מאבק בזיהום הפלסטיק
מאבק בזיהום הפלסטיק כולל מאבקים וצעדי חקיקה, רגולציות, נורמות ושינויים טכנולוגיים למען צמצום הנזקים מפסולת פלסטיק ובעיות נוספות עקב שימוש בפלסטיק חד פעמי. במקומות רבים בעולם, כולל בישראל, צומצמו הנזקים מהזיהום ושאר הבעיות שגורם הפלסטיק.
שנות ה-70 של המאה ה-20 - גרינווש ומיקוד תשומת הלב בניקיון ברשות הרבים
באמצע המאה ה-20 החלה לעלות בעיית הפסולת. שימוש הולך וגובר בפלסטיק ונייר כדי לעטוף מוצרים וכדי לייצר מוצרים חד-פעמיים כולל כלי אוכל חד פעמיים, יצר בעיה אסתטית. אנשים זעמו על השלכת הפסולת הרבה לטבע. ארגון "שמרו את אמריקה יפה" הוקם ומומן על ידי חברות מסחריות, במטרה להפחית את בעיית הפסולת ברשות הרבים - הלכלוך שרואים ברחוב או בטבע. עד שנות ה-60 ההסברה הזו הספיקה, אבל בשנות ה-60 היה לחץ של פעילי סביבה נגד חברות מזהמות.
בשנות ה-70 הארגון הכין את אחת הפרסומות הידועות ביותר בתחום - "פרסומת האינדיאני הבוכה" שהציגה אנשים שמזהמים את הטבע באמצעות אריזות נייר ופלסטיק. הקמפיין מיקד את תשומת הלב בבעיה של לכלוך ברשות הרבים, והתעלם מבעיות אחרות של זיהום. כמו כן הקמפיין מיקד את תשומת הלב בהתנהגות של צרכנים ולא באחריות של יצרנים לנושא. דבר זה יצר רושם בקרב תושבי ארצות הברית שהבעיה המרכזית היא לזרוק את הפסולת אל הפח, ובכך הבעיה תיעלם. גישה זו זכתה לימים לביקורת נרחבת. בין היתר גם בגלל שהחברות שמאחורי הארגון לא חשפו את זהותן לציבור. דבר זה נחשב כיום כדוגמה של גרינווש [1] וכן של טכניקה ביחסי ציבור של הסטת אשמה.
הגישה של "זרקו את הפסולת לפח" או אפילו "מחזור" היא גישה של גישת הטיפול המאוחר או גישת "קצה הצינור" - לפיה קיימת בעיה מערכתית שקיימת בגלל סדר חברתי-כלכלי כלשהו, ובמקום להתמודד איתו בצורה שורשית (רדיקלית) מנסים להתמודד איתה על ידי "פלסטר" מקומי - לדוגמה לקחת מפעל מזהם ולהכניס בקצה הצינור פילטר נגד רעלים. קיימות בעיות רבות שלא יפתרו בגישה זו לדוגמה הזיהום שנגרם עקב ייצור הפלסטיק או זה שבגלל הכמות העצומה של פסולת פלסטיק ומשקלה הקל חלק ממנה תמיד יזלוג לסביבה הטבעית.
קמפיין ארגון האומות המאוחדות
בפברואר 2017 השיק האו“ם קמפיין עולמי, Campaign CleanSeas, להתמודדות עם שני המקורות העיקריים להצטברות פסולת הפלסטיק בסביבה הימית: האחד, השימוש בחלקיקי פלסטיק זעירים- מיקרופלסטיק, בתעשיית הקוסמטיקה, והשני, השימוש החד-פעמי בכלים, שקיות ואריזות מפלסטיק. מטרת הקמפיין היא להפסיק את השימוש בפלסטיק החד פעמי ובמיקרופלסטיק בעולם עד שנת 2020. בקמפיין נוטלים חלק פעילי סביבה שיזמים קמפיינים כאלה וגם פוליטיקאים, אנשי ציבור ואנשי עסקים רבים שמזהים את הפלסטיק כבעיה[2]. נכון למרץ 2018 הצטרפו אליו כ-43 מדינות, ביניהן ישראל[3].
עצם העובדה שאירגונים כמו ארגון האומות המאוחדות מכירות בכך שיכול להיות עודף מוצרים, שצריך להיאבק בו, היא כבר חשובה. אחד הסלוגנים בקמפיין הוא: "אם אתה לא יכול להשתמש בו שוב-תסרב"[4].
בדצמבר 2017 חתמו 193 המדינות החברות באו"ם (כולל ישראל) על הסכם לפיו הם יתחילו לעקוב אחר כמות הפלסטיק שהם זורקים לים ויחפשו דרכים להוציא מחוץ לחוק זריקת פלסטיק לים.[5].
חנויות ורשתות שיווק ללא פלסטיק
- בשנת 2018 חתמו 40 חברות וארגונים באנגליה על התחייבות להפוך את הפלסטיק בו הם משתמשים ל-100% ניתן למחזור, שימוש חוזר או מתכלה וכן לצמצם שימוש בפלסטיק חד פעמי עד 2025. יש לציין שהצמצום הוא זה שיכול לעשות הבדל חיובי, כי מחזור פלסטיק גורם לפליטות שימוש חוזר בפלסטיק גורם לעוד נזק בריאותי כתוצאה מהשימוש בו וכאשר הפלסטיק "מתכלה" הוא נהפך לחלקיקים קטנים אשר גם גורמים נזק[6].
- אחת מהשיטות היא להקים חנויות וסופרמרקטים ללא פלסטיק. יש לא מעט כאלה, באירופה וצפון אמריקה[7][8][9]. יש לציין, שלחנויות כאלה הולכים לא רק פעילי סביבה אלה גם אנשים שפשוט נמאס להם מהפסולת הפלסטית בים או במטבח[10].
- בתחילת שנת 2018 רשת הסופרמרקטים שמתמחה במזון קפוא "איסלנד" הכריזה שתוך 5 שנים הם יחליפו את אריזות הפלסטיק בסניפים שלהם באריזות נייר וקרטון שימוחזרו. גם אריזות כאלה הן בעלות מחיר סביבתי למרות שקטן יותר מאריזות הפלסטיק[11]. ההכרזה הגיעה שבוע לאחר שראש ממשלת בריטניה טרזה מאי כחלק מתכנית רחבת היקף לשימור הסביבה הכריזה שתוך 25 שנה היא תפטר מהפסולת הפלסטית במדינה בים היתר בעזרת ההיטל על שקיות הפלסטיק גם על חנויות קטנות ועידוד הקמת מעברים חופשיים מאריזות פלסטיק בסופרמרקטים. בעלי הרשתות טוענים שהעטיפות מסביב למוצרים כמו מלפפונים נועדו כדי למנוע ריקבון מהיר שלהם ובכך בזבוז מזון, למרות שחקלאים ידעו לשמור על פרות היבול שלהם עד היבול הבא גם לפני המצאת הפלסטיק.[12][13].
- בתחילת שנת 2019 החל שינוי באופן השימוש באריזות ברשתות השיווק הגדולות, אשר כנראה קשור לדו"ח שפורסם ארגון שימור האוקיינוסים לגבי אפשרות של קריסת הביוספרה עקב זיהום מים, כולל זיהום בפלסטיק, והחמצת האוקיינוסים. הרשתות החלו במספר מיזמים כדי לעבור מאריזה חד-פעמית לרב-פעמית. המיזמים החשובים בנושא הם: Loop - הלולאה, ו By Humankind[14]. מה שמאפיין מיזמים אלה הם צמצום ייצור ועלייה באיכות החיים, אפילו לחברות אשר רווחיהם הכספיים יורדים עקב המיזמים, כי גם המנהלים והעובדים שלהם נושמים אוויר שותים מים וכדומה.
המשמעות של הלולאה היא שהחברות ישווקו מוצרים באריזות רב פעמיות שיוחזרו אחר כך לניקוי ושימוש חוזר. זהו שיפור משמעותי.
החברות ששותפות במיזם הלולאה: TerraCycle, Unilever, P&G, PepsiCo, People Against Dirty, Burlap & Barrel Single Origin Spices, Procter & Gamble, Nestlé, PepsiCo, Mars, Clorox, Coca-Cola, Danone, Haagen Daz, Panten Pro-v ועוד[15][16][17].
