עישון ועוני

עישון טבק תורם להגדלה של עוני, ואי שוויון כלכלי. הוא גם נחשב לסוג של מלכודת עוני היות ועישון נפוץ יותר בשכבות עניות ולא משכילות וילדים להורים עניים יותר הם בעלי סיכוי גבוה יותר להתחיל לעשן. דבר זה נובע הן מגדילה של נערים בסביבה מעשנת (בבית ובשכונה) והן בגלל השפעה של עוני על הביטחון העצמי ויכולת השליטה העצמית. עוני בזמן הילדות יכול להשפיע לא רק על התפתחות הילד ועל בריאותו אלא גם על החלטות מאוחרות יותר בימי חייו - בזמן גיל ההתבגרות ואף כמבוגר צעיר, עוני שוחק יכולות של שליטה עצמית שגורמות להגברת עישון.

היבטים נוספים של מצוקה חברתית כמו השכלה נמוכה, חשיפה של נשים לאלימות, אבטלה, בידוד חברתי של ההורים, מתחים במשפחה, מגבירים את הסיכוי של מעשנים מבוגרים להיות מעשנים. הורים מעשנים, אחים מעשנים, רעב ומעבר בתים תכוף (עקב קשיים כלכליים) יכולים להגביר את הסיכוי של ילדים ונערים להתחיל לעשן. הכחשה והדחקת נזקי העישון נפוצה יותר בקרב מעשנים מאשר לא מעשנים ודבר זה יחד עם זמינות של סיגריות מגבירה גם היא את הסיכון לעשן.

היות ועישון טבק הוא דבר ממכר עישון תורם לעוני של משפחות על ידי הקטנת החיסכון, לפגיעה בהשקעה בילדים, ובהיבטים אחרים של כלכלת משפחה. דבר זה חזק במיוחד במדינות עניות אבל קיים גם בקרב משפחות במדינות עשירות. בנוסף היות ועישון גורם לפגיעה בבריאות הוא יכול להטיל עול כבד על כלכלת המשפחה עקב מחלה או מוות של אחד ההורים המעשנים או פגיעה בהורה עקב עישון פסיבי.

עם הזמן קיימת מגמה של ירידה ברמות העישון ברוב המדינות המערביות, עם זאת ירידה זו היא חזקה יותר בקרב שכבות מבוססות יותר. יש קהילות עניות שבהן אין כמעט ירידה ברמות העישון. דבר זה נובע הן כתוצאה מכמות גדולה יותר של מעשנים צעירים והן בגלל שמעשנים מבוגרים עניים מתקשים יותר להיגמל.

השפעת גורמים חברתיים וכלכליים על עישון

נעשו מספר מחקרים על הקשר בין מדדי השכלה, הכנסה ותעסוקה לבין עישון. רוב המחקרים האלה נערכו במדינות בעלות הכנסה גבוהה או בינונית (ראו בהמשך התייחסות לעישון במדינות עניות). מובן שיש קשר בין הדברים האלה - שכן אנשים עם פחות השכלה מרוויחים פחות, והם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות מובטלים.

אבטלה ועישון

מחקר של האיחוד האירופי על מספר מדינות שם בשנת 1990 מצא כי בחלק מהמדינות שכיחות העישון בקרב גברים מובטלים גבוהה פי 2 ויותר לעומת גברים שמועסקים בעבודות מקצועיות (באוסטריה, צרפת, פינלנד, ושוודיה) בעוד במספר מדינות העישון היה גבוה יותר אבל לא בהפרש גבוה כל כך (בלגיה, איסלנד). דבר זה נכון גם לגבי נשים שם אבטלה העלתה את אחוזי העישון פי 1.5 עד פי 2.

עישון והשכלה

לפי המרכז לחקר מחלות בארצות הברית עישון נפוץ יותר בקרב אוכלוסיות פחות משכילות. נכון לשנת 2015, 34% בקרב מי שזכאים לתעודת GED (פרשו מהתיכון בלי שסיימו אותו) מעשנים, מקרב אנשים עם השכלה תיכונית 20% מעשנים, מבין אנשים עם השכלה של קולג' אבל ללא תואר 18% מעשנים, מבין האנשים עם השלכה של קולג' מעשנים 7% ומבין אנשים עם תואר ראשון מעשנים 3.6% - כלומר בשיעור שהוא כמעט עשירית לעומת מי שלא סיימו תיכון. בארצות הברית יש קשר חזק בין מעמד חברתי וכלכלי לבין השכלה כך שדבר זה מעיד לא רק על פערים בהשלכה ועישון אלא גם על פערים בהכנסות המשפחה והסיכוי שהילדים יהיו מעשנים.

