היפרנורמליזציה סביבתית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

היפרנורמליזציה סביבתית היא הדחקה והכחשה של בעיות סביבה, קיימות וחברה מתוך רצון לשמור על הסדר החברתי-כלכלי-פוליטי הנוכחי. היפרנורמליזציה היא מושג שמתאר הכחשה של עובדות לא נוחות והסכמה עם שקרים של מערכת חברתית בקריסה, בגלל קושי לדמיין מציאות אחרת ובגלל שנוח יותר להדחיק. יישום הרעיון לתחום הסביבתי נוגע למגוון בעיות כמו התחממות עולמית, הכחדת מינים או משבר המים העולמי אשר נדחקות לקרן זווית כדי להגן על המשטר הקיים או על אידאולוגיה כמו קומוניזם, קפיטליזם, שמרנות או ליברליזם. היפרנורמליזציה קשורה להכחשה של עובדות ולבעיות של דיסוננס קוגניטיבי.

המושג "היפר-נורמליזציה" מגיע מספרו של Alexei Yurchak שיצא בשנת 2006 ומתאר את 20 השנים האחרונות בברית המועצות, Everything was Forever, Until it was No More. אלכסיי, שהוא כיום פרופסור לאנתרופולוגיה בברקלי קליפורניה טוען כי "כולם ידעו" שמהערכת נמצאת בקריסה אבל איש לא הצליח לדמיין מציאות אחרת. הרעיון גם התפרסם בזכות סרטו של הסרט אדם קרטיס, היפרנורמליזציה - לפיו נראה שאלו שנמצאים בשליטה אינם מסוגלים להתמודד עם העולם הזה. לאיש אין חזון לעתיד שונה או טוב יותר. במקום להתמודד עם המורכבות של העולם, אנשים, סופרים ומנהיגים נסוגים להסברים פשטניים.

היפרנורמליזציה סביבתית נוגעת למספר מנגנונים פסיכולוגיים, תרבותיים וכלכליים שבאמצעותם אנשים מדחיקים נזקי סביבה שונים, כולל איומים שמהווים סכנה לבריאותם או בריאות משפחתם, ואף איומים בהכחדת האנושות. שתי דוגמאות בולטות לכך הן הכחשת זיהום והכחשת אקלים.

הכחשת זיהום נוגעת לכך שממשלות, חברות מזהמות, וכן אנשים שמזהמים בעצמם נוטים להסתיר את הזיהום או להכחיש את הנזק שהוא גורר. במבקיל אנשים שעלולים להפגע מזיהום, לדוגמה עובדים במפעל מזהם או שכנים של מפעל מזהם, בוחרים להתעלם מהסיכון, שכן התמודדות עם הסיכון כרוכה במחיר של פחדים, או תחושת חוסר-אונים. דוגמה בולטת להכחשת זיהום היא האסון בצ'רנוביל שהשלטון הסובייטי ניסה להסתיר. דוגמה נוספת היא אסון בופאל. ישנם דוגמאות רבות אחרות שבהן חברות, לעיתים בסיוע השלטונות ניסו להסתיר את קיום הזיהום , או את הנזקים ממנו. גם הדחקת זיהום היא דבר נפוץ. דוגמה אחת לכך היא מודעות נמוכה של ישראלים לנזקים של זיהום אוויר בישראל. דוגמה אחרת להדחקת זיהום היא הפגיעה בעובדים של מפעל תעשיות אלקטרוכימיות שנחשפו לחומרים מסוכנים במשך שנים, ורבים הם חלו ותבעו את המפעל רק לאחר סגירתו.

הכחשת אקלים היא סוג נוסף של הכחשה שבו תעשיות שתלויות בפליטה של גזי חממה וכן אנשים מהימין הכלכלי טוענים כי אין התחממות עולמית או שזו לא נגרמת כתוצאה ממעשי בני האדם. לדבר זה יש גם קשר לזהות פוליטית שבה הזדהות עם עמדות או אידאולוגיות מסויימות כמו תמיכה בקפיטליזם גוררת אימוץ של מיתוסים שמתאימים לדבר זה גם אם בכך מכפיפים את התשובות של מדעי הטבע (האם יש התחממות) לשאלות מתחום מדעי החברה (כיצד נכון לנהל את החברה האנושית). לפי הגיון זה היבטים בכימיה או פיזיקה תלויים בראיית עולם מדינית. אנשים רבים אינם מאמינים בדבר זה , אבל בפועל הם נוקטים בעמדה כלפי התחממות עולמית לפי עמדה פוליטית.


ראו גם

Stub general.png ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לאקו-ויקי ולהרחיב אותו.