הכנסה בסיסית לכלל
הכנסה בסיסית לכלל (באנגלית: Universal Basic Income) הוא רעיון לשיטה כלכלית שמציעה תשלום אחיד המשולם על ידי המדינה במועדים קצובים לכלל (רוב או כל) הבגירים בחברה על בסיס אישי ובאופן שאינו תלוי בהכנסה או בנכסים.[1] וגם ללא התחייבות לבצע הכנסה כל שהיא.
התמיכה בהכנסה בסיסית נובעת מתמיכה בערכים חברתיים שונים שלעיתים קרובות מתנגשים זה בזה - חופש ושוויון, יעילות וקהילתיות, בעלות משותפת על כדור הארץ (קיימות) והקצאה דומה של היתרונות של הקידמה טכנולוגית.[2]
הרעיון מעלה שאלות שונות כגון:
- האם ניתן ליישם רעיון זה לפני אבטלה טכנולוגית המונית עתידית?
- טרם עידן האבטלה הטכנולוגית, מהו הסף המינימלי של כמות אנשים עובדים שיאפשר לשלם קצבאות יסוד ללא גירעון?
- האם יישום יעיל של הרעיון מצריך הימצאות כסף מזומן או דווקא את היעדרו?
מטרה
להכנסה בסיסית שלוש מטרות:
- להבטיח הישרדות של פרטים בחברה נתונה באופן כללי
- למגר עוני וחוסר שוויון כלכלי בחברה נתונה בצורה מקסימלית
- להחליף מגוון שיטות "סעד" מודרניות הנתפשות מצד רבים כביורוקרטיות יתר על המידה, משפילות ובכל מקרה לא יעילות
יתרונות אפשריים של הכנסה בסיסית
- הקטנת עוני. אנשים עניים עלולים שלא לקבל סיוע בגלל סיבות בירוקרטיות שונות. בנוסף לכך שיטות סעד קיימות מעניקות לפעמים סיוע רק כתוצאה מ"הוכחה" כלשהי לאי-מסוגלות של האדם - לדוגמה דמי אבטלה , הבטחת הכנסה או נכות - דבר שעלול לעודד אנשים לשמור על סטטוס זה, או לא להתאמץ לצאת ממצב זה כדי להמשיך להיות בקטגוריה שמקבלת סיוע - אחד המנגנונים של מלכודת רווחה. היבט משמעותי חשוב של הכנסה בסיסית הוא היכולת להפחית מלכודות עוני - מצבים שבהם עניים נמנעים מחסכון, לימודים (השקעה בהון אנושי), לקיחת סיכונים ועוד בגלל שדברים אלה הם קשים יותר או מסוכנים יותר עבורם כעניים, ומאפיינים אלה גורמים לכך שקשה להם יותר למצוא עבודה או להגדיל את ההכנסות שלהם.
- הגדלת החופש והפוטנציאל האנושי – הכסף יאפשר חופש והתפתחות אישית לכולם (לימודים, אמנות, מדי פעם טיול מחוץ למדינה) ללא תלות ברקע הכלכלי, ויפחית כאמור מלכודות עוני. דבר זה לא משפר רק את מצב העניים אלה גם את המריטוקטריה - גבול לכשרון ואת הניידות החברתית - יש פחות חשיבות לשאלה מי ההורים שלך ויותר חשוב כמה אתה טוב במה שאתה עושה.
- הקטנת אי שוויון כלכלי - הפחתת העוני הקיצוני והפחתת מלכודות עוני תקטין את הפערים בחברה. פירוש הדבר יותר חופש לעניים וכן הקטנת אי שוויון פוליטי בין עשירים לעניים.
- צמצום או ביטול מנגנוני הרווחה – חלוקת הכסף מייתרת לפחות חלק ממנגנוני הרווחה ושומרת על כבוד האדם. נזקקים רבים שפנו למנגנוני הרווחה במדינות שונות, חשים מושפלים ומטורטרים. בנוסף יש מנגנונים הדורשים וועדות, מומחים, הוכחות, בילוש ועוד כדי לוודא שמי שפונה למוסדות הרווחה לא מרמה. עם זאת ייתכן והכנסה אוניברסלית לא תמנע לגמרי צורך במנגנוני רווחה אחרים - שכן יש אנשים עם נכות קשה או ילדים חולים הדורשים סיוע אינטנסיבי - ועבור אנשים אלה הכנסה בסיסית לא בהכרח תספיק.
