הסכם פריז
הסכם פריז (באנגלית: Paris Agreement) הוא הסכם שנחתם ב-12 בדצמבר 2015 במהלך ועידת האקלים בפריז בנושא שינויי האקלים וההתמודדות איתם. ההסכם נכנס לתוקפו ב-4.11.2016 (ערב ועידת האקלים במרקש), זאת לאחר שאשררו אותו כ-90 מדינות המייצגות כ-60% מכלל פליטות גזי החממה בעולם. [1]. ישראל אישררה את ההסכם ב-14 בנובמבר 2016. [2] נכון לנובמבר 2018, 197 מדינות חתמו על ההסכם ו-185 מדינות האחראיות על כ-90% מפליטות גזי החממה בעולם, אשררו אותו (כלומר הפכו אותו לחוק במדינה שלהם)[1][2].
מטרות ההסכם
מטרות ההסכם הן העצמת יישום אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים (UNFCCC) שהושקה בפסגת כדור הארץ (1992), באמצעים הבאים:
- הגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית. זאת כאשר השאיפה היא להגביל את ההתחממות עד סוף המאה ה-21 אף ל-1.5 מעלות צלזיוס בלבד.[3]
- הגברת היכולת להסתגל להשפעות השליליות של שינויי האקלים וכן טיפוח העמידות בשינויי אקלים והפחתת פליטות גזי החממה באופן שלא יפגע בייצור המזון
- עידוד הזרמת כספים לפיתוח בתחום הפחתת פליטות גזי חממה ועמידות לשינויי אקלים
- צמצום פליטת גזי חממה
עקרונות ההסכם
- שקיפות - Transparency - על מנת להבטיח אמון ולקדם יישום אפקטיבי של ההסכם מוקם מנגנון לשקיפות עבור ביצוע הפעולות הלאומיות. כל מדינה תגיש למזכירות האמנה דיווחים מפורטים על יישום תכניות להפחתת פליטות גזי חממה, כדי לוודא שהן עומדות ביעדים ובתכניות הלאומיים שנמסרו למזכירות ואליהם התחייבו.
- הפחתת פליטות -Mitigation - על כל המדינות החברות באמנה (מלבד העניות ביותר) להכין ולהגיש למזכירות האמנה יעד לאומי להפחתת #פליטות גזי חממה לתקופה שאחרי 2020.
- הסתגלות - Adaptation - ההסכם קובע כי המדינות יקבעו יעד גלובלי לאדפטציה על מנת להגביר את היכולות לצמצום הסכנות והחשיפה להשפעות שינויי האקלים.
- מימון - Finance -מדינות מפותחות יספקו משאבים פיננסים כדי לסייע למדינות מתפתחות בתחום המיטיגציה והאדפטציה.
- טכנולוגיה - נושא הסיוע הטכנולוגי מעוגן בהסכם המסגרת, לפיו תינתן הכוונה והדרכה לעבודת המנגנון הטכנולוגי באמנת האקלים על מנת לקדם פיתוח טכנולוגי והעברת טכנולוגיות למדינות מתפתחות.
- Global Stocktake - כל חמש שנים תתבצע הערכה של יישום ההסכם,על מנת להעריך את ההתקדמות הקולקטיבית של כל המדינות. ההערכה הראשונה תתקיים כבר בשנת- 2018 ולאחר מכן - כל חמש שנים.
ישראל והסכם פריז
ערך מורחב – שינויי אקלים בישראל
ב-20 בספטמבר 2015 הציבה הממשלה את "היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק: 7.7 טון פליטות גזי חממה לנפש ב-2030 וזאת לעומת "תרחיש עסקים כרגיל" שהיה אמור להגיע ל-10 טון לנפש. פירוש הדבר הוא הפחתה של כ-25% מפליטות גזי החממה ביחס לתרחיש עסקים כרגיל עד 2030. יעדים נוספים שנקבעו בתוכנית הם 17% התייעלות אנרגטית בצריכת חשמל; יעד של 17% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות; ויעד של 20% הפחתה בנסועה במכוניות פרטיות. התועלת למשק הישראלי אמורה להגיע למעל 100 מיליארד ש"ח. לשם מימוש התוכנית האוצר אמור להקדיש לה חצי מיליארד ש"ח, בתוספת מענקים להשקעות בהתייעלות אנרגטית בסך 300 מיליון ש"ח לארבע שנים.[4]
השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, אמר בנוגע להסכם כי: "ממשלת ישראל החליטה על יעדי הפחתה שהם חלק מהתחייבותנו בהסכם הגלובלי. השלב המשמעותי הוא היישום, ובו אנו מתמקדים. עיקר היישום מתמקד בצמצום השימוש בפחם, גידול משמעותי באנרגיות מתחדשות, התייעלות אנרגטית וצמצום משמעותי בזיהום שיוצרת התחבורה בישראל." [3]
אכיפת ההסכם
בהסכם אין סעיפים או מנגנונים האמונים על אכיפת ההסכם או הפעלת סנקציות כלפי אלה שלא יממשו אותו. אבל בתחילת שנת 2018 הודיע האיחוד האירופי שלא יעשה הסכם סחר עם מדינה שלא חתמה ומיישמת את הסכם פריז[5].