מחקר מאנגליה בשנת 2013 מצא כי עישון בקרב אנשים משכילם יותר (תואר ראשון או השכלה דומה שנות לימוד) נמוך פי 2 לעומת אנשים עם השכלה נמוכה יותר (10 אחוז מעשנים לעומת 20% מעשנים). אנשים העשירים ביותר (השישית הגבוה של ההכנסות) מעשנים בשיעור של 11% לעומת שיעורי עישון של 21%-23% בקרב העניים (השישית האחרונה, החמישית והרביעית).

בישראל, הן בקרב גברים ערבים והן בקרב גברים יהודים, האחוז הגבוה ביותר של עישון הוא בקרב גברים בעלי השכלה בינונית של 11-12 שנות לימוד. בקרב גברים יהודים עם פחות מ-10 שנות השכלה עישנו בשיעור של 21%, שיעור זה עולה ל-27% בקרב גברים עם השכלה בינונית ויורד ל-14% בקרב גברים עם השכלה עם 13 שנות לימוד ומעלה. בקרב ערבים, 44% מעשנים בקרב הפחות משכילים, 48% מעשנים בקרב המשכילים ו-37% מעשנים בקרב המשכילים. ככל הנראה השכלה גבוהה מעניקה מודעות לנזקי העישון ומספקת מוטיבציה להיגמל מעישון. ייתכן כי המשכילים פחות נגמלים באחוזים גבוהים יותר בגלל שעלות הסיגריות מעיקה עליהם יותר ונותנת מוטיבציה גבוהה יותר להיגמל.

בישראל נשים יהודית בוגרות מעשנות יותר מנשים ערביות, ככל הנראה עקב טאבו שהיה בחברה הערבית נגד עישון בקרב נשים. לעומת המגמה הזאת של הבדלים בין אוכלוסיות בתרבויות שונות, כאשר מסתכלים על נשים יהודיות בוגרות, רואים שעישון הוא נפוץ יותר בקרב נשים לא משכילות לעומת נשים משכילות. מבין הנשים היהודיות עם עד 10 שנות השכלה, 23% מהנשים עישנו, לעומת 19% מעשנות בקרב נשים עם השכלה של 10-12 שנים, ו-13% בקרב נשים עם 13 שנות השכלה או יותר - כלומר הבדל של כמעט פי 2 בין המשכילות ביותר לבין הלא משכילות. בחברה הערבית הדפוסים מעט אחרים. בנשים עם השכלה של 0-10 שנות לימוד שיעור העישון הוא 8%, דבר זה יורד בנשים בעלות השכלה של 10-12 אחוז ל-4.7% ועולה ל-9% בקרב נשים ערביות משכילות של 13 שנות השכלה ומעלה. הסבר אפשרי לדפוסים אלה הוא כי בקרב יהודיות בוגרות, יש מגמות דומות לאלו של הגברים - עישון נפוץ יותר בקרב נשים עניות בעלות מודעות בריאותית וחברתית נמוכה יותר. נשים בוגרות מודעות לנזקי העישון או שלחץ חברתי נגד עישון מעודד נשים לא לעשן או להיגמל. לעומת זאת נשים משכילות בחברה הערבית הן "מורדות" בחברה המסורתית, או שהן באות מחוגים ליברלים יותר (דבר שבא לידי ביטוי גם בגיל העשרה)- לדוגמה נשים ערביות נוצריות משכילות לעומת נשים ערביות מוסלמיות לא משכילות - ולכן הן מתחילות לעשן יותר לעומת נשים ערביות מסורתיות יותר שהן גם פחות משכילות.

הכנסה ועישון

לפי המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית מתחת לקו העוני 26% מהמבוגרים מעשנים, זאת לעומת 14% מהמבוגרים מעל קו העוני שמעשנים. - כמעט חצי.

בישראל עישון הוא נפוץ יותר בקרב גברים ערבים (שבאופן כללי הם עניים יותר) לעומת גברים יהודים. בעוד ש-22% אחוז מהגברים היהודים מעשנים, 44% מהגברים הערבים הם מעשנים. דבר זה נכון גם ביחס לנערים בכיתה יא' ויב' - 11% מבין הנערים היהודים מעשנים נרגילה פעם בשבוע - זאת לעומת 42% הנערים הערבים שמעשנים נרגילה פעם בשבוע.

