כלכלת הדונאט

מודל הדונאט - הצרכים האנושיים מיוצגים על ידי חצים הפונים החוצה, הגבולות של מערכות אקולוגיות מיוצגים על ידי הדונאט עצמו.

כלכלת הדונאט (באנגלית: Doughnut economics) היא מודל לכלכלה בת קיימא שפותח על ידי הכלכלנית הבריטית קייט ראוורת'. המודל שואף לאזן בין צרכים אנושיים ועידוד של רווחה חברתית לבין מגבלות של קיימות וגבולות פלנטריים. המודל עומד בניגוד למודלים נפוצים של כלכלה נאו-קלאסית ומודלים נפוצים במדיניות כלכלית, המכוונים להגדלת צמיחה כלכלית כדרך להגדלת הרווחה ותוך התעלמות ממגבלות סביבתיות מרוב אתגרי הקיימות.

קייט ראוורת' - כלכלנית בריטית מאוקספורד הציעה מודל חדש שמתחשב בצרכים אנושיים וברצונות חברתיים - כמו מזון, מים, דיור, אנרגיה, בריאות ועוד, ובמגבלות של מערכות אקולוגיות ומערכות שונות של הפלנטה, שרק בתוכם יכול להתקיים שגשוג בריא ובר-קיימא. תרשים כלכלת הדונאט והרעיונות סביבו פותחו בידי ראוורת' בנייר מטעם אוקספם משנת 2012 A Safe and Just Space for Humanity. היא המשיכה לפתח את הרעיונות האלה בספרה מ-2017. "כלכלת הדונאט: שבע דרכים לחשוב כמו כלכלן במאה ה-21" (Doughnut Economics). התיאור של הגבולות האלה נלקח מתוך מספר מאמרים מפורסמים משנת 2009 בשם גבולות פלנטריים שמציגים תחומים ונתונים כמותיים שמעבר שלהם עלול לסכן את יציבות המערכות ולגרור תנאים שיקשו על המשך קיומה של האנושות. גבולות אלה מתייחסים לנושאים כמו שינוי אקלים, מגוון מינים (הכחדה המונית), מחזור הזרחן, מחזור החנקן, זיהום כימי ועוד. רשימת הגבולות והמחקר הכמותי של מעברי הסף שעלולים לגרום לשינוי מסוכן לאנושות הם דברים שנמצאים במחקר מדעי.

מודל הדונאט הולך ומקבל הכרה עולמית, לנוכח המשבר הכלכלי הגלובלי שעוררה מגפת הקורונה על רקע המשבר האקולוגי-אקלימי המאיים על האנושות. עיריית העיר אמסטרדם שבהולנד הכריזה על תכנית ליישום עקרונותיו, כחלק מכך שהעיר מקדמת היבטים נוספים של קיימות כמו כלכלה מעגלית התוכנית כוללת שיתוף של כ-150 ארגוני סביבתיים וחברתיים. בעקבות אמסטרדם הצטרפו ערים נוספות לקדם את הנושא הן במדינות עשירות והן במדינות עניות יותר. היישום המקומי של מודל הדונאט כולל תהליכי שיתוף של תושבים וארגונים מקומיים כדי לקדם יחד מטרות חברתיות וסביבתיות משותפות.

רעיונות מרכזיים בכלכלת המאה ה-21

ראוורת' מציגה שלושה רעיונות ליבה של כלכלת המאה ה-20 (כלכלה נאו קלאסית). רעיונות אלה מוטעמים בצורה עמוקה בתרבות שלנו ובמוח שלנו כך שאנחנו בדרך כלל לא מבינים שהם שם, הם נראים מובנים מעליהם. הם מוכרים גם לאנשים שלא למדו כלכלה ומעצבים את הדרך שבה כולנו חושבים ומדברים על כלכלה, ואיך נראית "הצלחה".

"התמונה הראשונה" - כששואלים סטודנטים שלמדו כלכלה מהי התמונה הראשונה שאותה הם זוכרים מלימודי כלכלה? התשובה היא זהה בכל מקום - "היצע וביקוש". הדיאגרמה הזו שבו השוק נמצא במרכז תשומת הלב שלנו, המחיר במקום בולט, הוא אמת המידה שאותה צריך למדוד. פרוש הדבר שבאופן מידי אנחנו מדברים על כסף, כסף הופך להיות שיטת המדידה של הכלכלה. זו קפיצה לוגית משמעותית שצריך לבצע, במיוחד בשלבים הראשונים ללימודי כלכלה. כל מה שנופל מחוץ לחוזה הכלכלי מכונה "השפעה חיצונית. פירוש הדבר שכאשר אנו דנים בבעיות כמו משבר האקלים או בהכחדה המונית אנו מדברים על "השפעה חיצונית סביבתית". מבחינת ראוורת' זה כבר ראיה שהתאוריה הזו אינה מתאימה לאתגרים של ימנו. אנחנו לא יכולים לדבר על מותה של המערכת החיה של הפלנטה כעל "השפעה חיצונית סביבתית", אנו זקוקים לנקודת התחלה עשירה וחכמה יותר.

