עקרון המזהם משלם

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף המזהם משלם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עקרון המזהם משלם (באנגלית: Polluter pays principle) הוא עקרון באתיקה סביבתית ובחקיקה סביבתית, לפיו הגוף המזהם שאחראי ליצירת הזיהום אחראי לשלם עבור הנזק שהוא גרם לסביבה הטבעית ולבריאות של בני אדם שניזוקו מהזיהום. העיקרון קיבל תמיכה חזקה מצד מדינות ה-OECD ומצד האיחוד האירופי. בחקיקה סביבתית בינלאומית עקרון המזהם משלם מוזכר כעיקרון 16 בהצהרת ריו לסביבה ופיתוח.

עקרון המזהם משלם עומד בבסיס מדיניות סביבתית כמו מס סביבתי שנועדה לספק תמריץ להקטנת הזיהום מצד אחד, ולספק פיצוי לנפגעים ומקור למחקר אחר חלופות מצד שני. בכלכלה עקרון המזהם משלם מקביל לרעיון של הפנמת עלויות, כאשר העלות מוטלת על מי שיצר אותה.

עקרון המזהם משלם דומה למושג כ-"אחריות יצרן מורחבת" (Extended polluter responsibility, EPR). מושג זה תואר לראשונה על ידי הממשלה השוודית בשנת 1975. אחריות יצרן מורחבת בא להסיט את האחריות של טיפול בפסולת מהממשלה (כלומר ממשלמי המיסים ומהחברה ככלל) אל הישויות שמייצרות את הפסולת ו/או את המוצרים או הפעילות הכלכלית שגורמים לה. למעשה הרחבת אחריות המזהם מפנימה את העלות של נזקי הפסולת וההיפטרות ממנה אל תוך מחיר המוצר, ויוצרת תמריץ כלכלי לשינוי. עבור היצרנים יש תמריץ כלכלי לעבור לטכנולוגיות פחות מזהמות (וכך למכור מוצרים זולים יותר ולכן להנות מיתרון תחרותי), עבור הצרכנים נוצר תמריץ כלכלי לקנות מוצרים דומים פחות מזהמים, ולכן זולים יותר.

ביקורת על עקרון המזהם משלם

הכלכלן ג'ורג'סקיו-רוגן התנגד לרעיונות של הפנמת עלויות כדרך לפתור בעיות של זיהום, עקרון המזהם משלם (במקום מניעה שלהם על ידי מכסות או חוק). וכינה אותם רעיון גרוע בהקשר הכלכלי והתרמודינמי. מבחינה כלכלית הוא מציין כי זה רעיון גרוע כי העשירים יוכלו לזהם כרצונם (דבר שהוא מחשיב כגרוע מבחינה כלכלית, אלא אם אי שוויון אינו מעניין את הכלכלנים) הוא גם מציין כי אין שוק לזיהום ולכן זו כלכלת שוק גרועה. הוא טוען כי זה רעיון גרוע מבחינה תרמודינמית בגלל שבאופן כללי לא ניתן לנקות זיהום ששוחרר לסביבה אלא על ידי השקעה של עוד אנרגיה (שהייתה יכולה להיחסך אם הזיהום היה מטופל במקור), ולפעמים מבחינה פרקטית אין דרך להחזיר אחורה תהליכי זיהום (שכן הדבר ידרוש השקעה עצומה של אנרגיה) - בדיוק בגלל החוק השני של התרמודינמיקה. אבל גם אם זיהום הינו בר תיקון, איננו יודעים את מחיר הניקיון של זיהום זה, ולכן איננו יודעים איזו עלות להטיל על המזהם.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אקולוגיה תעשייתית

כלים: מודל מבוסס סוכניםניתוח תשומה-תפוקהניתוח מחזור חייםטביעת רגל אקולוגיתמטבוליזם תעשייתימטריצת MET

מושגים: כלכלה מעגליתמעריסה לעריסהיעילות אקולוגיתפרדוקס ג'בונסאקסרגיהעקרון המזהם משלםעקרון הזהירות המקדימה

תחומי מחקר קרובים: כימיה ירוקהכלכלה אקולוגיתכלכלה סביבתיתעיצוב מקיים

קיימות

תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין

The Earth seen from Apollo 17.jpg

מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב

ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים