תמונות אזהרה על סיגריות

הזהרות גרפיות מפני נזקי הטבק שהחוק בברזיל מחייב לשים על כל חפיסות הסיגריות. המסר הגרפי משמעותי הרבה יותר מאשר מסר מילולי.

תמונות אזהרה על סיגריות הן תמונות "זוועה" המתארות את הנזקים הבריאותיים של עישון טבק ומושמות על גבי חפיסות סיגריות ומוצרי טבק אחרים כמו נרגילות. הדבר נועד כדי למנוע את תחילת העישון בקרב בני נוער עוד לפני שיש התמכרות לניקוטין וכן כדי לעודד גמילה מעישון בקרב מעשנים. הרציונל של תמונות אלה הוא שאנשים מושפעים יותר מתמונות מאשר הזהרה מילולית לקונית, במיוחד כאשר מדובר בנערים או ילדים קטנים שעלולים להפוך למכורים לפני שהם מבינים את השלכות העישון.

רקע

במדינות מערביות רבות בעולם יש אזהרות מילוליות על חפיסות הסיגריות כמו "זהירות העישון מסרטן". המטרה של מסרים אלה היא כפולה - מצד אחד לעודד מעשנים לבצע גמילה מעישון. מטרה חשובה עוד יותר היא מניעת עישון בקרב בני נוער. חובת סימון כזו קיימת גם בישראל. עם זאת ההשפעה של מסר מילולי היא נמוכה בהרבה לעומת מסר חזותי.

בשנת 2001 הייתה קנדה המדינה הראשונה בעולם שהדפיסה תמונות אזהרה על גבי חפיסות הסיגריות שנמכרו במדינה. החפיסות, התכסו בתמונות זוועה המתארות את נזקי העישון לדוגמה ילדים חולים עם מסיכות חמצן או גידולי סרטן בצוואר. זה היה צעד חדשני, נועז ופורץ דרך, שתוך זמן לא רב הוכיח את יעילותו. [1]

סקר של האגודה לסרטן הקנדית שנערך בשנת 2016 מצא כי 105 מדינות בעולם העבירו חקיקה שמחייבת השמה של תמונה גרפית על חפיסות סיגריות. [2] הדבר כולל גם מדינות עולם שלישי כמו ברזיל וגם מדינות שכנות לישראל, כמו מצרים וירדן. המדינות מפרסמות תמונות קשות לצפייה כאשר רמת הזוועה והגודל של התמונה משתנה בין מדינה למדינה. [1] חלק מהמדינות כיום מקדמות צעד נוסף והוא חפיסת סיגריות פשוטה - כלומר הסרה של סימני המיתוג מחפיסות סיגריות (כולל צבעים, תמונות, לוגו של החברה, וסימן מסחרי) במטרה להפחית את המשיכה של המוצר.[2]

השפעת ההזהרות הגרפיות על גמילה ומניעת עישון

סקירת מחקרים מדעיים בנושא שפורסמה בשנת 2009 מצאה כי אזהרות בריאות על האריזה הגדילו את הידע של הצרכנים על ההשלכות הבריאותיות של שימוש בטבק. האזהרות סייעו לשינוי הגישה של הצרכנים כלפי עישון טבק וכן שינו את התנהגות הצרכנים. [3] דבר זה מדגיש דבר שידוע בשיווק ובכלכלה התנהגותית - הצרכן לא מכריע לגבי צריכת מוצרים רק על פי שיקול רציונלי, אלא גם לפי דחפים, רגשות ודעות קדומות - ראו לדוגמה לא רציונלי ולא במקרה או תורת ההונאה.

קיימת ביקורת על תווית. [4][5] מטה-מחקר משנת 2007 מצא כי הנחיות בריאות שמדגישות את חומרת האיום הן פחות אפקטיביות לעומת הרגישות לאיום, וכי תווית אזהרה עלולות להיות לא אפקטיביות בקרב מעשנים שלא בטוחים שהם רוצים להיגמל מעישון, דבר שהוביל את החוקרים להמליץ על שיטות אחרות שאולי יכולות לסייע יותר בשינוי התנהגות. [6] עם זאת דבר זה לא בוחן את ההשפעה של עיצוב החפיסות על בני נוער ששוקלים להתחיל לעשן.

