Reclaim the Streets
Reclaim the Streets (בעברית: דורשים את הרחובות בחזרה ובקיצור: RTS) היא תנועה חברתית הטוענת שגורמים שונים - ובעיקר מכוניות ותאגידים מסחריים גדולים - השתלטו על המרחב הציבורי העירוני ומונעים את השימוש החופשי בו מהציבור. לכן הם קוראים להשבת הבעלות ציבורית על המרחב הקהילתי.
הארגון הוקם ב-1991 בלונדון, אנגליה, כשצמח מתוך מאהלי מחאה נגד תוכניות בניה להרחבת כבישים מהירים בעיר. בראשיתו התמקד הארגון במחאה נגד תנועת מכוניות בערים ונערכו מסיבות רבות לשינוי המרחב הציבורי לכיוון של תחבורה בת קיימא ועירוניות מתחדשת, חלק מהפעילות נותרה בכיוון זה. אצל פעילים רבים השתנה מוקד הפעילות, מתוך תפיסה שיש לטפל בשורש הבעיה ולא בתסמינים שלה. הארגון הרחיב את מחאתו והפנה אותה כלפי השיטה הקפיטליסטית באופן כללי. הארגון הקפיד על שימוש במחאה לא אלימה כמו ארגון מסיבות רחוב.
אידאולוגיה
בבסיס הפעולה של התנועה עומדת ההנחה שמרחבים ציבוריים עירוניים - רחובות, צמתים וכיכרות הם - נועדו להכיל בתוכם מגוון רב של פעולות אנושיות ושל אינטראקציות בין-אישיות, באמצעותן נוצרת קהילה עירונית. השימוש במכוניות והתכנון עבור מכוניות - תכנון מוטה רכב פרטי הופך את הרחובות מאתר מחיה ופעילות עבור בני אדם מקום-מעבר - שכן אופיה הסגור והמבודד של המכונית מונע אינטראקציה בין אישית, ובכך מרוקן את הרחובות מתוכנם. נקודת מבט זו מודגשת על ידי חוקרים עירוניים רבים, כולל לדוגמה התנועה לעירוניות מתחדשת ותנועות למען תחבורה בת קיימא ותחבורה פעילה. לדוגמה הספר Fighting Traffic מדגים כיצד תחבורת המכוניות בארצות הברית גרמה להדרה של הולכי רגל וילדים מהרחובות, וכיצד בהמשך שונו הרחובות והערים לטובת כבישים מהירים בתוך הערים הקיימות ופרבור משתרע בערים חדשות יותר.
לטענת התנועה, השימוש במכונית הוא נדבך אחד במכלול של הקפיטליזם הגלובלי, שמטרתו - הפיכת בני האדם ל'מכונות צרכניות' כחלק מתרבות הצריכה. הרחוב הוא מושג-מפתח עבור התנועה, משום שלטענתם כאשר הרחוב מתקיים באופן שבו התקיים בעבר, הוא הופך למרחב לא-ממושטר, שאינו מיועד לצרכנות גרידא. בחשיבה הקפיטליסטית רחובות אינם אלא דרכי מעבר מאתר אחד לאתר אחר - מאתר המגורים לאתר העבודה, ממנו לאתר הצרכנות ולאתר הבידור. התנועה שואפת לשבור דפוס זה, ולהפוך את הרחובות לאתרים שמתקיימת בהם פעילות חברתית בפני עצמה.
צורת פעולה
נאמנה לעקרונותיה כתנועה אנרכיסטית, התנועה איננה מאורגנת באופן מרוכז, ואין לה הנהגה מרכזית וסניפים. פעולותיה הבינלאומיות של התנועה מתבססות על יוזמות מקומיות של פעילים, המקבלים הדרכה בסיסית דרך האינטרנט ומארגנים את ההפגנה בכוחות עצמם.
המחאה של RTS באה לידי ביטוי בדרך כלל כמסיבות ברחוב, או בכבישים מהירים כחלק מפעולה ישירה בלתי אלימה תוך כדי חסימה של תנועת המכונית הסדירה. RTS מצידם טוענים כי כלי הרכב הם אלו הגורמים לתאונות דרכים, ולהפרעה לסדר הציבורי התקין, ועל ידי השתלטות של הולכי רגל ורוכבי אופניים על הרחוב כולו - כולל הכביש, הם למעשה משיבים את המרחב הציבורי לבעליו הראויים. האירועים מתקיימים בדרך כלל ללא תיאום מראש עם המשטרה או עם גורמים רשמיים אחרים, מתוך תפיסה שאזרחים אינם זקוקים לאישור כדי לצעוד ברחובות העיר, אך מספר ארגונים מקומיים חרגו מכלל זה והם מקיימים פעילות סדירה של מסיבות רחוב המתואמת מראש עם השלטונות.
בדר כלל האירוע הוא בעל אופי של מסיבה המונית, עם מקומות משחק לילדים, אוכל בחינם, ומוזיקה. התנועה שואפת שהמסיבות יאורגנו על ידי משתתפיהן, תוך שכל אחד מהמשתתפים מביא עמו אביזר שעשוע, בלא שתהיה אטרקציה מרכזית במסיבה.
היקף הפעילות
מסיבות רחוב בעלות אמירה נגד מכוניות התקיימו משנת 1991, [1]. עיקר פעילותו של הארגון היא בבריטניה ובמיוחד בלונדון.
- ב-14 במאי 1995 התקיימה מסיבת RTS הגדולה הראשונה ברחוב סואן, Camden High Street, בלונדון בריטניה וסגרה את הרחוב לתנועה מנועית למשך אחר הצהריים. הפעילים נפגשו במהלך שעות הבוקר ב-Rainbow Centre שהייתה כנסייה תחת סקווט ב-Kentish Town.
- ב-23 ביולי 1995, הגיעו 1,000 משתתפים לצומת מרכזי ב-Upper Street, Islington, סגרו אותו לתנועת מכוניות.
- באוגוסט 1995 הגיעו כ-200 משתתפים לאירוע משפחתי עם לקהה שניגנה מתוך תא המטען של משאית. כדי למנוע מהמשטרה להשתמש בציוד לפיזור הפגנות התקיימה צעדה עם מוזיקה וריקודים על הכביש.
- יולי 1996 - במסגרת המאבק נגד הכביש המהיר M41 בלונדון. לאחר משחקי "חתול ועכבר" עם המשטרה, כ-6,000 מפגינים השתלטו על חלק מוגבה של הכביש המהיר שהיה בבניה. במקום היו מערכות הגברה רבות. המשתתפים הצטיידו גם באנשים שהלכו על קביים והיו בעלי שמלות ענק. מתחת לשמלות היו פעילים שקדחו חוקים בכביש ונטעו בו עצים.
מאז שנת 1997 התקיימו מסיבות רבות בארצות שונות ברחבי אירופה, צפון אמריקה, אוסטרליה ואפריקה, וגם בתל אביב. מספר מסיבות אף הוכרזו כמסיבות בינלאומיות, והתקיימו בו זמנית בעשרות ערים ברחבי העולם.
הפעילות בלונדון ובריטניה דעכה לכיוונים של פעילויות אחרות כמו צדק חברתי עולמי, סביבתנות ועוד. במדינות אחרות הפעילות נמשכה גם לתוך המאה ה-21, הדבר בולט במסיבות רחוב באירופה באירועים שונים. בחלק מהערים בדרום ובצפון אמריקה אירועים של סגירת רחובות לטובת תחבורה רכה אומצו על ידי עיריות - כאשר הדבר הבולט ביותר בתחום זה הוא Ciclovía.
קיימת פעילות של "דרשו את הרחובות" באוסטרליה שממשיכה לקיים מסיבות מדיני שנה בהשתתפות אלפי אנשים. [1]
השפעות ופעילויות דומות
המאבק נגד השתלטות המכוניות על הרחובות והערים לא היה מאבק ראשון בעולם, קדמו לו מאבקים כמו המאבק נגד הכביש המהיר בוונקובר בשנות ה-60, והמאבק למען רחובות משחק באמסטרדם בשנות ה-70 של המאה ה-20, כמו גם מאבק מוקדם יותר של תושבים מארצות הברית שנאבקו למען הפחתת מהירות המכוניות בעיר (ראו Fighting Traffic).
