שיטת הדלת המסתובבת

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שיטת הדלת המסתובבת (באנגלית: Revolving door) הוא מונח המתאר תנועה של בעלי-תפקידים בין משרות ציבוריות בדרג הפוליטי או בדרג המקצועי בשירות המדינה לבין משרות בכירות בקרב תאגידים ועסקים אשר מושפעים מרגולציה, חקיקה ופיקוח שלטוניים. הדבר נחשב לאחד הערוצים של קשרי הון שלטון התורמים לשחיתות ומהווים חלק מקפיטליזם למקורבים.

בחלק מהמקרים חלופת התפקידים מתבצעת לאחר צינון של תקופה מסויימת, אך בנסיבות מסויימות התפקידים מתקיימים בו-זמנית. פרשנים פוליטיים וכלכלנים טוענים שמערכת יחסים לא בריאה עלולה להתפתח בין הממשל ומגזר הפרטי, בהתבסס על טובות הדדיות על חשבון המדינה והכפפת הרגולציה לאינטרסים של החברות המפוקחות (רגולטור שבוי) - כאשר התוצאות הכלכליות של דבר זה הם כשלי שוק שונים כגון מונופולים, סיכון מוסרי, הזנחה של מוצרים ציבוריים ועוד.

שיטת הדלת המסתובבת מתרחשת לדוגמה כאשר פקידים מקבלים החלטות שיכולות להשפיע על הרווחיות של פירמה מסויימת, ולאחר סיום תפקידם מתחילים לעבוד באותה חברה. לשם ניסיון להקטין בעיה זו מקובלת כיום תקופת צינון של שנה בקרב נושאי משרה ניהולית בכירה בשירות המדינה לפני שהם יכולים לעבוד בחברות שהייתה להם השפעה עליהם בעבר. בעיה דומה היא מעבר של נושאי משרה בכירים בתאגידים גדולים שעובדים לעבוד במשרות ציבוריות שמבצעות רגולציה על אותן חברות.

אחד התחומים המוכרים ב"שיטת הדלת המסתובבת" בעולם הוא רגולציה על בנקים, חברות השקעה וחברות פיננסיות אחרות שפועלות בוול-סטריט על ידי פקידים שעבדו בעבר בחברות אלה. דבר זה נחשב חלק מהמנגנון שיצר את בעיית בנקים גדולים מכדי ליפול בוול-סטריט - חברות שיודעות כי הממשלה תחלץ אותן ממצבים קשים ולכן מקבלי ההחלטות לוקחים סיכונים גדולים מידי בידיעה שבמקרה של מימוש הסיכון הממשלה תתערב ותסייע - דבר זה נחשב אחד המנגנונים שהובילו למשבר הסאב-פריים בשנת 2008.

דוגמאות נוספות ל"דלת מסתובבת" קיימות בתחום הביטחון שבו קצינים בכירים בצבא עוברים לעבוד בחברות גדולות כ"יועצים". ובכך מנצלים קשרים בצבא כדי לסייע לחברות. קצינים אלה עלולים להעדיף בזמן שירותם את האינטרסים של החברות שהם יודעים שבעתיד יהיו המעסיקים שלהם.

דוגמאות מישראל

אחת הדוגמאות המפורסמות מישראל ל"שיטת הדלת המסתובבת" היא פרשת ניר גלעד שתועדה בסרט שיטת השקשוקה. גלעד, שהיה בעברו החשב הכללי לשעבר במשרד האוצר, מונה לאחר מכן לתפקיד מנכ"ל החברה לישראל[1] וזאת לאחר חתימת הסכם זיכיון של המדינה עם האחים עופר, המוכר גם כ"הסכם ניר גלעד", שעורר מחלוקת ציבורית ניכרת וספג גם ביקורת חריפה מצד מבקר המדינה עד כדי כך שחברי כנסת ואחרים ביקשו לפתוח בחקירה דקדקנית של פשר העניין‏[2] ואפילו לפתוח בחקירה פלילית נגד ניר גלעד‏[3]. בעקבות פרשת ניר גלעד נחשף שפקידי מדינה רבים לשעבר, ואף שרים וחברי כנסת עבדו לאחר מכן בחברה לישראל.

דוגמה נוספת היא מינויה של רונית קן, הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, לדירקטורית בשותפות רציו העוסקת בגילוי והפקת גז טבעי, זאת מספר שנים לאחר שנתנה לחברות אלה פטור מהסדר כובל. בעקבות פרשה זו נחשף כי בכירים רבים שכיהנו בעבר במגזר הציבורי בתפקידי פיקוח ובמשרד האוצר, עובדים במסגרת עסקים של יצחק תשובה. דבר זה הוא חלק מקשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל. בשנת 2016 נתברר כי מיכל הלפרין, מי שמונתה לממונה על הגבלים עסקיים במקום דוד גילה, ייצגה כעורכת דין פרטית את ישראמקו והייתה מעורבות מטעם החברה בגיבוש של מתווה הגז. דבר זה לא דווח לציבור וישראמקו לא מופיעה ברשימת החברות שהלפרין מנועה מלעסוק בעניינן. [1]

שיטת הדלת המסתובבת בעובדים זרים בישראל

"מדיניות הדלת המסתובבת" היא כינוי גם למדיניות ההגירה של עובדים זרים בישראל. במדיניות זו חברות כוח אדם מרוויחות כסף רב מייבוא של עובדים זרים (על ידי גביית דמי תיווך מהעובדים) לאחר תקופה מסויימת החברות גורמות לכך שהעובדים יעברו לסטטוס של עובד לא חוקי, ומעודדות גירוש שלהם (לפעמים על חשבון המדינה) במטרה להביא עובדים חדשים, ללא תשלום הוגן של שכרם. דבר זה גורם הן לניצול העובדים, הן לנורמות פסולות של שוחד ושחיתות וכן הדבר פוגע בעובדי צווארון כחול בישראל שכן עובדים מנוצלים כאלה יכולים להיות עובדים זולים מאד למעסיקים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים