אקו-ויקי

יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות

לוגו יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות.

יעדי פיתוח בר-קיימא (באנגלית: Sustainable Development Goals‏ ובקיצור SDGs) הם אוסף של 17 יעדים עולמיים שנקבעו על ידי ארגון האומות המאוחדות ב-2015. השם הרשמי של SDGs הוא "שינוי של העולם שלנו: אג'נדה 2030 למען פיתוח בר קיימא", שקוצר לשם "אג'נדה 2030". היעדים הם רחבים ועצמאיים, וכוללים יחד 169 מטרות משנה. יעדי הפיתוח כוללים נושאים חברתיים וכלכליים כמו עוני, רעב, בריאות, חינוך, התחממות עולמית, אי שוויון מגדרי, מים, סניטציה, אנרגיה, עיור, הגנת הסביבה וצדק חברתי.

פסקה 54 מהחלטת האו"ם A/RES/70/1 מתאריך ה-25 בספטמבר 2015 מכילה את היעדים והמטרות. תהליך גיבוש המטרות כלל מעורבות של 193 מדינות החברות באו"ם ונציגים מהחברה האזרחית. ההחלטה היא הסכם בין-מדינתי רחב שפועלת כסדר יום לפיתוח. היעדים נועדו להחליף את היעדים שהוגדרו בפסגת המילניום, שתוקפם פג בסוף שנת 2015. יעדי הפיתוח נבנו על פי עקרונות שהוסכם עליהם בהחלטה A/RES/66/288, המכונה "העתיד שאנו רוצים", שהייתה מסמך לא מחייב שנכתב בעקבות ועידת האו"ם לפיתוח בר קיימא בריו דה ז'יינרו, כנס Rio+20, בשנת 2012.

נכון לשנת 2016 היישום של היעדים לפיתוח בר קיימא מכונה "יישום מקומי של SDGs", כדי להגדיש את החשיבות של מוסדות מקומיים ושחקנים מקומיים. מאמצים אזוריים כוללים הסכמים כמו Baltic 2030 Action Plan, והסכם דומה המכונה NITI Aayog שפותח בהודו. יש גורמים שחוששים כי יעדי SDGs לא יושגו, בעיקר בגלל העלות של השגת יעדים אלה, עם זאת בשנת 2018 דווחה התקדמות בשנת 2018, לדוגמה ירידה במספר הילדים מאפריקה מתחת לגיל 5 הסובלים מתת תזונה. עם זאת אותו מסמך קובע גם כי לא סביר שתת התזונה תיעלם עד 2030.

רקע

בפסגת המילניום של האו"ם בשנת 2000 הוגדרו 8 יעדי המילניום לפיתוח (MDG) למשך 15 שנים, כלומר עד 2015. הם כללו: הקטנת העוני, הרחבת אפשרויות החינוך, שוויון בין המינים והעצמת נשים, בריאות האישה והילד, קיימות סביבתית, הפחתה באיידס ובמחלות זיהומיות ובניית שותפות עולמית לפיתוח.

בתום התקופה ולאור ההישגים והאתגרים של יעדים אלה, התעורר הצורך בהמשך תהליך לפיתוח יעדים חדשים לתקופה של 15 שנים נוספות, 2015–2030. דיון ראשון נערך ב־2012 בוועידת האו"ם בריו דה ז'ניירו.[1] 193 מדינות חברות באו"ם הסכימו להתחיל בתהליך לעיצוב יעדי פיתוח "מרוכזי־פעולה, קצרים וקלים להפצה, מוגבלים במספר, מעוררי השראה, עולמיים ומתאימים לכל המדינות, בהתחשב במציאות שונה ויכולות שונות של האומות השונות ותוך כבוד לעדיפויות לאומיות ולמדיניות לאומית".[2]

מסמך התוצאה של Rio+20, "העתיד שאנו רוצים" (The Future We Want) קרא להכללת היעדים בסדר היום לפיתוח של האו"ם ל-15 השנים הבאות.[3]

17 היעדים

קיימים 17 יעדים הכוללים 169 מטרות משנה. עבור כל מטרה יש 1-3 מדדים שנועדו למדוד האם קיימת התקדמות להשגת המטרה. סה"כ יש 304 מדדים שנועדו למדוד את מידת ההתקדמות.[4] תוכנית הפיתוח של האו"ם התבקשה לספק רשימות פשוטות להבנה של מטרות ועובדות לכל אחד מ-17 היעדים. ב-2 באוגוסט הסכימו 193 מדינות על 17 היעדים הבאים:[5]

יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות
  1. מיגור העוני
  2. אפס רעב
  3. בריאות ורווחה לכל
  4. חינוך איכותי
  5. שוויון מגדרי
  6. מים נקיים ותברואה
  7. אנרגיה נקיה בת השגה
  8. עבודה הוגנת וצמיחה כלכלית
  9. תעשייה, חדשנות ותשתיות
  10. הפחתת אי שוויון כלכלי
  11. ערים וישובים בני קיימא
  12. צריכה וייצור בני קיימא
  13. פעולה בנושא האקלים
  14. הגנה על החיים באוקיינוסים ובים
  15. הגנה על החיים ביבשה
  16. שלום, צדק ומוסגות חזקים
  17. שיתופי פעולה לקידום הידעים
  1. מיגור העוני על כל צורותיו
  2. מיגור הרעב, השגת ביטחון תזונתי ותזונה משופרת, קידום חקלאות בת קיימא
  3. הבטחת חיים בריאים וקידום רווחה בכל גיל
  4. הבטחת חינוך איכותי מכליל ושוויוני וקידום הזדמנויות למידה למשך כל החיים לכול
  5. השגת שוויון בין המינים וחיזוק כל הנשים והילדות
  6. הבטחת זמינות וניהול בר קיימא של מים ותברואה לכל
  7. הבטחת גישה לאנרגיה בת השגה, אמינה, בת קיימא ומודרנית
  8. קידום צמיחה כלכלית בת קיימא ומכלילה, תעסוקה מלאה ויצרנית ועבודה מכובדת לכול
  9. בניית תשתיות עמידות, קידום תעשייה מכלילה ובת-קיימא וטיפוח חדשנות
  10. הפחתת אי־השוויון בין המדינות ובתוכן
  11. הפיכת הערים וההתיישבויות האנושיות למכלילות, בטוחות, גמישות ובנות קיימא
  12. הבטחת צריכה ותבניות ייצור בנות קיימא
  13. נקיטת צעדים דחופים למאבק בשינוי האקלים וההשפעות שלו
  14. שימור ושימוש בר קיימא באוקיינוסים, ימים ומשאבים ימיים לפיתוח בר קיימא
  15. הגנה על מערכות אקולוגיות ביבשה, שחזורן וקידום שימוש בר קיימא בהן, ניהול בר קיימא של יערות, מאבק נגד מדבור, עצירה והפיכה של הרס קרקעות, עצירת האבדן של מגוון ביולוגי
  16. קידום חברות שלוות ומכלילות לפיתוח בר קיימא, אספקת גישה לצדק לכול ובניית מוסדות יעילים, אחראיים ומכלילים בכל הרמות
  17. חיזוק האמצעים למימוש פיתוח בר קיימא והפחת רוח חיים בשותפות עולמית למען המטרה הזאת

נכון לאוגוסט 2015 הוגדרו 169 מטרות משנה ו-304 מדדי התקדמות.

יעד 1: מיגור העוני

  ערך מורחב – מיגור העוני על כל צורותיו

"מיגור העוני על כל צורותיו בכל מקום" [6]

מאז שנת 1990 ירד העוני הקיצוני בחצי. עם זאת יותר מאדם אחד מכל חמישה חי מתחת לקו מטרה של 1.25 דולר ביום. עם זאת, מטרה זו אינה מספיקה לקיום אנושי. ייתכן שצריך להעלות את קו העוני האבסולוטי העולמי ל-5 דולר ליום. עוני הוא יותר מאשר מחסור בהכנסה או במשאבים. אנשים שחיים בעוני אם הם חסרים שירותים בסיסיים כמו טיפול רפואי, בטחון וחינוך. הם גם חווים רעב, הפלייה חברתית והדרה מתהליכי קבלת החלטות.

ילדים מהווים את רוב האוכלוסייה שחיה בעוני קיצוני - יותר מחצי מהעניים האלה. בשנת 2013 הוערך כי 385 מיליוני ילדים חיים בתקציב של פחות מ-1.9 דולר ליום. עם זאת, נתונים אלה הם בלתי אמינים בגלל פערים גדולים במידע על מצב הילדים בעולם. באופן ממוצע, 97% מהמדינות הן בעלות נתונים לא מספקים כדי לקבוע את מצב הילדים העניים וכדי לבצע הערכות על מטרה אחת. ב-63% מהמדינות אין בכלל נתונים על עוני של ילדים מכל סוג שהוא. [7]

אי שוויון מגדרי מהווה תפקיד מפתח בקיום של עוני מתמשך ובסיכונים הנובעים ממנו. נשים עומדות בפני סיכונים כמו הריון מוקדם והריונות תכופים. דבר זה יכול להוביל לאובדן תקווה לחינוך טוב יותר ולהכנסה טובה יותר. עוני משפיע בצורה שונה על קבוצות גיל שונות, כאשר ההשלכות החמורות ביותר הן על ילדים. העוני פוגע בחינוך, בבריאות, בתזונה ובביטחון של הילדים ומשפיע על ההתפתחות הנפשית והרוחנית שלהם.

