מרחב משותף (תחבורה)
מרחב משותף (באנגלית: Shared Space) בתחבורה עירונית הוא רעיון לפיו כדי לגרום לרחובות העירוניים להפוך לבטוחים יותר, למתפקדים יותר כמקומות חברתיים ולנעימים יותר לשהייה יש לבטל את ההפרדה הברורה בין הולכי רגל לבין מכוניות, להוריד שילוט וכדומה ועל ידי כך להאט את מהירות הנסיעה של מכוניות.
לרבים הרעיון נשמע דבר לא אינטואיטיבי ואף מסוכן, אך לפחות בהולנד, הדבר נוסע בהצלחה והביא להקטנה של תאונות דרכים ולשיפור המרחב העירוני.
התפתחות ההפרדה באופן היסטורי
באופן היסטורי רחובות עירוניים שימשו ל-2 תפקודים עיקריים. האחד הוא לשם תחבורה של אנשים ושל סחורות ממקום אחד למקום שני. השני הוא כמקום מפגש חברתי. אפילו בתחילת המאה ה-20 כשהייתה תחבורה לא מעטה של מכוניות בערים, לא הייתה הפרדה ברורה בין תעבורה של מכוניות ותחבורה ציבורית לבין אופניים והולכי רגל.
דרכים מהירות ודרכים עירוניות
התומכים ברעיון של מרחב משותף, מפרידים בין דרכים מהירות שבהן יש כללים ממושטרים המתאימים לשילוט ולהכוונה מטעם המדינה הריכוזית, לבין דרכים עירונית בתוך מרחב ציבורי שלדעתם הן בעלות מאפיינים הפוכים לגמרי.
דרכים מהירות דורשות מאפיינים. יש להם רק תפקוד אחד (תחבורה), הן לינאריות, סיסטמטיות, המדינה שולטת בדרך בה הן משמשות, ועוד. המרחב הציבורי הוא בעל מאפיינים הפוכים - הוא לא מתפקד טוב תחת התערבות ממשלתית אלא עובד טוב דווקא מתוך תרבות שעולה מלמטה, הוא אישי, הוא ממלא תפקודים רבים בו-זמנית, הוא לא לינארי אלא מרחבי, הוא תלוי הקשר ומשתנה כל הזמן, בלתי צפוי, תפקודו תלוי בכישורי תקשורת סבוכים של אנשים דבר שמתנגש באופן ישיר עם סימונים פשוטים של שלטים. לדעת הזרם של מרחב משותף, השילוב בין מרחב ציבורי לבין דרכים הוא דבר לא מוצלח - הוא מתפקד גרוע בתור מרחב ציבורי והוא גם לא בטוח בתפקוד התחבורתי שלו.
שילוט בתוך מרחב ציבורי עירוני מדגיש את כל המאפיינים של דרך מהירה - השליטה המלאה, הסטנדרטיזציה, בדיוק כאשר יש צורך דווקא להדגיש את המימדים האנושיים והחברתיים. שלטים בהקשר החברתי מתייחסים לנהג כאילו הנהג הוא אידיוט ודבר זה, כך נטען, גורם לאנשים להתנהג באופן פחות זהיר חכם.
שילוט וסטנדרטיזציה בעיר
לפעמים השילוט וההכוונה בכביש הם דברים הפוכים. לדוגמה פסי הפרדה בדרך עירונית גורמים לתנועה להיות מהירה יותר. כאשר מבצעים את הדבר בשילוב עם שלטי "האט", אלו הם דברים שסותרים זה את זה. פסים גורמים גם להקטנת הראייה פריפריאלית ולהתעלמות ממה שקורה "מעבר לקו" ומשיכת המבט אל עבר האופק.
בתנועה מעל 30 קמ"ש, יש שינוי דרמטי ביכולת תשומת הלב שלנו ביכולת התגובה שלנו (זו גם בערך מהירות ריצה), ויש גם שינוי דרמטי בקטלניות של תאונות מעל מהירות זו, יש ירידה בנוחות שלנו מתנועה מעל מהירות זו, ולכן הגיוני להקטין את המהירות במרחבים ציבוריים למהירות זו. הנהגים "חשים" את הדבר זה ומאיטים בעצמם ללא צורך בשילוט. המידע בדבר הגברה דרסטית של בטיחות בדרכים עקב הורדת המהירות מתחת ל-30 קמ"ש גורר כיום הגברת של מגמת מיתון תנועה בערים רבות בעולם.
