דלק ביולוגי
דלק ביולוגי או ביו-דלק (באנגלית: Biofuel) הוא סוג של דלק שמופק מקיבוע פחמן מתהליכים ביולוגיים, ללא כרייה של דלק מחצבי. תהליכי פוטוסינתזה בצמחים, אצות וציאנובקטריות ממירים את אנרגיית השמש לאנרגיה כימית, שאצורה בביו-מאסה. ניתן להמיר את האנרגיה האצורה בביו-מאסה לאנרגיה אחרת באמצעות שלוש שיטות: המרה תרמית, המרה כימית והמרה ביו-כימית, ומתקבלים דלקים ביולוגים בצורה של נוזל, מוצק או גז.
בשנים האחרונות יש עניין גדל בדלקים ביולוגים בגלל עליית מחירי הנפט ואפשרות לשימוש בחלק מהביו-דלקים כתחליפי נפט, בעיקר לשם דלק לתחבורה, שנדרש להיות בעל צפיפות אנרגיה גבוהה.
טיעונים בעד ונגד דלק ביולוגי
טיעונים בעד ביו-דלקים הם שמדובר לכאורה בניתוק מהתלות בנפט, דלק ידידות יותר לסביבה שמפחית את זיהום האוויר, עצמאות אנרגטית של מדינות (הפחתת ההשפעות הגאו-פוליטיות של הנפט), וכן שמדובר בסוג של אנרגיה מתחדשת.
מנגד, טענות אלה אינן בהכרח נכונות. חלק גדול מהדלק הביולוגי מגודל תוך תשומות המאפיינות את החקלאות התעשייתית שכוללות השקעה של נפט לשם הפקת חומרי הדברה ושל נפט, גז טבעי לשם הפקת דשן כימי ושל בנזין ופחם לשם תפעול ציוד חקלאי ותובלה של מים ושל תוצרת חקלאית. לא תמיד ברור אם החזר אנרגיה על אנרגיה מושקעת של דלק ביולוגי הוא חיובי או שלילי. מכאן גם שיתר הטענות על דלק ביולוגי הן לא בהכרח נכונות - הוא לא בהכרח מקור אנרגיה מתחדש בגלל התלות שלו במשאבים מתכלים כך שבעיות כמו שיא תפוקת הנפט, ייקור הנפט או של דלדול אנרגטי של נפט ודלקים נוספים עלולה לפגוע גם ביכולת הייצור של דלק ביולוגי, מסיבה זו הוא גם לאו דווקא מספק עצמאות אנרגטית. הזיהום הנגרם במהלך מחזור החיים של דלק הביולוגי נגרם הן בתהליך הפקת הדלקים המחצביים וחומרי גלם אחרים המשמשים להפקתו והן בעת גידולו בשדה. בעיה חשובה אחרת היא דילמת מזון מול דלק שבה שטחים חקלאיים ותשומות חקלאיות אחרות המשמשות לשם גידולי דלק לא משמשות לשם גידול מזון ודבר זה מייקר את מחירי המזון בעולם בעיקר עבור צרכנים עניים שקונים מזון לא מעובד. גידול עוד ועוד דלק ביולוגי מאיים גם להרחיב מאוד את הלקיחה האנושית מתוך הייצור הראשוני ולהרחיב השפעות סביבתיות נוספות של החקלאות.
דלק ביולוגי יכול להיות פתרון שימושי למרות כל המגבלות האלה בגלל צפיפות האנרגיה הגבוהה שלו לעומת פתרונות אחרים שמאפשרת להשתמש בו בכלי תחבורה שונים. כמו כן דלק ביולוגי יכול להיחשב לפעמים דלק מתחדש או בר קיימא כאשר הוא מופק משאריות ביו-מאסה שאין להן שימוש אחר (לדוגמה קש מחיטה, אצות הגדלות בביוב, נסורת עץ וכו'). עם זאת מדובר לא פעם בהתייעלות אנרגטית ולאו דווקא במקור אנרגיה מתחדש, היות ושאריות אלה נפוצות יותר בחברה עתירת אנרגיה זולה המאפיינת את החברה כיום שתלויה בדלק מחצבי. כמו כן כמקור אנרגיה מתחדש (כגידול בשיטות של חקלאות בת קיימא), דלק ביולוגי יכול לשמש לשם יישומים מעטים ומצומצמים ולא סביר שהוא יהיה תחליף רחב היקף שיכול לשמש חלקים רכבים של שוק הרכב העולמי.
ניסיון אחר לתת מענה, לפחות חלקי, לבעיות של דלק צמחי, כמו בעיות מזון מול דלק וכן בניסיון להוזיל את ייצור הדלק, מתקיימים מחקרים כדי לנסות לייצר דלק ביולוגי מצמחים שאינם צמחי מאכל, שגדלים באדמות שוליות (צחיחות יותר, בשולי ערים וכו') וממים שוליים (מים ממחוזרים, מים שאינם מתאימים לשתייה וכו'). [1]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דלק ביולוגי בוויקיפדיה האנגלית
- דלקים ביולוגיים: ביו-דיזל וביו-אתנול באתר המשרד להגנת הסביבה
- אקליפטוס, מכל מלא בבקשה, זווית, ספטמבר 2015