גורמים שמפריעים להשגת מטרת מיגור העוני כוללים אי שוויון גדל, שבריריות במעמדן של מדינות, והשלכות של התחממות עולמית.[8]

יעד 2: אפס רעב

  ערך מורחב – אתגר אפס הרעב

מיגור הרעב, השגת ביטחון תזונתי ותזונה משופרת, קידום חקלאות בת קיימא[9]

יעד 2 מצהיר כי עד שנת 2030 מדינות העולם צריכות לסיים את הרעב ואת כל הצורות של תת תזונה. דבר זה יושג באמצעות הכפלה של הפריון החקלאי והכפלה של ההכנסות של חקלאים ויצרני מזון קטנים (במיוחד נשים ועמים ילידים), על ידי הבטחה של מערכות בנות-קיימא להפקת מזון, ועל-ידי תהליך שיפור הדרגתי של הקרקע. לפי המסמך חקלאות היא תחום העיסוק הגדול בעולם ומספקת פרנסה ל-40% מאוכלוסיית העולם. היא מקור ההכנסה הגדול ביותר למשקי בית עניים במרחב הכפרי. נשים מהוות 43% מכוח העבודה החקלאי במדינות מתפתחות ומעל 50% בחלקים שונים של אסיה ואפריקה. עם זאת נשים מחזיקות בעלות רק על 20% מהקרקע החקלאית.

יעדים אחרים עוסקים בשימור של מגוון גנטי של זרעים, שיפור הגישה לקרקע, מניעת מגבלות ועיוותים במסחר בשוק החקלאות העולמי כדי למנוע תנודות חדות במחירי המזון, מניעת זריקת מזון בסיוע הקואליציה הבינלאומית בנושא אובדן מזון וסיום של תת תזונה ותזונה חסרה בקרב ילדים.

ברחבי העולם, אחד מתוך 9 אנשים סובל מתת תזונה, רובם הגדול גרים במדינות מתפתחות.[10] תת תזונה גוררת תת-התפתחות או תת-התפתחות חמורה של 52 מיליון ילדים ברחבי העולם, וגורמת כמעט מחצית (45%) ממקרי המוות שנגרמים לילדים מתחת לגיל 5 - 3.1 מיליון ילדים בשנה. [11] תת-תזונה כרונית, שמשפיעה על פי הערכות על 155 מיליון ילדים ברחבי העולם, גורמת גם לתת-התפתחות של המוח ושל הגוף וגורמת לסיכון מוגבר למוות, מחלות וחוסר הצלחה כמבוגרים.[10] נכון לשנת 2017, רק 26 מתוך 202 המדינות החברות באו"ם, נמצאות בתוואי להשגת היעד לחיסול תת התזונה והתזונה הלקויה, בעוד 20% מהמדינות לא התקדמו כלל, וכמעט 70% הן ללא נתונים בכלל או עם נתונים חסרים כדי לקבוע את מידת ההתקדמות שלהן. [10]

דו"ח מטעם International Food Policy Research Institute משנת 2013 מצהיר כי המאמצים של SDGs לא צריכים להיות לסיים את העוני עד שנת 2030, אלא על חיסול הרעב ותת התזונה עד שנת 2025. [12]הצהרה זו מבוססת על ניתוח של מחקרים שבוצעו בסין, ויאטנם, ברזיל ותאילנד. זוהו שלושה אפיקים להשגת מטרה זו: 1) בכיוון חקלאי; 2) בכיוון של הגנה חברתית והתערבות תזונתית ; 3 ) שילוב של שתי הגישות הללו. [12]

יעד 3: חיים בריאים ורווחה לאנשים

  ערך מורחב – הבטחת חיים בריאים וקידום רווחה לכל האנשים בכל הגילים

הבטחת חיים בריאים וקידום רווחה לכל האנשים בכל הגילים

נעשו צעדים משמעותיים בהגדלת תוחלת החיים והפחתה של כמה מגורמי המוות הנפוצים הקשורים למוות של ילדים ואמהות בזמן לידה. בין שנת 2000 ו-2016 שיעורי המוות מתחת לגיל 5 ירדו ב-47% (משיעור של 78 מקרי מוות ל-1,000 לידות לשיעור של 41 מקרי מוות ל-1,000 לידות). עם זאת, מספר הילדים שמתים מתחת לגיל 5 הוא עדיין גבוה מאוד, 5.6 מיליון מקרי מוות בשנת 2016 לבדה. אחוז גבוה מבין מקרי המוות הללו נובע ממוות של תינוקות שרק נולדו, וילדים עניים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר של תמותה מתחת לגיל 5 בגלל מספר גורמי סיכון. יעד 3 בפיתוח בר קיימא נועד להקטין את התמותה של ילדים מתחת לגיל 5 לשיעור של 25 מקרי מוות ל-1,000 לידות או פחות מכך. אך אם המגמות הקיימות ימשכו, מעל 60 מדינות לא יעמדו ביעד של הפחתת מוות ילודים עד שנת 2030. כמחצית ממדינות אלו לא יוכלו להגיע ליעד אפילו עד שנת 2050.

