סימום חברתי
סימום חברתי הוא עידוד של שימוש בסמים ובחומרים משני-הכרה במטרה להשיג מטרות חברתיות, כלכליות או פוליטיות. הדבר נעשה בדרך כלל כדי לאפשר לעובדים או לחיילים לתפקד במצבים קשים מבחינה נפשית או גופנית. וכן כדי להקל על שליטה וסחר במסגרת אימפריאליזם. דוגמה נפוצה לשימוש בסמים הייתה שימוש באלכוהול בקרב מלחים של ספינות מפרש שהיו צריכים לתפקד בתנאי מחיה קשים מאד. דוגמאות נוספות כוללות שימוש באלכוהול על ידי חיילי אס-סס לשם עידוד שלהם לביצוע מעשי רצח והרג המוני, ושימוש בסמים בקרב ילדים-חיילים. דוגמה נרחבת להקלה על הספקת חומר משנה תודעה הייתה בהספקת סיגריות חופשי לחיילים בזמן מלחמת העולם הראשונה.
שתייה חריפה ושימוש בסמים שונים היא אולי דבר נפוץ יותר בקרב עובדים בתנאים קשים כמו עובדי מכרות, או הורים במשפחות עניות שנתונים לחץ נפשי גדול יותר בשל לחץ כלכלי מתמיד. ייתכנו מצבים בהם צריכה כזו מקבלת הכשר או העלמת עין מצד מעסיקים במטרה להקל את הלחץ שבו נתונים עובדים או במטרה לנצל אותם. תואר דמיוני של שימוש נרחב בסמים למטרות שליטה חברתית מתואר בספר עולם חדש מופלא.
עם זאת שימוש בחומרים משני תודעה מייצר גם נזקים שונים עבור ארגונים חברתיים, במיוחד עובדים שעלולים לבצע טעות בהשפעת הסם, לסרב למלא פקודות בגללו, או לקחת סיכונים בניסיון להשיג סמים אלה.
שימוש באלכוהול בקרב ספנים
בספר "קווי רוחב כחולים" מתאר טוני הורוביץ את תנאי המחיה הקשים שהיו מנת חלקם של מלחים בספינות המפרש שפעלו במאות השנים האחרונות. הוא מתאר זאת הן על סמך מחקרים היסטוריים והן על סמך ניסיון אישי בהפלגת שחזור של ספינה כזו. המזון בספינה ניתן בצמצום, והוא לרוב מאיכות ירודה ואינו מכיל כמעט מזון טרי. המלחים סובלים ממחלות ומומים שונים, ותנאי הלינה צפופים מאוד ומקשים על שינה, וזאת כדי לאפשר מקום רב ככל האפשר להספקה ולמטען. העבודה הפיזית קשה ומסוכנת ותמיד יש מטלות רבות שצריך לבצע על הספינה. תנאי המשמעת בספינה נוקשים מאד. הספינות עצמם מכונות "בית כלא צף" ואוישו לא פעם על ידי פושעים ואנשים שנמלטו מהחוק שהברירה שהייתה להם הייתה בית כלא או הוצאה להורג או שירות בספינה. שירות בספינה כלל גם סיכון משמעותי של מוות או מום עקב פציעה. בתנאים אלה מלחים רבים שתו כמויות משמעותיות של בירה, רום, יין ומשקאות אלכוהוליים שונים בניסיון להקל על הסבל הגופני והנפשי המתמשך. ספינות סוחר נשאו עימן כמויות גדולות של אלכוהול בצורות שונות. [1] הזיהוי בין שימוש רק באלכוהול ובין ספנים קיים בתרבות בדרכים רבות כמו שירים על מלחים שיכורים.
חברות הספנות ומפקדי ספינות היו יכולים להגביל צריכת אלכוהול על ידי הפחתת כמות האלכוהול שהספינה סחבה עימה אבל דבר זה לא בוצע בגלל תרבות שתייה נרחבת ובגלל שהדבר היה גורם גם קושי לשמור על מורל הצוות. עם זאת היו ניסיונות התמודדות עם שכרות מוגזמת על ידי עונשים שונים בניסיון למנוע תאונות ואי-ציות. עם השנים השתפרו מאוד תנאי התעסוקה בספינות עקב מיכון נרחב ועקב בניית ספינות קיטור בנויות מפלדה שאפשרו יותר מרחב ופחות עבודה פיזית.