נקודת השקפה Reclaim the Streets לגבי מכוניות והשפעתן על המרחב הציבורי, או מה הכיוון שאליו צריכות לנוע ערים, אינה ייחודית רק לתנועה זו והיא מבטאת נקודת מבט רחבה בהרבה שבאה לידי ביטוי על ידי ראשי ערים, תנועות ופעילים הפועלים למען עירוניות מתחדשת, תחבורה בת קיימא תחבורה פעילה ועוד. מתכננים עירוניים מתארים את השפעת המכוניות והתכנון למכוניות בתחומים שונים כמו הגדלת הרעש, חסימה של הולכי רגל על ידי כבישים מהירים והפחתה של הון חברתי בעיר או בשכונה עקב הפחתת הולכי רגל. הרעיון לקדם את הרחובות כמקום התרחשות חי ולא רק כמקום מעבר למכוניות, קיים גם בקרב תנועות אחרות כמו פרוייקט המקומות הציבוריים, .
בתחילת המאה ה-21 יותר ויותר ערים ברחבי העולם נוקטות בגישה של תחבורה בת קיימא, הליכתיות וצעדים דומים או משלימים - עיר ידידותית לילדים או עיר ידידותית גיל, חזון אפס תאונות דרכים ועוד , וכחלק מזה, יש גם מקרים של ביטול כבישים מהירים.
תנועות אלה אינן בהכרח מאמצעות גישה נגד תרבות הצריכה. למעשה למעשה עקרונות דומים של הליכתיות - שיפור הרחובות עבור הולכי הרגל משמשים כיום דווקא עיריות כמו עיריית ניו יורק או פריס כדי לעודד מסחר עירוני. דוגמה מפורסמת לדבר זה הם צעדים של מנהל התחבורה בניו יורק סיטי, תחת הנהגתה של Janette Sadik-Khan, שפעל לסגירת הטיימס סקוור למכוניות והקמת שבילי אופניים מוגנים בניו יורק סיטי בצורה מהירה וזמנית על ידי שימוש בעירוניות טקטית. [2] בהמשך העירייה גם מדדה רחובות שבהם בוצעו שבילי אופניים מוגנים. לפי מחקרי העירייה השינויים הובילו ליותר הולכי רגל ורוכבים ודבר זה גרם לשיפור המכירות של החנויות שהיו ברחובות. [3]
אנשים שהיו ב-Reclaim the Streets השתתפו לאורך השנים במחאות שונות שהיו בלונדון ובערים אירופאית שונות בנשאים נוספים של צדק חברתי עולמי והשקפת עולם של קיימות כמו הסכם MAI, יובל 2000 לשמיטת חובות למדינות העולם השלישי, הפלישה של ארצות הברית לעיראק, ועוד. פעילים רבים עבורו לתנועות כמו הפורום לצדק עולמי, תנועת Transition Town ועוד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דרשו את הרחובות בוויקיפדיה האנגלית
- דרשו את הרחובות באתר של המכון הטרנס-לאומי על מחאות חברתיות בין 1968 ל-2018
- UK's Streets Alive's carfreeday.org.uk
- Reclaim The Streets (London)
- Reclaim the Streets Feature-length documentary about RTS
- Car Busters Magazine is published four times a year by the World Carfree Network
- International Car Free Day – 22 September
- Google video RTS & Liverpool dockworkers march from Kennington Park, April 1997
- Video RTS 7, Sydney
- urban75 Reclaim The Streets reports and photos RTS articles, 1996 onwards
- Wild in the Streets skateboarders reclaim the streets
- What if everyone had a car? by the BBC World News
הערות שוליים
- ^ לרשימות של מסיבות בולטות, ראו במאמר בוויקיפדיה האנגלית, ובאתר Urban75, ובאתר הלונדוני של התנועה.
| הולכי רגל | |
|
הולכי רגל: הולכי רגל - תחבורה פעילה - הולכי רגל בישראל - תחבורה רכה - אורח חיים יושבני |
 |
|
תכנון עירוני ובטיחות: עירוניות מתחדשת - חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים - הליכתיות - עירוב שימושי קרקע - בנייה מרקמית - עצים בעיר - מיתון תנועה - אזור מיתון תנועה - מעבר חצייה בטוח - מרחב משותף (תחבורה) - מדרחוב - Woonerf - בטיחות הולכי רגל - בטיחות הולכי רגל בישראל | |
|
ספרים, כלים לשינוי ומאבקים: Fighting Traffic - מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות - עיר הליכתית - המאבק למען רחובות משחק באמסטרדם - מרחב - התנועה לעירוניות בישראל - Reclaim the Streets - פרויקט המקומות הציבוריים - יום ההליכה העולמי - אוטובוס מהלך - סיקלוביה - עירוניות טקטית
| |