מידע א-סימטרי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף אי סימטריה במידע)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מידע א-סימטרי (באנגלית: Information asymmetry) הוא מונח בכלכלה נאו-קלאסית, המציין מצב בשוק שבו לצד אחד בעסקה (בדרך כלל המוכר) יש מידע רב יותר או מידע איכותי יותר מאשר לצד אחר (בדרך כלל הקונה). דבר זה יכול להוביל לחוסר איזון בשוק ולכך שאין יעילות פארטו ולפיכך זהו סוג של כשל שוק.

דוגמה למצבים של מידע א-סימטרי היא בחירה מנוגדת (Adverse selection) וסיכון מוסרי. בבחירה מנוגדת דווקא המוצרים הפחות איכותיים בשוק המוצרים, נהנים מיתרון על פני מוצרים איכותיים, והמועמדים הפחות מוכשרים בשוק העבודה הם בעלי יתרון על פני מועמדים איכותיים יותר. בסיכון מוסרי סוכן אחד מגלגל את הסיכון שלו על סוכנים אחרים ובכך לוקח סיכונים גדולים מדי.

במצבים מתונים, מידע א-סימטרי גורם לכך שהשוק מגיע למצב שאינו יעיל פארטו. במצבים קיצוניים יותר מידע א-סימטרי עלול להוביל לביטול שוק עבור מוצר או שירות בגלל שקונים, ומוכרים אינם סומכים זה על זה. בעצם נוצרת בעיית אמון, שבלעדיו לא ייתכן קיום של שוק ושל מסחר. בכך מידע א-סימטרי מדגיש את החשיבות של שמירה על מוצר ציבורי מסוג אמון והון חברתי. כמו כן יש חשיבות לרגולציה כדי לאפשר אמינות של מוסדות שנועדו לתת פתרונות לבעיה.

בשנת 2001 הוענק פרס נובל בכלכלה לג'ורג' אקרלוף, מייקל ספנס וג'וזף שטיגליץ על מחקריהם בתחום המידע הא-סימטרי. אקרלוף הציע את "מודל הלימונים" (שוק המכוניות המשומשות) שבו הדגים כיצד אי-סימטריה במידע עלולה להוביל לבחירה מנוגדת. ספנס ושטיגליץ הציעו מנגנונים שבאמצעותם אפשר להפחית את אי-היעילות הנובעת מהמידע הלא סימטרי, אם כי מנגנונים אלה עולים בזמן, מאמץ וכסף ולכן אי היעילות אינה נעלמת לגמרי.

מודל הלימונים של אקרלוף

עבודתו הידועה ביותר של ג'ורג' אקרלוף, שפורסמה ברבעון "Quarterly Journal of Economics" בשנת 1970 "שוק הלימונים: איכות ומנגנון השוק" ‏‏[1], החלה את הדיון בתחום המידע הא-סימטרי. המודל מדגים כיצד מידע א-סימטרי בשוק, יכול להביא לבחירה השלילית (Adverse Selection) שהוא סוג של כשל השוק. לצורך המודל מניחים כי מדובר בשוק משוכלל שבוא אין כשלי שוק אחרים - יש הרבה קונים ומוכרים ואיש מהם אינו חזק דיו לחשוב שהוא יכול לקבוע את המחיר (אין אוליגופול), אין הפרעות של רגולציה או מיסים, השפעות חיצוניות או בעיות אחרות. למרות הנחות אלה התוצאה של מסחר חופשי בשוק לא מביאה להגדלת הרווחה של הקונים והמוכרים, בשונה ממודלים אחרים סטנדרטים אחרים במיקרו-כלכלה, ההנחה במודל היא שלא כל המוצרים הם בעלי איכות זהה. הנחה חשובה נוספת היא שלמוכרים ולקונים אין מידע מלא על איכות המוצרים.

