השפעות בריאותיות וסביבתיות של טלפון סלולרי

לטלפונים סלולריים יש השפעות בריאותיות וסביבתיות רבות.

השפעות הקרינה מהטלפונים הסלולריים

לקרינה מהטלפונים הסלולריים יש השפעות בריאותיות רבות החל מחימום הרקמות בגוף ועד לגרימת סרטן במוח. ראו השפעות בריאותיות של קרינה סלולרית. ב-2018 פורסם סיכום של 97 מחקרים ממנו עולה כי הקרינה מהטלפונים הסלולריים פוגעת משמעותית בבני האדם, בבעלי חיים ואפילו בצמחים.

השפעות שימוש בטלפון על בטיחות בדרכים

ערך מורחב – טלפון בנהיגה

שימוש בטלפון סלולרי, אם לשם שיחה, אם בגלל החזקה שלו ביד ואם לשם שליחת הודעות או צילום יש השלכות חזקות על בטיחות בדרכים.

מחקרים הראו, כי שימוש בטלפון סלולרי בזמן הנהיגה, מגדיל את הסיכון לתאונת דרכים פי 4 לפחות, ומשלוח הודעות טקסט מגדיל את הסיכון פי 23. לפי מחקרים, השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה הוא בעל השפעות דומות לאלה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול (ולפי חלק מהמחקרים ההשפעה אפילו גדולה יותר). עוד עולה מהמחקרים שהשפעת הטלפון הסלולרי על נהגים חדשים, היא גדולה יותר מאשר על נהגים מנוסים, ככל הנראה בגלל שעבור נהגים אלה הנהיגה היא לא הרגל אוטומטי. שימוש בטלפון יוצר הסחות דעת מהנהיגה שעלולות לגרום לזמן תגובה ארוך יותר, לפחות מודעות למצב הרכב בכביש וליכולת לקויה לשמור על נתיב הנסיעה בכביש. שיחה בטלפון שונה משיחה עם נוסע אחר במכונית משום שבשיחה כזו הנוסע בצד השני של הקו אינו מודע למצבים שדורשים תשומת לב מצד הנהג וקיום של שיחה רציפה במקום שיחה עם הפסקות בזמני נהיגה קשים יותר.

השפעות הטלפון הסלולרי על יכולת החשיבה והלמידה

טלפון סלולרי עלול לגרור הסחות דעת שונות, ודבר זה גורר הפרעה ליכולות למידה. אם אדם מנסה ללמוד משהו ולידו יש טלפון סלולרי, אחרי הסחה כמו שליחת הודעות בווטסאפ גם עם האדם לא עונה, לוקח 20 דקות לחזור לריכוז מלא, כלומר לחומר הלימוד. המוח האנושי לא מעוצב לריבוי משימות בבת אחת, והסלולרי מכוון דווקא לכיוון הזה. לכל הסחה כזאת יש מחיר. מחקר שנעשה באוניברסיטת לונדון טוען שאנשים העובדים במולטי-טסקינג(ריבוי משימות), מצב המוח שלהם הוא כמו אחרי לילה שלם ללא שינה, כלומר 10-15 נקודות פחות באיי-קיו.

חוקרים מארצות הברית ערכו ניסוי: הם נתנו שאלון לתלמיד כאשר לידו שכב סלולרי במצב "שקט", אחר כך עוד שאלון כאשר הסלולרי כבוי בתיק, ועוד שאלון כאשר הסלולרי כבוי מחוץ לחדר. במצב השלישי הציונים היו הכי גבוהים. המסקנה היא שהסלולרי מזיק גם במצב שקט ואפילו כבוי.

לפי דורון גרטל בעל מועדוני טניס מבחינה קואורדינטיבית הילדים שמשתמשים בסמארטפון הם נכים: הם אפילו לא מסוגלים לקפוץ וללעוס מסטיק בו זמנית.

במוח יש 2 מערכות חשיבה: אחת מהירה וחסכונית אשר לדוגמה מגיבה על גירויים רגילים, כמו להרים את הרגל אם יש בוץ על הדרך, והשנייה מעמיקה יותר המאפשרת חשיבה מעמיקה. הסלולר לא נותן למוח להפעיל כמו שצריך את המערכת השנייה. בשנות ה-50 יכולת הקשב של תלמידים הוערכה בכ-45 דקות. בשנות ה-70 הוא התקצר ל-15 דקות, היום הוא כ-8 שניות עד 3.5 דקות. הטענה היא כי חוץ מבמקלחת האנשים היום כמעט ולא מאפשרים למוח שלהם לנוח ולחשוב בשקט. קיימת טענה כי כאשר הסלולרי מצלצל והאדם לא יכול להגיב כמו בזמן שיעור, מופרשים הורמוני דחק שגורמים למתח נפשי.