בדומה למדינות אחרות בעולם גם בישראל נמצא כי משקי בית עניים יותר מוציאים יותר כסף על טבק. להלן הנתונים על הוצאה חודשית של משק בית על סיגריות ומוצרי טבק לפי חמישוני הכנסה נכון לשנת 2014:

	ממוצע	1	2	3	4	5
הוצאות משק בית על סיגריות וטבק	133	177	159	136	116	77
סךל ההוצאה לתצרוכת של משק בית	15,053	9,630	11,779	14,304	17,131	22,424
משקל הוצאה לסיגריות וטבק	0.9%	1.8%	1.4%	1.0%	0.7%	0.3%

משקי בית בחמישיון העני ביותר מוציאים על עישון ב-50% יותר כסף לעומת הממוצע לכלל האוכלוסיה. משקי הבית בחמשיון העני ביותר מוציאים על טבק בממוצע פי שלוש יותר כסף לעומת משקי הבית בחמישיון העשיר (177 ש"ח לחודש לעומת 77 ש"ח). משקל ההוצאה מסך ההוצאה של בתי אב בישראל הוא נמוך למדי - פחות מ-1%. עם זאת משקל ההוצאה מסך כלל התצרוכת עבור העניים הוא כפול - 1.8% זה משקל גבוה פי שש ממשקל ההוצאה עבור החמישיון העליון על עישון.

עישון בקרב נשים

לעומת הגברים שבהם יש קשר ברור בין השכלה או מעמד חברתי כלכלי ועישון, בקרב נשים יש מגמות שונות כאשר מוצא אתני, הכנסה, אבטלה, השכלה יכולים להיות פרמטרים שמעלים או מורידים עישון. כמו כן יש כנראה שינויים במגמות בזמן האחרון.

מנתונים ממדינות בעלות הכנסה בינונית או גבוהה בעולם נמצא כי נשים מובטלות מעשנות יותר לעומת נשים לא מובטלות.

נכון לשנת 2015, 22% מהגברים היהודים הבוגרים (מעל גיל 21) ו-44% מבין הגברים הערבים מעשנים. בקרב נשים בוגרות המגמות בין ערביות ויהודיות הן הפוכות - 15% מהנשים היהודיות ו-6.7% מהנשים הערביות מעשנות. הסבר אפשרי לדבר זה הוא שבחברות עניות הן בדרך כלל שמרניות יותר, ובהן מעמד האישה הוא נמוך יותר ולכן נערות בעבר היו פחות חופשיות לצאת מהבית ופחות חשופות למאמצי שידול להתחלת עישון וכמו כן קיים טאבו חברתי נגד עישון בקרב נשים - כמו שהיה בעבר בחברה המערבית וכמו שקיים טאבו לגבי מוצרים אחרים כמו לדוגמה שימוש באופניים, נהיגה במכונית ועוד. במצבים אלה העישון בקרב נשים הוא פחות מקובל (בחלק מהחברות המסורתיות עישון הוא כבר מסורת עתיקה, כמו בפפואה ניו-גיני, ובחברות אלה העישון בקרב נשים דומה לעישון בקרב גברים).

כאשר החברה כולה הופכת מודרנית, הטאבו נגד עישון נשים נחלש והעצמאות של נערות גדול יותר - ובהתאם לכך שיעור הנשים המעשנות מתקרב לשיעור הגברים המעשנים. לדוגמה קיימים הבדלים קטנים בין נשים לגברים בוגרים באוכלוסיה היהודית, לעומת הבדלים גדולים בין גברים ונשים בחברה הערבית, וכן רואים שמגמות עישון בגיוס לצה"ל יש התקרבות ברמות העישון של נשים אל רמות העישון גברים. כנראה שדבר זה נכון גם בקרב עניים - כלומר כאשר החברה הופכת עשירה יותר הבדלי העישון בין גברים לנשים מצטמצמים.

מחקרים בארצות הברית מצאו כי נשים נגמלות מסיגריות בקצב נמוך יותר לעומת גברים. כמו כן נשים שמנוצלות מבחינה פיזית או פסיכולוגיות על ידי בני הזוג שלהן הרבה פעמים מעשנות כנסיון לברוח מהחיים הקשין שלהן. הקשר בין חשיפה לאלימות לבין עישון בנשים קיים גם בנשים עניות וגם בנשים בשכבות עשירות יותר.

אמהות יחידניות בשכונות עניות הן בעלות סיכוי גבוה יותר להיות ב"סיכון כפול" - עם עול כבד של גידול ילדים יחד עם בידוד חברתי ומתח נפשי כרוני שמופיע יחד עם חיים בשכונת עוני. נשים רבות פונות לעישון בנסיון להקל על תסמיני מתח.