יעד מספר 3 נועד גם להקטין את מקרי המוות של אמהות לפחות מ-70 מקרי מוות ביחס ל-100,000 לידות חיות. למרות ששיעור המוות של אמהות בלידה ירד ב-37% בין שנת 2000 לשנת 2015, היו כ-303,000 מקרי מוות של אמהות בלידה ברחבי העולם בשנת 2015, רובם הגדול מסיבות ברות-מניעה. בשנת 2015 סיכונים עקב הריון ולידה היו גם הסיבה המרכזית למוות בקרב נערות בגילאים 15-19. נתונים על נערות בגילאים המסוכן ביותר - בגיל 10-14 אינם בנמצא כרגע. אסטרטגיות מובילות כרגע ביעד מספר 3 הן להקטין כניסה להריון של נערות מתבגרות (דבר שקשור בצורה חזקה לשוויון מגדרי), הספקה של נתונים טובים יותר לכל הנשים והנערות, ולהשיג כיסוי עולמי של עוזרות לידה מיומנות.

באופן דומה, בוצעה התקדמות בשיפור הגישה למים נקיים ולסניטציה ולהפחתה של מלריה, שחפת, פוליו, והפצה של HIV/איידס. בין שנת 2000-2016, מקרים חדשים של הדבקות ב-HIV ירדו ב-66% עבור ילדים מתחת לגיל 15, וב-45% בקרב מתגברים בגילאים 15-19. עם זאת, המגמות הנוכחית פירושן ש-1 מתוך 4 מדינות לא יוכלו עדיין לעמוד ביעדים של SDGs לסיים את האיידס בקרב ילדים בקרב ילדים בני 5, ו-3 תוך 4 מדינות לא יוכלו לעמוד ביעד של סיום האיידס בקרב מתבגרים. בנוסף רק חצי מהנשים במדינות מתפתחות יקבלו את הסיוע הרפואי לו הן זקוקות, והצורך בתכנון משפחה גדל באופן מעריכי עקב גידול אוכלוסין. בעוד שהצרכים מקבילם מענה באופן הדרגתי, מעל 225 מיליון נשים הן בעלות צורך באמצעי מניעה, אבל הן לא מקבלות מענה.

יעד 3 נועד להשיג כיסוי בריאותי עולמי, כולל גישה לתרופות חיונית ולחיסונים חיוניים. הוא מציע להפסיק את המוות בר-המניעה של תינוקות שרק נולדו ושל ילדים מתחת לגיל 5 ולסיים מחלות כמו איידס, שחפת, מלריה ומחלות שמועברות על ידי מים. לדוגמה השיעור של חיסון שלישי נגד Pertussis) DTP3) והחיסון הראשון של חיסון נגד חצבת (MCV1) הגיעו ל-86% ו-85% בהתאמה. עם זאת, כ-20 מיליון ילדים לא קיבלו את DTP3 ו-21 מיליון ילדים לא קיבלו MCV1. בערך 2 מתוך 5 מדינות נדרשות להאיץ את קצב ההתחסנות כדי להגיד ליעדי החיסון העולמיים.

תשומת לב לבריאות ולרווחה כוללת גם יעדים הקשורים למניעה ולטיפול בתחומים כמו חומרים ממכרים, תמותה ומוות עקב תאונות דרכים ובגלל כימיקלים מסוכנים וכן בגלל זיהום אוויר, זיהום מים, וזיהום קרקע.

יעד 4: חינוך איכותי

  ערך מורחב – הבטחת חינוך איכותי ושוויוני לכל

הבטחת חינוך מקיף ושוויוני ולקדם הזדמנויות לימוד במהלך החיים לכולם

הושגה התקדמות משמעותית בגישה לחינוך, במיוחד ברמת החינוך היסודי, עבור בנות ובנים כאחד. עם זאת, לפחות 22 מיליון ילדים ב-43 מדינות לא יהנו מחינוך לפני בתי ספר יסודי אם לא יוכפל קצב ההתקדמות בנושא.

גישה לחינוך אין פירושה תמיד איכות של החינוך או השלמת הלימודים בבית ספר היסודי. יש 103 מיליוני נערים ברחבי העולם ללא יכולת קרוא-וכתוב, ומעל 60% מאלה הם נשים. באחת מ-4 מדינות, מעל חצי מהילדים לא מצליחים לעמוד בתקנים המינימום לכישורי מתמטיקה בסוף בית הספר היסודי. ובחטיבת הביניים היחס הוא 1 מ-3 מדינות. מטרה 1 של יעד 4 היא להבטיח כי עד שנת 2030 כל הנערות והנערים יסיימו בתי ספר יסודי וחטיבת ביניים.

בנוסף לכך, קשה להעריך את ההתקדמות: 75% מהמדינות הן בעלות מידע חסר או ללא מידע כלל על התקדמות ליעד מספר 4 בנושא של תוצאות הלימוד, חינוך ילדים, וסביבת לימודים אפקטיבית. נתונים על תוצאות למידה ועל חינוך לפני בית ספר יסודי הם נדירים במיוחד: 70% ו-40% מהמדינות בהתאמה הן ללא נתונים מספקים או ללא נתונים כלל. דבר זה מקשה לנתח את הנתונים ולזהות את הילדים שנמצאים בסיכון הגבוה יותר להישאר מאחור.

יעד 5: שוויון מגדרי

  ערך מורחב – אתגר השוויון המגדרי

השגת שוויון מגדרי והעצמה של כל הנשים והנערות

לפי ארגון האומות המואחדות, "שוויון מגדרי הוא לא רק זכות אדם בסיסית, אלא גם יסוד הכרחי לעולם שליו, משגשג ובר-קיימא". הספקה של גישה שווה לחינוך, שירותי בריאות, עבודה הוגנת וייצוג בתהליכי קבלת החלטות כלכליים ופוליטיים תעודד כלכלה בת קיימא ותסייע לחברות ולמין האנושי כולו. נכון לשנת 2014, שיא של 143 מדינות הבטיחו שוויון בין גברים ונשים בחוקה שלהם. עם זאת, 52 מדינות אחרות לא נקטו צעד זה. במדינות רבות, הפליה נגד נשים עדיין ארוגה בתוך המערכת מערכת החוקים ונורמות החברתיות. למרות של יעד 5 הוא יעד עצמי, השגה של יעדים אחרים תוכל להתקיים רק אם הצרכים של נשים יקבלו את אותה תשומת הלב כמו הצרכים של הגברים. נושאים מיוחדים לנשים ולנערות כוללים נהגים מסורתיים נגד כל הנשים והנערות במקומות ציבוריים ופרטיים, כמו מילת נשים.

בעשור האחרון יש ירידה בהיקף נישואי ילדים, עם זאת אין כרגע איזור שנמצא במגמה של ביטול הנוהג הזה והשגה של מטרות היעד עד שנת 2030. אם המגמות הקיימות ימשכו, בין 2017 ל-2030 ינשאו 150 מיליון נערות לפני הגיען לגיל 18. למרות שנישואי ילדות נפוצים פי 4 בין העניים יותר לעומת העשירים בעולם, רוב המדינות צריכות להאיץ את ההתקדמות בנושא בקרב שתי האוכלוסיות כדי לעמוד במטרה של יעד 5 להפסיק את נישואי הילדים עד שנת 2030.

השגה של שוויון בין המינים תדרוש חקיקה ברת-אכיפה שמעודדת העצמה של כל הנשים והנערות וכן הספקה של חינוך ברמת חטיבת ביניים לכל הנערות. היעד קורא להפסיק את ההפליה המגדרית ולהעצמה של נשים ונערות באמצעות טכנולוגיה. יש הקוראים "להקשיב לנערות". יש בטחון בכך שיעדי פיתוח בר קיימא יוכלו להביא שינוי משמעותי לנערות רק עם מתייעצים בנערות עצמן. חייבים להתחשב בצרכים וסדר העדיפויות שלהן עצמן. אין לראות בנערות מוטבות של השינוי, אלא כסוכנות של שינוי. עירוב של נשים ונערות ביישום של יעדי הפיתוח ברי הקיימא הוא דבר חיוני.

מועצת הפנסיה העולמית (The World Pensions Counci) התעקשה על התפקיד גורר-השינוי שמגוון-מגדרי יכול לשחק בתחום זה, וחזתה כי שנת 2018 יכולה להיות שנת מרכזית, שכן "יותר מאי פעם, רבים מאנשי הפנסיה של בריטניה והאיחוד האירופי מדברים בהתלהבות על התרמות שלהם עבור מטרות פיתוח בר קיימא של האו"ם, כולל SDG5, ולהשיג שוויון בין המינים ולהעצים את כל הנשים והנערות"

יעד 6: הבטחת משאבי מים ותשתיות תברואתיות

  ערך מורחב – הבטחת זמינות וניהול בר קיימא של מים ותברואה לכל

הבטחת זמינות וניהול בר קיימא של מים ותברואה לכל יעד בנושא המים בא להבטיח גישה למים ותברואה לכולם. חשיבותו של יעד זה היא בהתאם לחשיבות המשאב – ללא מים אין קיום למערכות אקולוגיות. המים והתברואה הם הליבה של פיתוח בר קיימא והם קריטיים להישרדות של האנשים ושל כוכב הלכת. יעד זה לא רק עוסק באספקת המים באופן מידיי, אלא אתגר זה מסתכל שנים קדימה באופן בר קיימא על מנת לדאוג גם לצורכי דור העתיד. יעד זה נבחר להיכלל ברשימת היעדים מכיוון שלמרות שיש מספיק מים מתוקים שיוכלו לשרת את כלל האנשים על הפלנטה, מידי שנה מיליוני אנשים (רובם ילדים) מתים ממחלות הקשורות לאספקת מים, תברואה והיגיינה - זאת עקב כלכלה גרועה, תשתיות ירודות וניהול כושל. ההערכה היא שעד שנת 2050 לפחות אחד מכל ארבעה אנשים צפוי לחיות במדינה המושפעת ממחסור במים מתוקים ולכן היעד של הבטחת הגישה למים ותברואה לכולם חשוב ביותר.

יעד 7: אספקת אנרגיה לכל האוכלוסייה במחיר סביר

הבטחת גישה לאנרגיה בת השגה, אמינה, בת קיימא ומודרנית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לאקו-ויקי והשלימו אותו.

יעד 8: קידום צמיחה כלכלית והבטחת תעסוקה

קידום צמיחה כלכלית בת קיימא ומכלילה, תעסוקה מלאה ויצרנית ועבודה מכובדת לכול

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לאקו-ויקי והשלימו אותו.

יעד 9: פיתוח תשתיות ועידוד חדשנות

בניית תשתיות עמידות, קידום תעשייה מכלילה ובת-קיימא וטיפוח חדשנות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לאקו-ויקי והשלימו אותו.

יעד 10: צמצום אי-השוויון בין מדינות ובתוכן

הפחתת אי־השוויון בין המדינות ובתוכן

אחד היעדים הוא להקטין את העלות של יצוא מוצרים ממדינות עם פיתוח כלכלי נמוך. נכון לשנת 2015, 65% מהמוצרים שהגיעו מהמדינות העניות ביותר היו ללא מכס, וזאת לעומת 41% בשנת 2005.

יעד נוסף הוא תשלום של 3% על משלוחי כסף של עובדים למדינות המוצא שלהם (Remittance). כיום חברות תשלומים וחברות דואר גובות 6% מהסכום שנשלח. בנקים מסחריים גובים 11%. חברות של כסף נייד וכרטיסי תשלום מראש גובות 2%-4%, אך נכון לשנת 2017, שירותים אלה לא היו זמינים בצורה רחבה ב"מסדרונות תשלומים" נפוצים.

יעד 11: ערים וקהילות בנות קיימא

  ערך מורחב – הפיכת הערים וההתיישבויות האנושיות למכלילות, בטוחות, גמישות ובנות קיימא

רוב האנושות כיום גרה בערים, עקב תהליכי עיור הצפי הוא כי אחוז גדל מהאנושות יגורו בעיר. קיים מעבר מואץ של אנשים מאיזורים כפריים לערים בעקבות גידול אוכלוסין ובעקבות אפשרויות דיור טובות יותר.

אוסף היעדים בתחום של ערים בנות קיימא כולל יעדים של גישה לדיור בר השגה, גישה לתחבורה בת קיימא וברת-השגה, במיוחד תחבורה ציבורית, להפחית בעיות של זיהום אוויר ואשפה, להקטין בעיות בריאות הנובעות מזיהום מים ולהגדיל את הגישה לטבע עירוני.

אחד היעדים בתחום זה הוא שעד שנת 2030 להבטיח גישה לדיור מוגן ובר-השגה. המדד למדידת התקדמות ליעד זה הוא אחוז האוכלוסייה העירונית שחי בשיכוני עוני או ביישובים בלתי מוכרים. בין שנת 2000 לשנת 2014 הנתון הזה נפל מ-39% ל-30%. עם זאת, מספר האנשים המוחלט שחי בשכונות עוני עלה מ-792 מיליון אנשים בשנת 2000 להערכה של 880 מיליון אנשים בשנת 2014.

יעד 12: צריכה וייצור אחראים

הבטחת דפוסי צריכה וייצור בני קיימא

המטרות של יעד 12 כוללות שימוש בשיטות ייצור ידידותיות לסביבה וצמצום כמויות הפסולת. עד שנת 2030 שיעורי המחזור הלאומיים צריכים לעלות, כשהם נמדדים על פי טונות של חומר שעובד מחזור. בנוסף, חברות צריכות לאמץ נהגים סביבתיים ולפרסם דו"חות קיימות.

יעד 13: פעולה בנושא אקלים

נקיטת צעדים דחופים למאבק בשינוי האקלים וההשפעות שלו על ידי ניטור פליטות וקידום פיתוחים באנרגיה מתחדשת

הדיונים והמשאים ומתנים באו"ם זיהו את הקשרים בין תהליכי SDGs ובין תהליך "מימון לפיתוח" (Financing for Development) שהתקיים בשנת 2015 באדיס-אבבה שבאתיופיה ביולי 2015, וועידת פריז. בדצמבר של אותה שנה.

