מגפת הקורונה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מגפת הקורונה היא מגפה עולמית אשר נגרמה על ידי נגיף SARS-COV-2. נכון למרץ 2022, ברחבי העולם 455 מיליון אנשים חלו בה וכ-6.03 מיליון בני אדם מתו ממנה.[1] לפי כמות הקורבנות היא החמישית בגודלה בהיסטוריה.[2] אוניברסיטת קיימברידג' מעריכה כי הנזק הכלכלי של המגיפה הוא כ-83 טריליון דולר, ב-5 השנים הקרובות.[3].

אין כרגע (נכון ל-2022) קונצנזוס מדעי בנושא אך הגרסה הרווחת בעולם המדעי היא ששינויי אקלים וסחר בבעלי חיים תרמו להתפרצות המגפה.[4][5][6]

הסיבות להתפרצות המגפה

הקורונה כמחלה זואונוטית

לפי ארגון הבריאות העולמי הקורונה היא ככל הנראה מחלה זואונוטית.[7]

הסיבות לעלייה במחלות הזואונוטיות

הפנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים[8], האגף הסביבתי באו"ם[9][10][11], ארגון הבריאות העולמי[12] הפנל העולמי למגוון מינים, קבעו כי קימת עלייה חדה בהתפרצויות מחלות זואונוטיות[13]. במילים פשוטות אפשר להסביר את הסיבות כך:

נגיף איננו מעוניין במות המארח כי הוא מת יחד אתו. כאשר נגיף חי זמן רב בתוך מארח כלשהו הם לומדים לחיות יחד. כאשר קוראת תזוזה פתאומית, הפרעה משמעותית, בתוך הביוספרה קיים סיכוי שהנגיף יקפוץ למארח חדש וזה לעיתים קרובות גורם נזק.[14] ההפרעות המשמעותיות שגורמות לעלייה הן אלה:

שינויי אקלים

גורמים לתזוזת מינים איטית ממקום אחד לשני עקב השינויים באקלים מה שגורם להם להיכנס למגע עם מינים חדשים וכן משנה את האינטראקציה (צפיפות לדוגמה) בין המינים. זה עוד יותר משפיע כאשר הם גורמים לתזוזה מהירה - עקב שריפות יער, שיטפונות וכיוצא בזה.

הם גם מחלישים את בעלי החיים מה שגורם לירידה בעוצמת ההתנגדות למחוללי מחלות.

כמו כן יש השערה שהם מעלים את הסבילות של נגיפים וחיידקים לחום עקב העלייה בטמפרטורה מה שמקטין את היעילות של עליית הטמפרטורה בגוף בזמן מחלה כאמצעי התגוננות מהם.

כריתת יערות

גורמת לתזוזת מינים מהירה מה שגורם להם להיכנס למגע עם מינים אחרים וממשנה את האינטראקציה בין המינים, לדוגמה משנה את הצפיפות.

שימוש יתר באנטיביוטיקה

מגביר התנגדות של מחוללי מחלות לאנטיביוטיקה, כי הם כבר מורגלים אליה.

סחר בבעלי חיים

מוביל להעברת מינים למרחקים של אלפי קילומטרים ממקום הימצאותם המקורי וריכוז של המון מינים שונים בשווקים מזוהמים מה שיוצר אפשרות אידאלית לנגיפים לזלוג למינים אחרים שאין להם חסינות לנגיף זה.

חקלאות תעשייתית

גומת לריכוז המון בעלי חיים מאותו הסוג על שטח קטן בתנאים ירודים.

כלומר: אם בשטח יער בגודל של קילומטר רבוע חיים 100 מיני בעלי חיים אם נגיף ידביק מין אחד המפוזר בכל הקילומטר הרבוע הזה, יהיו לו מעט אפשרויות להתפשט. אם כורתים את היער ובמקומו יש מרעה לפרות המרוכזות יחד בעדר - כלומר רק מין אחד, אם נדיף ידביק את הפרות, סביר להניח שכל הפרות, ידבקו במהירות מה עוד שהן מוחלשות בגלל התנאים הירודים. מה שאומר שכל אוכלוסיית בעלי החיים בקילומטר הרבוע הזה תידבק.

עיור ומוביליות גבוהה הכוללת תנועת אנשים, סחורות.

מקל על ההדבקה המסיבית.

הסיבות להתפרצות מגפת הקורונה

אין כרגע קונצנזוס מדעי בנושא אך הגרסה הרווחת היא ששינויי אקלים וסחר בבעלי חיים תרמו להתפרצות המגפה.