השינוי בשיעורי עישון על פני זמן בקבוצות שונות

מחקרים שנערכו במגמות עישון על פני זמן במדינות מערביות מצאו כי הירידה בעישון היא חזקה יותר בקרב קבוצות עשירות. במחקר שנערך בנורווגיה נמצא כי בשנת 1955, גברים עשירים יותר עישנו בשיעור של מעל 75%, לעומת גברים עניים שרק 60% מהם עישנו, דבר זה הגיוני לגבי מוצר צריכה שבו העשירים יותר קונים ממנו יותר. עם התפתחות המודעות לנזקי העישון חלה ירידה בשיעורי העישון הן בקרב עשירים והן בקרב עניים אבל בקרב העשירים הירידה הזאת חדה יותר. מעט אחרי שנת 1975 שיעורי העישון בשתי הקבוצות היו שתיהן בגודל של 45%, מאז שנה זו עד 1990 מגמות העישון בקרב גברים עניים בנורווגיה כמעט ולא ירדה - כ-40%, ולעומת זאת בקרב הגברים העשירים מגמת הירידה נמשכה (בקצב דומה לקצב הירידה שהיה בעבר) והגיע ל-30%.

במחקר על מגמות העישון בקהילות שונות בארצות הברית בשנים 1996-2012 נמצא כי קהילות עשירות יותר מעשנות פחות, וכי הירידה בכמות העישון היא חזקה יותר בקרב קהילות עשירות יותר. הסקר מצא הבדלים גדולים בין מחוזות שונים בארצות הברית - חלק עם רמות עישון של 5% בקרב מבוגרים וחלק עם 40% עישון. גם בתוך מדינות שונות היו לפעמים פערים גדולים, כאשר השיא הוא בגברים בווירג'יניה שם הפער בין Sussex County עם 33% לבין Falls Church City עם 10% - הפרש של מעל 23%. רק ב-14% מבין המחוזות בחמשיון התחתון של ההכנסה הייתה ירידה משמעותית מבחינה סטטיסטית של עישון בקרב גברים, לעומת ירידה משמעותית בקרב 75% במחוזות בחמשיון ההכנסה העליון. עבור נשים ב-4% מתוך המחוזות בחמשיון התחתון ביותר הייתה ירידה מהותית לעומת שינוי מהותי ב-45% מהמחוזות בחמשיון העליון. ממוצע הירידה עבור המחוזות העשירים היה פי 3 לעומת המחוזות העניים עבור גברים (1.4% לעומת 0.5%) ופי 4 בקרב נשים (1.2% לעומת 0.3%).

בישראל לעומת נתונים של עישון נמוך בקרב נשים ערביות בוגרות לעומת נשים יהודיות בוגרות, ניתן לראות בשנים האחרונות עליה ניכרת של עישון נרגילות בקרב נערות ערביות. דבר זה יכול לרמז כי סוגי טאבו ישנים שהיו בעבר נגד עישון נשים בחברה הערבית ירדו, ויש השפעה גדלה של העישון כדבר נורמטיבי בחברה הערבית - כך שגם נשים ערביות (צעירות) נכנסות למעגל המעשנים. בגלל שבעיית עישון הנרגילה היא תופעה נפוצה בקרב הנוער בישראל, הוחלט לבדוק את כמות העישון בקרב תלמידי יא' ויב' - מהנתונים עולה כי עישון נרגילות בקרב נערות ערביות בגיל זה, נפוץ כמעט כמו עישון בקרב נערים יהודים. 42% מבין הנערים הערבים, 11% מבין הנערים היהודים, 11% מהנערות הערביות ו-5% מהנערות היהודיות מעשנים נרגילה לפחות פעם בשבוע.

עישון כמלכודת עוני

ערך מורחב – מלכודת עוני

עישון הוא סוג של מלכודת עוני בין דורית - יש יותר עניים מעשנים והם נגמלים פחות, עישון מגביר את הסיכון לעוני, ועוני מגביר את הסיכון לעישון של הדור הבא.

מספר מחקרים ממקומות שונים בעולם הראי כי עישון וצורות אחרות של צריכת טבק נפוצים יותר בקרב עניים באותה מדינה. לדוגמה בפולין, התרומה של עישון לסיכון של מוות מוקדם בגילאים 45-69 משתנה על פי רמת ההשכלה; בשנת 1996 הסיכון למוות בגיל הביניים היו 5% בקרב גברים משכילים והוא כמעט כפול (9%) בקרב גברים בעלי השכלה של בית ספר עממי או תיכון בלבד. מחקר שבוצע ב-1997 ב-Chennai בהודו, מצא כי שכיחות העישון קשורה בצורה חזקה להיקף ההשכלה. בין גברים לא משכילים שיעור העישון היה 64% לעומת 21% בקרב גברים בעלי שנות השכלה מעל 12 שנות לימוד.