שימוש באלכוהול וסמים בגרמניה הנאצית
חיילים נאצים ואנשים שהיו מעורבים במעשי רצח המוניים "תודלקו" לעיתים קרובות על ידי אלכוהול. האלכוהול מגביר בטחון עצמי ומגביר גם נטיה לאלימות. האלכוהול שימש הן כפרס או דרך לחגוג את מעשי הרצח והן כגורם שאפשר הפחתת התנגדות של רגשות מוסריים. [2] [3]
חוקרים מהשנים האחרונות בודקים את הקשרים בין תרבות הסמים בגרמניה הנאצית, לבין הנכונות לבצע מעשי זוועה ומעשים גבורה בקרבות שונים, הן בקרב החיילים הרגילים והן בקרב הקצונה ומקבלי ההחלטות בגרמניה הנאצית. אחד הספרים הבולטים בהקשר זה הוא הספר "אקסטזה טוטאלית" של נומרן אולר.[4] אולר תאר את השימוש הנרחב בפרוויטין, שמכיל את הסם קריסטל מת', בקרב חיילי הוורמאכט. ושימוש בסמים שונים בקרב האליטה הנאצית. [1]
סמים ואלכוהול בקרב חיילים ילדים
יש מקרים בהם משתמשים באלכוהול ובסמים שונים בקרב חיילים ילדים. אימוני הלחימה מפעילים לחץ על הילדים וסמים אלה מסייעים להפחתת הלחץ. דבר זה מתקיים לדוגמה בקרב חיילים-ילדים בסיירה-לאון. [5]
עישון טבק בקרב חיילים
בשנת 1917 ארצות הברית נכנסה למלחמת העולם הראשונה. חברות הטבק רצו לעודד את העישון בקרב החיילים, והפיצו את הרעיון לפיו עישון טבק הוא דרך לבריחה נפשית מנסיבות המלחמה, וישפרו את המורל של החיילים. הטבק נחשב כדבר חיוני למורל החיילים גם על ידי מפקדים בצבא ארצות הברית. הסיגריות שימשו הן לשם התרגעות והן כאמצעי תשלום נפוץ. חששות מפני נזקי העישון היו קיימים כבר אז אבל גם ארגונים נגד עישון החלו לתמוך בטבק לחיילים. עיתון הניו יורק טיימס כתב בזמנו שהסיגריות הן דרך חיונית להקלה על קשיי המלחמה. גישה זו הייתה קיימת גם בזמן מלחמת העולם השנייה שבה חברות הטבק קראה לכלול במשלוחי מנות לחיילים גם סיגריות. צבא ארצות הברית החל בצעדים לצמצום העישון באמצע שנות ה-70. [6]
סמים ואלכוהול בקרב זונות
מחקרים שונים מוצאים קשרים רבים בין עבודה בזנות לבין שימוש בחומרים ממכרים שונים, כולל הרואין, קוקאין, אלכוהול, גראס ועוד. הקשר בין זנות לבין התמכרויות לסמים קיים במספר מישורים - מכורות ומכורים לסמים עלולים להידחף לעיסוק בזנות בניסיון לממן את קניית הסמים. הסמים משמשים כניסיון להתמודד עם מצוקות נפשיות חברתיות וכלכליות ואותן צרות דוחפות גם לזנות וכן עיסוק בזנות עלול לגרום בעיות גופניות ונפשיות שונות והסמים משמשים לשם אילחוש כאבים, אמצעי המרצה, ניסיון לשכוח את מצב הזנות. יש מאפיינים נוספים הקושרים בין שני העולמות כמו חיים בשולי החברה, או שוטטות ברחוב בהקשר של זנות רחוב. [7] מחקר שנערך במיניאפוליס, ארה"ב, ראיין 68 זונות נשים. כמעט כל הזונות במחקר זה סבלו מהתמכרות, בדרך-כלל לקוקאין או אלכוהול. 46% מהן ניסו פעם להתאבד.[8]
מחקר משנת 2010 בדק את הקשרים בין אלימות ברחוב, התמכרות לחומרים ממכרים, זנות ואיידס בקרב 35 נשים עניות שגרות בעיר הפנימית של הארטפורד, קונטיקט בארצות הברית. לפי החוקרים קיימת חשיפה משמעותית לאלימות מתמשכת של נשים שגרות ברחוב או נמצאות בו בצורה ממושכת. חשיפה זו, הן כקורבנות והן כעדות, גוררת לעיתים קרובות טראומה נפשית. ללא שירותי תמיכה מספקים, נשים פונות לסמים כדי לנסות להתמודד עם הבעיות הנפשיות. התמכרות לסמים יחד עם מחסור בהזדמנויות תעסוקה עקב מחסור בחינוך יכולים לעודד נשים עניות לעסוק בזנות. החיים ברחוב מגבירים את הסיכון לניצול פיזי, נפשי ומיני. החשיפה לעוד אירועים אלימים מגבירה את התלות בסמים ומעמיקה את המחזור האכזרי של אלימות סמים וזנות. [9]
מבחינת סרסורים או בתי בושת שימוש בסמים מקל על השליטה בזונות מבחינת הן כתשלום לזונות וכן כאמצעי לשלוט במצבי רוח של זונות. עם זאת זונות עלולת להינזק עקב שימוש בסמים דבר שיפגע גם בסרסור.
