דיור בישראל
שוק הדיור בישראל מורכב מדירות להשכרה ולמכירה כאשר מוקד הביקוש לדירות הוא באזור המרכז - מקום בו יש תעסוקה גדולה יותר. על כן מחירי הדירות במרכז גבוהים יחסית ומחירי הדירות בצפון ובדרום נמוכים יותר.
השוק מאופיין על ידי בניית בנייני מגורים גבוהים יותר, בעיקר במרכזי הערים, ובמקביל פרבור זוחל בישובים כפריים ובערים כמו מודיעין, שוהם, חדרה, ועוד.
מחירי הדירות בישראל
- ערך מורחב – הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל
שוק הדירות בארץ נחשב יקר יחסית לעולם ומחירי הדיור בישראל עולים בהדרגה.
נכון לשנות ה-2000, עלותה של דירה שווה להשקעת כ-69 חודשי עבודה עם שכר חציוני של תושבי המקום. כאשר שיא המחירים היו בערים ירושלים ותל אביב בהם היה צורך בכ-100 וכ-77 חודשים בהתאמה. זאת לעומת ערים כמו באר שבע, טבריה ונצרת בהם נתון זה עמד על כ-47 חודשים. [1] יש לשים לב שמדובר בהנחה תאורטית בעייתית שבה מניחים כי כל השכר מופנה לקניית דירה, ואין הוצאות מחייה כמו מזון, לימודים, חשמל, ביגוד, נסיעות וכו'. בפועל לכן, זמן הרכישה האמיתי של משפחות בעלות הכנסה חציונית עומד על כמה עשורים. לטענת שמשון ביכלר ויונתן ניצן, נתון זה עלה מאוד יחסית לשנות הקמת המדינה.
הסבר אפשרי לנושא יוקר הדיור הוא צפיפות אוכלוסין גדולה, יחד עם שוק הון ריכוזי ומיסוי גבוה על הדיור. הסברים אפשריים לעלייה מתמשכת במחיר כוללים את גידול אוכלוסיית ישראל, בעוד כמות השטח נשארת קבועה, עליה בשיעור הגירושין, עליה בפרבור ובשטח המוקצע למכוניות ועוד.
גורם נוסף שעשוי להוביל לעליית מחירי הדירות כך הוא הגידול בשטח הדירה הממוצע לנפש.
משתנה שעשוי להוביל להורדת מחירים הוא בנייה לגובה, כך שבאותו שטח עשויים לגור מספר משפחות גבוה יותר, אך דבר זה מוגבל בגלל היבטים של תחבורה הנסמכת על מכוניות- מעל לגובה מסויים עלולה הבנייה לגובה שלא לתרום לצפיפות בגלל בזבוז שטחים למכונית ולחנייה. ומחיר בנייה לגובה מעל 10 קומות הוא יקר יותר הן בהיבט של הקמת הבניין והן בהיבטים של תחזוקה שלו.
גורם נוסף שעשוי לשחק תפקיד במחירי הדירות הוא פרבור. בטווח הקצר הוא עשוי להוביל להוזלת דירות בגלל ששטחי הקרקע בשולי העיר זולים יותר. בטווח הארוך יותר פרבור הוא יקר יותר לתחזוקה יחסית לעיר צפופה בגובה בינוני (בגלל התייקרות שירותי רשת), ולכן הוא עשוי להוביל להתייקרות מחירים.
לטענת לב לבייב חלק ניכר מהמשפחות העשירות הוותיקות עשו את הונן בכך שקנו אדמות ספר וחיכו מספיק זמן כדי למכור אותן ברווח גדול.[דרוש מקור]
השפעות של הדיור בישראל
השפעה מרכזית אחת של עליית הגידול במחירי הדירות היא הגדלת הפערים בישראל. מעליית מחירי הדירות נהנים העשירים יותר, שלהם יש דירות. לעומת זאת בממוצע, לשכבות העניות יותר יש פחות דירות והדירות שברשות העניים שוות הרבה פחות כסף. עליית מחיר הדירות משפרת את מצבם היחסי של בעלי הדירות העשירות יותר ומרע את מצבם היחסי של בעלי הדירות העניים יותר ואת מצבם של שוכרי הדירות.
בנוסף התייקרות מחירי דירות עלולה ליצור לחץ אינפלציוני על הספקת שירותים אלה ולגרום לכך שהיכולת לקנות דירה באזור יקר פוחתת בגלל הגדלת ההוצאות על שירותים ומוצרים אחרים.
בישראל היה קיים באופן היסטורי אחוז גבוה של אנשים שבוחרים לרכוש דירה במשכנתא, ולא לשכור אותה כמקובל לדוגמה בארצות הברית. הסבר אחד לדבר זה יכול להיות ניידות נמוכה יותר של התושבים בתוך המדינה יחסית למדינות אחרות. הסבר אחר הוא שבמציאות של עלייה מחירי הקרקע, השקעה בדירה נחשבת על ידי אנשים רבים כהשקעה בטוחה יותר או כדאית יותר יחסית לאפיקי השקעה אחרים כמו הבורסה. הסבר אחר קשור למשבר המניות בבורסה בשנות ה-80, ולכך ששוק המניות בישראל נחשב ריכוזי מאוד, וכזה שמתגמל בעיקר את המשקיעים הגדולים, על חשבון המשקיעים הקטנים (ראו פירוט בחברות ציבוריות בישראל).
קישורים חיצוניים
- מחקר חדש: כמה שנים צריך לעבוד כדי לקנות דירה בישראל?
- לא שווה להשקיע בדירות בישראל (ואולי כן) מירב ארלוזורוב, דה מארקר, 06.03.2012
- נעמה ריבה, יקר להחריד ורע לתפארת: מדוע הבנייה בישראל היא באיכות כה ירודה?, הארץ, 27.11.2017
- בילי פרנקל, מורה נבוכים לתוכניות הממשלה בשוק הנדל"ן, וואינט, 1.12.2017
- שלמה סבירסקי, ירון הופמן-דישון, האופציה הציבורית בדיור: דיור ציבורי אוניברסלי כמענה למשבר הדיור בישראל, מרכז אדוה, 15.11.2017
- אריק מירובסקי, צבי זרחיה, "הממשלה לא עושה דבר לפתרון משבר הדיור", דה מרקר, 23.1.2018
- ענת ג'ורג'י, כמה אנשים ימותו כדי שהדירה החדשה שלכם תהיה מוכנה?, דה מרקר, 23.2.2018
- בילי פרנקל, הימים שבהם בעשירון העליון קנו דירה ב-900 אלף שקל, וואינט, 16.4.2018
- אבי וקסמן, לראשונה משנות ה-70, יותר משליש ממשקי הבית בישראל אינם גרים בדירה בבעלותם, דה מרקר, 30.12.2018
- ענת דניאלי, כשהבית ריק: שכונות הענק שאיש אינו רוצה לגור בהן, כלכליסט, 15.2.2019
- אריק מירובסקי, מה עומד מאחורי הרתיחה בשוק המשכנתאות, ולמה זו ממש לא רק הריבית הנמוכה?, גלובס, 3.11.2019
- אמיתי גזית, בבחירות 2021 כבר אין הבטחה להורדת מחירי הדיור, כלכליסט, 17 במרץ 2021