קשיים כלכליים, כמו רעב, בעיות בדיור ומעברי דירות, וקשיים לשמור על חימום הבית גורמים לבעיות בריאות ובעיות של מתח נפשי. מחסורים אלה מקושרים להתנהגות לא בריאה בהמשך החיים, במיוחד בתחום העישון. מחקר של אוניברסיטת דיוק משנת 2013 מצא כי דאגות כלכליות או צורך למכור חפצים אישיים בשביל כסף גורמים כל אחד בנפרד לשחיקה של השליטה העצמית אצל הילד, בלי קשר לשאלה של חוזק ההגנה של ההורים. המחקר התבסס על מחקרים קודמים שהצביעו על כך ששליטה עצמית משפיעה על הסיכון להשתמש בחומרים ממכרים כמו טבק או אלכוהול. המחקר הראה כי שליטה עצמית זו נפגעת עקב מתח כלכלי וכי היא משמשת כגורם מקשר לבין עישון. המחקר מדגיש את החשיבות של זווית התפתחות להבנת הגורמים שתרומים להתנהגות חברתית. עוני בזמן הילדות לא משפיע רק על התפתחות הילד אלא יכול גם להשפיע על בחירות הנוגעות לבריאות במהלך גיל ההתבגרות ואצל בוגרים צעירים. [1]

ישנן מספר סיבות שילד שגדל במשפחה ענייה הוא בעל סיכוי גבוה יותר להתחיל לעשן:[2]

• אבטלה וגירושין ומשפחות חד הוריות מעלים את המתח במשפחה ומעלים את הסיכוי לפחות תשומת לב לילד.
• גדילה בסביבה שבה עישון הוא נורמה. מבוגרים ונערים רבים הם מעשנים.
• מתח נפשי עקב עוני ובעיות חברתיות - הן במשפחה והן מתח של הילד או הנער.
• סיכוי לבידוד חברתי שמגביר עישון.
• הורי הילד מעשנים ולא בהכרח מבינים את הנזקים הבריאותיים של הסיגריות, או את פוטנציאל ההתמכרות של הסיגריות (הדחקת נזקי העישון - לדוגמה בסקר שנערך בישראל נמצא כי כ-30% מהמעשנים (לעומת 20% בקרב לא מעשנים) חושבים שעישון הוא לא הגורם המרכזי לסרטן ריאה. יש מקרים שבהם הורים אפילו מעודדים את הילד לעשן. אם בצורה מודעת ולעיתים בצורה לא מודעת - לדוגמה הורה שיכור שנותן לילד שלו לעשן "בצחוק".
• הורים, אחים וחברים מעשנים מגבירים את הסיכוי להתחלת עישון, שכן הילד רוצה לחקות אותם.
• שכונות לא בטוחות שבהן הילד נחשף למעשנים ברחוב. אם ההורים רוצים למנוע מהילד לעשן הם לא תמיד מסוגלים לעשות זאת.
• פחות הזדמנויות לבילוי חברתי - נערים משועממים יותר שמתחילים לעשן כי אין מה לעשות.

מחקר של המחלקה לרפואה מניעתית של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת מונטריאול בקנדה, שפורסם בשנת 2009 מצא כי מגורים בבית עם הורים מעשנים מגדילים את הסיכוי שילדים יתחילו לעשן בכ-50%. מורים מעשנים מעלים את הסיכוי שילד יתחיל לעשן בכ-60%. אחים מעשנים מעלים את הסיכון לילד מעשן בכ-90% , חברים בני גילו של הילד שמעשנים מגדילים את הסיכוי שהילד יעשן ב-229% - כלומר ביותר מפי 2. במחקר שערכו בקופת חולים מכבי בישראל נמצא כי מעל ל-40% מהנערים שגרו בבית עם מעשנים, הפכו למעשנים בעצמם.

המחקר הקנדי מצא גורמים נוספים המשפיעים על הסיכון של ילדים להתחיל לעשן בגיל 12. מלבד סביבה מעשנת גורמי סיכון כללו: פרסומות, בעיות במשפחה (משפחות חד-הוריות, סכסוך עם ההורים), קשיים בלימודים, חשש מהשמנה, מתח נפשי, אימפולסיביות, שתיית אלכוהול, והשתתפות בקבוצה ספורט (כנראה בשל הלחצים הכרוכים בספורט קבוצתי). כמעט כל הגורמים האלה קשורים לעוני או למגורים בשכונה שיש בה כמות גדולה של מעשנים - מגורים בשכונה עם מעשנים חושפת את הילד לכמות גדולה יותר של פרסומות (על חפיסות סיגריות, בנקודות מכירה), וכך גם בעיות במשפחה, קשיים בלימודים, מזון שמן וסוכרי יותר ובעיות השמנה הם נושאים הקשורים לעוני בחברה המערבית.

