צלול

צלול היא עמותה סביבתית שנוסדה ב-1999 כחלק מהמאבק להוצאת כלובי הדגים ממפרץ אילת (במסגרת חקלאות ימית). בהמשך דרכה שמה לעצמה צלול למטרה את החתירה לים צלול ולנחלים נקיים אמצעות העלאת נושאים אלה על סדר היום הפוליטי והציבורי. כיום נחשבת "צלול" כשומרת הסף של הים והנחלים בישראל.

צלול נתמכת על ידי אנשי עסקים פרטיים, אזרחים ומספר קרנות מהארץ והעולם (קרן משפחת קאהן, הקרן לסביבה ירוקה ועוד) "צלול" מסרבת לקבל תרומות מגופים ממשלתיים, וזאת במטרה לשמור על עצמאותה ועל אופי פעילותה. לצורך עבודתה מפעילה צלול צוות מגוון הכולל אנשי מקצוע מתחומים שונים: אנשי סביבה, אנשי אקדמיה, אנשי יחסי ציבור, עורכי דין, מתנדבים ועוד. מנכ"ל הארגון הוא מור גלבוע (נכון ל-2022).

הישגי צלול

בין הישגי "צלול" נמנים: הפסקת פעילות הצלילה בנחל הקישון (בשיתוף שייטת 13), הקמת מתקנים לטיהור שפכים ברחבי ישראל, הפחתה משמעותית של זיהום הים והנחלים על ידי רשויות ומפעלים, שינוי חוקים הקשורים בים ובנחלים.

פעילויות עמותת צלול

צלול בים התיכון מונעים את הסכנה הסביבתית שבקידוחי הגז והנפט תגליות הגז (ובעתיד אולי גם הנפט) חשובות למשק האנרגיה של ישראל, אולם עצם הקידוחים במי הים התיכון מהווה סכנה לאסון סביבתי, כפי שנלמד מאסונות גז ונפט חמורים בעולם. על מנת למנוע את האסון מבעוד מועד, עמותת "צלול" פועלת במגוון מישורים למען הגברת האחריות הסביבתית של הקידוחים בים התיכון, שיפור המבנה הממשלתי התומך, הגברת השקיפות, הידע, שיתופי הפעולה ועוד. "צלול" פועלת למען קביעת רגולציה לקידוחי הגז והנפט בים התיכון למען הצטיידות המדינה בציוד מתאים למקרה של אסון קידוח.ולמען

הפסקת הזרמת בוצת השפד"ן לים התיכון מפעל השפד"ן, מתקן טיהור השפכים הגדול בישראל המטהר את שפכי גוש דן ומהגדולים בעולם, מזרים לים התיכון בכל שנה כחמישה מיליון מ"ק בוצת שפכים מזוהמת. המפעל מחויב להפסקת ההזרמה כבר שנים רבות, אך מתעכב כל פעם בתואנות שונות. "צלול" מנהלת מזה שנים קמפיין תקשורתי רחב היקף, לו שותפים תושבי תל אביב ותושבי ראשון לציון, שמטרתו להפסיק את הזרמת הבוצה לים ולהפיכתה לדשן חקלאי, כמקובל במקומות רבים בעולם. בנוסף, דורשת "צלול" שהנהלת השפד"ן תקיים את החוק למניעת זיהום ים ותשלם "היטל הזרמה לים", עד להשלמת הפתרון לטיפול בבוצה.

מקימים מוסדות שלטון להגנה על הים התיכון עמותת "צלול" מקדמת תוכנית להקמת שדולת ים וחופים בכנסת, שמטרתה להגן על הים התיכון ועל חופיו מפני שלל ההשפעות הסביבתיות הנובעות מהשינויים הצפויים בו, כתוצאה ממפעלי ההתפלה המוקמים לחופיו וקידוחי הגז והנפט במימיו. תפקידה של השדולה יהיה לוודא שהממשלה תקבל החלטות הנוגעות לים התיכון תוך הקפדה על האינטרס הסביבתי, שמירה עליו, פיקוח על המשתמשים בו, אישור אמנות בינלאומיות, תרומה למחקר ועוד, ולבטא את האינטרסים של כלל המשתמשים בסביבה הימית. בנוסף, "צלול" פועלת בימים אלה בשיתוף עם הקליניקה המשפטית באוניברסיטת חיפה, להקמת רשות ים וחופים, שלצידה מועצה ארצית לים ולחופים, המרכזת את כלל הסמכויות לניהול הסביבה הימית והחופית בראייה אינטגרטיבית ובהתאם לעקרונות של פיתוח בר קיימא (בדומה לסמכות הרחבה הנתונה לרשות מקרקעי ישראל ולרשות הממשלתית למים ולביוב), כדרך להתמודד עם האתגרים העומדים כיום בפני הממשלה להגנה על המערכות האקולוגיות בים ובחוף.

