שוק

שוק מחנה יהודה, ישראל. עד התפתחות השווקים האלקטרוניים רוב השווקים ריכזו מספר גדול של קונים, מוכרים וסחורות באותו מקום פיזי. עבור הסוחרים השוק מרכז זרם של קונים דבר שמוריד את המשאבים הכרוכים במכירה, עבור הקונים השוק מאפשר לרכז קניות למספר מוצרים, ו/או לאפשר השוואה קלה בין המוכרים והמוצרים בהקשר של מחיר, איכות המוצרים ואיכות השירות.

שוק (באנגלית: Market) הוא מוסד חברתי שבאמצעותו יכולים צדדים שונים לעסוק במסחר. המסחר, יכול להתבצע באמצעות סחר חליפין אך לעיתים קרובות יש מוכרים המציעים סחורות או שירותים (כולל עבודה) בתמורה לכסף מהקונים. ניתן להגיד גם כי על ידי מוסד השוק נוצר תהליך שבו נקבע מחיר השוק של שירותים ומוצרים.

שוק ומושגים קשורים

ההבדל בין שוק לבין כלכלה

שוק הוא מושג מרכזי בכלכלה. עד כדי כך, שיש כלכלנים המבלבלים בין הפעילות המבוצעת בשוק לבין כלכלה, או מגדירים את מקצוע הכלכלה כמחקר של השוק. עם זאת, חלק ניכר מהפעילות הכלכלית מבוצע מחוץ לשוק, ואף מחוץ למוסדות חברתיים אנושיים.

במשך רוב ההיסטוריה של הכלכלה, היא התנהלה בכלכלת קהילות ובמשקים אוטרקיים ועד היום חלק מהפעילות הכלכלית מבוצעת בצורה זו, בעיקר במדינות עניות יותר. גם במדינות העשירות חלק חשוב מהפעילות הכלכלית מבוצעת במסגרת כלכלת משפחה ובית כמו גידול ילדים, הכנת מזון ותחזוקת הבית. מוסדות חברתיים רבים מעורבים בפעילות הכלכלית מלבד השוק - פירמות, ממשלות, כסף, רכוש, חוקים, נורמות, ועוד. תרבות הצריכה ומוסדות תקשורת משחקים תפקיד נכבד בהשפעה על טעמי הצרכנים ונורמות התנהגות של מנהלים, משקיעים, צרכנים ועובדים.

חלק מהכלכלה מבוצע מחוץ למוסדות החברתיים, כך לדוגמה חלק מהחקלאות כוללת אינטראקציה עם הסביבה הטבעית, כמו הספקה של משאבי טבע ואף פעילות של המערכת הטבעית כמו שירותים אקולוגיים וקבלת אנרגיה וחום מהשמש.

שוק חופשי, תחרותי ומשוכלל

כדי ששוק יהיה שוק תחרותי, יש צורך שיהיו בו יותר ממוכר אחד ויותר מקונה אחד. שני אנשים יכולים לקנות זה מזה, אבל יש צורך בלפחות 3 אנשים כדי שיהיה שוק, כך שתהיה תחרות לפחות בצד אחד של השוק (הקונים או המוכרים). עם זאת, שוק תחרותי כמו שהוא מופיע בתאוריה הכלכלית של (לדוגמה בכלכלה נאו-קלאסית), מניח שיש מספר רב של קונים ושל מוכרים. שוק שבו יש מעט מוכרים נקרא אוליגופול והוא דוגמה לתחרות בין מעטים. אם המוכרים מתאמים ביניהם את המחירים או את טיב השירות או המוצר או חלוקת הקונים בצורה מודעת נקרא קרטל. שוק עם מוכר יחיד ומספר קונים נקרא מונופול שוק שבו יש רק קונה יחיד ומספר מוכרים נקרא מונופסון. כל אלה הם דוגמאות לכשל שוק - מצב שבו יש שוק, אבל המחיר אינו נקבע בדומה לשוק תחרותי או שוק משוכלל, ודבר זה גורר סטייה מיעילות פארטו.