בישראל עישון נפוץ יותר בקרב גברים ערבים לעומת שאר החברה הישראלית, והוא נפוץ יותר גם בקרב נערים וילדים ערבים. מבין הילדים המעשנים, ילדים הערבים רבים מתחילים לעשן לפני גיל 13. והתחלת עישון הולכת ועולה בקרב נערים ונערות ערבים מאז שנת 2006.

בנוסף לבעיה של סיכוי גדול יותר של נעריים עניים להפוך למעשנים, מעשנים עניים הם עם פחות משאבים חברתיים וכספיים ללהיגמל מעישון [3] [4]

פרסום לסיגריות שמכוון לעניים

כתבה של רשת CNN מצאה כי חברות הטבק הגדולות מכוונות לשכונות עניות יותר. בארצות הברית יש בשכונות עניות שלטי פרסומת גדולים יותר וכמות גדולה פי שלוש של שלטים רחוב עם פרסומות לסיגריות. בנוסף מחירי הסיגריות בשכונות אלה הן זולים יותר לעומת שכונות עשירות יותר.

עישון חולי נפש ואנשים מכורים

אוכלוסיה נוספת שמהווה יעד לחברות הטבק וסובלת מעוני היא אוכלוסייה של חולי נפש.[5]

• בארצות הברית כ-40% מסך צריכת הסיגריות נובעת מאנשים עם מחלות נפשיות ואנשים שמכורים לחומרים נרקוטיים.
• חברות הטבק שולחות למוסדות לחולי נפש בארצות הברית סיגריות חינם.
• חברות טבק מימנו מחקרים שנועדו להראות כי עישון תורם להקלה במתח נפשי וחרדה.

הוצאות כספיות של משפחות על עישון במקום על מוצרי יסוד

ערך מורחב – התמכרות לעישון

עישון הוא ממכר ולכן מעשנים מגיעים לעיתים לפגיעה בכלכלת המשפחה בעקבות העישון. במדינות עשירות יש משפחות רבות שבהן מעשנים מוציאים כסף על קניית סיגריות במקום על מוצרים חיוניים למשק הבית. לדוגמה בקנדה ובצרפת 31% מהמעשנים הגיעו למצב זה. באירלנד 15% ובהולנד בריטניה וניו זילנד 21%. בקרב מדינות עניות יותר דבר זה נפוץ הרבה יותר - במלזיה 67%, ברזיל 73% ובתאילנד 76%. [6] עישון יכול ליצור עול כלכלי כבד גם בגלל תחלואה ותמותה שהוא גורם - כך שמשפחה מאבדת הורה מפרנס. מעשנים מתקשים לוותר על סיגריות גם כשמחירן עולה (מוצר קשיח). היבטים אלה גורמים לכך שעישון הוא תורם לאי שוויון כלכלי ואי שוויון בריאותי.

סקר משנת 2013 של חברת התרופות פייזר באנגליה על 4,000 הורים מעשנים באנגליה שיש להם ילדים מתחת לגיל 16, מצא כי 62% מההורים המעשנים, מעדיפים לקצץ בהוצאות על הילדים מאשר לקצץ בהוצאות על סיגריות. 55% מהם טוענים שהסכום שהם יחסכו עקב הפסקת עישון יהיה "משמעותי מאוד" למשפחתם. 42% יבחרו להוציא פחות כסף על בגדים ונעליים; 33% ענו שיחסכו על חופשות ו- 38% העדיפו לקצץ בהוצאות המזון. רק 27% מהנשאלים ענו כי יעדיפו לצמצם את ההוצאות על סיגריות; 63% מהמעשנים אומרים שהם לחוצים מבחינה כלכלית , ו-48% מודים בכך שהם מתקשים לעמוד בעלויות העישון.

כשהורים מעשנים נואשים לקנות סיגריות, ואין להם כסף זמין הם נוקטים בדרכים נואשות שונות- 21% טוענים שהם אוספים את כל הכסף הקטן שלהם, 14% אומרים שחיפשו בתזזיתיות כסף שהלך לאיבוד מתחת לספה או בתוך הרכב, 11% העדיפו לא לאכול בשביל לחסוך בכסף ו-9% לקחו כסף מהקופה של הילד שלהם. 8% מכרו חלק מרכושם, 7% לוו כסף מחברים או מקרובי משפחה ו-2% ביקשו כסף מזרים. 80% מההורים רוצים להפסיק לעשן ו-72% מהם מוכנים לפנות לעזרה מקצועית אם ייעוץ אכן יעלה את הסיכויים שלהם להצליח להפסיק לעשן.