פועלים למען ים "צלול" והפסקת זיהום הים התיכון צלול פועלת להפסקת זיהום הים התיכון על ידי שורה ארוכה של מזהמים, ביניהם רשויות מקומיות ומפעלים ועוקבת אחר מצבו של הים התיכון בין השאר באמצעות עריכת דו"חות ומחקרים. בתחילתה ובסיומה של כל עונת רחצה מפרסמת העמותה דו"חות ובהם מספר אירועי סגירת חופי הרחצה והימשכותם. דו"חות אלה משמשים כמדד למצב החופים. במקביל מפרסמת "צלול" עבודות ומחקרים שמטרתם לבדוק את מצב הים ואת יחס הרשויות אליו. בכל שנה מפרסמת העמותה את דו"ח מצב הים, המנתח נושאים הקשורים בים. דו"חות ומחקרים אלה משמשים כבסיס להצעות חוק הקשורות לים ומספקים לציבור מידע רב על מצבו של הים. דו"ח מצב הים של 2012 הוביל לקריאה להקמת רשות ים וחופים, שתפקח על הנעשה בכינרת, בים המלח, בים סוף ובים התיכון.

צלול למען סביבה בטוחה

סוגרים את מיכל האמוניה, עכשיו מיכל האמוניה של חיפה כימיקלים, המכיל 12 אלף טון אמוניה, גז מסוכן וקטלני, ניצב במפרץ חיפה, באזור החשוף לרעידות אדמה ולפגיעת טילים. מומחים מעריכים כי פגיעה במיכל אמוניה משמעותה הרג כ-17,000 אנשים. עמותת "צלול" פועלת מול המשרד להגנת הסביבה, משרד התמ"ת, עיריית חיפה ובתי המשפט בדרישה לסגור את המיכל המסוכן, ולמנוע בכך את האסון הגדול ביותר בתולדות המדינה. המשרד להגנת הסביבה התחייב לפעול להקמת מפעל לייצור אמוניה בדרום הארץ. עמותת "צלול" דורשת ליישם את ההחלטה במהירות האפשרית. צלול בים האדום הגנה ושמירה על מפרץ אילת מפני נזקי חקלאות ימית הקמפיין של "צלול" להוצאת כלובי הדגים של החקלאות הימית ממפרץ אילת, החל לפני למעלה מעשור והוא נחשב גם כיום לאחד הקמפיינים המוצלחים ביותר בתולדות המאבקים הסביבתיים בארץ. תוצאת הקמפיין היא החלטת ממשלת ישראל להוציא את כלובי הדגים ממפרץ אילת, אשר גרמו לזיהום רב שפגע בשונית האלמוגים. קמפיין זה זכה לפרסים רבים, הוא משמש כמודל למאבק ציבורי מוצלח ונלמד במוסדות אקדמאים רבים. בזכות מאבקה ארוך השנים של עמותת "צלול" נסגרו כלובי הדגים במפרץ אילת, אולם הנזק לריף האלמוגים כבר היה כבד. בימים אלה מנטרת "צלול" את החוף על מנת לעקוב אחר שיקומו של הריף מאז סגירת כלובי הדגים וממשיכה לעקוב ולוודא שלא תתקיים חקלאות ימית במפרץ הנדיר.

אפס הזרמה לנחלים הפסקת זיהום הנחלים באמצעות קמפיין "אפס הזרמה לנחלים" החל נוכח הזיהום הרב ממנו סובלים נחלי הארץ. רוב מקורות הזיהום הם מפעלי תעשייה ורשויות מקומיות. עמותת "צלול" מקדמת את הנושא במישור הארצי לקידום תקנות, הצעות חוק ויישום פתרונות לשיקום כולל של נחלי ישראל, ובמישור המקומי, תוך התמקדות וטיפול במספר נחלים נבחרים. העמותה מנהלת את קמפיין "אפס הזרמה לנחלים" במטרה להביא להפסקת זיהום נחלי הארץ בשפכים ולהשיב להם מים נקיים, שיאפשרו את שקומם. הקמפיין כולל את נחל חרוד, נחל הירדן הדרומי, נחל שגור, נחל חילזון, נחל הנעמן, נחל חדרה, נחל אלכסנדר ונחל לכיש. כחלק מהקמפיין נאבקה "צלול" למען הקמת מכונים לטיהור שפכים (מט"שים) לאורך הנחלים, שיגרמו להפסקת הזרמת הביוב אליהם. בנוסף, מימנה "צלול" ויזמה תוכנית להשבת מים לנחל אלכסנדר, המשמשת כיום כמודל לתוכניות להשבת מים לנחלים נוספים. במקביל מקדמת "צלול" רעיון השבת מים לנחלים בהתאם להתקדמות ההתפלה, קרן לטיפול בתקלות ביוב של רשויות חלשות וכן מהלך להוספת נציג של ארגוני הסביבה למועצת רשות המים. פעילות נוספת היא קידום רפורמה בענף המדגה (גידול דגים למסחר), שנחשב כיום לאחד המזהמים העיקריים של הנחלים. במסגרת פעילות זו דחפה העמותה לקביעת תקנות להזרמת פליטות ברכות דגים לנחלים על ידי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, במקביל לקידום רפורמה כוללת בענף, שתביא להפסקת הזרמת הפלט. בעקבות פעילות העמותה ניכרת ירידה משמעותית בהיקף הזיהום בנחלים בהם פעלה העמותה, זאת על פי דו"ח שפורסם מטעם המשרד להגנת הסביבה.