ישום ההסכם
נכון ל-30 באפריל 2018 את ההסכם אשררו 176 מדינות האחראיות על כ-88% מסך פליטות גזי החממה בעולם[6][7].
אפשר לעקוב אחרי יישום ההסכם בדף שמפעיל אגף האקלים בארגון האומות המאוחדות, כאן.[8]
בשנת 2017, מספר חודשים לאחר בחירתו, אישרו בבית הלבן כי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, החליט כי ארצות הברית תפרוש מההסכם. ניתן לפרוש מההסכם בשתי דרכים, אשר היה לא ברור באיזו דרך ארצות הברית תבחר, לסגת באופן מלא ובהליך הרשמי שעשוי להימשך כשלוש שנים - או לנקוט צעד מהיר וחד יותר באמצעות הנחת טיוטת החלטה חדשה באו"ם. [4] טראמפ מצידו הודיע כי תוך מספר ימים הוא יודיע על החלטתו[5]. לפני פרישתו דחקו בנשיא טראמפ מנהיגי מדינות אירופה שלא לעשות כן. [6] האיחוד האירופי הודיע כי האיחוד וסין יאשררו את מחויבותם להסכם האקלים ללא קשר להחלטתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אם לפרוש מההסכם. [7] בנובמבר 2019, ערב ועידת האקלים במדריד, הודיעה מחלקת המדינה האמריקנית לאו"ם באופן רשמי על פרישתה של ארצות הברית מההסכם. מדובר ביום הראשון שבו ניתן לצאת מההסכם וארצות הברית מיהרה להודיע על פרישה, שתיכנס לתוקף שנה לאחר מסירת ההודעה. [8] מספר ימים לאחר מכן סין וצרפת אישרו את תמיכתן בהסכם, ואמרו כי הן רואות בו "תהליך בלתי הפיך". בנוסף לכך, שתי המדינות אמרו בהצהרתם המשותפת כי ירצו מאוד לשפר את שיתוף הפעולה הבינלאומי בנושא שינויי האקלים. [9]
נכון לאפריל 2018 כל 197 המדינות החברות באמנת המסגרת של ארגון האומנות המאוחדות חתמו על ההסכם ו-176 אשררו אותו(רק לאחר האשרור הוא מקבל תוקף חוקי במדינה הזאת)[9]. המדינה היחידה הרוצה לצאת מההסכם מתוך 197 המדינות האלה היא ארצות הברית. יש לציין שרוב אזרחי ארצות הברית לפי הסקרים בעד הישארות בהסכם ומי שרוצה לצאת הוא ממשל דונאלד טראמפ.
ביוני 2018 הכריזו 17 מהמדינות הנכללות בארצות הברית שימשיכו למלא את יעדי הסכם פריז. במדינות האלה גרים 40% מהאוכלוסייה של ארצות הברית והתמ"ג שלהם הוא כ-9 טריליון דולר. ב-2017 כאשר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז שיצא מההסכם, המדינות שלא תמכו בהחלטה הזו, יצרו ארגון הנקרא "ברית האקלים של ארצות הברית" באנגלית U.S. Climate Alliance., והארגון שם למטרה להמשיך ולמלא את יעדי פריז. המדינות החברות בארגון נכון ליוני 2018 הם: קליפורניה, קולורדו, קונטיקט, דלאוואר, הוואי, מרילנד, מסצ'וסטס, מינסוטה, ניו ג'רסי, ניו יורק, קרולינה הצפונית, אורגון, פוארטו ריקו, רוד איסלנד, ורמונט, וירג'יניה, ו-וושינגטון[10].
לאחר היבחרו של ג'ו ביידן לנשיא ארצות הברית בנובמבר 2020, הוא צפוי להחזיר את ארצות הברית לחתימה על ההסכם. [10]
ראו גם
- התחממות עולמית
- יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות
- ועידת קופנהגן
- ועידת פריז
- פרוטוקול קיוטו
- קלינטק
- אנרגיה מתחדשת
קישורים חיצוניים
- מסמך ההסכם (אנגלית) , 12 בדצמבר 2015
- הסכם פריז בוויקיפדיה האנגלית
- מאיה פלח, בין פריז למרקש, זווית, 8.11.2016
הערות שוליים
- ^ United Nations Framework Convention on Climate Change Paris Agreement - Status of Ratification 2018
- ^ ויקיפדיה List of parties to the Paris Agreement
- ^ http://www.haaretz.co.il/1.2796857
- ^ לקראת ועידת האקלים בפריז 2015 המשרד להגנת הסביבה
- ^ Dave Keating EU Tells Trump: No Paris Climate Deal, No Free Trade 08.02.2018, Forbes
- ^ ויקיפדיה List of parties to the Paris Agreement
- ^ United Nations Framework Convention on Climate Change Paris Agreement - Status of Ratification 2018
- ^ United Nations Framework Convention on Climate Change [http://unfccc.int/files/paris_agreement/application/pdf/pa_progress_tracker_200617.pdf Progress tracker1 Work programme resulting from the relevant requests contained in decision 1/CP.21 ]
- ^ ויקיפדיה List of parties to the Paris Agreement
- ^ Lorraine Chow 17 Governors Renew Climate Pledges on Anniversary of Trump's Paris Accord Retreat 1 ליני 2018, Ecowatch