מלבד היותו מלכודת עוני בפני עצמו, עישון במשפחה עניה מחריף סוגים שונים של מלכודות עוני נוספות, שכן תזונה פחות איכותית, פגיעה בהשכלה, פגיעה בטיפול רפואי ובחסכון פירושם פגיעה בהתפתחות של ילדים וסיכוי גבוה יותר לתחלואה מסוגים שונים.

תרומת העישון להגברת התמותה בקרב העניים

קל יותר לחקור את הקשר בין עישון לבין תמותה בקרב גברים במדינות עשירות יחסית שכן במדינות אלה העישון קיים מזה זמן רב (בעוד שהוא תופעה מתפתחת במדינות בעלות רבות הכנסה בינונית ונמוכה). מחקר משנת 2000 של ארגון הבריאות העולמי והבנק העולמי, שנערך בקנדה, אנגליה, ווילס, פולין, וארצות הברית ניתח את הסיבות לתמותה בגילאים 35 עד 69. נמצא כי עישון הוא הסיבה המרכזית לעודף התמותה בקרב עניים במדינות אלה. לדוגמה בארצות הברית בשנת 1996, הסיכון של גברים בגיל זה למות היה 20% בקרב אנשים עם 13 שנות לימוד ומעלה לעומת 37% סיכוי למות בקרב אנשים עם פחות מ-12 שנות לימוד. מתוך כמות זו- 4% מהסיכון משוייכים לעישון בקרב משכילים לעומת 13% בקרב הלא משכילים. לעומת זאת כל יתר הסיבות לפערים בתמותה תרמו 15% בקרב העשירים ו-22% בקרב העניים. באנגליה ווילס, הסיכון למות בגיל 35-69 בקרב גברים בקבוצת החמשיון הסוציו-דמוגרפי הגבוה ביותר עקב עישון היה 5%, לעומת סיכון של 21% (פי 4) למוות עקב עישון בחמשיון הנמוך ביותר. כל יתר גורמי הסיכון גם יחד תרמו לתמותה של עשירים עוד 17% בתמותה בגיל זה לעומת 24% בקרב עניים. סה"כ לעניים ביותר באנגליה וווילס היה סיכוי גבוה פי 2 למות בגיל הביניים לעומת העשירים ביותר - 50% לעומת 25%, אבל בניכוי העישון המספרים האלה היו מצטמצטים ל-17% בקרב העשירים ול-24% בקרב העניים. כלומר אם העישון היה נעלם מקרב העניים, הפער היה מצטמצם מ-200% ל-140%.

ביולי 2006 התפרסמו בכתב העת הרפואי הבריטי Lancet, ממצאים של מחקר אפידמיולוגי שנערך באנגליה, ווילס, פולין, ארה"ב וקנדה בקרב גברים בגילאי הביניים - בגילאים 35 עד 69 (המשך המחקר מטעם הבנק העולמי וארגון הבריאות העולמי). מסקנת המחקר היא שמחצית מהגורמים החברתיים שגורמים לתמותה בקרב גברים בגילאים אלה, הסיבה היא עישון. באנגליה ובווילס נסקרו מעל 74 אלף גברים. אלו חולקו לבעלי הכנסה גבוה, בינונית ונמוכה. בכל קבוצה מדדו מה היה ממוצע מקרי המוות כתוצאה מעישון מבין כל 1,000 גברים באוכלוסייה בתחום הגילאים המדובר. בקרב הקבוצה הענייה ביותר היו 6.98 מקרי מוות מעישון לכל 1,000 גברים. בקרב קבוצת הגברים העשירים היו 1.24 מקרי מוות מעישון לכל אלף גברים. מכאן שבקבוצה הענייה מוות מעישון היה נפוץ פי 5.6 לעומת קבוצת הגברים העשירים. אי שוויון בריאותי נגרם לא רק בגלל עישון אלא גם בגלל הבדלים בתזונה, תנאי היגיינה פחות טובים, אי הקפדה על ביקורים לרופא, בטיפול רפואי פחות טוב וגורמים נוספים. אלא שהבדלים אלה מצומצמים יותר - בקבוצה הענייה היו 9.25 מקרי מוות לאלף איש שלא יוחסו לעישון לעומת 5.34 מקרי מוות לאלף איש בקבוצה העשירה. מכאן שבגורמים שאינם קשורים לעישון השפעת הבדלי ההכנסות על הגברים בבריטניה הייתה הגדלת תמותה פי 1.73. כלומר ההבדל במגמות העישון היו גורם מרכזי וחשוב לאי שוויון בריאותי.