בינואר 2021 התפרסם מחקר שהובל על ידי רוברט בייר[15]. צוות המדענים בדק האם יש קשר בין שינויי האקלים להתפרצות המגפה. המחקר צוטט מאז בלפחות 29 מחקרים אחרים בלפחות תריסר הוצאות מדעיות שונות[16] מה שמראה על מהימנות מסוימת.

התמונה מראה איך שינוי האקלים גרמו לריכוז של מיני עטלפים באזור ממנו כנראה יצא הנגיף שגרם למגפת הקורונה. מתוך המחקר של רוברט בייר

החוקרים מציינים שיותר מ-60% מהמחלות המדבקות בבני האדם במהלך ההיסטוריה הגיעו ממקורות זואונוטיים, כלומר עברו מבעלי החיים. עטלפים נושאים את הכמות הגדולה ביותר של נגיפים שיכולים לעבור לבני אדם מתוך כל היונקים. אלה כוללים 3,000 סוגים של נגיפים ממשפחת הקורונה. בעשרות השנים האחרונות כמה נגיפים ממשפחה זו קפצו לבני אדם, כולל 3 שגרמו לתמותה: SARS-Cov-1 שגרם למגפה החל משנת 2002, MERS-CoV שגרם למגפה החל משנת 2012 ו-SARS-Cov-2 שגרם למגפת הקורונה הנוכחית משנת 2019. כל השלושה עשו זאת אחרי שנת 2000. החוקרים ניסו להבין מה הסיבה לתופעה זו והאם יש קשר לשינוי אקלים.

הנגיפים שגרמו למגפה בשנים 2002 ולמגפה הנוכחית הגיעו ככל הנראה מאזור דרום מחוז יונן בסין והאזורים השכנים בבורמה ולאוס. באזור זה חיים הפנגולינים מסוג Manis javanica אשר ככל הנראה העבירו את הנגיף שגרם למגפה הנוכחית כאשר הגיעו לשוק בווהאן וכן זבד דקל מסיכתי (Paguma larvata) אשר כנראה העביר את הנגיף שגרם למגפה החל משנת 2002 כאשר הובא לשוק בגואנדונג.

הנגיף שגרם למגפה החל מ-2012 הגיע במקור מאזור מזרח אפריקה.

כמות סוגי נגיפי הקורונה באזור מסוים עולה ככל שיש יותר מיני עטלפים. כמות המינים מושפעת משינויי אקלים אשר יכול לשנות את התנאים למתאימים יותר או פחות לעטלפים ובכך לשנות את שטח המחייה שלהם וכן את האינטראקציה עם מינים אחרים וגם בתוך המין.

החוקרים בדקו כיצד השפיעו שינויי האקלים על מיני העטלפים. הם בדקו את מפת הצמחייה העולמית ב-2 תקופות: 1901-1930 ו 1990-2019 בהתאם לחמישה גורמים: טמפרטורה ממוצעת בחודשי השנה, טמפרטורת מינימום שנתית, כיסוי בעננים, כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספרה ומשקעים. כל 5 הגורמים השתנו בתקופות אלה עקב פליטות גזי החממה. אחר כך הם בדקו באילו אזורים יכולים לחיות מיני עטלפים שונים ומכך הבינו איך השפיעו שינויים אלה על תפוצת מיני העטלפים.

מסתבר שבמקומות מסוימים הם הפחיתו את כמות המינים ובמקומות מסוימים הגדילו אותם. המקומות בהם נהיו יותר מינים כוללים קודם כל את האזור בו חיים הפנגולינים אשר חשודים בהעברת הנגיף מהעטלפים לבני האדם וגם נגיף אחר ממשפחת הקורונה - Sars-Cov-1 אשר גם גרם למגפה החל משנת 2002. לפי הנתונים במחקר כ-40 סוגי עטלפים חדשים הגיעו לאזור זה מה שמתאים לכ-100 סוגים חדשים של נגיפי קורונה וזה קרה בשטח די גדול. ככל שיותר סוגים כאלה מגיעים למקום אחד יש יותר סיכוי שאחד מהם ואפילו כמה מהם יקפצו למין אחר כמו לפנגולין. וככל שיש יותר נגיפים כאלה בפנגולין יש יותר סיכוי שהוא יעבור לבני אדם. המסקנה היא ששינויי האקלים הגבירו משמעותית את הסיכוי להתפרצות המגפה הנוכחית.