"התמונה העצמית" - התמונה העצמית של האנושות בראי הכלכלה של המאה ה-20, הסלפי שלנו, מכונה האדם הכלכלי הרציונלי. תמונה זו מציגה כיצד התאוריה הכלכלית מתארת לנו את עצמנו. מדובר באדם, שאין לו שום תלות באחרים, עומד לבדו, יש לו דעה עצמאית משלו, יש לו כסף בידו, אגו בלב שלו, מחשבון בראשו והטבע מוטל לרגליו. כאילו שאר העולם הטבעי הוא אך ורק משאבי טבע עבור האנושות. אחת הבעיות הגדולות בהצגת דמות זו, היא שכאשר נאמר לנו שאנו דומים לה, אנחנו באמת הופכים דומים יותר אליה. אנחנו מתחילים לחכות אותה סטודנטים שלומדים כלכלה אומרים שבמשך הזמן הם מעריכים יותר דברים כמו תחרות ומעריכים אנוכיות או אינטרס עצמי, בהשוואה לשיתוף פעולה ותרומה לזולת. ולכן כאשר אנחנו מספרים לעצמנו שאנחנו דומים לדבר מה, משפיע על מה שאנחנו הופכים להיות. עלינו לשים לב למודלים שאנחנו מייצרים לגבי עצמנו.

"המטרה" - מהי בעצם מטרת הכלכלה? זה רעיון כה עמוק שכמעט לעולם לא מציגים אותו על דף. אבל רעיון זה נמצא בלב של נאום של כל פוליטיקאי ובתוך ההרצאה של כל כלכלן. והמטרה היא צמיחה כלכלית אינסופית - צמיחה מתמדת ובלתי פוסקת של תוצר מקומי גולמי. לא משנה כמה המדינה עשירה. ישראל או בריטניה הן מדינות עשירות מאד ביחס להיסטוריה אנושית, אבל ההצלחה של הכלכלות שלנו, כך נאמר לנו, תלוי בכך שהכלכלות שלנו ימשיכו לצמוח, לנצח עוד ועוד.

ראוורת' אומרת שעלינו להתקדם מעבר למודלים אלה, בגלל שרעיונות אלה, יחד עם רעיונות אחרים, אבל אלו הרעיונות המרכזיים ביותר, עיצבו את נקודת ההשקפה העמוקה שירשנו מתוך המאה ה-20. ורעיונות אלה מסבירים ומובילים אותנו למשברים רבים שאנו רואים מסביב, החל מהמשבר הכלכלי של שנת 2008, עבור במשבר האקלים ומשבר אקולוגי, וקשורים גם למשבר הקורונה. משברים אלה, פוגעים באנשים במיוחד על רקע פערים שקיימים בין אנשים ממעמד חברתי-כלכלי שונה, עם פערים בין אנשים ממוצא שונה, מגדר ועל רקע פערי של גישה להון ולכוח פוליטי. ופערים בין מדינות הצפון ומדינות הדרום הגלובלי (אי שוויון בינלאומי)

משברים אלה נובעים מתוך מערכות ששואפות להתרחבות אינסופית. בין אם מדובר בסקטור פיננסי ששואף להרחיב את עצמו בצורה אינסופית ויוצר בועות פיננסיות יחד עם משברים פיננסים. הרחבה חסרת גבול של דלק מחצבי ושל משאבי טבע של כדור הארץ שגורמים להרס של העולם החי, או כניסה מתמדת לאזורי טבע פראיים, יחד עם מסחר ותחבורה בינלאומית אינטנסיבית, שיוצרים את התנאים המושלמים למגיפות עולמיות. כדי לצאת מתוך משברים אלה שנובעים מ"חשיבת התרחבות" אינסופית, אלינו לאמץ נקודת התחלה שונה לחשיבה הכלכלית.

ראוורת' מציגה שלושה דימויים אחרים שהם יסודות לכלכלת המאה ה-21:

"תמונה ראשונה" - התמונה המרכזית שהיא מציגה היא מודל שבו בני האדם הם חלק מתוך המערכת הטבעית של כדור הארץ, שבה הכלכלה היא חלק מתוך זרם אנרגיה וחומרים שמגיעים מהשמש ומהסביבה הטבעית וזורמים לאחר מכן אל שאר המערכת. הכלכלה עצמה אינה מורכבת רק מהשוק - יש בה תפקיד חשוב גם לממשלות ולסקטור הציבורי - כאשר השוק מגיע לבעיות - כמו לדוגמה בזמן משבר הקורונה, הסקטור הציבורי הוא בעל תפקיד חשוב כדי לנסות לנווט את הכלכלה למקום חדש.