בעיית המידע הלא סימטרי כאן נובעת מפערים לגבי איכות המוצר בין הקונה למוכר. בשוק המכוניות המשומשות בארצות הברית, "לימונים" הם כינוי למכוניות פגומות. כאשר אדם קונה מכונית משומשת, אין הוא יודע בוודאות מתקבלת על הדעת מהו מצבה. בעלי "לימונים" מוכנים להיפטר ממכוניותיהם, גם כאשר המחיר של מכוניות משומשת נמוך יחסית. בעלי מכוניות תקינות יחכו למחירים טובים יותר בשוק המשומשות. לפיכך, ככל שמחירי המשומשות נמוכים יותר, כן גדלה ההסתברות שקונה המכונית ירכוש "לימון". דבר זה משפיע על בתורו על הציפיות של הקונים. כאשר הם רואים שאיכות המוצרים נמוכה, הם לא מוכנים לשלם מחירים גבוהים ומחיר המוצר יורד. דבר זה דוחק החוצה מהשוק עוד מוכרים בעלי מכוניות באיכות סבירה, כך שהסבירות לרכוש מכונית טובה הולך ויורד ותהליך זה נמשך. בתנאים מסויימים של המודל הדבר גורם לכשל שוק קיצוני שבו אין כלל מסחר - שכן ההנחה של הקונים היא שכל המכוניות פגומות ומוכנים לשלם אפס. בכל מקרה הדבר דוחק החוצה מהשוק מוכרים שיש להם מוצרים באיכות טובה וקונים שמוכנים לשלם על מוצרים באיכות טובה.

המאמר, שכיום הוא בין המצוטטים ביותר,[2] נדחה בשלושת כתבי העת הראשונים אליהם נשלח לפרסום, בתואנה שהוא טריוויאלי מדי או שגוי בהכרח.[3]

פתרונות לבעיית מידע א-סימטרי

המאמר של אקרלוף פתח תחום שלם של מחקר על מידע א-סימטרי וכיצד שווקים בסיוע מוסדות אחרים יכולים לנסות להתגבר על בעיה זו. הבעיה נוגעת למוצרים ושירותים שונים שבהם לקונים קשה להבחין באיכות המוצר וכן בשווקי אשראי וביטוח שבה מידע על הלקוח חשוב לחברה שמספקת את השירות. הדבר מודגם בשווקים כמו העסקת עובדים, מוצרי בריאות, ביטוחים, ועוד.

ג'וזף שטיגליץ ומייקל ספנס הציעו פתרונות שונים לבעיה. המנגנון של ספנס הוא מודל איתותים, או מודל סיגנלים. הסיגנלים הם מאמץ שבעל המידע משקיע כדי לאותת לצד השני שהמוצר שלו הוא אכן איכותי. על הסיגנל להיות אמין. לדוגמה נכונות לקחת את המכונית המשומשת למכון בדיקה של המכוניות או נכונות להשקיע זמן ומאמץ בלימודים קשים מצד עובדים או לעבור בחינות. האיתות צריך להיות אמין מספיק וכדאי רק למוכשרים שבהם, ובמצב זה ועל ידי הם כך דוחקים החוצה את המוכשרים פחות. במודל זה, גם אם לתוכן הנלמד בלימודים אינו תורם ידע הנדרש לעבודה מסויימת, יש לו ערך בתור אות על כך שמי שסיים את הלימודים הוא אדם מוכשר. רעיון זה דומה לאפקט ההכבדה באבולוציה ביולוגית שבו פרטים מסויימים מאמצים התנהגות או מגדלים איבר שמכביד עליהם כדי לאותת לבנות זוג שהם למעשה מוכשרים יותר מאחרים (לדוגמה טווסים בעלי זנב ארוך).

הבעיה בסוגי פתרונות אלה הוא שהפתרון מייצר עלויות עסקה שפוגעות ביעילות פארטו ועלולות לייצר כשלי שוק נוספים - כדי לרכוש מכונית יש צורך לשלם למכון בדיקה ודבר זה מייקר את מכיר המכונית, מסרבל את הליך הבדיקה ופוגע ביכולת של קונים ומוכרים להכיר את המוצרים שיש בשוק. לימודים של עובדים הם השקעה יקרה עוד יותר ודבר זה גם עלול ליצור מלכודת עוני שפוגעת במריטוקרטיה ובניידות חברתית שכן לימודים ארוכים במוסד מכובד הם דבר יקר ותלמידים עניים מוכשרים עלולים לא להתקבל.

