עוני בישראל

עוני בישראל הוא מצב העוני במדינת ישראל.

עוני בישראל בהשוואה למדינות אחרות

לפי ד"ר ירון זליכה, בהשוואה לשאר המדינות המערביות (מדינות ה-OECD) ישראל היא אחת המדינות העניות ביותר בכל מדד עוני מקובל.[1]

  • במדד של תמ"ג לנפש, ישראל היא נמצאת שלישית מהסוף. מדד זה אמור למדוד הכנסה מוחלטת ואינו מתחשב בפערים בהכנסות.
  • במדד של אי שוויון כלכלי בהכנסות, ישראל נמצאת במקום השני מהסוף לפני ארצות הברית. אלא שארצות הברית מובילה במדד של תמ"ג לנפש. מדד זה סובל מבעיה אחרת והיא שאם המדינה עשירה מאוד אז גם העניים היחסיים בה - לדוגמה עניי כווית, לא נחשבים לעניים.
  • מדד נוסף הוא מדד של איזה אחוז מהאוכלוסייה נמצא מתחת לחצי מחציון ההכנסה החודשית. במדד זה ישראל נמצאת בתחתית המדד, עם 23% מהאוכלוסייה שנמצאים מתחת לחצי מהחציון (בסביבות 3,500 ש"ח לחודש). במובן זה ישראל נמצאת הרחק משאר המדינות המערביות שברובן נתון זה עומד על כ-5% מהאוכלוסייה.
  • מדד אחר של עוני הוא עמידה בסל מוצרים ושירותים בסיסי עבור עולם מערבי שנקבע על ידי מומחים שונים של האומות המאוחדות. גם במדד זה ישראל נמצאת במקום האחרון בעולם המערבי.

ישראל היא המדינה היחידה שמופיעה במקום האחרון עד השלישי לפני האחרון בכל המדדים מכל המדינות המערביות.

סיבות לעוני בישראל

שחיתות

לפי ד"ר ירון זליכה, הסיבה העיקרית לעוני בישראל היא שחיתות ולא סיבות אחרות המוכרות יותר כמו הוצאות ביטחוניות גבוהות, חרדים וכו'.[1] זליכה, כמו גם גיא רולניק ואנשים אחרים מצביעים על מנגנונים שונים הגורמים לקפיטליזם של מקורבים התורם לכך שיש ריכוזיות כלכלית והעדר שוק תחרותי אמיתי בתחומים כמו בנקאות, פנסיה, ביטוח, וקמעונות מזון ומשק האנרגיה בישראל דבר שמייצר אוליגופולים וכשלי שוק נוספים המייקרים את המחירים לצרכנים ומקטינים את הביקוש לעובדים.

חינוך ואבטלה

אבטלה היא סיבה לעוני בכל מדינות העולם וכך גם בישראל. בעיית האבטלה חמורה במיוחד בקרב הציבור הערבי והחרדי. סיבה אחת לכך היא "עוני מרצון" או פשטות מרצון בקרב האוכלוסייה החרדית שבוחרת להשקיע יותר בלימוד תורה ואורח חיים צנוע במקום בפיתוח קריירה.

סיבות אחרות נעוצות בהבדלים בחינוך בזרם החרדי והערבי שמקבלים הכשרה פחות טובה (באופן כללי) בתחומים כמו אנגלית, מתמטיקה ומדעים ולכן יש להם קושי גדול יותר להתקבל ללימודים באוניברסיטה למסלולים המספקים הכשרה למקצועות בעלי שכר גבוה כמו מהנדסים, רופאים, עורכי דין וכו'.

אבטלה גבוהה קיימת גם במגזרים אחרים - בעיירות פיתוח, בקרב נשים, משפחות חד הוריות, אנשים מבוגרים, פושעים לשעבר, אנשים בעלי מחלות נפשיות, נכים ומוגבלים, יהודים בעלי מוצא מזרחי ועוד. חלק מהאבטלה נובע מהזדמנויות פחות טובות להשכלה ועבודה וחלקו נובע מאפליה (ראו בהמשך).

בעיה נוספת של החינוך היא בתי ספר ומורים פחות טובים בישובים חלשים כמו עיירות פיתוח, ישובים עניים וישובים ערבים. דבר זה הוא דוגמה למלכודת עוני בין דורית שכן ילדים להורים עניים יהיו בעלי סיכוי גבוה יותר להיות עניים משום שיש להם גישה פחות טובה להשכלה. דוגמה נוספת לבעיה זו היא שילדים שהוריהם הם בעלי השכלה נמוכה יותר הם בעלי סיכוי נמוך יותר להצלחה בלימודים. בתי ספר מקצועיים היו יכולים לאפשר לחלק מהציבור הזדמנויות עבודה טובות יותר (כפי שהדבר בוצע בהצלחה בתוכניות הכשרה של מפעל ישקר ובמדינות נוספת כמו פינלנד אך בישראל מערכת זו הוזנחה ומשמשת נתיב ל"הסללת" אוכלוסיות חלשות כך שהסיכוי שלהן לזכות בהשכלה גבוהה יורד מחד ומאידך הן לא מקבלות הזדמנות להשכלה טכנולוגית איכותית.

