אובייקטיביות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ההבחנה בין אובייקטיביות לסובייקטיביות היא הבחנה חשובה בתחומי פילוסופיה ומדע אך בעוד שקל להגדיר את המונח "סובייקטיביות", את המונח "אובייקטיביות" קשה יותר להגדיר ולמעשה אין לו הגדרה חד משמעית או מוסכמת על הכל.

להלן מוצגות הגדרה למונח סובייקטיביות ומספר הגדרות אפשריות למונח אובייקטיביות.

סובייקטיביות

משהו הוא סובייקטיבי אם הוא תלוי בנפש מסויימת או בשניים או יותר נפשות מסוימות (הטיות, תפיסה, רגשות, דעות, דמיון או חוויה מודעת).
לדוגמא, אדם אחד או שניים או יותר אנשים מחשיב\ים את מזג האוויר כחם אך נעים, ואדם אחר או שניים או יותר אנשים אחרים מחשיב\ים את אותו מזג אוויר חם מדי; שתי הדעות סובייקטיביות, ביחיד או ברבים.
המילה סובייקטיביות מגיעה מהסובייקט במובן פילוסופי, כלומר פרט שיש לו חוויות מודעות ייחודיות, כגון נקודות מבט, רגשות, אמונות ורצונות, או שפועל (במודע) או מפעיל כוח על מישהו אחר.
הסובייקט אם כך הוא ישות שייתכן שחולק עם לפחות ישות אחת אחרת פרט מידע מסוים, אחד או יותר.

הגדרות אפשריות למונח אובייקטיביות

ישנן מספר הגדרות לגבי מה זה אובייקטיביות או איך ניתן להתנסח באובייקטיביות.

אובייקטיביות כ"תיאור סובייקטיביות"

ניתן להגדיר אובייקטיביות כתיאור סובייקטיביות של דבר מסוים ("להביא דבר בשם אומרו"), בין אם זו סובייקטיביות-יחידנית או סובייקטיביות-מרובה:

  • דוגמה אחת לכך תהיה להגיד לפי דעתו של חבר קבוצה X, המסקנה היא Y במקום להגיד רק X הוא Y.
  • דוגמה שנייה לכך תהיה להגיד לפי דעתם של שניים או יותר חברי קבוצה X המסקנה היא Y במקום להגיד רק X הוא Y.

יתרונות לשיטה

  • אם קשה להוכיח שטענה X היא "עובדה" המוסכמת על כל חברי קבוצה מסוימת, ניתן לתת ראיות חזקות לכך שאדם A אמר את טענה X (לדוגמה אם הוא כתב כך בספר או צוטט בעיתון ולא הכחיש את דבריו), כך שאפשר להגיד זה "עובדה" שאדם A אמר טענה X.
  • שיטה זו מאפשרת להפחית מתחים ומקלה על ניסיון להעברת מסר. דרך זו משמשת בצורה נרחבת בפרוייקטים אנציקלופדים מסוימים, בכתיבה מדעית, בשיטות חינוך והתנהגות והיא חלק מדיבור סדור ותקשורת לא אלימה ובהפרדה בין רגש למחשבה[1].

