הודעה לכל משתמשי אקו-ויקי: הותקנו בהצלחה גאדג'אטים על שרת האתר. ניתן לבחור מביניהם בדף ההעדפות האישיות. כמו כן, מהיום אפשר לכתוב משוב על הערך בתיבה שמתחתיו, לאחר הרשמה קצרה.

שיחה:החיים אחרי עידן הנפט

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אני מבין שיתכן ויקרה משבר שנובע משילוב התלות בנפט בשיטה מוניטרית בעייתית. אבל אני לא רואה למה ההנחה שזה סופה של הציויליזציה הנוכחית. מבחינה פיזית העניין ניתן לתיקון- אפשר(נראה לי) להוריד את הצריכה ע"י צמצום נסיעה ברכב פרטי+ שיפורים טכנולוגיים. בנוסף החלק הפיזי של התייקרות הנפט(העלייה בעלות ההפקה) לא אמור ליצור נזק כ"כ גדול שיכריח לשנות את כל הכלכלה(נגיד שהיום צריך בן אדם אחד כדי להפיק 1000 חביות שמתוכם מושקעות 100 בתהליך ההפקה. אם במקום זה יהיו 2 בני אדם ו250 חביות בתהליך ההפקה כלומר בן אדם אחד ל325 חביות נטו אז זה לא אמור להיות נוראי בקנה מידה גלובלי- אחוז קטן כיום עוסק בהפקת נפט והכפלתו אפילו פי 5 לא צריכה לדרוש שינוי טוטאלי של הכלכלה.

אלא שזה יכול לגרום שמבר חובות וכו' זה נכון אבל משבר כזה הוא זמני. ב1929 גם היה משבר קשה אבל הוא הסתיים בסוף ולא דרש את שינוי כל הכלכלה. אפשר לעשות שמיטת חובות אפשר להחליף מטבע(אולי למטבע לא מדינתי) ויש עוד אפשרויות.

לסיכום הייתי אומר שאם לא תהיה הכנה מראש בעשורים הקרובים יעלו מחירי הנפט. יתכן שהדבר יגרור בעקיפין משבר חובות שלאחר כמה שנים הכלכלה תתאושש ממנו ותעבור לייצור קצת יותר חסכוני בנפט שיוכל לתת לנו עוד כמה עשורים עד שנחליף לאנרגיות אחרות(אמנם יש צורך בנפט לייצור המיכון לזה אבל לאחר שחלק גדול מהאנרגיה יהיה סולארי לדוגמה אז יהיה אפשר לייצר פאנלים ע"י האנרגיה מהקודמים). אריק1111 (שיחה) 01:17, 29 בינואר 2013 (IST)

  • מבחינה פיזית נניח אפשר להתמודד עם זה, אבל הקפיטליזם כמו שהוא היום מבוסס על שילוב של גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית. זה מוסבר בין היתר בפרק על קפיטליזם בקיצור תולדות האנושות. הורדת צריכה נשמעת טוב לנו פעילי הסביבה אבל הרבה פחות טוב לכלכלנים כי זה אומר אבטלה, כאוס חברתי, ממשלות נופלות, בנקים נופלים ולאחר מכן משבר כלכלי עמוק ואולי גם מלחמות.
  • מבחינה כלכלית, אם מקבלים את זה שיהיו מגבלות אנרגיה, זה אומר שצריך לעבור לכלכלת מצב יציב - לא משהו קל לעיכול.
  • שיפורים טכנולוגיים זה מה שמנסים היום. ראה i=PAT מדוע זה עובד קצת ולא עובד הרבה.
  • בגבולות לצמיחה מסבירים את הבעיות של להשקיע עוד ועוד משאבים (זה לא רק אנשים) בהפקת חומרי גלם.
  • נראה לי שמה שחסר כאן זה הערך על הומאוסטזה, ומוסבר מעט בחוסן- מערכת לא צריכה ש30% מהאוכלוסיה תלך לתעשיית הנפט כדי לחוות משבר, מספיק שהיא לא תוכל לתפקד במה שמקביל למערכת שלנו ל"סל"ד". אתה יכול לראות שכבר היום בטחון תזונתי חשוד באי השקט במדינות ערב והתייקרות אנרגטית חשודה בחוסר היציבות של אירופה וארה"ב. ראה גם את התמוטטות (ספר). הנקודה היא שאי אפשר להגיד - טוב - נכין לכם מספיק אנרגיה עוד 10 שנים, יש עניין של קצב (ראה תהליך).
  • ראה אנרגיה בת קיימא ללא האוויר החם להסבר על בעיות של אנרגיה מתחדשת - מספקת יחסית מעט אנרגיה וקשה להגדיל אותה במהירות (ויש תפוקה שולית יורדת בגלל שקודם מתקינים אותה במקומות הכי שווים -> קושי לכלכלה שצריכה לצמוח כל הזמן.
  • אפילו אם כולם יבינו מחר בבוקר שצריך לעבור לכלכלת מצב יציב לא בטוח שנשרוד את זה. כי יש מומנטום. אם חוזרים להומואסטזה - אתה יודע שהחולה במצב לא טוב (מצב X), ולאן צריך להגיע (מצב Y), אבל בגלל הומואסטזה אתה מוגבל ביכולת מהירות השינוי אתה חייב לעבור במסלולים מסויימים בדרך מX לY
  • ההסבר ברור או שהוא מבולבל מידי? אם כן - אשמח לדעת מה הוריד את האסימון. אם לא - אשתדל לענות. האזרח דרור (שיחה) 09:05, 29 בינואר 2013 (IST)