שוק משוכלל הוא מונח מתחום התאוריה הכלכלית (בעיקר בכלכלה נאו-קלאסית), שמתאר שורה של תנאים שמאפיינים שוק. לפי משפט הרווחה בתאוריה הנאו-קלאסית, שוק משוכלל יכול לגרור שיפור ביעילות פארטו. כדי ששוק יתפקד באופן ראוי, יש צורך בשורה ארוכה של תנאים מלבד קיום של הרבה מוכרים וקונים. לדוגמה יש צורך לדוגמה שלקונים יהיה קל לברר מה המחיר של המוצרים או השירותים ושיהיה להם קל להבין מה איכות המוצרים. המונח שוק חופשי הוא ביטוי אידאולוגי, שבא לציין אידאל של שוק תחרותי ומשכולל ללא התערבות ממשלתית מתוך הנחה כי ללא התערבות ממשלתית כזו לא יתקיימו כשלי שוק, או שאם יתקיימו כאלה, הרווחה החברתית שתיווצר מאי-התערבות הממשלה, תהיה גדולה מהסבל החברתי.

המושג ההיסטורי שוק (כמו "שוק הכרמל") מובחן לעיתים (בכלכלה מוסדית) מהמונח המודרני הכלכלי של שוק. לדוגמה בשוק ההיסטורי מקובל להתמקח על המחיר בעוד שבשוק מודרני ההנחה היא כי ברוב המקרים המחיר הוא זהה לכל הקונים ואינו בר מיקוח.

היסטוריה

שוק בסחר חליפין

שוק הוא אחד המוסדות החברתיים העתיקים ביותר, במיוחד בהקשר של סחר חליפין, בסחורות ובשירותי מין (זנות). ידוע שהיה קיים מסחר בין חברות ציידים לקטים. המסחר היה מוגבל מאוד, בעיקר בגלל שרוב הציידים לקטים היו נוודים ולא יכלו לאגור רכוש בכמויות גדולות, או לאגור עודפים.

לאחר המהפכה החקלאית והתיישבות בכפרים החלו להיווצר עודפי מזון ובמוצרים אחרים, וכן נוצרה התמחות כלכלית שיצרה תמריץ חזק יותר למסחר. עם זאת במשך אלפי שנים, רוב המסחר היה בצורה של סחר חליפין ומצומצם ומקומי בהיקפו.

מסחר בכסף במשקים אוטרקיים

המצאת הכסף והתפשטותו, בסביבות 5000 לפני הספירה, הקלה בהרבה את קיום המסחר ואיפשרה קיום של מסחר במרחקים גדלים והולכים בעלי אופי יותר ויותר משוכלל.

עם זאת, במשך אלפי שנים, קיומו של המסחר והשוק היה מצומצם בהרבה יחסית למצב היום. שווקים רבים, כמו שוק העבודה או שוק באדמות או נכסי נדל"ן לא היו קיימים כלל בחלק מהמקומות או שהיו מוגבלים בהרבה. שוק הסחורות היה מוגבל בדרך כלל למוצרים יקרים ונדירים, כמו חומרי גלם ממקום אחר, תבלינים מארצות רחוקות, בדים שהפקתם דרשה חומרי גלם וידע שהיו במקומות אחרים ועוד. רוב הקיום היומיומי נשען על משק אוטרקי ועל כלכלה קהילתית, ולא על מסחר בשוק.

סיבה מרכזית למסחר המצומצם היא שילוב של עלויות מסחר גבוהות, מחסור באנרגיה וביקוש נמוך למסחר. רוב האנשים חיו ביחידות אוטרקיות שהתבסס על חקלאות, ועל ניצול משאבי טבע מקומיים (כריתת עצים, חציבה, דייג וצייד) לשם קיום עצמי, ועם משאבי טבע ואנרגיה מצומצמים בהרבה מהיום. חלק גדול מהאנשים עבדו בחקלאות ורק אליטה קטנה התקיימה ממקצועות אחרים כמו סוחרים, נפחים, אומנים וכו'. במצב זה כוח הקנייה הפנוי של אנשים היה מצומצם ולכן הביקוש לכלל הסחורות, המוצרים והשירותים היה מצומצם. כמו כן תרבויות רבות שמו דגש על פשטות מרצון ולאו דווקא על צבירת רכוש. הייצור היה יקר, נוצרו מעט מוצרים ואלו נועדו להחזיק זמן רב. אנשים השקיעו מאמץ גדול בשמירה על מעט הציוד שיש להם.