בעיות אפשריות עם השיטה ופתרונות אפשריים להן

  • ייתכן עיוות דברים של אדם מסויים כהצגה חלקית של דבריו בצורה שמשמיטה היבטים חשובים, כך שלקורא נדמה שהוא אמר X בעוד הוא אמר בעצם Y אך בעיה זו קיימת גם לגבי הגדרות אחרות של אובייקטיביות (ראו בהמשך) ובכל מקרה ניתן להתמודד איתה בעזרת ציטוט מדויק ממקור נתון.
  • לפעמים קשה לתאר כל סובייקט. בדור של היום למשל קיימים מיליארדי אנשים בעולם ולפעמים יש עשרות או מאות או יותר דעות בנושא מסויים ותיתכן שאלה אילו דעות להציג בלי שתיתכן הטייה על ידי הצגה שלא לא מספיק דעות. אם אכן בלתי אפשרי או בלתי מוסכם להביא את כל הדברים במבנה מידע מסוים, ניתן לנסות להתגבר על בעיה זו בכלים כמו מסמכי קונצנזוס של תומכים ומתנגדים, אבל בעיה אפשרית עם עם פיתרון זה היא חוסר נטרליות אפשרי בהבאת הדברים או הסתמכות על קבוצות מוטות עם מידע שגוי או לא מדויק.
  • דעות של אנשים בשולי החברה לעיתים קרובות לא מובאות בדיונים חשובים. כך לדוגמה ניתן לדעת מה היתה דעתם של שליטי מצרים הקדומה על החברה שלהם אבל קשה לדעת מה היתה דעתם של רוב המצרים הקדומים היות ורובם לא ידעו קרוא וכתוב. ממילא בחברה מלוכנית אין חופש דיבור כך שדעתם של רוב המצרים הקדומים אינה ידועה לנו, בדומה לכך שקשה לדעת מה היתה דעתם של רוב תושבי ברית המועצות או צפון קוריאה על השלטון. רוב הדעות שאנו מקבלים מההיסטוריה נכתבו על ידי חברי אליטה חברתית - בעיקר גברים - בעוד שאת קולם של נשים, ילדים או עברים חומיי עור ("שחורים") אנו מקבלים פחות. היסטוריה עממית של ארצות הברית היא דוגמה לספר שמנסה לתקן מגמה זו בכתיבה היסטורית. דרך נוספת היא היסטוריה גדולה שמגייסת לשם התאור ההיסטורי כלים נוספים מעבר לראיות בכתבים - לדוגמה ממצאים ארכיאולוגיום, ארכיזאולוגיה וכלים נוספים.
  • לפעמים עולה טענה ל"סימטריה כוזבת" במקרי תיאור סובייקטיביות. למשל, הדעה של בעל חברת טבק על סכנות עישון טבק עלולות להצטייר כשוות ערך לאלו של מדען שחקר נזקי עישון טבק יום יומי ודיווח כי הם קיימים (למשל, התמכרות); חברות הטבק פעלו כך בעבר כאשר בכלי התקשורת בארצות הברית היה נוהג לפיו אם יש סוגיה ציבורית מזמינים אליה אנשים מצדדים שונים; כך למשל מדען מתחום בריאות הציבור שבדק נזקים אפשריים של עישון טבק, הוזמן לאולפן ולצידו איש יחסי ציבור או אפילו מדען שקיבל כסף ממכון הטבק כאשר הדעה והאינטרס שלו היא חלק מקמפיין של הכחשת נזקי העישון. עם זאת, "סימטריה כוזבת" לא בהכרח תוביל אותנו לאמת שכן היותו של אדם מדען לא בהכרח אוטומטית מצדיקה את ממצאיו והוא יכול לטעות במסקנותיו (כשל לוגי מסוג פנייה לסמכות); למעשה, מחקרים יכולים להיות מוטים בעצמם כמו כאשר הם מקדמים בעקיפין מוצר מתחרה או פרסום של המדען עצמו; לראיה נטען שאין לדעת אצל איזה אדם יהיה או לא יהיה מניע "חומרי" כמו רצון להתפרנס מעבודה או מתרומות או רצון להתפרסם גם אם זה מצריך להטעות או לשקר על צד אחר שבעצמו טועה או משקר. דרך להתמודד עם טענה לסימטריה כוזבת היא הצהרה בפני קהל מה הם המניעים של כל צד בויכוח ומה המימון של כל צד בויכוח, או להגביל טיעוני סימטריה כוזבת רק למדע מדויק כמו מתמטיקה, פיזיקה או כימיה.
  • לפעמים אנשים משקרים - ייתכן ואדם A לא אמר X.[דרושה הבהרה]
  • ייתכן כי אדם A אמר את X אבל התכוון בכך לחזק נרטיב Z ש-X נועד לחזק אותו[דרושה הבהרה]

אובייקטיביות כ"אינסטרומנטליות"

ניתן להגדיר אובייקטיביות כ"אינסטרומנטליות" כך שכאשר אדם אומר "אובייקטיבי" הוא מתכוון בכלל למונח "אינסטרומנטלי" (בלבול מונחים).

במקרה זה האדם מתכוון לטעון מהו הכלי ("אינסטרומנט") דרכו בודקים משהו ודוגמאות לכך יהיו למשל סרגל למדידת מטר או אינץ', או בודק-מתח (electrical tester) לבדיקת מתח חשמלי או אם בכלל יש זרם חשמלי, או אלגוריתם לפתרון תרגיל מתמטי (איך האדם הגיע משאלה מתמטית לתוצאה מתמטית).

  • בעיה אפשרית עם הגדרה זו היא בעיה של רלוונטיות. לדוגמה, גם אם אנו יכולים למדוד בצורה מדוייקת ביותר או "אובייקטיבית" מה העובי של חפץ מסוים או מה משקלו - זה לא בהכרח נתון מעניין או יעיל.
  • מאז תורת היחסות קיימת מוסכמה רחבה לפיה אין מציאות אובייקטיבית בכל העולמות ביקום - מערכות אינרצאיליות שונות (הנמצאות במהירויות יחסית שונה זו מזו) יחוו חוסר הסכמה לגבי המרתרחש במערכת אינרקרצלית אחרת - כך מימדים כמו מהירות, גובה, אורך משקל או זמן במערכת אחת יראו שונים לאנשים מחוץ למערכת זו שיתסכלו עליה מבחוץ. אנשים שמתקרבים לחור שחור לדוגמה יסתכלו החוצה אל כוכבים ויראו אירועים המתרחשים כמו במהירות מואצת. אם אחד משני תאומים יסע בחללית מהירה קרובה למהירות האור כאשר הוא ישוב לכדור הארץ הוא יגלה כי בכדור הארץ עבר זמן רב יותר. למרות היבטים אלה בתחומים רבים אחרים של המציאות המהפכה המדעית גרמה לכך שאנשים מתרבויות שונות מסכימים על היבטים רבים של המציאות באופן תקדימי בהיסטוריה - וחלקים אלה הולכים ומתרחבים - כך לדוגמה רוב האנשים תומכים היום, לפחות באופן מעשי בתאוריית החיידקים כגורמי מחלות כאשר הם הולכים לרופאים כדי לקבל חיסון או תרופה נגד מחלה מדבקת - וזאת כמעט בלי תלות בשאלה מאיזה דת, מוצא גנטי או מקום גאוגרפי הם שייכים אליו.

אובייקטיביות כ"הסתמכות על מקורות חיצוניים בלי בהכרח לצטטם במדויק"

ניתן להגדיר אובייקטיביות כהסתמכות על מקורות חיצוניים בלי בהכרח לצטטם במדויק. זוהי למעשה לפחות אחת ההגדרות לאובייקטיביות שעליה נסמכים באתרי הויקיפדיה בשפות השונות.

  • בעיה עם הגדרה זו שציטוט לא מדויק של מקור יכול לגרום להבנה לא נכונה שלו.
  • בעיה עם הגדרה זו שציטוט לא מדויק של מקור יכול לגרום לחוסר הסכמה על איך לתמצת אותו ואף לריב על כך.
  • בעיה עם הגדרה זו שהיא יכולה להוביל בקלות להצבעות בהן הרוב קובע וגרוע מכך, כשכותב הדברים כבר לא בחיים ולא ניתן לשאול אותו למה התכוון בדיוק.

אוביייקטיביות כ"מוסכמה טוטאלית"

ניתן להגדיר אובייקטיביות כתובנה נפשית המוסכמת על כולם (על כל הסובייקטים), בכל מקום ובכל זמן, ללא יוצא מן הכלל. דוגמאות אפשריות להנחות כאלה:

  • כל יצור חי היה מסכים שמציאות כל שהיא, לפחות אחת, קיימת.
  • כל יצור חי שהכיר לפחות יצור אחד אחר מסכים שלפחות יצור אחד אחר קיים.
  • רוב היצורים החיים חשים צורך להתרבות

ייתכן דיון פילוסופי על הנחה מסוימת מהנחות אלה.

אובייקטיביות כ"דעת רוב"

ניתן להגדיר אובייקטיביות כ"דעת רוב" בנושא מסוים אבל דעת רוב בנושאי מדע או דת (או בכל נושא אחר) יכולה להיות שגויה והגישה להתמודד עם זה יכולה להיות אגנוסטיות, צניעות, לוגיקה פורמלית ואי ביטול אוטומטי של דעות מיעוט ואף מתן דגש כללי על הצגת דעות מיעוט.

רוב, בהגדרה פשוטה, פירושו "יותר מ-50%".