פרויקט הערכת הגבלת הטבק (ITC), שמרכז ידע רב בנושא ומתבסס על סקרים בקרב מעשנים ב–19 מדינות, טוען כי מבוגרים ונערים מעשנים מדווחים כי אזהרות גדולות וברורות מפחיתות עישון, מגדילות את המוטיבציה להפסיק לעשן, ומגדילות את הסיכוי שמי שהפסיק לעשן יישאר "נקי". דוגמה לכך היא מחקר מתאילנד שמצא כי כמעט מחצית (44%) מהמעשנים אמרו ששינוי התמונות המופיעות על החפיסות ב–2006 (שנה לאחר שהחוק נכנס לתוקף) גרם להם לרצות "הרבה יותר" להפסיק לעשן. בברזיל, שני שלישים (67%) מהנשאלים אמרו שהתמונות שהחלו להופיע על החפיסות ב–2002 גרמו להם לרצות להפסיק לעשן. [1]

עישון

התנגדות חברות הטבק

ראיה לאפקטיביות של תמונות הזהרה ושל חפיסות אחידה היא התנגדות של חברות הטבק לקיומן. חברות הטבק מתנגדות לצעדים שעלולים לפגוע בהגדלת מספר המעשנים החדשים, גם בקרב בני נוער, וכן לצעדים של גמילה מעישון שכן הדברים האלה פוגעים בהכנסתן. לפי הפרמטר הזה, אזהרות גדולות הכוללות תמונות, וחפיסות סיגריות אחידות הן הדבר הגרוע ביותר לחבות הטבק. ישיבות שהתקיימו בנושא בתחילת 2014 בוועדת הכלכלה של הכנסת, חשפו התנגדות גדולה של החברות. בישיבה הראשונה, נכחו באולם הוועדה נציגים ולוביסטים של לא פחות מ–21 חברות ויבואני טבק. [1]

בשנים האחרונות תעשיית הטבק מאיימת על ואף תובעת מדינות הנוקטות במדיניות מתקדמת למאבק בעישון, בין אם תביעה ישירה כגון תביעת חברת פיליפ מוריס נגד אורוגוואי ובין אם בעקיפין דרך הפעלת מדינות אחרות, כגון תביעה נגד אוסטרליה בגין פגיעה בהסכמי סחר בכך שקבעה חובת עיצוב אחיד לחפיסות סיגריות ללא סימני מיתוג ולוגו, שהוגשה באמצעות המדינות קובה, הרפובליקה הדומיניקנית, הונדורס, אינדונזיה ואוקראינה. [7]

ניסיונות קידום תמונות הזהרה על סיגריות בישראל

נכון לשנת 2018, יש אזהרות בתמונות ב-118 מדינות בעולם. בדירוג בין מדינות העולם, ישראל ניצבת במקום ה-138, ביחס לאזהרות על גבי חפיסות סיגריות - עם אזהרות מילוליות שלא השתנו שנים רבות, ושתופסות רק 30% משטח החפיסה, כאשר בחלק מהמדינות הזהרות אלה תוספות 70%. [1]

בישראל הייתה כוונה לקדם נושא אזהרות גרפיות ברורות על חפיסות הסיגריות, כחלק מהמאבק בעישון בישראל, אולם דבר זה נבלם. ייתכן ודבר זה הושג בעקבות לובי פוליטי של חברות הטבק הגדולות ובמסגרת קשרי הון-שלטון בשוק הטבק בישראל. בין השנים 2011-2014 התקיימו בכנסת דיונים סביב כוונת משרד הבריאות לחייב את חברות הטבק להציג את נזקי העישון גם על חפיסות הסיגריות שנמכרות בישראל. שר הבריאות יעקב ליצמן התנגד בדיונים לצעדים אלה וטען בין היתר "לא צריך לכער את המדינה עם תמונות", "זה לא אסתטי".[1]

