תיקון
תיקון הוא לקיחת מוצר שבור או תקול ו"השבתו לחיים" (כלומר החזרת תפקודים חשובים שאבדו לו). בעבר כמעט כל מוצר שבור או תקול נלקח לתיקון ומוצרים לא היו מוחלפים כל-כך מהר כפי שקורה היום. תיקון הוא גם סוג של ערך חברתי או כאמירה ערכית, כמו תיקון הנפש או תיקון מעשים. (עוד בספרם של דב חנין ואריה ארנון מקום לתיקון).
השפעות סביבתיות של ייצור קווי
זריקה מהירה של מוצרים לפח, בייצור קווי, אנטי-מחזורי, יוצרת השפעות סביבתיות ובעיות קיימות: בדמות זיהום, פגיעה בניתן להסתכל על בעיות אלה כעל בעיות כלכליות של עלויות חיצוניות ו/או פגיעה במוצר ציבורי (יחד עם בעיה של מידע חסר). מערכות אקולוגיות ודלדול משאבים מתכלים.
מאז המהפכה התעשייתית, וביתר שאת מאז שנות ה-60 של המאה ה-20, הבעיה העיקרית איתה ניסו להתמודד הייתה זיהום תעשייתי. עם השנים בעיה זו משנה את אופייה והופכת לבעיה פחות בולטת כלפי חוץ (פחות זיהום אקוטי ובולט של זיהום מסויים וקל לאבחון כמו ערפיח) ויותר סמויה מהעין (חשיפה כרונית ארוכת טווח למאות אלפי תרכובות בריכוזים נמוכים יותר, שחלקן מקיימות השפעות סינרגטיות על הגוף או נשארות בסביבה ומזהמות הרחק ממקור הזיהום). בעיות של פגיעה במערכות אקולוגיות ודלדול משאבים בדרך כלל לא משפיעות בצורה גלויה על היצרנים או על מחיר הקנייה של מוצרים שלהם, במיוחד כל עוד הכלכלה היא קטנה בהיקפה ביחס לביוספרה.
תהליכים ארוכי טווח גורמים לפגיעות לגדול בהיקפן עקב צמיחה כלכלית, גידול אוכלוסין (שינויים טכנולוגיים יכולים להשפיע בכיוון כזה או אחר). הביוספרה מצדה, שמטפלת ברעלים ומספקת חומרים או שירותים אינה גדלה במקביל ולעיתים קרובות היא אף מצטמצמת (עקב לקיחה אנושית מהייצור הראשוני, זיהום, שינוי שימושי קרקע והשפעות סביבתיות נוספות). שינויים אפשריים הם דלדול משאבים מתכלים והפיכת חומרי גלם ליקרים יותר מבחינה כספית או שהספקתם תהיה פחות צפויה עקב סכסוכים או מגבלות פוליטיות עליהן (לדוגמה נפט), עקב פגיעה במערכות אקולוגיות שמספקות שירותים אקולוגיים שחיוניים לחקלאות ובכלל לקיום האנושי, או עקב בעיות בריאות עקב זיהום ובעקבות כך מגבלות על פסולת וזיהום שמייקרות תהליכי ייצור מזהמים והפטרות מאשפה מזהמת.
השפעות חברתיות של ייצור קווי
לייצור מוצרים בעלי מחיר קנייה זול יש מחיר כלפי הצרכן, שכן בחלק מהמקרים חברות יכולות לבצע התיישנות מתוכננת שבה המוצר מחזיק מעמד פחות זמן ועליו להחליף אותו במוצר חדש - כך שמחירו של כל מוצר הוא זול יותר, אבל בתקופה נתונה הצרכן משקיע יותר כסף בשל קנייה של יותר מוצרים עקב מוצרים שהתקלקלו ונזרקו. תכופות נקודה זו אינה מופיעה בניתוחים כלכליים המסתכלים רק על מחיר המוצרים ומתעלמים מאורך חיי המוצר (או מניחים כי טעמי הצרכן נקבעים מראש והוא מחליף מוצרים עקב בחירה שלו, בלי השפעה של היצרנים או של תהליכים חברתיים על מרחב האפשריות או על הטעמים).