המסחר בסחורות ובמוצרים הוגבל גם בגלל הקושי לקיים אותו. סיבה אחת לכך היא עלויות עסקה - היה קשה ומסוכן להעביר סחורות ממקום אחד לשני. דבר זה נבע בגלל צירוף של שודדים, מזג אוויר, דרכים גרועות, מכס, מעילה של סוכנים מרוחקים, מערכות חוק ומטבע שונות ועוד.

האוניות, שעד היום מובילות את רוב הסחורות במסחר בין יבשתי, היו קטנות יותר ובנויות מעץ ונאלצו לשוט ליד החופים כהגנה מפני סערות. גם כך אחוז גדול של אוניות טבעו. היה קשה ויקר לבנות אוניה, והקיבולת של כל האוניות הייתה קטנה בהרבה יחסית לנפחי הסחורות שנסחרות כיום.

מסחר במוצרים וסחורות התקיים בעיקר בקניית מוצרים של אומנים (כמו נגרים, אורגים, טווים, חייטים, נפחים, סנדלרים, קדרים, נפחי זכוכית) וכן בקניית חומרי גלם וחומרי ביניים (בד, צמר, בורסקאים, מכירת מתכות, אבן, זכוכית ועוד) מספקים של חומרים אלה, במיוחד במקומות שבהם לא ניתן היה להשיג חומרים אלה באופן מקומי או שהיו חומרי גלם איכותיים יותר במקומות אחרים. תחום מסחר נוסף היה בייבוא סחורות מרוחקות שלא ניתן לייצר אותם באופן מקומי לדוגמה עץ ארז מלבנון, שיש מאיטליה, צמר מאנגליה, תבלינים וכו'.

המסחר בשירותים הוגבל בגלל קיום של עבדים וצמיתים והן בגלל שרוב האוכלוסייה הייתה עניה יותר ולא יכלה לשלם תמורת שירותים, עם זאת ניתן להתייחס למסחר בעבדים עצמם כאל מסחר בשירותים (כאשר סוחר העבדים הוא המוכר). השירותים הנפוצים בתשלום היו מיילדות, מיינקות, אומנות, כובסות, משרתות ומשרתים, וכן היו זונות וחיילים. שירותים יקרים יותר לאוכלוסייה מצומצמת יותר היו רופאים, עורכי דין, כוהני דת, אדריכלים, מדענים, ונווטים. רוב השירותים האלה הוענקו לעשירים או שניתנו על בסיס כלכלת קהילה, סחר חליפין, וקשרים אישיים ולאו דווקא במסחר מסודר.

גם שווקים אחרים היו בלתי קיימים או קטנים מאוד. במיוחד הדבר נוגע ליכולת לסחור בשטחי קרקע, בעובדים בהון פיננסי וכן בידע ומידע. שטחי קרקע היו נחלת אבות, עברו כתוצאה מכיבוש או כוח פוליטי, והיו חוקים רבים שהגבילו את היכולת לקנות ולמכור אותם. רוב האנשים עבדו בחקלאות ושמרו על אדמותיהם.

שוק העבודה התפתח בעיקר במאה ה-18 וה-19. לפני כן, רוב האנשים עבדו בחקלאות כעובדים עצמאיים, עבדים או ואסלים. רוב האוכלוסייה לא ידעה לקרוא, הכשרה של עובדים בוצעה במסגרת העבודה בחיקוי אחרים. רוב האומנים היו מאוגדים בגילדות שהבטיחו פרנסה לבני משפחה ולמוכשרים מועטים ומנעו העברת הידע והגדלת מספר האומנים כדי לשמור על שכר גבוה. היה קשה לחפש ולהשיג עובדים מיומנים. גם ההון הפיננסי היה מוגבל ויקר יותר ורתימה שלו לצרכים עסקיים התבססה בעיקר על יכולת הלוואה על בסיס הכרות אישית. זרימת המידע הייתה איטית וקשה יותר לפני עידן הטלגרף, העיתונות, הרדיו, הטלפון, והאינטרנט. גם הידע היה מצומצם יותר ולא עבר על בסיס מסחר אלה בעיקר בהכשרה אישית, בקשרי משפחה, גילדות, ומסדרים דתיים, כמות הספרים הייתה מצומצמת יותר והגישה אליהם הייתה קטנה יותר.

שוק בתקופה הקפיטליזם

עם התפתחות הקפיטליזם קמו שווקים חדשים והתרחבו מאוד שווקים קיימים - הן שוק הסחורות, אבל גם שוק השירותים, שוק העבודה, שוק הנדל"ן, שוק ההון הפיננסי, המסחר בידע ובמידע ועוד. נוצרו מוצרים ושירותים חדשים תודות לקיום של שווקים אלה כמו מסחר בסחורות עתידיות, מסחר במניות, אגרות חוב או נגזרים פיננסים.

בנוסף להתפשטות והשתכללות השווקים, הם הפכו מעוד מוסד חברתי שמספק מוצרי מותרות, למוסד חברתי מרכזי שחיוני לקיום של רוב אם לא כל האנשים. בחברות מודרניות רק 3% או פחות מכך מכל האנשים הם חקלאים, וגם אלו מגדלים בדרך כלל כמויות גדולות של מזון הומוגני מסוג אחד. כך שכדי לאכול אנשים נאלצים לשלם בכסף עבור מזון שנקנה דרך מנגנון השוק. גם היבטים אחרים החיוניים להישרדות כמו בתים, ביגוד ורפואה הפכו להיות דבר שמתקבל באמצעות מסחר בשוק (או מוסדות הקשורים לממשלה) ולא דרך משקים אוטרקיים, ייצור עצמי או כלכלה קהילתית.

יחד עם משפחה, קהילה, ממשלה, כסף, רכוש פרטי ותאגיד השוק הוא אחד המוסדות החברתיים החשובים ביותר והמשפיעים ביותר על הסדר החברתי הקיים היום. תהליך הגלובליזציה ממשיך לחזק את חשיבותו של מוסד השוק, כאשר חלק מהשווקים, הפכו להיות שווקים כלל עולמיים, לדוגמה שווקי מניות גדולים, שוק הסחורות הבינלאומי ועוד. המוסדות של השוק והמדינה ממשיכים להתחזק יחד עם התחזקות חשיבותו של הכסף והתאגיד ונחלשים המוסדות של המשפחה והקהילה.

שוק בתאוריה המוסדית -אנרגטית

שוק הוא מוסד חברתי, ומוסד הוא סוג של מערכת מפזרת. נובע מכך כי יש צורך בזרם מתמיד של אנרגיה כדי לשמור על הסדר והמידע שהשוק מייצר. השוק מייצר זרם של מידע אודות מחירים של מוצרים, איכות של מוצרים, אמינות של מוכרים ופירמות, ומידע על טעמי הקונים עבור המוכרים והיצרנים. מידע הוא סוג של ייצוג של אנרגיה לפי תורת המידע. ללא פעולה של תחזוקה מתמשכת המידע יהפוך ללא עדכני וכן יתמלא באופן ספונטני ביותר יותר רעשים, זאת לפי החוק השני של התרמודינמיקה.

עלויות תחזוקה של השוק

מלבד עלויות אנרגטיות של ייצור מוצרים ושירותים, יש עלויות אנרגטיות לעצם קיום המסחר: המוכר (ולפעמים הקונה לדוגמה בשוק העבודה) לפרסם מידע על השירות או המוצר המבוקש. בחלק גדול מהשירותים על המוכר או נציג שלו להגיע פיזית אל הקונה, וגם לשירותים ממוחשבים המספקים שירותים ללא מפגש כזה, יש עלות במונחים של אנרגיה ושימוש בחומרים. בכל סוגי המוצרים על המוכר לשנע את הסחורה אל השוק או אל הקונה. על הקונה והמוכר להסכים על העסקה ויש צורך לשלם את הכסף ולספק את המוצר או השירות. בשוק הסחורות המוכר צריך לבצע סידור ומיון מתמיד של הסחורות ברשותו, לעדכן מחירים לפי ביקושים ועלויות, להיות ער למגמות אחרות בשוק, לשלם לספקים, לעובדים וכן לתחזוקה ועבור המבנה הפיזי.

