עלינו להפריד מכל מדינה שתרצה בכך לא רק דת אלא גם תרבות

זהו מאמר דעה מאת בן אהרוני. מאמר דעה אינו אובייקטיבי.

אנו בני האדם צריכים לעבוד יחד להשגת שוויון כלכלי מקסימלי ועולם עם פחות סבל ויותר שמחה ולפתור בעיות יחדיו ולשמר מצבים בהם פתרנו בעיות יחדיו, אחרת, נסבול רוב חיינו בחיים אלה ואולי גם בחיים אחרים כאן אם לאחר מותנו התודעה שלנו תשתנה להיות התודעה של יצור חי אחר שיוולד כאן.

דת ומדינה הן שתי דרכים מוצעות להשיג זאת.

אני אישית מבין שתרבות היא למעשה סוג של דת.

לערבב בין תרבות\דת לבין מדינה (שיתוף פעולה בין המוסדות שלהם) יכול לגרום לכפייה תרבותית\דתית מצד המדינה שתגרום תסכול ועוינות שיפגעו בבני אדם לעבוד יחד כמו שתיארתי למעלה והיא לכל הפחות תגרום לפגיעה ביעילות של כל אחד משתיהן שכן תרבות\דת עוסקת ברוח ומדינה עוסקת בחומר.

לא לערבב תרבות\דת ומדינה לא אומר שאזרח מסוים במדינה לא יהיה עם תרבות\דת מסוימת ואפילו לא אומר שכל אזרחיה לא יהיו עם תרבות\דת מסוימת, אלא רק שעבודתם החומרית של עובדי מדינה לא קשורה לתרבות\דת כך שהם לא ייתנו שירותי תרבות\דת ולא ישווקו תרבות\דת בעת ביצוע עבודות המדינה החומריות שהציבור הסמיך אותם לבצע.

הפרדת תרבות\דת ממדינה בפועל

במדינה ללא תרבות\דת:

• לא יהיו למדינה סמלים ולכן גם לא יהיו למדינה דגל, סמל, מוטו המנון, אנדרטאות וכל דבר הדומה להם כדי לא לדכא בני אדם בלכפות עליהם דגל, סמל, מוטו המנון, אנדרטאות וכדומה שהם אולי יבינו כמבזים, עלובים, שקריים, אליליים או סתם מיותרים.
• לא יהיה למדינה אל לאומי וגם לא דת לאומית אפילו אם מדובר בדת שלא פוסלת קיום אלוהות אבל גם לא מאשרת קיום אלוהות (כמו בודהיזם) כדי לא לדכא בני אדם בלכפות עליהם דת שהם אולי יבינו כשגויה.
• לוח השנה יוגדר בחוק והגדרות הזמן בו יהיו מספריות בלבד (יום 1, יום 2, וכדומה, חודש 1, חודש 2 וכדומה, שנה 1, שנה 2 וכדומה) כדי לא לדכא בני אדם בלכפות עליהם שמות זמנים שהם אולי לא ירצו.
• לא יהיה כל יום חג מדיני כלל (גם לא יום עצמאות) כדי לא לדכא אנשים בכך שיכפו עליהם איך לשמוח על אירוע היסטורי מסוים.
• לא יהיה כל יום אבל מדיני כלל (גם לא לגבי אסונות של המדינה עצמה) כדי שמצד אחד בני אדם יזכרו את הסבל האנושי בכללותו זה שהיה וזה שיכול להיות בחיים אלה או אחרים ולא רק של קבוצה אנושית אחת (דבר שיכול להיתפש כגזעני או כמפלג בני אדם) ומצד שני המדינה לא תדכא אנשים בכך שתכתיב להם איך לעשות זכר לכל בן אדם שמת בייסורים או לכל קבוצה אנושית שמתה בייסורים.

אני מתרשם שימי אבל מדיניים יכולים לגרום חרדה מצטברת בכך שהם גורמים לאנשים לחשוב שהם אחראים על דברים שקרו לפני שנולדו ושהם מפריעים לאנשים לפתור בעיות עכשוויות בחיים ולהפוך את העולם למקום שוויוני יותר עם פחות סבל ושהוא שמח יותר ואף מאיימים על קיום מדינה בטווח הארוך לפחות בשל הצטברות בעיות נפשיות כמו חרדה ופוסט טראומה בציבור לאורך זמן, מה שיכול לפגוע בעובדי המדינה לתת שירות חיוני לאזרח בצורה סדורה, הגיונית ואיכותית.
הדבר נכון במיוחד בעידן בו עיתונות מסחרית ומדיה חברתית מסחרית מתפרנסות מפרסומות ודוחפות לאנשים כתבות שגורמות להם מידה אדירה של סטרס באופן חוזרני ולא טבעי, הופכות אירועים אישיים או משפחתיים ללאומיים, מקצינות תרחישים, ובכל מקרה לוקחות לאנשים יותר מדי זמן מהחיים ללא הצדקה.
בתי ספר של המדינה ילמדו רק שפות (כולל מתמטיקה כשפה) והיסטוריה טכנית של המדינה עצמה בלי שום מאפיין תרבותי\דתי. שאר החינוך יתקבל בעיקר משפחתית-גרעינית או פרטית.

סמלים

במדינה ללא תרבות\דת לא יהיה למדינה דגל, סמל, מוטו, המנון, אנדרטאות או כל דבר הדומה לכך.
ה"סמל" היחיד של המדינה בעולם יהיה הימנעות מוחלטת משימוש בגורמים תרבותיים/דתיים אלה ואחרים.

שפה רשמית

לא תהיה שפה רשמית, שפת עובדי המדינה תהיה זו שרובם דיברו כשפה ראשונה בעת הקמתה.

שמות

שמות רשמיים, של המדינה ושל כל אזור מוגדר בה, יהיו מספרים בלבד (לדוגמה מדינה 1, מחוז 1, עיר 1, רחוב 1 וכדומה).

כסף

אם בכלל יהיה שימוש בכסף, ואם בכלל יהיה זה כסף מזומן, מטבעות ו\או שטרות הכסף יהיו ללא דיוקנים וללא שמות מנהיגים.

דרגות

דרגות צבאיות, משטרתיות, הצלתיות (רפואה דחופה, כיבוי אש וכדומה) וארגונים דומים יהיו מספרים בלבד.

משרדי ממשלה

לא יתקיים "משרד תרבות" או "משרד דתות" או "משרד ספורט" או כל משרד דומה בממשלה. משרד חינוך יעסוק רק ואך ורק בהוראת שפות (שפת המדינה בפועל, מתמטיקה וכל שפה נלמדת אחרת).

מימון

המדינה לא תממן גורמים תרבותיים\דתיים כלל כך שלא יינתנו להם הקלות במס, לא יממנו להם לימודים וכדומה.

חקיקה

החקיקה תהיה מינימלית.

המדינה לא תבדיל אנשים לפי גזע מוגדר ובאופן כללי גם לא לפי כל הבדל אחר.

באופן כללי המדינה תאפשר לגופים פרטיים להתחרות בה בכל תחום מלבד שירותים אזרחיים לכאורה שהיא מספקת.

המדינה לא תתערב בנישואים וגירושים כלל אלא אם נישואים אלה מנוגדים לחוק כמו נישואים בין בגיר לקטינה, שכן נישואים בכללותם הם עניין תרבותי\דתי.

התאזרחות לא תתבסס על נישואים כלל אלא על דרכים אחרות כמו הבאת ילדים ו\או שליטה בשפה הכי מדוברת במדינה סטטיסטית ו\או תרומה מספקת לכלכלת המדינה.

זכויות מיעוטים

המדינה תדגיש שמירה על זכויות מיעוטים אך מבחינתה יש לה כל זכות לפעול פילוסופית וממסדית ואף גם באלימות כולל הרג נגד כל מיעוט אשר מנהיגיו מסיתים לאלימות נגד מיעוט אחד לפחות אחר ו\או נגד אזרחי המדינה עצמה, בצורה גלויה, חד משמעית ואף חוזרנית ובמיוחד אם הם קוראים להמרת דת חבריו ו\או אזרחי המדינה בכפייה או בתכסיס ← אם אכן הדבר אושר בניתוח הוליסטי של רעיונות קבוצה זו והמסקנה נתמכת מציטוטים ישירים של מנהיגי המיעוט ו\או כתביו ולאחר שהוצע לפחות שלוש פעמים לחברי הקבוצה לנסח את עצמם מחדש והם סירבו לכך בעת משפט.
אם קבוצת מיעוט היא מיליטנטית בפועל (יש לה לוחם או לוחמים חמוש\ים) אז כל לוחם חמוש כזה ייהרג בפעולה מבצעית מהירה ככל הניתן והגורמת כמה שפחות סבל ככל הניתן ללא משפט אבל אם הלוחם החמוש זרק את נשקו ונכנע (ואין חשד שמדובר בתכסיס מארב) אז הוא יישב במאסר זמן כל שהוא עד אשר יביע חרטה על כך בצורה גלויה כשהוא מרגיש מושפל לפני לפחות שלושה שופטים ובתוספת לפחות שלושה עדים שאינם שופטים (ועם הטכנולוגיה של היום, גם כשהוא מוקלט בוידאו וסאונד). השופטים יכריעו לפי רוב אם להשאירו במאסר ולכמה זמן, או לשחררו.

הערות כלליות

• מזון כאן פירושו גם מים
• אי שימוש מוחלט בסמלים פירושו לא רק שאין דגל, אין סמל, אין מוטו, אין המנון, אין אנדרטאות ואין שום דבר הדומה להם אלא שגם אין מימון לאנשים שמגדירים עצמם אמנים (אמניי החומר) ואין לקבל תרומות מאמנים במרחב הציבורי
• כתבתי מאמר זה כאדם המאמין באמונה שלמה בקיום נצח, בקיום תודעה, בקיום חיים שלאחר המוות, בקיום רצון חופשי לפחות בהקשרים נפשיים מסוימים, באפשרות לשוויון מקסימלי אך לא טוטאלי, כאדם שמתפלל תפילות על בסיס יומי, כאדם שמאמין שבהקשרים שונים מידות מסוימות של כפייה הן דבר הכרחי (אך מתנגד לכפייה דתית) וכאדם שמקווה שיום יבוא והרוחניות תנצח את החומרנות.

ראו גם

• צמיחה אין סופית