המלצות של גורמים העסוקים בתחום היא לשים את הטלפונים על מצב שקט, אז יש אפשרות של 20-30 דקות של למידה. כאשר ישנים צריך לסלק את הטלפון הסלולרי מהחדר כי הוא מפריע לישון גם במצב כבוי.

פגיעה בקשרים חברתיים ובעיות בדידות ודיכאון

ערך מורחב – בדידות

ככל הנראה קיימת בעיה גדלה של בדידות בחברה. בשנת 2014, הצהירו 40% מתושבי ארצות הברית כי הם בודדים, פי שניים מאשר לפני 35 שנה. 16% מהאוסטרלים דיווחו על בדידות, והבודדים ביותר היו בני 30 ומטה. לשכת הסטטיסטיקה של ניו זילנד מצאה שבקרב צעירים בני 15-29, 40% דיווחו על תחושת בדידות בחודש האחרון. כ-60% מהצעירים בני 18-34 בבריטניה מרגישים בדידות, בשיעור גבוה יותר מבני -55 ומעלה. [1] הבדידות עלולה לגרור בעיות שונות - בעיקר הרגשות של מתח נפשי או בעיה של דיכאון. לפי מחקרים שנסקרים ספר של פרופ' עמי רוקח, ("Together & Lonely", 2013) הבדידות קשורה פעמים רבות בסבל נפשי, במחלות, בירידה בתפקוד המערכת החיסונית ואף במוות. [2]

תמיר ליאון הוא אנתרופולוג יישומי וחוקר תרבות צעירה ממכון אתוס, לטענתו תקשורת מלאה בין שני בני אדם היא כשהם עומדים זה מול זה, מביטים זה בזה, קוראים את שפת הגוף ואת הבעות הפנים, מפענחים את טון הדיבור. לפי ליאון חלק גדול מהתקשורת, כ-80%, הוא בהבעות הפנים. חלק גדול מתקשורת זו הולך לאיבוד כאשר אין תקשורת בצורה כזו. לפי ליאון, כאשר לא רואים את הפנים של האדם השני נמצאים ברמת תקשורת של 20%, אם מקבלים רק טקסט יש רמת תקשורת של 14%. לפי ליאון גם אם מקבלים 100 הודעות וואטסאפ ביום, זה לא עובד. זה לא מספיק.[3]

ליאון מספר על מחקר שנעשה בוושינגטון די.סי וטוען כי מחקר זה מצביע כי שימוש תכוף בסמארטפון הורס את הקשרים החברתיים. החוקרים ניגשו לאנשים שישבו יחד בבתי קפה. הם ביקשו מחלק מהם לסגור את הטלפון הנייד ולשים אותו בתיק. החלק השני של הזוגות לא שינה דבר. אחרי שיחה של עשר דקות שאלו אותם על רמת האמפתיה בשיחה, על כמה בני הזוג שלהם הקשיבו למה שאמרו, כמה התייחסו אליהם. לפי ליאון ההבדל בין התחושות של הזוגות שתוך כדי שיחה התעסקו בטלפון לאלו שקיבלו את תשומת הלב המלאה של בני הזוג שלהם היה עצום. הם חשו פחות אמפתיה בצורה מובהקת.[4]

דבר כזה עלול להוביל ללולאת משוב מחזקת - לאנשים יש תחושת בדידות ככל שיש יותר תקשורת טקסטואלית (בוואטסאפ ובפייסבוק ורשתות חברתיות דומות), איכות התקשורת מתדרדרת, ונשלחות יותר הודעות והשתתפות ביותר קבוצות כדי לנסות למלא את החלל שנוצר בהעדר תקשורת וקשרים מספיק איכותיים ומרגישים יותר ויותר לבד; [5]

בנוסף בחלק גדול מהקבוצות רואים רק תמונות נבחרות מהחיים של אנשים אחרים - כמו טיולים, בישולים, מסעדות וכו' - דבר זה עלול להחמיר את ההרגשה שכולם עושים חיים ורק אנחנו לא. הדבר עלול לגרור גם עליה בתרבות הצריכה וניסיון לפצות על פגיעה בקשרים חברתיים דרך אפיקים שלא עוזרים או לתרום לתחושה של דימוי-עצמי נמוך. [6]

