הפרטה
הפרטה (באנגלית: Privatization) היא שם כללי לתהליך של העברת נכס כלכלי מהממשלה לבעלות פרטית.
בהפרטה נכסים או פירמות בבעלות הציבור או בבעלות הממשלה נמכרים ליזם פרטי כלשהו, או שהמניות שלהם מונפקות בבורסה, או שמניות של הנכס נמכרות/מועברות לציבור (הפרטה עממית/"הצברה"). בהגדרה רחבה ניתן לומר "כל צעד שמגביר את תפקידו של המגזר הפרטי בכלכלה.." או "...מדיניות המכוונת להפחתת המעורבות הממשלתית בכלכלה ובחברה". כך למשל, גם הקמה של חברות פרטיות שיתחרו במונופול ממשלתי מסויים הינה הפרטה, כפי שקורה במשק החשמל בישראל בשנים האחרונות. הפרטה עומדת בניגוד להלאמה שבה המדינה קונה או מחרימה או מחלצת מפשיטת רגל כלכלית חברות פרטיות.
בתהליך ההפרטה, בעלי ההון מחזירים לעצמם את השליטה בכלכלה אשר נשחקה בעקבות משבר 1929, והמדיניות הקיינסיאנית אשר יושמה בעקבותיו.
פעמים רבות הצידוק להפרטה הינו הגדלת התחרותיות ועל ידי כך הגדלת היעילות הכלכלית ו/או שיפור התנאים הניתנים ללקוח.
בעיות בתהליכי הפרטה
- במקרים של הפרטת מונופולים, המונופול עובר מבעלות המדינה מדינה לבעלות פרטית, שכל פעילותו ממוקדת ביצירת רווח לבעלי המניות, על חשבון השירות ללקוח, כך שטיעון ההתייעלות באמצעות תחרות מאבד מתקפותו.
- במקרים של מונופול טבעי, לא יכולה להתקיים תחרות.
- הפרטה מגדילה את הריכוזיות במקום לדלל אותה: לעיתים הנכסים נמכרים לספקולנטים עשירים, או לתאגידים רב לאומיים שבבעלותם יש כבר חברות הקשורות לנכס המופרט. במקרים אלו הריכוזיות, כולל זו העולמית דווקא גדלה ולא יורדת.
- הפרטה של שירותים חברתיים (בתי סוהר, מים, חשמל, חינוך, בריאות) נוגדת את האינטרס הציבורי משום שהבעלים הפרטיים ינסו לעשות ככל יכולתם לגזור רווחים מהשרותים החיוניים הללו וכך יעלו את המחירים ויורידו את רמת השירות (ראו ביקוש קשיח).
- שיטת ה"ייבוש" לקראת הפרטה: קודם מקצצים בתקציבים לשירות הציבורי, כך שהשירות מידרדר, ואז עולה הטענה שחייבים להפריט משום שהשירות לקוי.
- הפרטה חלקית (או 'אפורה') מביאה להזנחה שבעקבותיה הפרטה מלאה: לאחר שמופרט שירות חלקית, נותני השירותים הטובים ביותר (מורים, רופאים, ...) עוברים לארגונים הפרטיים שם הם מקבלים שכר גבוה, והשירות הציבורי מידלדל ומידרדר.
- מחקר שנערך על מדינות מזרח אירופה, טוען כי בעקבות ההפרטה הפרועה שם גדלה האבטלה בקרב גברים ובעקבות כך לדיכאון, ובמקביל הידרדרו שרותי הבריאות, דברים אלה הובילו לעלייה חדה בשיעורי התמותה של גברים בגילאי שוק העבודה (15-59) [1]. אם כי חלק מהשפעות אלה ניתן לייחס דווקא לקריסה הכלכלית של ברית המועצות או לגידול באבטלה או באי שוויון ולאו דווקא להפרטה כשלעצמה. החוקרים מצאו שהייאוש מהאבטלה הוביל לעליה בתמותה, וכי במדינות בעלות אבטלה דומה, אך שבהן הייתה תמיכה מצד איגודים מקצועיים או כנסיות, התמותה הייתה קטנה יותר.
ספקולציה 1
בעקבות הפרטה של שירות שהיה חסום לשוק הפרטי, עולות האפשרויות לשימוש בכסף ולכן ערכו כמתווך גדל. עם אותה כמות כסף, ניתן לקנות כעת מגוון גדול יותר של דברים. אינפלציה שלילית? הכלכלן שלמה מעוז טוען כי הפרטה דווקא תעזור לצאת ממצב של אינפלציה שלילית.
ספקולציה 2
הטיעונים בעד ההפרטה מציגים את התאוריה, לעומת המתנגדים אשר נובעים מהניסיון של ביצוע ההפרטות בפועל. כך, הטיעונים התומכים הינם בגדר משאלת לב ודקלום אידאולוגי תלוש מהמציאות והממצאים האמפיריים.
הפרטה בישראל
ערך מורחב – הפרטה בישראל
בעשורים האחרונים מתקיימת בישראל, במקביל לתהליך דומה בעולם, תהליך של הפרטה, ובו שירותים, מוסדות ופירמות שהיו בידי הממשלה מועברים למגזר הפרטי.
קישורים חיצוניים
- הפרטה בוויקיפדיה האנגלית
- הפרטה – סקירה תאורטית והיסטורית אסף שפירא, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מרס 2010
- קול קורא לדיון ציבורי בנושא ההפרטה ניירות עמדה בנושא - בעקבות בקשה של הכנסת משנת 2007.
- 9 המיתוסים של ההפרטה גיא רולניק, דה מארקר, 05.3.2009