אזורים אחרים בהם גם קיים ריכוז גבוה של מינים חדשים עם כי בשטח קטן יותר, כלומר גם קיים סיכוי למעבר נגיפים, כוללים חלקים מהיערות בברזיל, במזרח אפריקה, במקסיקו.

אזורים בהם קיים ריכוז נמוך של מינים חדשים, כוללים שטחים נרחבים ביבשות שונות.

בשטחים האלה נכלל גם האזור ממנו יצאה המגפה ב-2012 אם כי שם יש ריכוז יחסית נמוך.

החוקרים מציינים שגם הנגיף הנוכחי וגם זה שעבר לבני האדם לפני 20 שנה מאותו האזור עשו זאת בין היתר בגלל סחר בבעלי חיים. במקרה הנוכחי - בפנגולינים.

בשנת 2022 מחקר גדול בנושא מצא ששינויי האקלים מגבירים את הסיכויים לזליגת מחלות זואונוטיות כבר 15 שנה, כאשר האזורים הרגישים ביותר הם אזורים טרופיים, הררים, הקיימים באפריקה ובאסיה. דרום מזרח אסיה הוא אזור רגיש במיוחד כי בו חיים המון מיני עטלפים אשר בדרך כלל לא נפגשים אבל מסוגלים לעבור מרחק רב כאשר משהו דוחק אותם מהמקום. זה תואם בדיוק לאזור בו התפרצה הקורונה.[17]

הפנגולינים הם היונקים הנסחרים בעולם והם נסחרים בצורה לא חוקית כלומר ללא כל פיקוח. השימוש בהם כולל שתית דמם שנחשב למרפא (יש לציין שסין מחקה אותו מרשימת התרופות המסורתיות שלה[18]) ללא בישול, הרתחה וכדומה.[19]

הסיבות להתפשטות המגפה

עיור ומוביליות גבוהה תרמו כנראה להתפשטות הקורונה.[20]. יש ראיות לכך שהשמנה תרמה גם[21] בדיוק כמו זיהום אוויר[22].

חלק מהבעיות שתרמו להתפשטות הנגיף נוגעות לחוסר אמון בין מדינות ונטיה של משטרים סמכותניים להסתיר בעיות מפני מדינות אחרות בעולם ומפני בני ארצם. דוגמה לכך היא סין שניסתה בתחילה להסתיר את קיום המגיפה מפני ארגון הבריאות העולמי ומפני תושביה שלה. בעיה אחרת הייתה המשטר של דונלד טראמפ בארצות הברית שבתחילה גילה חוסר אמון כלפי מסוכנות המחלה ומנע העברת כספים לארגון הבריאות העולמי וכן נמנע מנקיטת צעדים של קידום בריאות כמו מימון ציבורי למציאת חיסון או הגבלת טיסות. הן בשלבים מוקדמים של המגיפה והן לאחר מציאת חיסונים לה, נותרו בעיות של חוסר אמון בקרב הציבור כלפי הממסד הרפואי ובמיוחד מול חברות התרופות, זאת נוכח כשלי שוק בתחום הבריאות ונוכח תאוריות קונספירציה שונות וכן עקב הכחשת מדע ובורות ביחס למגיפות שקיימת בציבורים שונים כמו הציבור השמרני וציבורים אחרים - היבטים אלה הקשו על האטת התפשטות הנגיף, וכן הקשו על חיסונים נרחבים לאוכלוסייה.

היו מספר רופאים שהזהירו מראש מפני מוכנות נמוכה של המערכות הציבוריות כלפי התפרצות מגיפות. אלו כללו את לורי גארט שכתבה בשנת 1994 את המגפה הבאה (ספר) שהצביע על תהליכים ומבנים חברתיים שונים שמסייעים להתפרצות מגיפות. ואת גרו הרלם ברונדטלנד ורופאים נוספים ב-Global Preparedness Monitoring Board שהזהירו מפני חוסר מוכנות למגיפות בשנת 2019. במדיה הציבורית הפופולרית, המיליארדר ביל גייטס הזהיר מפני התפרצות מגיפה וחוסר מוכנות לכך, מספר שנים לפני מגפת הקורונה. פעילים הקשורים בצמחונות, טבעונות וזכויות בעלי חיים הצביעו בעבר על הקשר בין סחר בבעלי חיים ועל גידול בעלי חיים, במיוחד בחקלאות תעשייתית ועל היבטים נוספים של תעשיית המזון העולמית ובין מחלות - אבל באופן כללי יש התעלמות מגורמים אלה או שיש הענות נמוכה לטענות שלהם בגלל אינטרסים כלכליים מנוגדים - לדוגמה תעשיית הבשר או בגלל נטיה של המערכת הרפואית להעדיף טיפול באנשים שחלו על פני רפואה מונעת ובריאות הציבור.