דיוויד אינגוויצ' כתב כי אנשים משנים את התנהגותם כשהם בסביבה שונה. ובמיוחד, אנשים הם זהירים כאשר הם בסביבה לא מוכרת. לדוגמה, אם הם נכנסים לבית ויש ערימה של נעליים בכניסה, סביר שהם גם יחלצו את הנעליים, ומצד שני אנשים נוהגים בבטחון רב יותר בסביבה מוכרת להם. לפי רעין זה, אנשים נוהגים בבטחון רב מידי בסביבת נהיגה "מוכרת" שבה כביכול הכל חזוי. אלא שדבר זה יוצר רושם מוטעה של בטחון משולל יסוד.
לדוגמה אם כתוב שיש לנהוג במהירות של 50 קמ"ש בעיר, ואין שלט של "זהירות ילדים" אזי הנהג לא מצפה שילד יקפוץ לכביש במקום כזה, למרות שילד יכול לקפוץ לכביש במקום כזה.
דוגמאות ליישום
בצומת בעיר הולנדית, Drachten de kaden, בעל קיבולת של 12 אלף מכוניות מכביש אחד הפוגש כביש אחר שעליו נוסעות 6,000 מכוניות, ובו עוברת גם תנועה של רוכבי אופניים, ניסו שיטה זו והורידו את השלטים, תוך שמאפשרים לנהגים ולמשתמשי הדרך האחרים להסתדר בדרך על דעת עצמם. במשך 3 שנים שעברו מאז לא היו פציעות.
בעיר אחרת יש מרחב משותף בכיכר שאליה זורמות 22 אלף מכוניות ביום, ליד כניסה למרכז קניות. אחד הדברים המושגים בהורדת השילוט והרמזורים הוא שהנהגים ומשתמשי הדרך מקבלים על עצמם אחריות והמקום גם מקבל נופך יותר טוב גם כמרחב ציבורי.
העיירה פייתון באנגליה שבה גרים 14,000 איש יישמה מרחב משותף בצומת סואן, שריכז 3 נתיבים ואלפי מכוניות ביום. זו אחת הדוגמאות הבולטות כיום לשינוי מהותי שמרחב משותף יכול לגרום. מדובר היה בצומת מסוכן שחצה את העיירה ל-2, הקשה מאוד את החצייה של הולכי רגל, פגע במסחר העירוני וגרם לפקקים ארוכים של מכוניות. היה ויכוח ציבורי גדול האם לשנות את הצומת והאם גישת המרחב המשותף תוכל לעבוד בצומת כזה. השינוי של הצומת כלל הרחבת השטח להולכי רגל, ביטול כל הרמזורים והתמרורים, ביטול המדרכות (מסומנות בצבע אחר) ביטול 2 מתוך 3 נתיבים למכוניות, שינויים באווירת הנהיגה לפני הצומת, על ידי תשתיות שגרמו לנהגים להאט, והחלפת הצומת ב-2 כיכרות. השינוי בכיכר ובעיר היה מהותי תוך 3 חודשים בלבד. פקקי התנועה פחתו מאוד עקב התנועה שזורמת בצומת בצורה חלקה, מעבר הולכי הרגל התקצר באופן מהותי, תנועת הולכי הרגל גדלה ואיתה גם התחושה ברחוב המסחר העירוני והמגורים במקום. כמות התאונות בצומת ירדה בצודה מהותית ומספר רוכבי האופניים עלה.[1] [2]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- shared-space.org סרטון על מרחב משותף
- סרטון ביוטיוב חלק 1
- סרטון ביוטיוב חלק 2
- שינוי צומת סואן בעיר פייתון למרחב משותף
- להפוך צומת סואן למקום אנושי בלוג "סביבות", יודן רופא, באתר רשימות.
- העיר שביטלה את חוקי התנועה ולמדה שיעור מפתיע על התנהגות אנושית מיתוג ערים ומדינות
- How traffic signals favour cars and discourage walking, the conversation, June 11, 2018
| הולכי רגל | |
|
הולכי רגל: הולכי רגל - תחבורה פעילה - הולכי רגל בישראל - תחבורה רכה - אורח חיים יושבני |
 |
|
תכנון עירוני ובטיחות: עירוניות מתחדשת - חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים - הליכתיות - עירוב שימושי קרקע - בנייה מרקמית - עצים בעיר - מיתון תנועה - אזור מיתון תנועה - מעבר חצייה בטוח - מרחב משותף (תחבורה) - מדרחוב - Woonerf - בטיחות הולכי רגל - בטיחות הולכי רגל בישראל | |
|
ספרים, כלים לשינוי ומאבקים: Fighting Traffic - מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות - עיר הליכתית - המאבק למען רחובות משחק באמסטרדם - מרחב - התנועה לעירוניות בישראל - Reclaim the Streets - פרויקט המקומות הציבוריים - יום ההליכה העולמי - אוטובוס מהלך - סיקלוביה - עירוניות טקטית
| |