במאי 2015, טען דו"ח כי רק הסכם שאפתני מאוד בפריז ב-2015 יוכל לאפשר למדינות להגיע ליעדים ולמטרות של פיתוח בר קיימא. הדו"ח גם הצהיר כי התמודדות עם שינוי אקלים תהיה אפשרית רק עם יעדי פיתוח בר קיימא יתמלאו. בנוסף לכך, פיתוח כלכלי ושינויי אקלים קשורים זה בזה בקשר הדוק, במיוחד בנושאים של עוני, שוויון מגדרי ואנרגיה. האו"ם דוחק במגזר הציבורי לנקוט יוזמות בתחום זה כדי להקטין השפעות שליליות על הסביבה.

הדגש המחודש הזה על הפחתת שינוי האקלים הפך להיות אפשרי על ידי התקרבות בין סין לארה"ב שהתקיימה בשנים 2015-2016 במיוחד בוועידת פריז, ומפגש עוקב של G20.

אחד האיזורים הרגישים ביותר להשפעות חסרות התקדים של שינוי האקלים, הוא איזור אסיה באוקיינוס השקט, איזור זה צריך יותר שותפויות בין עסקים וממשלה כדי להצליח ליישם היוזמות שלו לפיתוח בר קיימא.

יעד 14: שימור המשאבים הימיים – ימים ואוקיינוסים

  ערך מורחב – שימור ושימוש בר קיימא באוקיינוסים, ימים ומשאבים ימיים לפיתוח בר קיימא

שימור ושימוש בר קיימא באוקיינוסים, ימים ומשאבים ימיים לפיתוח בר קיימא

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לאקו-ויקי והשלימו אותו.

יעד 15: שמירה על המגוון הביולוגי - הגנה על בתי גידול ושיקומם

הגנה על מערכות אקולוגיות ביבשה, שחזורן וקידום שימוש בר קיימא בהן, ניהול בר קיימא של יערות, מאבק נגד מדבור, עצירה והפיכה של הרס קרקעות, עצירת האבדן של מגוון ביולוגי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לאקו-ויקי והשלימו אותו.

יעד 16: קידום חברות שוחרות שלום

קידום חברות שלוות ומכלילות לפיתוח בר קיימא, אספקת גישה לצדק לכול ובניית מוסדות יעילים, אחראיים ומכלילים בכל הרמות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לאקו-ויקי והשלימו אותו.

יעד 17: חיזוק שיתוף הפעולה הבין-לאומי לקידום פיתוח בר-קיימא

חיזוק האמצעים למימוש פיתוח בר קיימא והפחת רוח חיים בשותפות עולמית למען המטרה הזאת

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לאקו-ויקי והשלימו אותו.

תהליך לפיתוח אחרי 2015

מכיוון שבכנס Rio+20 לא הוגדרו יעדים נקודתיים, העצרת הכללית הקימה ב-22 בינואר 2013 קבוצת עבודה בת שלושים חברים. לקבוצה ניתנה משימה להגיש יעדים למושב ה-68 של העצרת הכללית, מספטמבר 2013 עד ספטמבר 2014.[13]

כל מושב בקבוצה ייצג מספר מדינות. אחרי 13 פגישות, הקבוצה שלחה את הצעתה עם 17 מטרות ו-169 יעדים לעצרת ה-68 בינואר 2014.[14]

ב-19 ביולי קבוצת העבודה הפתוחה (OWG) של העצרת הכללית של האומות המאוחדות למטרות של פיתוח בר קיימא שלחו מטרות מוצעות לעצרת. ההצעה כללה 17 יעדים עם 169 מטרות-משנה שכיסו טווח רחב של נושאים בקיימות. אלה כללו מיגור העוני והרעב, שיפור הבריאות והחינוך, הפיכת הערים לבנות קיימא, מאבק נגד שינוי האקלים והגנה על אוקיינוסים ויערות.[15] ב-4 בדצמבר 2014 העצרת קיבלה את דו"ח הסיכום של המזכיר הכללי, שלפיו תהליך פיתוח המטרות יתבסס על הצעות הקבוצה.[16]

משא ומתן בין ממשלות (IGN) על סדר היום לפיתוח אחרי שנת 2015, החל בינואר 2015 והסתיים באוגוסט 2015. לאחר המשא ומתן, הוכן מסמך סופי שאומץ בוועידת הפסגה של האו"ם שנערכה בספטמבר 2015 בניו יורק.

במאי 2019 פורסם דו"ח מצב הטבע העולמי, אשר אומר שהטבע במצב גרוע ושאם המצב הנוכחי ימשך יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות לא יושגו. כותבי הדוח בחנו מספר יעדי פיתוח בר קיימא ומצאו ש-80% מהמטרות ביעדים האלה לא יושגו עקב הדרדרות מצב הטבע, אם האדם ימשיך להרוס אותו בקצב הנוכחי. זה ממצא חשוב כי תומכי השיטה הקפיטליסטית והצמיחה הכלכלית טוענים שהקפיטליזם נחוץ כדי להשיג את היעדים האלה. והדוח הזה אומר את ההפך: כדי להשיג את היעדים יצטרכו לעבור למשהו אחר, כי חלק ניכר מהאמצעים עליהם ממליץ הדוח כדי לתקן את המצב, לא תואמים את השיטה הזאת: ירידה בצריכה, הבנת העובדה שאיכות חיים לא אומרת גדילה בלתי מוגבלת בכמות המוצרים ועוד. זה כתוב, בתמצית, בתקציר למקבלי החלטות[17].