עצירת הזיהום ושיקום נחל הקישון עמותת "צלול" בשיתוף עמותת "אנשי הדממה" של יוצאי שייטת 13, הובילה קמפיין שתוצאתו הכרה בסכנות הרבות הנובעות מזיהום נחל הקישון, שהוא תוצאת הזרמת שפכים ארוכת שנים לנחל. בעקבות המאבק הופסקה פעילות הצלילה בנחל. "צלול" שותפה למאבק להפסקת זיהום הנחל על ידי מפעלי התעשייה שלאורכו והייתה שותפה למאבק לניקוי קרקעית הנחל.

משבר המים עמותת "צלול" פועלת למען הגברת השקיפות בניהול משק המים. שקיפות זו תושג באמצעות מינוי נציג של ארגוני הסביבה במועצת רשות המים ובאמצעות הקמת מועצה ציבורית למשק המים והביוב. במועצה יהיו חברים נציגי ציבור, נציגי משתמשים ואנשי אקדמיה. המועצה תבקר ותפקח על רשות המים ותעביר מידע רחב לציבור

שיטות הפעולה של צלול

שיטות העבודה של עמותת "צלול" מגוונות והן כוללות, קידום חקיקה, פעילות משפטית, פעילות תקשורתית, גיוס דעת קהל ועוד. לצורך עבודתה מפעילה "צלול" צוות הכולל אנשי מקצוע מתחומים שונים ומתנדבים. עמותת "צלול" ממשיכה לפעול למען ים צלול ונחלים נקיים ומעודדת הצטרפות פעילים למען מטרותיה.

פעילות בקהילה

עמותת "צלול" מקיימת בכל שנה מספר אירועי ניקיון חופים בהם משתתפים מאות תלמידי בתי ספר, חיילים וציבור מתנדבים. במסגרת הפעילות עד היום נוקו במצטבר אלפי קילומטרים של חופי ים בלתי מוכרזים וגדות נחלים. צלול עם הפנים לעתיד חינוך ילדים ונוער לאחריות אישית על סביבתם כמפתח לשמירה על משאבי הטבע עבור דורות העתיד. עמותת "צלול" מגיעה מדי שנה אל מאות ילדים ובני נוער במגוון אירועים ותכניות חינוכיות.

פורום "מגיני הים" בימים אלה עמותת "צלול" מקימה פורום של אנשים בעלי זיקה רגשית לים, בין אם הם שייטים, צוללנים, גולשים, שחיינים וסתם אוהבי ים. הפעילות המשותפת תסייע לפתח את המודעות בדבר השמירה על הים, תקדם שיתופי פעולה בין קבוצות שונות בציבוריות הישראלית ותעודד את נושא השמירה על הים והנחלים בכלל.

"הסיירת הכחולה" קבוצה של "משתמשי ים" מסוגים שונים – גולשים, צוללנים, שייטים וכו', אשר מסייעים לעמותת צלול בשמירה על ניקיון הים והנחלים. חברי הסיירת הכחולה מדווחים ל"צלול" על מפגעים בהם הם נתקלים, על מנת להבטיח טיפול מהיר ויעיל מול הגורמים המזהמים והרשויות האחראיות.

ראו גם

• זיהום מים בישראל
• החברה להגנת הטבע
• זיהום נחלים בישראל
• משק המים בישראל

קישורים חיצוניים

• אתר עמותת צלול
• צלול – דף ברשת החברתית פייסבוק
• צלול בטוויטר
• globes@צלול
• רותם שטרקמן, "העיר היחידה שמזרימה לנחל חיתולים, טמפונים, מוצרים היגייניים - ועוד הרבה לכלוך", דה מרקר, 9.10.2015