דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 3
| כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים מאת הרמן דיילי |
|
1. מבוא לכלכלה אקולוגית 2. האקוסיסטמה המכילה והמקיימת - הַשׇלֵם.
3. מיקרו-כלכלה
4. מאקרו-כלכלה 5. גלובליזציה 6. מדיניות |
יעדים מטרות ומדיניות
המטרות בהן אנו חושקים הינן כמעט אין סופיות, על ידי מתן סדר קדימויות ובחינת האפשריות השונות אנו מדרגים את סדר החשיבות של רצונותינו. אם כלכלה מתרכזת ב-"העתקתו של משאב ממקום א' אל מספר יעדים מתחרים ביניהם על השימוש במשאב". הרי שעל כלכלה אקולוגית להתרכז בקביעת מדיניות עולמית העוסקת בהבחנה בין טוב לרע ובהצבת קריטריונים בהתאם לכך. עמדת המוצא היא ההבנה שאנו תלויים לחלוטין על סביבה הטבעית.
אמצעי להשגת מטרות
האמצעים
- 1. הכלכלה האנושית תלויה לחלוטין באספקת הטבע, איכות ניצול המשאבים נמדדת במידת היעילות בה אנו רותמים את חומרי הגלם ומקורות האנרגיה לצרכינו (החוק השני של תרמודינמיקה).
- 2. ידע טכנולוגי הנצבר עוזר לנו להשתמש בחוקי האנטרופיה ביעילות רבה יותר, אך בשום פנים ואופן אנו עוזר לנו לשנות את כיוון הזרימה האנרגטית (מגבוהה לנמוכה).
- 3. אנרגיה יכולה להיות ממוחזרת על ידי השקעת אנרגיה נוספת ולעולם לא תהיה רווחית ללא קשר לעלות (האמצעים למחזור הם מכונות שאף הם זקוקות לאנרגיה, תחזוקה וכו').
- 4. השאיפה לאנטרופיה נמוכה : יחסי אנרגיה-חומר יעילים מגבירה את היכולת להקטין כמות החומר שהולך לאיבוד במהלך התהליך ניצול המשאב, אולם אנו יכולים לקבל רק כמות נתונה של אנרגיה מגוש פחם, איננו יכולים לשרוף את אותו גוש פחם פעמיים ויתרת האפר והחום הבלתי מנוצל יגיעו בסופו של תהליך אל בורות שופכין של הטבע.
- 5. זה הוא איננו עניין בלעדי של אנרגיה-חומר אלא גם תופעות הלוואי הכרוכות בכך כגון זיהום. תהליך יעיל יותר של ניצול החומר ישרת מטרה כפולה – הפחתת הזיהום וכן רמת ניצולת אנרגטית גבוהה יותר.
- 6. התדלדלות המשאבים הפיזיים של כדור הארץ וההבנה שידע הוא משאב בעל חשיבות לא פחותה, צריך להובילנו במהלך שאיפתנו להשגת מטרותינו.
- 7. ידע הנצבר לאורך השנים ומשמשנו להתמודדות בחיי היום יום, אם ברמה האישית או בהסתכלות אל דורות העתיד.ידע יכול למצוא את דרכו בשני דרכים אם להילמד באופן אקטיבי וגם להילמד בכל דור ודור. הוא גם יכול להיזנח ולהישכח, לעיתים חלק מן הידע הולך לאיבוד במהלך נתיב הפצתו.
- 8. זו היא בורות להניח שדורות העתיד ידעו יותר מן הדורות שקדמו לכן – כל דור שנולד מתחיל מנקודת אפס ועליו לצבור ידע במלך שנות חייו.
- 9. פסולת הינה משאב חשוב מאין כמוהו אולם טרם למדנו לנצלו במידה הראויה.
- 10. בעידן הנשען על ידע כמשאב, חשיבותו של הפצת ידע כמעט זהה לחשיבותו של חלוקה הוגנת של הון, אם בין אישית ואם בין דורית ( כל פי רוב ידע מופץ בעזרת מחשבים המרמז על רמת הכנסה מינימלית).
המטרה
אם צד א' אינו מסכים עם צד ב', לגבי היררכיה של ערכים והם סבורים שלא קיימת מערכת של ערכים אובייקטיבית אזי לא יהיה בניהם שיח ושיג. על הכלכלה האקולוגית לתור אחר חזון משותף ואובייקטיבי לכלכלה הנאו-קלאסית, אם ייוודע לשני הצדדים את העדפותיהם הסובייקטיביות של הצד השני בעת הידברותם יוכלו לספק את מטרותיהם האישיות בכדי למצוא בסיס להידברות.
המשקל שיש לתת למדיניות
מהם היחסים הנחוצים שיהיה משתלם עבור שני הצדדים לדון במדינות כלשהי? - כאשר ישנו מבחר אלטרנטיבות לתמרון ובחירה מתוכם, ובנוסף על כך יש הבחנה בין טוב לרע - דבר הנותן ערך מוסף לדיון בין שני הצדדים הדבר מאפשר מתן קדימויות לעדיפויות השונות.