- בתחילת שנת 2019 רשת החנויות Trader's Joe החלה לצמצם את השימוש בפלסטיק בסניפיה, בעקבות עצומה של תושבים וארגונים סביבתיים. [18]
מאבקים נגד פסולת פלסטיק בישראל
ערכים מורחבים – חוק הפיקדון, חוק השקיות, המאבק בכלים חד־פעמיים
ישראל ביצעה מספר צעדים משמעותיים בנושא הפחתת פסולת פלסטיק, כדי לקדם את הנקיון בטבע, להפחית נזקים אקולוגיים ליצורים חיים אחרים, לשפר את לשפר את הנקיון בחופים וכן להקטין זיהום האוויר, הפחתת פליטות גזי החממה וכן שיפור בריאות הציבור.
אחד המאבקים הראשונים שישראל ביצעה להפחתת זיהום הפלסטיק היה חוק הפיקדון, שמטרתו עידוד איסוף ומיחזור של מיכלי משקה מפלסטיק. החוק נחקק בשנת 1999 ונכנס לתוקף ב-1 באוקטובר 2001. וקבע כי על כל מיכל משקה בנפח הקטן מ-1.5 ליטרים ישלם הצרכן פיקדון בסך 30 אגורות, אשר יוחזר עם החזרת המיכל הריק לנקודת איסוף. חוק הפיקדון החל כיום קובע, כי אם בשנת 2016 לא ייאספו 55% ממיכלי המשקה הגדולים בנפח 1.5 ליטרים ומעלה על ידי היצרנים והיבואנים, יוחל פיקדון גם על מיכלי המשקה הגדולים. מטרותיו של החוק הן שיפור רמת הניקיון ברשות הרבים, הקטנת כמות הפסולת המוטמנת באתרי סילוק פסולת ועידוד, תמרוץ ושימוש במכלי משקה הניתנים למחזור ושימוש חוזר.
קשרי הון-שלטון בתחום המזון בישראל השפיעו על חקיקת החוק. בשנת 2000 טען ארגון מגמה ירוקה כי לובי פוליטי של חברת קוקה קולה עומד מאחורי מניעת הרחבת חוק הפיקדון. מנכ"ל תאגיד המיחזור אסופתא, ירון ברדוגו טען בשנת 2016 כי חברות ייצור המשקאות הגדולות השתמשו בלובי פוליטי כך שחוק הפיקדון לא יחול על מכלי משקה גדולים אלא רק על הקטנים. [19] ברדוגו הוסיף כי לנוכח הצלחת החוק נעשו ניסיונות רבים לתקן את החוק כך שיחול גם על מיכלי משקה גדולים יותר אבל לחץ של החברות מנע דבר כזה.
בשנת 2011 נחקק בישראל חוק האריזות שנועד להסדיר את מחזור פסולת האריזות בישראל ומטיל לראשונה אחריות על היבואנים והיצואנים לטפל בפסולת האריזות שהם מייצרים - דבר הנובע מיישום המדיניות של אחריות יצרן מורחבת. במסגרת החוק, על היבואנים והיצואנים להתאגד תחת תאגיד מסוג מלכ"ר שתפקידו לאסוף את פסולת האריזות ולמחזר אותה. תאגיד תמיר ממומן על ידי היטל שמושת על כל אריזה שמיוצרת או נמכרת בשוק לפי גודלה וסוגה וכן על ידי הכנסות ממכירת חומרי הגלם לתעשייה. על התאגיד לחבור לעיריות ומועצות על מנת להסדיר את מחזור הפסולת ועליו לעמוד ביעדים של מחזור מכלל הפסולת.
ב-2016 עבר בישראל חוק השקיות - חוק לצמצום השימוש בשקיות הפלסטיק החד פעמיות. החוק אוסר על מכירה או מסירה של שקיות בעובי של פחות מ-20 מקרון, ומחייב את החנויות הגדולות לגבות היטל של 10 אגורת לשקיות העבות מ-20 מיקרון ולעשות את השקיות הבאות במגע עם מזון ללא ידיות (כדי שלא ישתמשו בהם כשקיות חד פעמיות) הוא מחייב את הקמעונאים גם לדווח את כמות השקיות הנמכרת וכך ניתן לדעת האם באמת יש ירידה בצריכת השקיות[20].
בשנת 2019 התקדם המאבק בכלים חד־פעמיים. המאבק שהחל כמאבק של מספר ארגוני סביבה בהם צלול ומגמה ירוקה תפס תאוצה לאחר שהורי ילדים התנגדו לשימוש בכלים חד פעמיים בגני ילדים. הטיעון המרכזי היה חשש מחשיפת ילדים לפתלטים בכלי פלסטיק חד פעמיים, ונימוק נוסף היה פסולת שנגמרת בגלל כלים אלה ונזקים לסביבה. בעקבות מחאה בנושא, הודיעה עיריית תל אביב על הפסקת השימוש בכלים חד פעמיים בגנים. בעקבות הודעה זו הודיעו על כך גם עיריות נוספות.