במהלך הליך החקיקה בכנסת שעסק בחפיסות אחידות, הופעלו לחצים על משרדי ממשלה ועל הכנסת מצד מדינות זרות – בראשן ממשלת ניקרגואה והרפובליקה הדומיניקנית - ששלחו מכתבים לצורך סיכול הליכי החקיקה. לממשלות אלה אין פעילות מסחר עם ישראל בתחום הטבק, כך שגם אם החקיקה הייתה מאושרת, מדינות אלו לא היו נפגעות מכך כלל. [8]

כיום (2018) מקודם בכנסת חוק המורה שחפיסות הסיגריות יהיו אחידות ויכללו את שם המותג ואזהרה, והוא נמצא לקראת קריאה שנייה ושלישית. [2] בנוסף, החוק אמור לאסור על הצגה פומבית של מוצרי עישון בחנויות. בדומה למדינות אחרות כמו אנגליה,הסיגריות יוסתרו מאחורי ארונות סגורים, מתוך הבנה שהחפיסות עצמן הן פרסומת. הצעת החוק עושה עוד דבר חשוב, ומצרפת להגדרה של "מוצר עישון" גם את הסיגריות האלקטרוניות שכיום לא חלה עליהן שום רגולציה. [3]

להצעת החוק להגבלת שיווק ופרסום העישון הוצמדה גם הצעת החוק של ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני) להוספת תמונות הזהרה. הדבר עולה גם מתוך כך שישראל חתומה מאז 2011 על האמנה הבינלאומית לפיקוח על טבק, שאחד מסעיפיה מדבר על הנהגת אזהרות בתמונות. למרות דברים אלה ממשיך שר הבריאות ליצמן להתנגד באותם טיעונים - לפיהן התמונות הן לא אסתטיות" ומנסה להגיע לפשרה על פרסום בחפיסה אחידה אבל ללא תמונות גרפיות. בן ראובן השיב לטענה זו כי גם חולה בסרטן עקב עישון זה אסתטי. ארגוני בריאות כמו האגודה למלחמה בסרטן, איגוד רופאי בריאות הציבור, ובחברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בהסתדרות הרפואית, מתנגדים לפשרה שמקדם ליצמן כדי להעביר את החוק ללא הזהרות גרפיות. [4]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 רוני לינדר-גנץ, ליצמן נגד תמונות אזהרה על חפיסות סיגריות: "זה לא אסתטי, לא צריך לכער את המדינה", דה מרקר, 12.02.2017
  2. ^ 2.0 2.1 More than 100 countries now require graphic picture warnings on cigarette packs – UK goes further by requiring plain standardised packaging ash.org, 10 November 2016
  3. ^ A review of the science base to support the development of health warnings for tobacco packages, Sambrook Research International, עבור האיחוד האירופי, 2009
  4. ^ Ruiter R, Kok, G (2005). "Saying is not (always) doing: Cigarette warning labels are useless". European Journal of Public Health. 15 (3): 329.
  5. ^ Ruiter R, Kok, G (2006). "Response to Hammond et al. Showing leads to doing, but doing what? The need for experimental pilot-testing". European Journal of Public Health. 16 (2): 225. doi:10.1093/eurpub/ckl014.
  6. ^ de Hoog N, Stroebe W, de Wit J (2007). "The impact of vulnerability to and severity of a health risk on processing and acceptance of fear-arousing communications: A meta-analysis.". Review of General Psychology. 11 (3): 258–285. doi:10.1037/1089-2680.11.3.258.
  7. ^ דוח שר הבריאות על עישון בישראל 2015, משרד הבריאות, 2016, עמ' 75
  8. ^ דוח שר הבריאות על עישון בישראל 2015, משרד הבריאות, 2016, עמ' 75