קונצנזוס מדעי הוא עמדה שקיימת בקרב רוב המדענים בתחום מסויים, והיא בדרך כלל גם מוסכמת על ידי מדענים מתחומים אחרים[דרוש מקור]. לעיתים קרובות מדענים מתחום "גבוה" יותר נסמכים גם על עמדות הקונצנוס המדעי. אנשים אחרים מפתחים לעיתים קרובות טכנולוגיות על בסיס התאוריות המדעיות המקובלות. במקום לשהיג "רוב הגאולוגים הקיימים כיום חושבים כי כדור הארץ נוצר לפני כ4.5 מיליארד שנה" נוקטים לעיתים דרך קיצור ומניחים שהציבור הרחב גם מקבל את הקונצנוס המדעי. יש אנשים דתיים שאינם מקבלים עמדה זו - דרך אובייקטיבית לכאורה היא להציג את כל העמדות של כל הזרמים בכל הדתות הקיימות וההיסטוריות לגבי מהו גילו של כדור הארץ (בהנחה שהם מקבלים את זה שיש בכלל כדור ולא נניח ארץ שטוחה).

ב-500 השנים האחרונות דעתם של מדענים על נושאים רבים, במיוחד בתחומים הקשורים לתחום המחקר שלהם, קיבלה יותר ויותר חשיבות. לפעמים דברים אלה הובילו למאבקים בין מדע ודת וכן למאבקים בין מדענים לבין ממשלות ושליטים (במיוחד שליטים דיקטטורים) או עימותים בין מדענים לבין חברות מסחריות או תאגידים. מתחים אלה מתוארים בערכים כמו האנציקלופדיה הגדולה, הכחשת מדע או הטיית מחקרים על ידי חברות. היות והמדע התחזק מאד יש נטיה של אנשים לתת דגש לדעתם של מדענים בתחום הרלוונטי כדי לנסות להתקרב לאמת שנמצאת בקונצנזוס.

השיטה המדעית הגיעה לקונצנוס רחב למדי בתחומים רבים. אחד המאפיינים של המדע הוא הוליזם וכוח ניבוי. ההוליזם בא לידי ביטוי בכך שתחומים שונים הגיעו לאותה מסקנה דרך שיטות מחשבה, ניסויים ונימוקים שונים למדי. לדוגמה גם פיזקיאים וגם אסטרנומים חישבו בשיטות שונות את מהירות האור (דרך אור המחוזר דרך מראה וחורים בגלגל, ודרך חישובי זמן המופע של היריחים של צדק) והגיעו לתוצאה דומה. מקרים רבים אחרים התרחשו הן בין תחומים שונים במדע (ביסוס הכימיה על הפיזיקה ועל מבנה האטום, ביסוס חלקים בביולוגיה על כימיה, ביסוס מדעי המוח על ביולוגיה) והן בתוך תחומי המדע על ידי סינתזות שונות - לדוגמה הסינתזה בין התאוריה של מנדל על תורשה לבין התאוריה של דארווין על הברירה הטבעית ולאחר מכן ביסוס נוסף של שתי התאוריות דרך מנגוננים פיזיים עם גילוי ה-DNA ו-RNA.

קונצנזוס מדעי כוזב

הסתמכות על קונצנזוס מדעי שגוי המבוסס על פרשנות שגויה לממצאים בשטח או הסתמכות מועטה על הקשר (context) או עבודה עם כלי מדידה שלא נותנים מידע מלא היא בעיה וניתן להתמודד איתה בדרכים דומות לאלו של הבעיה הרחבה יותר של רוב טועה.

אם כל האנשים לא יודעים שיש חיידקים הם עלולים להגיע למסקנה כי מחלות מדבקות נובעות מכך שיש מזל רע או שדים או כוח על טבעי כלשהו שגורם למחלות. בעבר התקיים קונזצוס רחב על חוקי הפיזיקה של אריסטו לפיהן הנטיה של כל דבר היא לעצור במקום (לפני התאוריה של ניוטון). כדור הארץ נמצא במרכז היקום והשמש ויתר כוכבי הלכת סובבים אותו. מבחינה נורמטיבית במשך אלפי שנים אנשים בתרבויות שונות הביאו צידוקים לעבדות - והיה תמריץ כלכלי לשימור כלכלת העבדים כמו גם תמריץ חברתי , פוליטי ותרבותי להצדיק את קיום העבדות כדי להסביר שהסדר החברתי בו התקיימה היה בעצם מוסרי, הוגן, טבעי ואף בלתי נמנע ונובע מרצון האל.