שימוש בסמים ואלכוהול במסגרת אימפריאליזם
במסגרת מלחמת האופיום הראשונה והשנייה, נאבקו בריטניה ומעצמות מערביות נוספות בניסיון להשיג דריסת רגל בסין. אחד האמצעים החשובים במדיניות זו היה עידוד של צריכת אופיום רבה יותר בקרב הסינים. בעקבות תבוסת סין במלחמת האופיום השנייה ב-1858, סין אולצה להפוך את האופיום לחוקי, והחלה בייצור מקומי מאסיבי. שיא יבוא האופיום היה בשנת 1879 עם 6,700 טונות, ועד 1906 סין ייצרה 85% מהאופיום העולמי, כ-35 אלף טונות, וכ-27% מהסינים הגברים הבוגרים, או כ-13 מיליון סינים, צרכו כמות של כ-39 אלף טונות אופיום מדי שנה. החל משנת 1880 הבריטינים ניסו להפחית את צריכת האופיום בסין, אבל הדבר הוביל לצריכה של סמים אחרים כמו מורפינים, הרואין וקוקאין. [10]
בדרום אפריקה הונהגה שיטת "Dop System" שבה חלק משכר בחוות שולם באמצעות יין זול שחולק לעובדים השחורים על בסיס יומי ולפעמים 5 פעמים ביום. שיטה זו הובילה לאלכוהוליזם ולבעיות חברתיות רבות בדרום אפריקה. דבר זה התקיים מאה המאה ה-17, הוצאה מחוץ לחוק ב-1960 ונאכפה רק ב-1990. [2] השלכותיו עדיין נמשכות כיום במסגרת מסורת שתית אלכוהול באזור. יש חוקרים הטוענים לשיווק אלכוהול מכוון לפועלי מכרות שחורים בדרום אפריקה. [11]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ קווי רוחב כחולים - מסע עכשווי בעקבות התגליות של קפטן קוק, טוני הורביץ, 2003
- ^ Drinking Rituals, Masculinity, and Mass Murder in Nazi Germany.
- ^ Drunk on genocide: how the Nazis celebrated murdering Jews
- ^ "היטלר היה מסומם לגמרי", אבי פיטשון, הארץ, 15.07.20
- ^ ילדים חיילים בסיירה לאון, ויקיפדיה האנגלית
- ^ עישון בצבא ארצות הברית, ויקיפדיה האנגלית
- ^ זנות וסמים בוויקיפדיה האנגלית
- ^ גלי וינרב, אין זונות מאושרות. והן ימותו צעירות. אכפת לכם?, באתר גלובס, 22 באפריל 2012
- ^ Nancy Romero-Daza, Margaret Weeks & Merrill Singer, "Nobody gives a damn if I live or die": Violence, drugs, and street-level prostitution in inner-city Hartford, Connecticut, Medical Anthropology Vol. 22 , Iss. 3,2003
- ^ Dikötter, Frank; Lars Laamann; and Zhou Xun Narcotic Culture: A History of Drugs in China. Co-published with C. Hurst & Co. ISBN 978-0-226-14905-9 (ISBN 0-226-14905-6) Spring 2004
- ^ Randlords and Rotgut 1886-1903: An Essay on the Role of Alcohol in the Development of European Imperialism and Southern African Capitalism, with Special Reference to Black Mineworkers in the Transvaal Republic