ד"ר רחלי ברקן, פסיכולוגית חברתית ומרצה במחלקה למנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון בנגב טוענת כי שימושי טכנולוגיה יכולים לפעמים להקל על בדידות - לדוגמה שיחת וידאו עם קרובי משפחה רחוקים או שימוש בקבוצות חברתיות כדי למצוא ידידים [7]

השפעת מכשירים כמו מחשבים וטלפונים סלולריים על האקלים

לפי הנתונים מ-2016 עד 2028 מכשירים כמו מחשבים וטלפונים סלולריים יהיו אחראיים על 3.5% מפליטות גזי החממה בעולם. עד 2040 החלק שלהם יעלה ל-14% והסקטור הזה יצרוך 20% מהחשמל בעולם. הסיבה העיקרית היא שחוות השרתים צריכים להכיל יותר ויותר מידע.

מאבק בהשפעות השליליות של הטלפונים הסלולאריים

בספטמבר 2018 אסרה צרפת לחלוטין על שימוש בטלפונים סלולאריים בבתי הספר היסודיים וחטיבת הביניים(גם בהפסקות). אחת הטענות של השר שקידם זאת היא שהילדים לא משחקים עוד בהפסקות אלה תקועים מול המסכים. רוב ההורים בבריטניה לפי הסקרים תומכים במהלך דומה.

בישראל התחיל קמפיין כדי למנוע שליחת הודעות במהלך הנהיגה.

השפעות בריאותיות חיוביות של טלפונים סלולריים

לטלפונים סלולריים יש גם השלכות בריאותיות חיוביות במיוחד בהקלה או מניעת מצבי טראומה וייעול המערכת הרפואית.

דוגמה אחת היא זמינות גדולה יותר של שירותי חירום והצלה עקב שימוש בסלולרי. השפעה אחת היא היכולת של עוברי אורח שונים להזעיק כוחות בטחון, כיבוי, חילוץ והצלה בהתרעה מיידית. באירועים רבים לזמן דיווח קצר יותר יש השלכות חשובות - לדוגמה בזמן שריפת יער התרעה קצרה יותר יכולה להיות הבדל בין שריפת ענק לבין שריפה קטנה.

דוגמה נוספת היא ארגון כמו איחוד הצלה [8] שמשתמש בטלפונים סלולריים כדי לאתר מתנדבים קרובים לנפגעי טראומה הזקוקים לסיוע מיידי. זמן הגעה מהיר מאוד שמאפשר הגעה עוד לפני האמבולנס והגשת עזרה ראשונה עד להגעתו. לדבר זה יש השלכות בריאותיות משמעותיות מאוד שכן קיצור הזמן עד למתן סיוע יכול להיות הבדל של חיים ומוות במצבי טראומה שונים כמו התקפי לב, שבץ, דום נשימה, דימום מסיבי ועוד.

דוגמה אחרת לסיוע רפואי של טלפונים סלולאריים הם שירותי בריאות מרחוק ובכך ייעול פעילות המערכת הרפואית. רופאים יכולים לראות מרחוק חולים בתמונות או וידאו ולתת עצות שונות. רופאים יכולים להעביר מרשמים, חוות דעת ועוד באמצעות יישומים שונים ובכך לחסוך זמן רב למטופלים ולרופאים ולקצר זמני טיפול.

עוד היבט שבו משפיעים טלפונים סלולאריים הוא במצבי פשיעה וטרור. מחד טלפונים סלולאריים עלולים להקל על ביצוע פעולות טרור לדוגמה מטעני חומר נפץ שמתפוצצים בשלט רחוק. מאידך השימוש המרובה בצילומים של אנשים מטלפונים סלולאריים מקל על זיהוי פושעים וטרוריסטים, וכך גם שימוש במיקום השיחות כדי לתפוס פושעים שונים.

ראו גם

• התמכרות לסמארטפון
• בדידות

קישורים חיצוניים

• מידע עדכני על הנושא בבלוג של עמיר בורנשטיין, פעיל במאבק להפחתת הקרינה ללא קרינה בשבילך וכן באתר שלו ללא קרינה בשבילך.
• מרכז הידע הלאומי על הנושא באתר מרכז ידע לאומי להשפעת הקרינה הבלתי-מייננת על הבריאות.
• חשיפה למסכים בקטינים - נייר עמדה של משרד הבריאות, 12 בדצמבר 2018
• יעל אודם, ועדה תבחן השפעת החשיפה למסכים, חדשות 2, מאקו, 25.12.2018