המאבק בכלים חד-פעמיים

המאבק בכלים חד-פעמיים הוא מאבק של ארגוני סביבה, פעילי בריאות הציבור והורים נגד כלי פלסטיק חד פעמיים. מאבק לדוגמה או המאבק של הורים נגד כלים חד פעמיים במוסדות חינוך בישראל. הרקע למאבק זה הוא בריאותי וסביבתי - מצד אחד הפחתת חשיפה של הילדים לזיהום במזון בחומרים כמו פתלאטים ומצד שני רצון להפחית בפסולת פלסטיק ובפליטה של גזי חממה.

מאבק זה הוא המשך למאבקים לצמצום זיהום הפלסטיק כמו חוק הפיקדון, חוק האריזות, וחוק השקיות.

רקע בריאותי

פתלטים (Phthalates) הם קבוצה של תרכובות כימיקליות שמשמשות בעיקר כתוספים למוצרי פלסטיק, במיוחד PVC, כדי להפוך אותם לגמישים יותר. יש בהם שימוש רב בפלסטיק למזון כולל קופסאות מזון חד פעמיות, סכו"ם חד פעמי, ובקבוקי פלסטיק לשתייה. הפתלטים נטולי צבע וריח והם מסיסים בשומן ובמידה פחותה מכך במים. פלתטים עלולים לעבור בדרכים שונות אל תוך גוף האדם בדרכים שונות, דרך נפוצה במיוחד היא ככל הנראה דרך בליעה של פתלטים שנודדים מהפלסטיק אל המים והמזון. פתלטים חשודים כחומר טרטוגני - חומר שגורם למומים ובעיות אצל ילדים שנחשפו אליו כעוברים בזמן ההריון. ההשפעה יכולה להיות לידה מוקדמת או הפרעות בהתפתחות של מערכות שונות של העובר או הילד. פתלטים הם סוג נפוץ של משבש אנדוקריני - חומרים חוץ-גופיים המשבשים את פעולות המערכת האנדוקרינית, ומפריעים לתפקוד הפיזיולוגי של ההורמונים בגוף.

בשנת 2016 בחנה התכנית "המערכת" זליגה של פתלטים ממכילי מזון מפלסטיק אל מזון חם שנארז במיכלים אלה. כמות משמעותית של פתלטים זלגו מהמיכלים אל תוך המזון ונמצאו בבדיקות מעבדה. קבוצת ביקורת של אותם מאכלים שנארזה במיכלי זכוכית הכילו כמות קטנה מאוד של פתלטים. הכמות היו גבוהות במיוחד במאכלים שומניים כמו עוף שכן הפתלטים מסיסים בשמן. כמות גבוהה של פתלטים נמצאה גם במזון שחומם בצלחת פלסטיק חד פעמית. אחד הסימנים לזליגת פתלטים אל המזון הוא עיוות של הפלסטיק - שכן הפתלטים שנותנים לפלסטיק את תכונת הגמישות שלו גורמים לעיוות של הפלסטיק כאשר הם נודדים ממנו החוצה אל המזון.

ד"ר חגי לוין, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, טוען שפתלטים הם בין החומרים המשפעים ביותר הגורמים לשיבוש אנדוקריני, וכי הן משפעים על מערכות גוף רבות. לטענתו בתחום המחקר שלו, פוריות גברים ונשים, רואים השפעה דרמטית של פתלטים. האנדוקרינולוגית פרופסור קרן תורג'מן טוענת כי פתלטים גורמים לירידה באיכות הזרע, ירידה בפוריות האישה, שינוי בגיל ההתבגרות, סרטנים תלויי הורמונים כמו סרטן השד, סרטן הערמונית, הפרעות בבלוטת התריס שגורמת בין היתר לפגיעה במנת המשכל.

רקע סביבתי

ישראל היא משיאניות העולם בשימוש בכלים חד-פעמיים, משק בית ממוצע מוציא בשנה 776 ש"ח על כלים אלה וסך המשק מוציא כ-2 מיליארד ש"ח בשנה. על פי עמותת צלול, הישראלים משתמשים מדי שנה בכ-4.5 מיליארד כלים חד פעמיים, או 539 כלים שאדם ממוצע משתמש וזורק בשנה. הפסולת הנוצרת כתוצאה מכך מרובה - בעוד שרוב פסולת לזו מגיעה הולכים לאתרי הטמנה, כלי פלסטיק רבים מגיעים לשטחים פתוחים, למי התהום ולים. על פי דו"ח של קרן אלן מקארתור, ב-2050 יעבור מספר מוצרי הפלסטיק בים את מספר בעלי החיים, לאור העובדה שבכל שנה מושלכים לים 8 מיליון טון של פלסטיק. גם בישראל בעיה זו היא בעיה משמעותית. לפי מגמה ירוקה, כ 90% מסך הפסולת בחופי הים היא פלסטיק וכשליש מהפסולת בים היא מכלים חד-פעמיים. [1] בנוסף חלק מהפסולת מתפרקת ונוצרת בעיה של מיקרו-פלסטיק שיכול ליצור בעיות נוספות של זיהום בים, במים ובמזון.

מאבק חברתי

במאי 2019 - האיחוד האירופי הטיל איסור על פלסטיק חד פעמי שמהווה 70% מזיהום הפלסטיק הימי עד 2021, [2]

בישראל הובילו כמה ארגונים מאבקים להפחתת שימוש בכלי פלסטיק חד פעמיים. בניהם צלול ומגמה ירוקה. בין היתר הייתה גם השתתפות של מפגינים במצעד האקלים בישראל כדי לעודד מועדות לחשיבות הנושא.

ארגון צלול קידם יחד עם עיריית הרצליה את הרעיון של עיר ללא פלסטיק החל משנת 2017. מטרת התכנית היא להפחית את השימוש בפלסטיק חד-פעמי בעיר שלמה. התוכנית מתקיימת במשרדי העירייה, בעסקים, במערכת החינוך ובבתי התושבים. התכנית קודמה במספר שלבים שהתמקדו בצמצום שימוש בכלים חד פעמיים בכלל, ודגש על אי שימוש בהם בסביבת חופי הים.

• משרדי העירייה הפסיקו להשתמש בפלסטיק חד פעמי ועברו לשימוש בכלים רב פעמיים.
• עובדי העירייה עברו הדרכות על נזקי הפלסטיק, בדגש על הפלסטיק החד פעמי ועל דרכים להפחתת שימוש בו.
• מתנדבי "צלול" ערכו סקר פסולת בחוף הים במטרה להבין מה הציבור מביא לים, וכיצד ניתן לשנות הרגלים של חד פעמי.
• נערכה פעילות רחבה במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית לצמצום השימוש בפלסטיק חד פעמי. הפעילות מתבצעת בחדרי המורים ובכיתות.
• מתנדבי צלול ארגנו סיירת הסברה תחת הסיסמה: "בחוף שלי בלי חד פעמי", שסיירה בחופים והסבירה לציבור המתרחצים את הנזקים מפלסטיק החד פעמי לסביבה ובעיקר לסביבה החופית.
• קמפיין הסברה בתחנות האוטובוסים שלטי רחוב הקורא לציבור לצמצם ככל האפשר את השימוש בפלסטיק חד פעמי ובעיקר לא להביאו לים ולמנוע בכך את הנזק לסביבה החופית.

סקר החוף מצא כי 76% מפריטי הפסולת בחוף היו פסולת פלסטיק כולל כוסות חד פעמיות (20%), עטיפות (13%) ושקיות (8%). המלצות הקמפיין הן לא להביא פלסטיק לחוף:

• במקום שקיות – סלים רב פעמיים.
• במקום כוסות חד פעמיות – כוסות רב פעמיות.
• במקום כלים חד פעמיים – כלים רב פעמיים.
• במקום בקבוקי משקה מפלסטיק – בקבוקים רב פעמיים או ג'ריקנים.
• אריזות ריקות של חטיפים להחזיר הביתה ולא להשליך לפח (בפח מחטטים בעלי חיים).

חלוצה נוספת בתחום הפחתת כלים חד פעמיים הייתה העיר כפר סבא. מאז שנת 2017 לא מגישים בעיר מזון בגני הילדים בכלים חד פעמיים והותקנו בהם מדיחי כלים. חברת מועצה מכפר סבא, קרן חגואל-גרשון הגישה הצעה לסדר בה היא קראה לעבור לשימוש בכלים רב פעמיים בישיבות המועצה, באירועים עירוניים ובצהרוני בתי הספר. [3]

מחאת הורים בנושא כלים חד פעמיים התעצמה במהלך שנת 2019. ביולי 2019 הגישו הורים דרישה בנושא לעיריית פתח-תקווה. [4] בספטמבר 2019 הגישו הורים עצומה לעיריית תל אביב בדרישה לאסור על הגשת מזון בכלים חד פעמיים בבתי ספר ובגנים. [5] על העצומה חתמו כ-4,000 הורים. [6] ההורים, בהנהגת שתי אמהות, ארגנו הפגנה בנושא.[7] שבוע לאחר מכן נעתרה העירייה. [8] עיריות נוספות הצטרפו לדרישה. ביניהן חולון [9], וגבעתיים. [10]

ראו גם

• מניעת פסולת
• פתלאטים
• פסולת פלסטיק
• השפעות סביבתיות חברתיות ובריאותיות של פלסטיק
• המאבק על החופים בישראל
• הכחדה המונית בימנו
• פרסומת האינדיאני הבוכה

קישורים חיצוניים

• פלסטיק חד פעמי, צלול
• ישראל נקייה מחד״פ עד 2022 מגמה ירוקה
• פלסטיק הוא אויב הסביבה והאדם, באתר Drove
• שני אשכנזי, מחאת הורים בת"א: על העירייה לחדול להשתמש בפלסטיק בגנים, 23/10/2019
• רחלי וקס, סכנת החשיפה לפלסטיק בגני הילדים, זווית, Ynet,‏ 2019
• ביי ביי פלסטיק: עיריית ת"א-יפו מוציאה את החד"פ ממוסדות החינוך, טיים-אאוט, 28 באוקטובר 2019
• ניר חסון, שירה קידרי-עובדיה, המאבק בכלים חד־פעמיים מגיע לבתי הכנסת, אך לא לחדרי האוכל של צה"ל, הארץ, 1.11.2019
• אילנה קוריאל, אושר: איסור פלסטיק בחופי אילת; הקנס - עד 730 שקל, ynet‏, 12.12.2019