בעיה נוספת היא שפתרונות של איתותים דורשות שהאיתות יהיה אמין ודבר זה דורש אמון בחברה (שהוא מוצר ציבורי) וכן רגולציה לפיקוח על איכות הבדיקות ומניעת שוחד מצד מוכרים. כך לדוגמה מוכר (במיוחד סוחר מכוניות) עלול לשחד עובדים במכון בדיקה לחוות דעת חיוביות על המכוניות שלו (כדי למנע זאת בצורה חלקית דרוש פיקוח של משרד התחבורה). עובדים עלולים ללמוד באוניברסיטאות בעלות שם מרשים שמוכרות תארים לשם הרושם בלבד (אחת הסיבות לפיקוח על תחום ההשכלה הגבוה).

בשנות ה-90 רעיונותיו של אקרלוף עמדו במרכז הוויכוח הציבורי בנושא חוקיותן של הפלות.

להלן דוגמאות למידע א-סימטרי ובסוגריים מנגנונים להפחתת הבעיה:

  • מוכרי מכונית משומשות המודעים לפגם במכונית שלהם ולא מיידעים את הקונה (מכוני רישוי, מכונית בדיקה, ספידומטר, ובדיקה לפני קנייה)
  • מוכרים של בתים משומשים וכן משכירים של דירות שמודעים לפגם בבית ומסתירים אותו מהלקוח (תקני בנייה, תקני חשמל, בדיקות בעת ביצוע הקנייה)
  • עובדים שרוצים להתקבל לעבודה ומנסים להציג את עצמם כמוכשרים ובעלי ידע יותר ממה שהם באמת (תעודות רשמיות ממוסדות השכלה, ומבחני קבלה, פיקוח על מוסדות השכלה גבוהה)
  • מבוטחים שמסתירים מהביטוח בעיה בריאותית (בדיקות רפואיות בהתחלת הביטוח והסכמה להסרת חסיון רפואי, פיקוח על רופאים)
  • תרופות וטיפולים רפואיים - הן במקרה של כישלון והן במקרה של הצלחה לא תמיד החולה יכול לדעת שהטיפול היה איכותי, יש מחלות שבהן יש רמיסה (נסיגה זמנית במחלה) או ריפוי עקב מנגנונים אחרים של הגוף, ויש מקרים שבהם הטיפול היה נכון ואיכותי אבל בכל זאת מצבו הבריאותי של החולה התדרדר. מצב זה מעודד יצירת תרופות דמה, הנמכרות במחיר זול וכן טיפולים שיעילותם מפוקפקת ואינם דורשים הכשרה טובה. ניסיון להתמודד עם תופעה זו כולל רגולציה נרחבת על ייצור ומכירת תרופות ורגולציה על תחום הרפואה כמו רישיון לרופאים ורגולציות נוספות על מערכת הבריאות.
  • סיכונים פיננסים - לדוגמה קרנות השקעה או קרנות פנסיה מציעות תשואות גבוהות, אבל מסתירות מהציבור שתשואות אלה מושגות על ידי השקעה בסיכון גבוה. פתרון חלקי הוא רגולציה שמקבצת לפי סוגי השקעות כך שיש להן יכולת מוגבלת להשקיע באפיקים מסוכנים יותר.

מידע א-סימטרי יחד עם רציונליות חסומה

בשנת 2015 הוציא אקרלוף יחד עם רוברט שילר את הספר Phishing for Phools שמתאר כיצד פירמות עלולות לפגוע בצרכנים על ידי ניצול של מידע א-סימטרי והטיות קוגניטיביות של הצרכן (רציונליות חסומה). דבר זה מתרחש גם כאשר יש שוק תחרותי שבו קונים ומוכרים רבים. פירמות שמנסות להיות ישרות והגונות עלולות להידחק החוצה בשוק כזה. לטענת שילר ואקרלוף רמייה וניצול של הצרכנים אינם דבר נדיר המתרחש בשולי השוק, אלא תופעה נפוצה שפוגעת ברווחה החברתית בצורה ניכרת.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים