פסולת פלסטיק
פסולת פלסטיק (באנגלית: Plastic pollution) היא ההצטברות של מוצרי פלסטיק (כמו בקבוקים, שקיות וכו') שנזרקו לסביבה הטבעית או למטמנות אשפה. פסולת זו מזיקה לבעלי חיים למערכות אקולוגיות ולבני האדם. חלקי פלסטיק שפועלים כמזהמים מסווגים לפי הגודל של השברים מיקרו-, מזו- ומאקרו. פלסטיק הוא חומר זול ועמיד וכתוצאה מכך רמות הייצור של פלסטיק בידי הכלכלה העולמית הן גבוהות. עם זאת המבנה הכימי של רוב סוגי הפלסטיק הופך אותם לעמידים לתהליכי פירוק טבעיים רבים, וכתוצאה מכך ההתפרקות שלהם איטית והם נשארים בסביבה. שני היבטים אלה גורמים לכך שפלסטיק מהווה חלק גדול מכמות האשפה שמגיעה ונשארת בסביבה. זיהום פלסטיק יכול להשפיע על מערכות ויצורים חיים בין, באוויר וביבשה.
לפי מחקר שפורסם בירחון המדעי "סיינס", נכון לשנת 2010, הערכה היא ש-192 מדינות בעלות חופי ים זרקו כמות פסולת פלסטיק בכמות של 275 מיליון טונות בשנה, וכי כמות של 4.8 עד 12.7 מיליוני טונות של פסולת פלסטיק נכנסת לאוקיינוסים ולימים מדי שנה. הגורמים המרכזים שמשפיעים על הבדלים בין כמות הפסולת מגיעה לים בין מדינות שונות הם גודל האוכלוסייה והאיכות של מערכות לאיסוף וניהול הפסולת. המחקר צופה שללא שיפור במערכות לניהול פסולת כמות הפלסטיק שתהיה זמינה להכנס לאוקיינוסים מהיבשה תגדל פי 10 עד שנת 2025. [1] יצורים חיים, במיוחד בעלי חיים ימיים, יכולים להיפגע מפסולת פלסטיק עקב תופעות פיזיות כמו הסתבכות בפלסטיק או בעיות עקב בליעה שלו, או להיפגע מזיהום כימי עקב בליעת הפלסטיק. גם בני אדם מושפעים מזיהום הפלסטיק בגלל הפרעה שלו להורמונים שונים בגוף.
המדינות המובילות בעולם ביצירת פסולת פלסטיק הם סין, אינדונזיה, הפיליפינים, ויאטנם וסרי-לנקה. סין לבדה ייצרה 8.8 מיליוני טונות של פסולת פלסטיק שהיו 27% מסך הפסולת העולמית. לעומת זאת הודו, שהיא גם מדינה עם אוכלוסיה גדולה יצרה רק 0.6 מיליון טונות פסולת וארצות הברית ייצאה 0.28 מיליון טונות פסולת. [1]
נכון לשנת 2018, כ-380 טונות של פלסטיק מיוצרת מדי שנה. משנות -1950 עד 2018 הערכה היא שיוצרו מוצרי פלסטיק במשקל של 6.3 מיליארד טונות ברחבי העולם, מתוך כמות זו כ-9% עברה מחזור ועוד 12% נשרפה. [2]בבריטניה עצמה, נצרכים מידי שנה מעל 5 מיליון טונות של פלסטיק, מתוכם רבע בערך הולך למחזור והיתר הולך למטמנות. חלק מהפלסטיק שמיועד למטמנות לא מגיעה אליהן או נסחף עם הרוח ועם זרמים לסביבה הימית או למערכות אקולוגיות יבשתיות. מחקרים מעריכים כי 90% מהציפורים הימיות מכילות חלקי פלסטיק. [3]
בחלק מהאיזורים בעולם נעשו ניסיונות משמעותיים כדי להפחית את זיהום הפלסטיק, על ידי הפחתת צריכת הפלסטיק ועידוד של מחזור פלסטיק. יש חוקרים שטוענים כי עד שנת 2050 משקל הפלסטיק בים יהיה גבוה ממשקל הדגים בו.