כאשר אנשי הכלכלה אקולוגית באים לשאת ולתת למול אנשי הכלכלה הנאו-קלאסית עליהם ברורים בינם לבין עצמם לגבי מטרותיהם וסדרי העדיפות שלהם, אך יחד עם זאת יש צורך באלטרנטיבות שיהיו מצויות תחת אמתחתם וכן ידיעה מהו הערך המוסף המוצק שיש להם להציע כתוצאה מדיון בנושא מדיניות כלכלית.
היצע מתאר תנאי אלטרנטיבי ביחס לאפשרות של המטרה העליונה (תהה אשר תהה), בעוד שביקוש משקף תנאי עצמאי ביחס להגשמת מאוויים, המושרשים מדירוג ערכים מטוב ועד רע המבוססים מתוך תפיסת המטרה העליונה. נכון לימינו אנו במערכת הערכים בה אנו חיים המטרה העליונה הוא המשך צמיחה כלכלית.
שלוש הצעות לאפשרויות לשילוב בין כלכלה לאקולוגיה
בניסיונות שילוב האקולוגיה עם הכלכלה התפיסה המובילה היא שמערכת הכלכלית הינה תת מערכת של המערכת האקולוגית. האלטרנטיבות המוצעות לדיון הם למעשה מספר יחסי הכלה שונים בין המערכת האקולוגית לכלכלה.
אימפריאליזם כלכלי
אימפריאליזם כלכלי מבקש להרחיב את גבול הגזרה של הכלכלה עד לרמה שהכלכלה והמערכת הכלכלית חד הם, המטרה היא לבחון את המקרו-כלכלה ברמה הגלובלית, כאשר העלויות החיצונית יופנמו בתחשיב מחיר מוצרים וחישובי עלות תועלת. תפישה זו דומה מאוד בבסיסה לתפיסה הכלכלית הנאו-קלאסית אולם בשונה היא מפנימה את העלויות החיצוניות (זיהום אויר, המלחת קרקעות, מחזור חנקן/נתרן, וזיהום גופי מים). דוגמה להפנמת עלויות חיצונית היא כמות הפחמן הנפלט לאטמוספירה הגורם להתחממות גלובלית.
שאלות העולות מיחסים אלו למשל הם: כיצד תשפיע שינוי הטמפרטורה בעולם על דפוסי התחממות הגלובלית, כיצד שינוי זה ישפיע על הכלכלה העולמית?, האם שינויים אלו הם מעבר ליכולת ההתמודדות של המדע המודרני?, כיצד נקבע את ערך העלויות הנוכחיות ביחס לדורות העתיד? האם בהפנמת העליות החיצוניות אנו נשפיע על חישוב הפחת ביחס לקצב הצמיחה הכלכלית?.
הנגזר מהצעת אפשרות זו היא למעשה שיהא עלינו לחשב עלויות עד לרמת האדם הבודד.
הפחתה אקולוגית
עמדת הפתיחה של תפיסת ההפחתה אקולוגית באה מתוך התובנה שבני האדם אינם פטורים מכפיפותם לחוקי הטבע. תפיסה זו מפחיתה את גודלה של תת המערכת הכלכלית למאומה ומוחקת את גבולותיה. מחירים בשוק ההון מאופיינים כמכניזם מכני לחלוטין – חסר רצון או תכלית. העיקרון המוביל בתפיסה זו הוא מחד מקריות והיענות לצרכים מאידך מודעות עצמית ותכלית.
איזון תת מערכות
נחיצות סימון גבולות הגזרה ומיקומם המדויק במרחב ממחישות תפיסת הצעת אפשרות זו. תת המערכת האנושית (הכלכלית) מוצבת עד לאופטימום התפוקה האפשרית ביחס למערכת האקולוגית, אולם יחסים אלו מתאפשרים הודות להתנהלות הכלכלה באופן מקיים, ובתמורה המערכת האקולוגית מזינה ומתחזקת את המערכת הכלכלית. ברגע שהצבנו את גבולות הגזרה, השוק מתפקד ככלי היעיל ביותר לניוד המשאבים.
מקורה של תפיסת איזון תת מערכות מקורה בכלכלה הקלאסית (Johan Stuart Mill 1857) הרעיון בבסיס התפיסה הוא שגם ההון וגם האוכלוסייה אינם גדלים. שעורי הילודה יהיו זהים לשיעור התמותה ורמת היצור תהיה זהה לשערי ירידת הערך. המצב הנוצר ממשוואה זו הוא שגם כמות האנשים (האוכלוסייה) וגם כמות המכשירים (ההון פיזי) יהיו בזרימה מתמדת - שיוויון תנועה דינמי.
יש לשמר זרימה מתמדת של מלאי אנשים והון ברמות שיאפשרו חיים טובים וממצאים. לפי תפיסה זו על רמות התפוקה והמלאי להיות נמוכים, ותמיד בגבולות היכולת של המערכת האקולוגית לספק ולקלוט את חומרי הגלם ואי לכך להיות מקיימת, קידמה אינה עוד צמיחה אלא שיפור כלכלי.