קבוצת הפעילות הבריטית Smoking and Health (Ash), מצאה קשר הדוק בין צריכת סיגריות לבין עוני. Derek Wanless המנהל הקודם של קבוצת NatWest שביצע סקרי בריאות מטעם הממשלה טוען כי 48% מבין הגברים העניים ביותר מתו לפני שהגיעו לגיל 70, בהשוואה ל-22% מבין הגברים בקבוצת החברתית העשירה. לפי הערכה שלו, מחצית מההבדל בתמותה נובע עקב עישון.

השפעה של עישון על תושבי מדינות עניות

עישון טבק תורם לעוני במיוחד במדינות עניות. מחקרים רבים הראו שבקרב משפחות עניות במדינות עניות, הוצאות על טבק עשויות להיות מעל ל-10% מסך הצריכה של משק הבית. כתוצאה מכך משפחות אלה יכולות להוציא פחות כסף על מזון, חינוך וטיפולים רפואיים. פחות כסף לטיפולים רפואיים פירושם לעיתים קרובות הזנחת הטיפול הרפואי עד לשלב מאוחר יותר שבו התסמינים קשים יותר, וכן קשה ויקר יותר לטפל בחולים וסיכוי ההחלמה נמוכים יותר. כך שבנוסף להשפעות הבריאותיות הישירות שלו, עישון תורם לתת-תזונה, להוצאות בריאות גבוהות יותר לנטל תחלואה ולמוות בר מניעה ממחלות אחרות. כמו כן עישון תורם לפגיעה בידיעת קרוא וכתוב ובהשכלה בכלל.

עישון

עישון עישון ובריאות התמכרות לעישון תעשיית הטבק הכחשת נזקי העישון סיגריות "קלות" מניפולציות בניקוטין עישון פסיבי עישון ועוני פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק לפידי החופש עישון בקרב בני נוער מניעת עישון גמילה מעישון עישון בישראל קשרי הון-שלטון בשוק הטבק בישראל עישון נרגילות חקיקה נגד עישון

השפעה נוספת של טבק היא דרך פגיעה כלכלית ובריאותית בחקלאים עניים בעלי משקים קטנים במדינות העולם השלישי המגדלים טבק. לעיתים חקלאים אלה מגדלים את הטבק מול הלוואות שניתנות להן על ידי חברות הטבק, ומוכרים את הטבק במחיר קבוע מראש מה שיכול להוביל למחירי הפסד. כמו כן טיפול בטבק עצמו וגידול טבק תוך שימוש בחומרי הדברה ללא אמצעי זהירות נכונים יוצרים בעיות של תחלואה בקרב עובדי טבק.

ראו גם

• מלכודת עוני
• אי שוויון בריאותי
• עישון התמכרות לעישון טבק, השפעות בריאותיות של עישון טבק
• עישון בישראל, אי שוויון בריאותי בישראל
• גישת צמצום הנזקים בסמים

קישורים חיצוניים

• Tobacco Free Initiative (TFI) - Poverty, ארגון הבריאות העולמי
• עישון ומיעוטים, thetruth.com
• אי שוויון בריאותי ועישון, ארגון, Action on Smoking and Health (ASH)
• Sarah Boseley, 'Iron chain' links smoking and poverty, The Guardian , 9 October 2006
• פרופסור בן עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, על תרומת העישון לחוסר הצדק החברתי, האגודה למלחמה בסרטן, ספטמבר 2006
• מזעזע: מעשנים מעדיפים סיגריות על צרכי ילדיהם, כיכר השבת, Mame 10.09.2013
• רוני לינדר-גנץ, כחלון דואג לעניים, אז הוא מניח להם לעשן בשקט, דה מרקר ויק, 20.9.2017
• The Cost of Quitting Smoking Is Higher If You’re Poor, So that Sucks
• Parents’ smoking adds to UK child poverty

• Martin Bobak, Prabhat Jha, Son Nguyen, and Martin Jarvis , Poverty and smoking, 'Tobacco control in developing countries' World Bank , World Health Organization, 2000 , page 41-61,
• Jha, Prabhat et al. Social inequalities in male mortality, and in male mortality from smoking: indirect estimation from national death rates in England and Wales, Poland, and North America The Lancet ,14 July 2006, Volume 368 , Issue 9533 , 367 - 370
• Dwyer-Lindgren et al. Cigarette smoking prevalence in US counties: 1996-2012, Population Health Metrics , 24 March 2014
• Lee, Chien-Ti et al. “Childhood Economic Strains in Predicting Substance Use in Emerging Adulthood: Mediation Effects of Youth Self-Control and Parenting Practices”. Journal of Pediatric Psychology 38.10 (2013): 1130–1143. PMC. Web. 2 Mar. 2017.