אפליה וגזענות

אפליה נגד מגזרים חלשים בחברה בקבלה לעבודה, בקידום בעבודה, בשכר, ובגישה למקומות לימוד היא סיבה נפוצה בעולם לתפוצה לא שווה של עוני בקרב מגזרים שונים. בישראל קיימת בעיית אפליה לרעה כנגד ערבים, חרדים, אנשים מבוגרים, נשים, מזרחיים ואתיופים. כך לדוגמה נפתלי בנט בהיותו שר הכלכלה העיד בשנת 2013 על קיום אבטלה נגד ערבים בשוק העבודה, וציין כי רק 2 אחוזים מכלל הערבים שלמדו תוכנה מועסקים אצל מעסיקים יהודיים. [1] מחקר של רעות מרציאנו וד"ר דן קאופמן מטעם מכון ירושלים לחקר ישראל מצא הפליה לרעת גברים חרדים בקבלה לעבודה - לדוגמה אורך זמן החיפוש של בוגרי תארים חרדים היה בממוצע 6.6 חודשים בממוצע - ארוך בחודשיים לעומת בוגרים אחרים. [2]

הפליה נגד מגזרים חלשים משפיעה הן על העוני (לדוגמה פחות עוני בקרב גברים אשכנזים) והן על כמות העוני הכוללת שכן היא פוגעת במריטוקרטיה - גמול לכשרון - ובכך מורידה הזדמנויות לשגשוג כלכלי שיכול להפחית את כמות העוני.

הפליה מתרחשת לא רק בתחום קבלה לעבודה אלא יכולה להתרחש הרבה קודם לכן בגישה להשכלה ובאיכות ההשלכה. לדוגמה לטענת יוסי קוצ'יק מי שהיה מנכ"ל ראש הממשלה לשעבר, קיימת בישובים ערבים בעיה של הזנחת תשתיות כולל תשתיות חינוך ותחבורה אשר נובעת מאפליה בנושא תכנון עירוני וסמכויות ותקציבים לרשויות מקומיות מצד הממשלה. [3] [4]

גירושין ומשפחות חד הוריות

גירושים, מוות של אחד ההורים ממחלה תאונה או סיבה אחרת, ואמהות חד הוריות שבחרו להוליד ילד לבד, מובילים לגידול בשיעור המשפחות החד-הוריות. משפחות אלה הן בעלות הוצאות דומות למשפחה רגילה, אבל ההכנסה שלהן עלולה להיות נמוכה בהרבה שכן ההורה היחיד נאלץ גם לפרנס וגם לטפל בילדים. כמו כן ייתכן אפליה בקבלה לעבודה נגד הורים במשפחות חד הוריות בגלל חשש של מעסיקים מאי-זמינות של ההורה. במקרה של גירושין יש עדיין שני מפרנסים אבל הוצאות הדיור גבוהות יותר וכך גם הוצאות נוספות כמו חשמל.

ייקור הדיור

הגידול במחירי הדיור בישראל פוגע בעניים ומייצר עניים חדשים היות וזוגות צעירים עניים לא יכולים לרכוש דירה. חלק מהמשפחות מתדרדרות לעוני בשל הוצאות משכנתא גבוהות והפתעה כלכלית לרעה כמו מחלה. עליית מחירי הדיור מייקרת את ההוצאות של העניים ובאותו זמן מעלה את ההכנסות של העשירונים העליונים דבר שתורם גם לגידול באי שוויון בישראל.

ייקור הדיור תורם גם לייקור המסחר - ייקור בהוצאות על מוצרים שונים כמו מזון, בגדים וריהוט שכן ייקור הקרקע וכן פרבור ומעבר לקניונים מייקר את ההוצאות של חנויות שנאלצות לשלם מחירי שכירות גבוהים יותר. הקטנת כמות המים לנפש גורמת להתייקרות מוצרי המזון כמו גם להמלחת מי תהום ולייקור מחירי המים שמשלמים הצרכנים וגם יצרני מזון.