מאבקים במדינות אחרות
- הודו
- ב-2018 הושג ניצחון גדול במדינה במאבק בזיהום הפלסטי. הודו הכריזה שעד 2022 היא תאסור על פלסטיק חד פעמי. זה הישג משמעותי מאוד בגלל שבהודו חיים 1.3 מיליארד בני אדם, הכלכלה שלה גדלה במהירות והיא אחת מהצרכניות העיקריות של הפלסטיק בעולם[21]. הודו צפויה להכריז תוך מספר ימים (נכון לסוף ספטמבר 2019) על הפסקת השימוש בכלים חד פעמיים והוא יכלול גם שימוש בשקיות פלסטיק וקשיות. הודו מייצרת 26 אלף טונות אשפת פלסטיק ביום. [1]
- צ'ילה
- ב-2018 החליטה צ'ילה לאסור על שקיות פלסטיק חד פעמיות בחנויות החל מ-2019[22].
- אוסטרליה
3 חודשים אחרי ש-2 הרשתות השיווק הגדולות באוסטרליה אסרו על שקיות פלסטיק חד פעמיות, השימוש בהן באוסטרליה ירד ב-80% בממוצע. יש רשתות שדווחו אפילו על ירידה ב-90%[23].
- אירופה
לפי מחקר שיצא ב-2017, לאחר שמדינות אירופה החלו לקחת היטל כספי עבור שקיות פלסטיק, כמות שקיות הפלסטיק בקרקעית האוקיינוס מסביב החלה לרדת. בים מסביב לנורווגיה, בריטניה, אירלנד, הירידה היא ב-30%[24].
במרץ 2019 אישר הפרלמנט של האיחוד האירופי, תכנית להפחתת השימוש בפלסטיק חד פעמי אשר אמורה להפחית משמעותית את השימוש בסוגי פלסטיק שונים האחראיים על 70% מהפלסטיק באוקיינוסים. זהו צעד משמעותי מאוד. החקיקה החדשה כוללת תמריצים כלכלייםלשימוש ברב פעמי, איסור של פריטים רבים מפלסטיק חד פעמי, חיוב החברות המייצרות את הפלסטיקלשאת בעלות הניקוי, חיוב סימון על המוצר את רכיבי הפלסטיק והאופן הכי אקולוגי בו תן לתפל במוצר זה ואף חיוב מכירת כוס מוצמדת יחד עם הבקבוק[25][26].
- ניו זילנד
ניו זילנד הכריזה שהיא אוסרת על שקיות פלסטיק חד פעמיות החל משנת 2019[27].
- דומיניקה
דומיניקה הכריזה שהיא תאסור על סכו"ם ומכלי מזון מפלסטיק וסטירופואם[28].
- בורונדי
בורונדי מתכוונת לאסור שימוש בשקיות פלסטיק חד פעמיות עד סוף שנת 2019[29].
- תאילנד
ב-2019 החלו רשתות סופרמרקטים מסוימות בתאילנד, לעטוף את המוצרים בעטיפות העשויות מקליפות בננה וקבלו הרבה תגובות חיוביות[30].
- וייטנאם
ב-2019 החלו רשתות הסופרמרקטים בוייטנאם, לעטוף את המוצרים בעטיפות העשויות מקליפות בננה וקבלו הרבה תגובות חיוביות[31].
- ארצות הברית
ב-2019 מרילנד הפכה למדינה השנייה בארצות הברית שאסרה על מיכלים מסטירופואם, אחרי מיין. סטירופואם לא מתכלה ומתפרק מהר לחלקיקי מיקרופלסטיק המזהמים קשות את הסביבה. בשנה אחת בארצות הברית נזרקים 25,000,000,000 כוסות סטירופואם חד פעמיות[32].