- מענה לבעיות של אבטלה טכנולוגית – עתידנים רבים חוזים שרוב המקצועות ייעלמו על ידי הטכנולוגיה - בעיקר על ידי טכנולוגיות כמו רובוטיקה, בינה מלאכותית, מכונות לומדות, חיישנים ועוד. בניגוד למצב בעבר בו נוצרו במקביל גם מקצועות חדשים, הטכנולוגיות החדשות מאפשרות ללמוד ולחכות במהירות יותר ויותר כישורים אנושיים כך שהצפי הוא שגם המקצועות החדשים אם יהיו כאלה יכבשו באחוזים גדלים והולכים על ידי מכונות. מצב זה עלול ליצור מצב של אבטלה המונית שתוביל לאי-שקט חברתי, אי-יציבות פוליטית וצבאית ובעיה כלכלית - שכן אבטלה קשורה בעליה של ממשלים פופוליסטיים (המבטיחים להקטינה על ידי צעדי גזענות או מלחמה נגד גורם "מרושע" כלשהו), ואבטלה נרחבת תגרום מיתון שיגרום לצמצום ביקושים עבור המוצרים והשירותים - אם חלק גדול מהאוכלוסייה לא עובד פירוש הדבר שאין מי שיקנה. אפשרויות אחרות הן גלגול חובות לעתיד או פשוט רעב המוני של מיליוני מובטלים (בכלכלה ליברטרית). הכנסה בסיסית יכולה להפחית בעיות אלה.
אחד התומכים במהלך של הכנסה בסיסית לכל היה מרטין לותר קינג בספרו האחרון, לאן אנו הולכים מכאן: כאוס או קהילה משנת 1967, וזו גם הייתה אחת הדרישות של המערכה למען העניים משנת 1968.
הקשר לאוטומציה
יש קשר בל ינותק בין מימוש רעיון הכנסה בסיסית לאוטומציה בכלל ואוטומציה מבוססת מחשוב בפרט.
הכנסה בסיסית לכלל מחייבת תשתית אוטומציה בתחומי יסוד חברתיים-טכניים כגון:
- ייצור ושיווק חומרי בניין
- ייצור ושיווק נדל"ן מגורי, תעשייתי ומסחרי
- חקלאות מזון
- חקלאות סיבים (למשל בכדי ליצור סיבים לביגוד)
- ייצור ושיווק מים וכן חומרי גלם למזון, מלבוש ותמרוק
- ייצור ושיווק מזון
- ייצור ושיווק ביגוד
- ייצור ושיווק תמרוק
- אוטומציית שירותים
בלי כל אלה לא סביר להצליח לקיים הכנסה בסיסית בשום חברה; בהתאם לכך מן הסביר שהכנסה בסיסית תכוון מדינה לכיוון בידוד כלכלי; כזה שמצד אחד כרוך בלאומנות אך מצד שני באיחודים פוליטים וקידום סובלנות בין תרבויות וחברות
המתנגדים למודל, טוענים שאנשים יפסיקו לעבוד מתוך עצלנות ומתוך פגיעה בתמריץ לעבוד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ד"ר ליה אטינגר, ד"ר עופר סיטבון, משכורת בסיס לכל, באתר מכון שחרית
- סיכון או סיכוי - הכנסה בסיסית לכל, המוסד לביטוח לאומי
- אורי כץ, מיכאל שראל, הכנסה בסיסית בישראל, פורום קהלת, אוגוסט 2018
- נטע אחיטוב, למה שהמדינה לא תחלק שכר בסיס לכל אזרחיה? יוזמה חדשה, הארץ, 25 בפברואר 2016
- נורית אגמי, הכנסה בסיסית אוניברסלית לכל אזרח – הפתרון לשוק עבודה שנעלם?, בבלוג של נורית אגמי, מאי 2017
- מתן חודורוב, "כסף משמיים": האם בעתיד המדינה תחלק לכל אזרח וללא תמורה "הכנסה בסיסית"?, אנליסט, ערוץ 10, 6 בנובמבר 2017
- בלומברג, מה קורה כשמחלקים לאנשים כסף חינם? התוצאות המאכזבות של הניסוי בפינלנד, דה מרקר, 8 בינואר 2019
- אסף אוני, החוקר הפיני שסחף את העולם עם רעיון ההכנסה הבסיסית: "גם את העבדות חשבו שלא יהיה ניתן לבטל", גלובס, 15 בפברואר 2019
- נווה פרומר, הבועה של הכנסה בסיסית, מגזין פיגומים, 24 בנובמבר 2020
הערות שוליים
- ^ יוסי דהאן, מעבר למחאה ולמדינת הרווחה, באתר TheMarker, 8 ביולי 2013
- ^ About basic income.