אובייקטיביות כשילוב של שניים או יותר הגדרות לאובייקטיביות

ניתן לשלב בין שניים או יותר הגדרות לאובייקטיביות כדי ליצור הגדרה סינטתית.

בעיית הומאנוצנטריות

בעיה שתיתכן עם לפחות חלק מן ההגדרות למונח אובייקטיביות שהוצגו לעיל היא היות הגדרות אלה הומאנוצנטריות במובן זה שהן מבוססות על תפישת העולם בה האדם במרכז ואולי אף צורת החיים התבונית היחידה ביקום והן בכל מקרה מבוססות על הפרשנות הכללית של מוח האדם לאובייקט הפיזיקלי[2].
אין אנו יודעים את נקודת ההשקפה של בעלי חיים אחרים או את "נקודת ההשקפה" של מערכות אקטיביות נוספות שהן מערכת מפזרת ולכן יש להן "רצון" או שיווי משקל משלהן שישפיע עלינו. לדוגמה כל המלחים באוניה יכולים להסכים שהאוניה לא בסכנת טביעה אבל "דעתה" של האוניה עלולה להיות אחרת - לאוניה אין פה להציג דעה זו - היא "תציג" את ה"דעה" הזו כאשר היא תטבע באמת. באופן דומה בני האדם אינם חווים או "מקשיבים" לעצים או לבעלי חיים רבים ועלולים להיות בסכנה בגלל קריסה אקולוגיות - בדומה למצבים המתוארים בספר התמוטטות. במסגרת מערכת אקולוגית (או מערכת מורכבת כלשהי - במיוחד כאשר היא מערכת דיאספטית) - תמיד קיימת פעילות לא-אנושית, תהליכים שלא קשורים רק לפעילות האדם ומידע שיש לאסוף בגלל כניסה של אנרגיה למערכת וניצול חלק מהאנרגיה על ידי גורמים מחוץ לאנושות. כלל היצורים החיים במערכת ואף מערכות לא חיות משפיעים אחד על השני דרך מערכת אקולוגית שמסחררת מחזורי תרכובות שונות כמו חמצן, חנקן, פחמן או מים ויש בה זרימה של אנרגיה (דרך ייצור ראשוני). דוגמה לקושי לקיים מערכת כזו ולצורך בניטור מערכת כזו כאשר היא מתקרבת לגבולות חוסר יצובית ניתן לראות בניסוי ביוספרה 2. בעוד אנשים מתווכחים בינם לבין עצמם מהי האמת ומקיימים נרטיבים שונים , המציאות לא מחכה להם וממשיכה להתקדם. בני האדם משפיעים על המערכות דרך השפעות סביבתיות. תוצאות של חוסר מודעות אקולוגית של בני האדם לסביבתם מתוארים גם בספר יתומי השמיים שם קבוצה גדולה של אנשים חיים בתוך חללית מזה דורות ופשוט שכחו דבר זה. ראו גם ספינת החלל כדור הארץ, קיימות ואל תסתכלו למעלה.

הערות כלליות

  • ההבחנה בין אובייקטיביות לסובייקטיביות נפוצה מאד באפיסטמולוגיה ומטאפיזיקה. לעתים קרובות מושגים אלה קשורים לדיונים על תודעה, אישיות, פילוסופיית הנפש, פילוסופיית השפה, מציאות, מדע, אמת ותקשורת (למשל בתקשורת נרטיבית ובעיתונאות).
  • אובייקטיביות מדעית היא עיסוק במדע תוך צמצום מכוון של חלקיות, הטיות או השפעות חיצוניות. אובייקטיביות מוסרית היא המושג של השוואת קודים מוסריים או אתיים זה לזה באמצעות סט של עובדות אוניברסליות או פרספקטיבה אוניברסלית ולא דרך נקודות מבט סותרות שונות. אובייקטיביות עיתונאית היא דיווח של עובדות וחדשות עם הטיה אישית מינימלית או בצורה חסרת פניות או ניטראלית מבחינה פוליטית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כמו כאשר במקום להגיד למישהו "אני מרגיש נבגד" או "אני מרגיש שהיית צריך לעשות X". אומרים "אני מרגיש עצוב" ואילו את הצרכים והבקשות לפעולות של האדם השני מנסחים בנפרד
  2. ^ ראו הערך תאוריית התודעה של דון הופמן