ישום בישראל

ישראל אימצה את יעדי פיתוח בר קיימא רק ביולי 2019, ובחודש זה ישראל דיווחה בפני האו״ם על הנעשה בישראל. משרד ראש הממשלה מינה את המשרד להגנת הסביבה ומשרד החוץ לקחת את האחריות להוביל את זה. [1] [2] [3] [4] [5] המשימות העיקריות מבחינת המשרד להגנת הסביבה נכון לסוף 2018 הן:

  • עבודה על גיבוש תמונת מצב של ישראל
  • כוונה לרתימת המועצה הלאומית לכלכלה - מבחינת המשרד להגנת הסביבה, המועצה הלאומית לכלכלה, יחד עם משרד ראש הממשלה, צריכים להיות אלו שמובילים את זה.
  • קביעת נושאי ליבה - קביעת סדר עדיפויות, ממה מתחילים >הטמעתו בתכניות עבודה של משרדי הממשלה> שיתורגמו להחלטת ממשלה> שתהפוך לתכנית לאומית.

ישנם מספר אתגרים בהגעה של ישראל ליעדים ולקידום הנושא:[18]

  • מעבר מנושאים שעוסקים בכל התחומים לכדי מדיניות אחידה ותכנית ברורה.
  • כל יעד לא עומד בפני עצמו, היעדים שזורים אחד בשני ולכן זה גם אתגר.
  • קיים חוסר התאמה בין היעד לאופי, מבנה והתנהלות משרדי הממשלה בישראל. יש צורך בהסתכלות רוחבית של משרדי הממשלה.
  • איך הופכים את היעד למדיניות מקומית.

גורם משמעותי לעמידה ביעדים הוא לייצר מנגנון מוסדי להטמעה (משהו שגם מקבל חשיבות מאוד גדולה בקרב האו״ם). ההצלחה תלויה בכך וזה לא עניין שולי. מדינות אחרות בעולם התחילו כצעד ראשון בחשיבה על איך מטמיעים את היעדים בתכניות קיימות והגדרת הגורם המתכלל של התהליך, כאשר ברוב המדינות משרד ראש המדינה הוא מי שמוביל את זה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Ferdinando Giugliano, Lobby groups launch global anti-poverty campaign, Financial Times,15 Jan 2015
  2. ^ UN General Assembly Creates Key Group on Rio+20 Follow-up, Press Release United Nations Division for Sustainable Development, retrieved 26 February 2013.
  3. ^ The Future We Want, Outcome document of the United Nations Conference on Sustainable Development, retrieved 26 February 2013.
  4. ^ Technical report by the Bureau of the United Nation s Statistical Commission (UNSC) on the process of the development of an indicator f ramework for the goals and targets of the post-2015 development agenda - working draft, UN Sustainable Development Knowledge Platform
  5. ^ Open Working Group proposal for Sustainable Development Goals, UN Sustainable Development Knowledge Platform
  6. ^ Goal 1: No poverty, UNDP
  7. ^ Progress For Every Child in the SDG Era, UNICEF
  8. ^ Programmes for the poorest of the poor,D+C, development and cooperation , 29 April 2017
  9. ^ Goal 2: Zero hunger, UNDP
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 Progress for Every Child in the SDG Era, UNICEF
  11. ^ From Promise to Impact: Ending malnutrition by 2030, UNICEF
  12. ^ 12.0 12.1 Fan, Shenggen and Polman, Paul. 2014. An ambitious development goal: Ending hunger and undernutrition by 2025. In 2013 Global food policy report. Eds. Marble, Andrew and Fritschel, Heidi. Chapter 2. Pp 15-28. Washington, D.C.: International Food Policy Research Institute (IFPRI).
  13. ^ New open working group to propose sustainable development goals for action by general assembly’s sixty-eighth session, Press Release United Nations, retrieved 26 February 2013.
  14. ^ https://sustainabledevelopment.un.org/sdgsproposal
  15. ^ Press release - UN General Assembly’s Open Working Group proposes sustainable development goals, 19.
  16. ^ Synthesis report of the Secretary-General on the post-2015 sustainable development agenda
  17. ^ Intergovernmental Science-Policy Platform on Biodiversity and Ecosystem Services [https://www.ipbes.net/sites/default/files/downloads/spm_unedited_advance_for_posting_htn.pdf Report of the Plenary of the Intergovernmental Science-Policy Platform on Biodiversity and Ecosystem Services on the work of its seventh session ] 29 במאי 2019
  18. ^ על פי שירי ספקטור-בן ארי, ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=יעדי_פיתוח_בר_קיימא_של_ארגון_האומות_המאוחדות&oldid=126587"