גידול אוכלוסין

  ערך מורחב – גידול אוכלוסיית ישראל

לפי החשיבה המלתוסיאנית, אחת הסיבות לעוני בישראל היא גידול אוכלוסיית ישראל שגורמת להקטנת כמות ההון טבעי ביחס לכמות האוכלוסייה. בין הגורמים המתייקרים עם גידול האוכלוסייה נכללים קרקעות לבנייה, מסחר וחקלאות; מים ואנרגיה.

גידול אוכלוסין תורם לשלושה תהליכים שמייקרים את הדיור בישראל: גידול בביקוש לדיור בגלל גידול האוכלוסייה, גידול בגודל הדירות המבוקשות (היות ויש יותר משפחות מרובות ילדים) וכן בגלל עליה ברמת החיים, וייקור הקרקע עקב ירידה בכמות השטחים הפנויים לבנייה, במיוחד במרכז ישראל ובצפונה. כמות השטח שדורש כל אדם אינה מסתכמת רק בשטח הדירה שלו, יחד איתה יש שטחים עירוניים נוספים כמו שטחי חניה, שטחים לכבישים הנוספים שצריך, שטחים לתשתיות (כמו עמודי חשמל, תחנות ממסר לחשמל), שירותים עירוניים (כמו גני ילדים, בתי ספר, תחנות משטרה וכו'). בנוסף יש צורך להקצות שטחים בין עירוניים נוספים כמו תחנות כוח, כבישים מהירים, עמודי חשמל ועוד. הכמות של שטחי הקרקע הנצרכת בישראל מושפעת גם מהיבטים נוספים כמו פרבור בישראל ותכנון מוטה רכב פרטי הגורמים לכך ששכונות חדשות רבות נבנות בצפיפות נמוכה (עם בגלל בתים צמודי קרקע ואם בגלל מגדלי מגורים שיש ביניהם שטחים פתוחים רחבים מאוד). הרצון לחסוך בעלויות הקרקע מוביל בדרך כלל לבנייה של מגדלי מגורים- דבר שמייקר גם את עלויות הבנייה. מלבד ההשפעה הישירה של גידול האוכלוסייה על שוק הדיור על ידי גידול בביקוש וייקור הקרקע, נוצרה ציפייה להמשך התייקרות הקרקע מחד וגידול בביקוש לדיור מאידך, דבר שמעלה עוד יותר את מחירי הדיור.

הקטנת כמות המים והקטנת כמות שטחי הקרקע לנפש גורמת לייקור המזון בישראל. כבר היום רוב ערך הקלורי מיובא לישראל ממדינות אחרות. המשך גידול האוכלוסייה מייקר את גידול הפירות והירקות ויצור מצב שגם אותם יהיה צורך לייבא בכמות גדלה והולכת דבר שמייקר את מחירם. ייקור התוצרת הטריים ובמיוחד פירות וירקות תורם להקטנת צריכת המזונות האלה על ידי כלל האוכלוסייה ומעבר לצריכת מזון שמבוסס יותר על סוכר ועל פחמימות (כמו לחם, אורז). דבר זה פוגע בתזונה ומעודד תחלואה במחלות שונות כמו סוכרת.

היות ובישראל לא היו עד כה כמעט משאבי אנרגיה מקומיים, גידול האוכלוסייה פירושו הגדלת כמות הדלק מחצבי שצריך לייבא ואיתו גם הקמה של תחנות כוח חדשות, תחנות תדלוק חדשות ולהגדיל את בתי הזיקוק דבר שיוצר בעיה של זיהום אוויר וזיהום מים. הכמות הגדלה של התושבים, יחד עם רמת מינוע גדלה (הגדלת כמות המכוניות ל-1,000 איש) פירושה גם יותר פקקי תנועה שפוגעים הן בנוסעי המכוניות והן בכלל משתמשי הדרך. דבר זה מגדיל את העוני על ידי הקטנת אפשרויות התעסוקה והלימוד של העניים בישראל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 דר' ירון זליכה - האם מדינת ישראל מושחתת? הרצאה ביוטיוב, מרץ 2010, שעה וארבעים
ישראל

נושאים: אוכלוסיית ישראל - משאבי טבע בישראל - משק האנרגיה בישראל - גז טבעי בישראל - משק המים בישראל - חקלאות בישראל - כלכלת ישראל - חוק ההסדרים - לובי פוליטי בישראל - משפחות ההון בישראל - הפרטה בישראל - אי שוויון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - תחבורה בישראל - תחבורה ציבורית בישראל - פרבור בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום אוויר בישראל - אנרגיה מתחדשת בישראל - מערכת החינוך בישראל - מערכת הבריאות בישראל - כלכלת המחר - צמיחה ירוקה לישראל - תוכנית אב ארצית לפיתוח מקיים