אינטרסים כלכליים של חברות תרופות קשורים גם בקשיים להיאבק במחלה, לדוגמה החברות לא ויתרו על הפטנט הרפואי של החיסון ובכך הקשו על ייצור נרחב של חיסון. דבר זה עמד בניגוד לתקדימים היסטוריים שהיו בנושא זה - לדוגמה חיסון נגד פוליו. מנגד יש בעיות של קשיי מימון וצורך במבנים חברתיים כלכליים אחרים כדי לממן לאורך זמן מחקרי תרופות ללא השענות על פטנטים או שינוי בתחום זה. ראו רעיונות אפשריים כסופו של הליברליזם המפסידני ואתגרים בהקשר של מוצר ציבורי.

גורם משמעותי מאוד בהתפשטות המגפה הוא הניגוד בין אינטרסים כלכליים ובין שמירה על חיי אדם בנקיטת צעדים שונים אשר מאטים או עוצרים את תפוצת המגפה אבל פוגעים בתמ"ג כגון: סגרים, איסור התקהלויות, איסור טיסות ממדינה למדינה ועוד.

השלכות המגפה

נכון ל-12 למרץ 2022 כ-455 מיליון בני אדם חלו במחלה כ-6.03 מיליון מתו ממנה.[23]. הנזק הכלכלי מוערך על ידי אוניברסיטת קיימברידג' ב-83 טריליון דולר, כלומר כ-260 טריליון שקל, ב-5 השנים הקרובות.[24] כמות הקורבנות הגבוה בעולם היא בארצות הברית והיא במקום ה-19 מכל מדינות העולם בשיעור התמותה ל-100,000 איש, משמעותית מעל סורינם, בערך פי 2 מהונדורס, בערך פי 3 מאיי פיג'י, בערך פי 200 יותר מניגריה, בערך פי 250 מאשר בבהוטן[25][26] ייתכן והדבר קשור לכך שבמדינות העשירות רמת ההתניידות גבוהה יותר, יותר אנשים מרוכזים בערים, הגיל המוצע גבוה יותר, יש יותר נטייה להשמנה ויש יותר התנגדות של גורמים בעלי השפעה צעדים הפוגעים באינטרסים הכלכליים כמו סגר, איסור התקהלויות. 4 מיליארדרים מתו מקורונה[27][28][29][30] מכיוון שבעולם יש 2755 מיליארדרים סטטיסטית זה כ-0.15%. בסך הכל מהמגפה מתו כ-6 מיליון בני אדם[31] כאשר אוכלוסיית העולם היא כ-7.9 מיליארד[32] כלומר סטטיסטית זה פחות מ-0.1%. המשמעות היא שסטטיסטית התמותה בקרב המיליארדרים יותר גבוה מאשר בין תושבי כדור הארץ בממוצע. ייתכן והדבר קשור לכך שהאנשים האלה טסים יותר ממקום למקום, לפעמים בגיל מבוגר יחסית ולפעמים נוטים להשמנה. כלומר, אפשר לומר שיש סבירות כי ההשפעה החזקה ביותר של שינוי האקלים עד כה פוגעת יותר באלה האחראים יותר על גרימתו. כלומר לכולם יש אינטרס משותף לעצור את המשבר הסביבתי, כולל גם את העשירים ביותר.

יש לציין שקיימים מדענים אשר חושבים שהתמותה האמתית מהקורונה שונה מהנתונים הרשמיים בגלל שלא כל אלה שמתו מהקורונה הוגדרו ככאלה, במיוחד במדינות העניות בהן המספרים מדויקים פחות. מציאת המספר האמתי הוא משימה לא קלה והתוצאות לא מדויקות. הן מבוססות על עודף תמותה כלומר כמה מתו ביחס לכמה מתו לפני, לכמה היו אמורים למות לפי התחזיות. לפי הערכות שונות כאשר התמותה הרשמית הגיעה ל-5.5 מיליון התמותה האמתית הייתה 18 - 23 מיליון[33]. על בסיס נתונים מוערכים כאלה ארגון "ברית החיסונים העממית" חישב שהתמותה במדינות העניות לנפש גבוהה ב-31% מאשר במדינות העשירות[34].