תיקון של מוצרים רבים הפך ל"לא כלכלי" שכן במחיר ה"זול" של המוצר המתיישן במהירות נוח יותר לקנות מוצר חדש. גם בעלי המקצוע שבעבר היו עומדים לרשות מי שרצה לתקן מוצרים - כמו מתקני טלוויזיות, שענים או סנדלרים - הם מקצועות שהשכיחות שלהם יורדת באופן חד. דבר זה משפיע בין היתר על היחס בין עסקים גדולים לבין עסקים קטנים ומקומיים, דבר שיכול להשפיע על ניידות חברתית. מבחינה של הון אנושי מתקיים תהליך של ריכוזיות ידע או אובדן ידע חברתי כאשר הידע לגבי תפקוד המוצרים שהיה בעבר מפוזר בידי יצרנים קטנים, חנויות תיקון ומשקי בית, עובר לידי יחידות הנדסה של תאגידי ענק וכן לרגולטורים שנמצאים עם תעשיות אלה בקשר הדוק.
קיים מחיר סמוי מהותי למוצרים זולים בדמות הרעלת צרכנים, עובדים ואזרחים עקב זיהום תעשייתי הנוצר בזמן ייצור או הפטרות מהמוצרים. חלק מזיהום זה גלוי לדוגמה זיהום אויר שיוצא מארובות מפעלים. חלקו הגדול של הזיהום הוא סמוי ויכול להתרחש שנים רבות לאחר הייצור - כך לדוגמה זיהום קרקע יכול להתקיים עשרות שנים לאחר שהמפעל המזהם נסגר. היבט נוסף הוא תקופת חביון - תקופה שעוברת בין החשיפה לזיהום וכניסת החומר לגוף לבין הביטוי הבריאותי של זיהום זה על הגוף - הדבר בולט במיוחד במחלות כמו סרטן, בבעיות עוברים, בשיבושים של מערכות עצבים (כמו פרקינסון, אוטיזם), המערכת האנדוקרינית, מערכת הרבייה או המערכת החיסונית. סיבוך נוסף הוא נדידת זיהום - במיוחד של מזהמים אורגניים עמידים או של מתכות כבדות שיכולות לעבור הגברה ביולוגית ולגרור זיהום במזון.
שינוי אפשרי לעבר תרבות תיקון
התרגום של משברים אלה לשינוי מדיניות אינו מחוייב המציאות אלא תלוי בזיהוי הבעיה ובשינוי תרבותי ופוליטי שיכול להוביל לשינוי כלכלי, החלופה לכך היא קריסה של החברה בדומה להתמוטטות של חברות עבר (כפי שמודגם בספר התמוטטות של ג'ארד דיימונד).
ככל שהלחץ הסביבתי יגבר, תהיה מוטיבציה גדולה יותר לעבור שבה המחיר האמיתי של זריקת מוצרים לפח יאמיר ויכנס לתוך התחשיב הכלכלי, יהיו יותר שירותי תיקון זמינים. במציאות מקיימת יותר, בה היצרן אחראי למוצר למשך כל חייו, שירותי תיקון צפויים להפוך שוב לדבר מקובל.
לחץ סביבתי שמתורגם למשברים מדיניים, תמריצים כלכליים, חקיקה ורגולציה יכול להשפיע על החלטות של צרכנים ויצרנים. היצרנים עשויים לספק מוצרים מודולריים יותר כדי להתמודד עם השינויים הטכנולוגיים הצפויים. עד אז, כדאי לנסות להשיג מוצרים שיש אפשרות לתקנם, ולרכוש מיומנות בכך.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ריצ'רד אורנג', גרדיאן, שוודיה יוזמת הקלות מס למי שיתקן מוצרים ולא יזרוק אותם, הארץ, 21.9.2016