כדי לאפשר גמישות לפלסטיק מוסיפים לפולימר שיש בו חומרים מסוג Plasticizers. חומרים אלה לא נקשרים לפלסטיק בצורה חזקה, אלא דולפים ממנו אל הסביבה ומשם לגופים של צמחים ובעלי חיים כולל האדם. מספר מחקרים מצאו כי שני Plasticizers נפוצים ביספנול A ופתלטים גורמים לבעיות שונות בבריאות של בעלי חוליות (כלומר כולל ציפורים, יונקים ועוד). עם זאת נעשו מעט מחקרים על השפעת חומרים אלה על בעלי חיים שאינם יונקים. מחקר על בעלי חיים ימיים מצא השפעה של חומרים אלה על כמה היבטים בריאותיים כולל השפעה על הורמון גדילה, הפרעה לפוריות והגדלת חמצון של חומצות שומן שגורמת לעיוותים באיברים ולפגיעה נוספת בפוריות. [3]
נעשים מאמצים למחזר לפחות חלק מהפלסטיק. יש מוצרי פלסטיק שרווחי יותר למחזר כמו בקבוקי פלסטיק, ויש חלקי פלסטיק שלא משתלם למחזר - לדוגמה שקיות ניילון וכן פקקים של בקבוקים. כיום יש אמצעים להפריד חלק מהפלסטיק לפי סוג הפלסטיק וגודל. בארצות הברית ובמדינות נוספות חברות ממחזרות חלקים מהפלסטיק. פלסטיק לא רווחי נשלח להטמנה. בין שני הסוגים האלה יש פלסטיק שהוא בעל ערך כלכלי נייטרלי, לדוגמה פלסטיק של מיכלי יוגורט. לחבורה לא משתלם למחזר אותו, במיוחד כאשר מחיר הנפט הוא זול. במצב כזה משתלם לחברות שמשתמשות בפלסטיק להשתמש בפלסטיק מנפט ולא מפלסטיק ממוחזר. הפתרון הקיים מזה כמה עשורים הוא דחיסה של הפלסטיק ומשלוח שלו למדינות עניות יותר כמו שליחה של פסולת פלסטיק מארצות הברית לסין. הפתרון הזה לא סביבתי במיוחד, אבל הוא מאפשר לחברות להפחית את רגשי האשמה שיש לצרכנים ולפוליטיקאים ביחס לנושא. [4]
מחקר משנת 2015 גילה כי 92% מהפסולת בחופים בישראל מורכבת מפלסטיק, אחוז גבוה יותר ביחס לממוצע העולמי שעומד על 75% מהפסולת. מתוך הפסולת הימית שנספרה בחופי ישראל, 32% הם אריזות מזון וכלים חד-פעמיים, ו-23% הן שקיות ניילון. [5]
מיכלים שונים המגיעים אל הטבע יכולים לגרום לבעלי חיים מוות עקב חנק או הרעלה. דוגמה בולטת לכך היא צילום של שועל בישראל שנמצא מת לאחר שראשו נתקע בקופסה של מיונז. [1]
בשנת 2020 החברות קוקה קולה, פפסיקו ונסטלה הוכרזו כמזהמות הפלסטיק הגדולות ביותר בעולם זו השנה השלישית ברציפות, וספגו האשמות על "אפס התקדמות" בצמצום פסולת הפלסטיק שלהן. [2]
ראו גם
- פלסטיק
- מיקרו-פלסטיק
- פסולת
- מניעת פסולת
- משבש אנדוקריני
- מעריסה לעריסה
- מאבק בזיהום הפלסטיק
- המאבק על החופים בישראל
- המאבק בכלים חד־פעמיים
קישורים חיצוניים
- פסולת פלסטיק בוויקיפדיה האנגלית
- בואו נפסיק לקרוא לזה חד-פעמי, זווית, 28 בספטמבר 2017
- סין הפסיקה לקלוט פסולת, והעולם בפאניקה הארץ, 15.01.2018
- צפריר רינת, במקום להיפרד מהפלסטיק, ישראל ממשיכה לאסוף אותו, הארץ, 21.4.2019
- אילנה קוריאל, אילת תאסור הכנסת פלסטיק לחופי הרחצה, ynet, 03.06.2019
- שחר סמוחה, כתם מוסרי: אי הפלסטיק באוקיינוס השקט זורע הרס וגדל לממדים בלתי נתפסים, גלובס, 13.10.2019
- ניו יורק טיימס, חוקרים: מיליוני טונות של חלקיקי פלסטיק זעירים הצטברו על קרקעית האוקיינוסים, הארץ, 11.10.2020
- עומר כביר, מאה חברות בלבד אחראיות ל-90% מפסולת הפלסטיק החד פעמי בעולם, כלכליסט, 24 במאי 2021
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Jambeck, Jenna R.; Geyer, Roland; Wilcox, Chris; Siegler, Theodore R.; Perryman, Miriam; Andrady, Anthony; Narayan, Ramani; Law, Kara Lavender (2015). "Plastic waste inputs from land into the ocean" (PDF). Science. 2015 Feb 13;347(6223):768-71. doi: 10.1126/science.1260352.
- ^ "The known unknowns of plastic pollution". The Economist. 3 March 2018.
- ^ 3.0 3.1 Mathieu-Denoncourt, Justine; Wallace, Sarah J.; de Solla, Shane R.; Langlois, Valerie S. (November 2014). "Plasticizer endocrine disruption: Highlighting developmental and reproductive effects in mammals and non-mammalian aquatic species". General and Comparative Endocrinology. 219: 74–88. doi:10.1016/j.ygcen.2014.11.003. PMID 25448254
- ^ How China Broke the World's Recycling, דצמבר 2020
- ^ גליה פסטרנק, קיץ מפלסטיק, זווית, 7 ביוני 2015, פסטרנק היא דוקטורנטית בביה"ס למדעי הים באוניברסיטת חיפה