למרות זאת, נכון למרץ 2022 חלק גדול מהמדענים מסכימים שלמרות הציפיות המגפה חלשה להפליא באפריקה מדרום לסהרה ולמרות שאין מספרים מדויקים אם הייתה תמותה בהיקף גדול אפשר היה להבחין בה. הסיבות קשורות לגיל ממוצע נמוך, פחות השמנה, אמצעים יעילים יותר למניעת התפשטות המגפה.[35].

מאבק במגפה

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ ויקיפדיה מגפת הקורונה העולמית
  2. ^ ויקיפדיה רשימת מגפות למי תמותה
  3. ^ ויקיפדיההשפעות כלכליות של מגפת הקורונה צמצום כלכלי כולל
  4. ^ רוברט בייר, אנדרה מאניקה, קמילו מורה שינוי בתפוצת מיני העטלפים מראה על תפקיד אפשרי של שינויי האקלים בהתפרצות מגפת הקורונה ינואר 2021
  5. ^ מכון הבריאות הלאומי של ארצות הברית צוטט על ידי
  6. ^ YOUNGO פרספקטיבות הבריאות והדרישות בשיחות אקלים של יונגו 13 בספטמבר 2021
  7. ^ ארגון הבריאות העולמי מחלת הקורונה דוח תקופתי 94
  8. ^ הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים הדוח השישי חלק שני, פרק 2 עמודים 40-42 שנת 2022
  9. ^ אגף הסביבה באו"ם בעיות סביבתיות מדאיגות - הפרק על מחלות זואונוטיות
  10. ^ אגף הסביבה באו"ם שוברים את שרשרת ההדבקה - מונעים את המגפה הבאה 6 ביולי 2020
  11. ^ אגף הסביבה באו"ם עושים שלום עם הסביבה עמודים 5, 26, שנת 2021
  12. ^ מגפת הקורונה לא תהיה האחרונה - ראש ארגון הבריאות העולמי France-24
  13. ^ הפנל העולמי למגוון מינים סיכום הפנל העולמי על מגוון מינים על מגוון מינים ומגפות עולמיותשנת 2020
  14. ^ רובי האריס נגיף הקורונה ושינויי האקלים 6 לפברואר 2020
  15. ^ רוברט בייר, אנדרה מאניקה, קמילו מורה שינוי בתפוצת מיני העטלפים מראה על תפקיד אפשרי של שינויי האקלים בהתפרצות מגפת הקורונה ינואר 2021
  16. ^ מכון הבריאות הלאומי של ארצות הברית צוטט על ידי
  17. ^ אד יונגיצרנו את תקופת המגפות 28 לאפריל 2022, האטלנטי
  18. ^ סאם באלסין מסלקת את הפנגולינים מרשימת התרופות המסורתיות 11 ליוני 2020, צרפת 24
  19. ^ ג'ון ד. סאטטר רשימת סחר הפנגוליניםסי-אן-אן
  20. ^ אגף הסביבה באו"ם שוברים את שרשרת ההדבקה - מונעים את המגפה הבאה 6 ביולי 2020
  21. ^ דן סילברהשמנה ממלאת תפקיד מרכזי בסיבוכי הקורונה
  22. ^ איך זיהום אוויר מגביר את התפוצה של נגיף הקורונה
  23. ^ ויקיפדיה מגפת הקורונה העולמית
  24. ^ ויקיפדיההשפעות כלכליות של מגפת הקורונה צמצום כלכלי כולל
  25. ^ ג'ון הופקינס ניתוח שיעורי התמותה מרכז נתונים על מגפת הקורונה
  26. ^ ויקיפדיה מגפת הקורונה בארצות הברית
  27. ^ Billionaire Chairman of Santander Bank Portugal, António Vieira Monteiro, Dies of Coronavirus 22 לאפריל 2020, טלוויזיית קוקו
  28. ^ קאטי האריס מיכאל קימיח מיליארדר נפט מרוסיה מת 19 למרץ 2022 ניו זילנד הרלד
  29. ^ דויד וונרחבר של טרמפ ומיליארדר מת מקורונה 13 אפריל 2020
  30. ^ טאיוו אדבולו בולו אקין אולוגבאדה מת מקורונה 13 לינואר 2021
  31. ^ ויקיפדיה מגפת הקורונה העולמית
  32. ^ אוכלוסיית העולם כעת מד עולם
  33. ^ מחיר המגפה האמתי במיליונים גבוה יותר מאשר המספר הרשמי 18 לינואר 2022, הטבע
  34. ^ [1] 3 למרץ 2022, אוקספם בין לאומי
  35. ^ סטפני נולןמנסים לפתור תעלומת קורונה-תמותה נמוכה באפריקה 23 למרץ 2022