ראו גם
- פסולת פלסטיק
- תרבות הצריכה
- פרסומת האינדיאני הבוכה
- נחלת הכלל
- תעשייה בת קיימא
- מניעת פסולת
- המאבק בכלים חד־פעמיים
קישורים חיצוניים
- הפחתת שימוש בשקיות פלסטיק, ויקיפדיה באנגלית
- אילנה קוריאל, אילת תאסור הכנסת פלסטיק לחופי הרחצה, ynet, 03.06.2019
הערות שוליים
- ^ FINIS DUNAWAY, The 'Crying Indian' ad that fooled the environmental movement , chicago tribune, NOV 21, 2017
- ^ Clean Seas Campaign About the #CleanSeas Campaign שנת 2017, United Nations Environment Programme
- ^ שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018: נושאים "חמים" על סדר היום הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע
- ^ המחלקה הסביבתית ברגון האומות המאוחדות WORLD ENVIRONMENT DAY – BEATING PLASTIC POLLUTION IN THE MEDITERRANEAN
- ^ Sarah Knapton 193 nations sign pledge to tackle 'global crisis' of plastic in the oceans 13..12.2017, The Telegraph
- ^ Olivia Rosane More Than 40 Companies Sign Onto Historic UK Plastics Pact 26.04.2018
- ^ The Zero Waster Zero Waste Resources
- ^ The Zero Waster Shop Zero Waste: UK-Wide Stores
- ^ The Zero Waster Local Plastic-Free/Bulk/Unpackaged/Refill/Zero Waste Shops and Projects UK
- ^ Matthew Taylor The plastic-free stores showing the big brands how to do it 17.01.2018, The Guardian
- ^ Nicola Slawson Iceland supermarket vows to eliminate plastic on all own-branded products 15.01.2018, The Guardian
- ^ Peter Walker Theresa May proposes plastic-free supermarket aisles in green strategy 11.01.2018, The Guardian
- ^ Adam Vaughan Conservatives' 25-year green plan: main points at a glance 11.01.2018, The Guardian
- ^ Jeff Turrentine Is the Future of Grocery Shopping B.Y.O. Container? 18 בפברואר 2019, Ecowatch
- ^ Loop Loopstore2019
- ^ Sara Weinreb Contributor Loop's Zero Waste Platform Is Changing The Culture Of Disposability One Pint Of Ice Cream At A Time7 למרץ 2019, forbes
- ^ judy ZERO WASTE GROCERIES5 לפברואר 2019, Upcycle That
- ^ Madison Dapcevich Trader Joe’s Phasing Out Single-Use Plastics Nationwide Following Customer Petition6 למרץ 2019, Ecowatch
- ^ נורית קדוש, קוקה-קולה לחצה והממשלה נכנעה: לא יוטל פיקדון על בקבוקי משקה גדולים, כלכליסט, 21.06.2016
- ^ המשרד להגנת הסביבה צמצום השימוש בשקיות פלסטיקהמשרד להגנת הסביבה 6.9.2016
- ^ Olivia Rosane India Announces 'Game-Changing' Single-Use Plastics Ban 6 ביוני 2018, Ecowatch
- ^ גרינפיס Chile is tne first country in te Americas to ban plastic bags 16.06.2018
- ^ Lorraine Chow Australia Cuts 80% of Plastic Bag Use in 3 Short Months 3 בדצמבר 2018 Ecowatch
- ^ Lorraine Chow Plastic Bag Bans Actually Work, Study of European Waters Shows 05.04.2018, Ecowatch
- ^ Olivia Rosane EU Parliament Bans Plastics Responsible for 70% of Ocean Trash 29 במרץ 2019, Ecowatch
- ^ OSKAR OLCZAK Go for reusables in July 2 ביולי 2019, Zero waste Europe
- ^ Kate Lyons and agencies Jacinda Ardern says New Zealand will ban plastic bags 10.08.2018, The Guardian
- ^ Francesca Street Caribbean island of Dominica bans plastic and Styrofoam 10 באוגוסט 2018, CNN
- ^ News24 [https://www.news24.com/Africa/News/burundi-plans-plastic-bag-ban-20180814 Burundi plans plastic bag ban] 14 באוגוסט 2018
- ^ Olivia Rosane Supermarkets in Thailand and Vietnam Swap Plastic Packaging for Banana Leaves 9 באפריל 2019, Ecowatch
- ^ Olivia Rosane Supermarkets in Thailand and Vietnam Swap Plastic Packaging for Banana Leaves 9 באפריל 2019, Ecowatch
- ^ Waste360 Staff Maryland Becomes Second State to Ban Plastic Foam Containers 30 במאי 2019, Waste 360