שחיתות ממוסדת, הארץ, 23.11.2016
  31. ^ מור שמעוני,בעקבות מידע חדש: היועמ"ש הורה למשטרה לבדוק את פרשת הצוללות, מעריב, 23.11.2016
  32. ^ ניר דבורי, פרשת הצוללות: קצינים קיבלו שוחד?, Mako, 30.01.2017
  33. ^ לפיד יודע מדוע הגרמנים שכרו את האיש הכי קרוב לנתניהו, נועם גדיר, עניין מרכזי, 20 בנובמבר 2016