התמונה העצמית של האנושות מורכבת גם מ"אנחנו" והיא תמונה מורכבת יותר מאשר "האדם הרציונלי".

התמונה של המטרה שלנו צריכה להיות כלכלה בת קיימא - כלכלת הדונאט שבה יש גבולות פלנטריים שאומרים לנו מה הגבולות שאסור לנו לחצות בגלל שהן יגרמו לאסון אקולוגי, כלכלי ואנושי אדיר, ומצד שני איזה דברים חשוב מאד שנבטיח למען רווחה אנושית -דברים חומריים כמו לספק מספיק מזון, דיור, רפואה, ביגוד ועוד וכן דברים מופשטים יותר כמו שוויון חברתי, תחושה של צדק ושל שיתופי פעולה.

מטרת הכלכלה והחברה

במקום צמיחה כלכלית אינסופית - קייט מכונות למדוד רווחה חברתית על ידי מודל הדונאט. הדונאט הוא העיגול הירוק. אם מסתכלים בפנים יש 12 תחומים שמקבלים השראה מתוך מטרות -SDG - יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות - שנקבעו בשנת 2015 ואומצו כיעדים משותפים על ידי מדינות רבות. אלו הם יעדים חברתיים כמו מניעת עוני מסכן חיים, הספקת רפואה בסיסית, תוחלת חיים, דיור ועוד הקטגוריות מסביב נקבעו על ידי מכון לחוסן בסטוקהולם בעקבות סדרת המאמרים של גבולות פלנטריים. אנחנו צריכים להישאר בפנים הדונאט - לא שיהיה יותר מידי חציית גבולות ולא נופלים לתוך מחסור בצרכים.

לא נכנסו הכל - היו 17 נכנסו 12, לא נכלל לדוגמה צמיחה כלכלית לדוגמה, בגלל פרדיגמה שונה. וכמו כן במודל של האום יש יעדים כמו שינוי אקלים ואילו במודל הדונאט מדובר באילוץ חיצוני - גבול שלא רוצים לחצות אותו. המצב בשתי החזיתות אינו מזהיר, מצד אחד דברים כמו קורונה הסיגו את העולם 4 שנים לאחור בהקשר של הפחתת עוני, ומצד שני בשנת 2022 קבע המכון לחוסן באפריל שחצינו את גבול הפלנטרי החמישי - עקב משבר מים עולמי. כך שאנחנו לא ממש קרובים לא ליעדים חברתיים של האום ולא לאי חצייה של הגבולות.

קייט מנסה לחבר הן את העולם החברתי והן עולם הסביבתי. צריך להתחשב ביעדים אלה וגם אלה ולא לראות רק את הבעיות הסביבתיות או את המחסור החברתי. אנשים שמקבלים החלטות לגבי נושאים אלה צריכים למדוד ולחשוב על שני העולמות האלה.

השאוואה בין מדינות

חוקרים שאימצו את הניתוח של כלכלת הדונאט רצו לדרג בעזרתו מדינות שונות נעשתה מדידה על כ-150 מדינות בעולם. בינתיים שום מדינה לא נמצאת ממש בתוך היעדים של הדונאט - כלומר נזק סביבתי מספיק קטן וגם הספקת יעדים חברתיים בצורה מספיק טובה. המדינה הכי קרובה לכך היא קוסטה-ריקה. קיים גרף שבו מציירים את המדינות על שני צירים -בציר ה-y כמה מדינה מספקת את הצרכים החברתיים ובציר ה-אופקי כמה נזק סביבתי מייצרת המדינה בהקשר של סכנה לגבולות פלנטריים.

המדינות העניות נמצאות משמאל ולמטה - הן בעלות השפעה סביבתית קטנה יחסית אבל לא מצליחות לספק רווחה חברתית. המדינות העשירות כמו אוסטרליה או קנדה או ארה"ב מספקות רווחה אבל זאת על ידי ניצול רב של משאבים ויצירת זיהום נרחב והרס סביבתי שהגורמים לבעיות של חציית גבולות פלנטריים. יש מדינות עשירות שהן בעלות רווחה דומה לאלו של ארה"ב או אוסטרליה אבל עם השפעה סביבתית יותר קטנה.

ראו גם

• כלכלה בת קיימא
• יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות
• כלכלה מעגלית
• גבולות פלנטריים
• צרכים אנושיים בסיסיים
• רווחה
• מדדים חלופיים לתמ"ג

קישורים חיצוניים

• כלכלת הדונאט בוויקיפדיה האנגלית
• קהילת כלכלת הדונאט הישראלית
• מהי כלכלת הדונאט?, ערוץ יוטיוב עם סרטונים והרצאות בנושא
• כלי למדידת ביצועים חברתיים וסביבתיים של מדינות שונות במתדולוגיה של כלכלת הדונאט