השווקים בנויים כך שהם חוסכים אנרגיה, זמן ומאמץ הן למוכרים והן לקונים. עבור המוכר, השוק מרכז כמות גדולה של קונים ומאפשר לו להנות מיתרון לגודל. סחורות רבות מתקלקלות (שוב, בגלל החוק השני של התרמודינמיקה ועליו למכור אותן במהירות, וכן יש לו הוצאות קבועות כמו תשלום לעובדים או עבור מקום איחסון המלאי וכו'. עבור הקונים, השוק מאפשר להן השוואה בין מוכרים שונים וסחורות שונות בזמן קצר יחסית, בהקשר של מחירי המוצרים, איכות המוצרים ואיכות השירות שהם מקבלים מהמוכרים. שווקים רבים מרכזים מספר סוגים שונים של מוצרים דומים (לדוגמה שווקי מזון), כך שהקונה יכול לרכז קניות של מוצרים אלה, ללא צורך לעבור מרחק גדול לשם הקנייה. עד להתפתחות התקשורת האלחוטית והאינטרנט כל השווקים היו שווקים פיזיים, שבהם המוכרים והקונים באו למקום אחד, לפעמים תוך תאום הזמן והמקום. מסיבה זו שווקים התרכזו בערים שיכלו לרכז כמות גבוהה של מוכרים, קונים וסחורות, לספק הגנה נגד שודדים והבטחה למסחר הוגן והגנה על הזכויות של הקונים והמוכרים. כיום תחומים הולכים וגדלים עוברים למסחר אלקטרוני ראשית עברו לשוק זה שוק המניות ושוק ההון בכלל, ובאופן מתגבר גם שוק הסחורות כולל מוצרי חשמל, ספרים,ביגוד ומזון וכן שוק הנדל"ן, ושוק העבודה.

דוגמה לתשומות שהשוק צריך כדי להתקיים היא כמות האנשים שצריכים לעבוד כדי לקיים את המסחר בשוק. לדוגמה בשנת 2011 עבדו בישראל 401 אלף איש, בתחומי המסחר הסיטונאי והקמעוני ובתחום התיקונים, שהם 13.5% מסך העובדים בישראל. מתוכם 111 אלף עסקו במסחר סיטונאי ו-211 אלף עסקו במסחר קמעונאי, כלומר בתחזוקה ובקיום של שוק הסחורות. נוסף אליהם יש אנשים שעובדים כדי לתחזק שווקים אחרים. לדוגמה יש 10 אלפי עובדים בישראל בתחום בהשמת כוח אדם, ו-30 אלף עובדים מועסקים בהשכרת נדל"ן ובהשכרת ציוד מכונות

הפיזיקאי הבריטי, דיוויד מקיי, חישב כי עבור תושבי בריטניה, העלויות של תובלת המוצרים מהווה 6% מסך צריכת האנרגיה השנתית הממוצעת. היבט זה מהווה רק חלק מעלויות האנרגטיות של השוק היות והוא לא מתחשב בעלויות כמו חשמל (לשם קירור, חימום ותאורה) של מקומות מסחר, ולא את העלויות הכרוכות בייצור ובהפעלת מחשבים הדרושים לשם מסחר אלקטרוני. בשנת 2009 הוערך לדוגמה שאמזון מחזיקה כ-40 אלף שרתים, והערכה דומה לגבי ebay מדברת על כ-50,000 שרתים.

בתאוריה של כלכלה מוסדית קיימת טענה כי חלק מעלויות אלה הן עלויות עסקה שקובעות בין היתר את גודלן של פירמות. הקטנת עלויות העסקה מאפשרות לחברות להפוך לגדולות יותר וכן להרחיב את המסחר ממסחר לאומי ומקומי למסחר בינלאומי וכלל עולמי.

ראו גם

• לטובת הכלל
• כשל שוק

קישורים חיצוניים

• שוק בוויקיפדיה האנגלית