ועידת האקלים בפריז

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף ועידת פריז)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמליל ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים 2015.

ועידת האקלים בפריז או בשמה הרשמי ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים 2015 (באנגלית: 2015 United Nations Climate Change Conference) או COP21 או CMP11 היא ועידה בינלאומית בנושאי שינויי אקלים והתחממות עולמית שהתקיימה בפריז שבצרפת בין ה-30 בנובמבר ל-11 בדצמבר 2015. הוועידה הצליחה להביא לחתימת הסכם מחייב וכלל עולמי בנושא הפחתת פליטות של גזי חממה, עליו חתומות 195 מדינות, ואשר נועד להגביל את התחממות העולמית לתוספת של 2 מעלות צלזיוס לכל היותר. [1][2]

הוועידה הייתה המושב השנתי ה-21 של הצדדים Conference of the Parties (COP 21) של אמנת המסגרת של האומות המאוחדות בנושא שינוי אקלים (UNFCCC). הוועידה הייתה גם המושב ה-11 של הפגישות בין הצדדים (CMP11) על פרוטוקול קיוטו.

הועידה השיגה את מטרתה – הגעה, בפעם הראשונה בהיסטוריה, להסכם כלל עולמי על השיטות להקטנת שינויי האקלים, אשר נחתם כמעט על ידי כל אומות העולם- הסכם פריז. [1] ההסכם יהיה מחייב מבחינה חוקית כלפי מדינות חתומות אם הוא יאושרר, יאושר או יאומץ על ידי לפחות 55 מדינות שמייצגות לפחות 55% מהפליטות של גזי חממה ברחבי העולם, וייושם עד שנת 2020. לפי הוועדה המארגנת התוצאה הצפויה המרכזית היא להגביל את ההתחממות העולמית לתחום של פחות משתי מעלות צלזיוס עד שנת 2100, בהשוואה למצב ששרר לפני המהפכה התעשייתית. חוקרים מהפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים של האו"ם קבעו בשנת 2009 כי מגבלה זו נחוצה כדי למנוע אסון אקלימי, וכי תוצאה זו תדרוש הפחתה של 40 עד 70 אחוז מגזי החממה עד שנת 2050 לעומת שנת 2010 והגעה לרמות של פליטה אפסית עד שנת 2100. [2] עם זאת מטרה זו היא צנועה יחסית לגרסה קודמת של ההסכם שכיוונה להגביל את ההתחממות לטווח של מעלה וחצי בלבד, דבר שהיה מחייב הגעה לרמות אפסיות של פליטה בתקופה שבין 2030 ל-2050. עם זאת לא נקבעו יעדים מוחלטים של פליטות בגרסה הסופית של הסכם פאריס.

לקראת ועידת האקלים

בועידת האקלים בקופנהאגן שנערכה ב–2009, לא הושג הסכם מחייב. מאז נעשו מאמצים רבים, שלא הניבו תוצאות, לגבש הסכם בינלאומי שבו יתחייבו כל מדינות העולם לפעול להפחתת פליטות גזי חממה. הסכם כזה אמור גם לקבוע הסדרים שיסייעו לתהליכי הסתגלות לשינויי אקלים.[3]

לקראת ועידת האקלים בפריז, נעשה מאמץ מצד חלק מהמדינות לקדם הסכמה בינלאומית רחבה ככל האפשר על צמצום פליטות ולקדם הסכם שהטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ לא תעלה ביותר משתי מעלות על הטמפרטורה הממוצעת בשתי המאות האחרונות. גישה מחמירה יותר מציגות מדינות איים אשר חוששות יותר מהתחממות עולמית והמטרה שלהן הוא להגיע ליעד התחממות מירבי של 1.5 מעלות.[3]

עד מאי 2015 36 מדינות הגישו את התחייבויותיהן להפחתת פליטות של גזי חממה. בין מדינות אלה נכללות גם מדינות האיחוד האירופי. מדינות אירופה הודיעו על כוונתן להפחית עד סוף העשור הבא 40% מהגזים שפלטו בשנת 1990.[3]

הישגי הועידה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הסכם פריז

הוועידה נחשבת לאחת הוועידות המוצלחות מבין ועדות האקלים מכיוון שהיא השיגה את מטרה של חתימה על הסכם בינלאומי. הסכם פריז נחתם ב-12 בדצמבר 2015 במהלך הועידה. ההסכם נכנס לתוקפו ב-4.11.2016 (ערב ועידת האקלים במרקש), זאת לאחר שאשררו אותו כ-90 מדינות המייצגות כ-60% מכלל פליטות גזי החממה בעולם. [3]. ישראל אישררה את ההסכם ב-14 בנובמבר 2016. [4]

בשנת 2017 הודיע דונלד טראמפ כי ארצות הברית תפרוש מההסכם. ניתן לראות בכך הישג לתנועת הכחשת האקלים שטראמפ שותף לה. עם זאת סין ואירופה הודיעו כי ימשיכו את קיום ההסכם גם בלעדי ארצות הברית. לאחר היבחרו של ג'ו ביידן לנשיא ארצות הברית בנובמבר 2020, הוא צפוי להחזיר את ארצות הברית לחתימה על ההסכם. [5]

ישראל בוועידת האקלים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שינויי אקלים בישראל

בשנת 1994 נכנסה לתוקף אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים (UNFCCC, במטרה להביא לידי ייצוב ריכוז גזי חממה באטמוספירה לרמה שלא מסכנת את מערכת האקלים העולמית. ישראל אישררה את האמנה בשנת 1996. בשנת 2005 נכנס לתוקף פרוטוקול קיוטו לאמנת האקלים. ישראל אשררה את הפרוטוקול, אך לא הוטלו עליה מחויבויות מעשיות להפחתת פליטות.[4]

בשנת 2009 התקיימה ועידת האקלים בקופנהגן. מדינת ישראל הצהירה במפגש זה כי תעשה את מירב המאמצים להפחית את פליטות גזי החממה בשיעור של 20% מסך הפליטות הצפויות עד שנת 2020 (ביחס לתרחיש "עסקים כרגיל"). בשנת 2010 החליטה ממשלת ישראל על "תכנית לאומית להפחתת פליטות" - (החלטת ממשלה מס' 2508) שאישרה גיבוש תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה, ולצורך יישומה עד 2020 הוקצה תקציב של 2.2 מיליארד ש"ח. התכנית סללה את הדרך להפחתה בצריכת חשמל ובדלקים בסקטורים השונים במשק, בניסיון לעמוד ביעד הלאומי. בשנים 2011-2012 קודמו צעדים להתייעלות אנרגטית במגזרים שונים במשק. הושקעו 106 מיליון ש"ח במענקים ממשלתיים ב-206 פרויקטים וכן מונפו השקעות פרטיות של כ-475 מיליון ש"ח, אשר הביאו לחיסכון כלכלי משמעותי בצריכת חשמל ודלקים עבור הגופים המתייעלים ועבור המשק כולו. עם זאת בשנת 2013 הוקפאו תקציבי התכנית.[4]

במאי 2015 באה לישראל השגרירה המיוחדת של צרפת לקידום הוועידה, בראנג'ר קינסי, בכוונה לצרף את ישראל למאמץ הבינלאומי להפחתת פליטות. [3]

קואליציית דרכים לקיימות היא קואליציה של ארגוני חברה וסביבה הפועלת משנת 2002 לקידום פיתוח בר קיימא. משנת 2007 מתרכזת הקואליציה בנושא התמודדות עם משבר האקלים. ב-23 ביוני 2015, ביום הסביבה בכנסת, השיקה הקואליציה את המסמך "ישראל ושינויי אקלים 2015" שהוא מסמך מדיניות מטעם ארגוני סביבה בנושאים שונים כגון שינויים במשק החשמל ומעבר לאנרגיות מתחדשות, שינויים בתחבורה בישראל, בנושא בנייה ירוקה ועוד. המסמך הוגש לשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, וכן ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בדיון מיוחד של ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת שהוקדש לנושא "היערכות ישראל לשינויי האקלים". [6]

בחודש יולי 2015 ערכו המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה בשיתוף עם משרד הגנת הסביבה הגרמני, כנס בנושא, בדגש על חדשנות וקיימות.[7]. בספטמבר 2015 ערך המשרד להגנת הסביבה כנס נוסף בנושא הערכות ישראל לשינויי האקלים[8].

ב-20 בספטמבר 2015 הציבה הממשלה את "היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק: 7.7 טון פליטות גזי חממה לנפש ב-2030 וזאת לעומת "תרחיש עסקים כרגיל" שהיה אמור להגיע ל-10 טון לנפש. פירוש הדבר הוא הפחתה של כ-25% מפליטות גזי החממה ביחס לתרחיש עסקים כרגיל עד 2030. יעדים נוספים שנקבעו בתוכנית הם 17% התייעלות אנרגטית בצריכת חשמל; יעד של 17% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות; ויעד של 20% הפחתה בנסועה במכוניות פרטיות. התועלת למשק הישראלי אמורה להגיע למעל 100 מיליארד ש"ח. לשם מימוש התוכנית האוצר אמור להקדיש לה חצי מיליארד ש"ח, בתוספת מענקים להשקעות בהתייעלות אנרגטית בסך 300 מיליון ₪ לארבע שנים.[4]

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, השתתף בוועידה, וניצל אותה כדי להיפגש עם מנהיגים שונים ביניהם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. [9].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Sutter, John D.; Berlinger, Joshua (12 December 2015). "Final draft of climate deal formally accepted in Paris". CNN. Cable News Network, Turner Broadcasting System, Inc.
  2. ^ IPCC: Greenhouse gas emissions accelerate despite reduction efforts, UN climate panel 14 April 2014
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 לקראת ועידת האקלים בפריז: 36 מדינות התחייבו להפחתת גזי החממה, צפריר רינת, הארץ 19.05.2015
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 לקראת ועידת האקלים בפריז 2015 המשרד להגנת הסביבה
שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיהמחזור הפחמןשיווי משקלשוק האנרגיה העולמידלק מחצביתהליך ארוך טווחתהליך בלתי הפיךהתחממות עולמיתשינויי אקליםאפקט החממהגזי חממהגרף מקל ההוקיהחמצת אוקיינוסיםעמעום עולמימודל אקלימיהפתעה אקלימיתהתקררות עולמיתטביעת רגל פחמניתפוטנציאל התחממות עולמית

התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: המסת קרחונים ושלגיםעליית מפלס פני היםהשפעה על סופותהשפעה על בצורות ומידבורהשפעות כלכליות של התחממות עולמיתשינויי אקלים וחקלאותפליטים סביבתייםההתיישבות הנורווגית בגרינלנדהשערת מדיאההשפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכוןרקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריהשינויי אקלים בישראלהנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: ההיסטוריה של חקר שינויי האקליםהמחלוקת על התחממות עולמיתהפנל הבין-ממשלתי לשינויי אקליםפרוטוקול קיוטודו"ח שטרןועידת האקלים בפריזאמת מטרידה (סרט)‏מצעד האקליםהכחשת שינויי האקליםהתרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט)התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: אנרגיה מתחדשתחסכון אנרגטיהתייעלות אנרגטיתתחבורה בת קיימאעירוניות מתחדשתבנייה ירוקההשפעות סביבתיות של מזון מהחישימושי קרקעחקלאות בת קיימאצמיחה כלכליתI=PATפשטות מרצוןגידול אוכלוסיןכלכלה בת קיימאזה משנה הכל