הכנסה מקסימלית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הכנסה מקסימלית או "שכר מקסימום", או תקרת שכר, הוא מגבלה חוקית על כמה הכנסה אדם שיכול להרוויח. זוהי מגבלה קבועה שניתן להשתמש בה כדי לבצע שינוי במבנה כלכלי. יש פעילים חברתיים ופעילי סביבה שתומכים ברעיון של הכנסה מקסימלית כדי לקדם ביזור כלכלי ולקדם ביזור פוליטי - הפחתת קשרי הון שלטון ועודף כוח למיליארדים.

הפעילה החברתית-סביבתית ליה אטינגר טוענת שהרבה יותר חשוב לדבר על "שכר מקסימום" מאשר על שכר מינימום. כמות הכסף שמצטברת בידייים יחידות היא כוח פוליטי. מעל סך הכנסות או הון פיננסי מסויים, אי אפשר להנות מהכסף על ידי צריכת מוצרים ושירותי- יש גבול לכמות הבתים והמטוסים המזון והאנרגיה והבגדים שאדם אחד יכול להנות מהם. רוב הכסף שיש למיליארדים משמש כדי לצבור עוד ועוד כוח פוליטי, כאשר המטרה הרבה פעמים היא צבירה של עוד כוח כלכלי או עוד כוח פוליטית. אפשר לשנות את זה - שכן מדובר בקבוצה קטנה מאד של אנשים מתו כלל האוכלוסיה. אנחנו רואים הפגנות בסין או באיראן - אלו אנשים אמיצים. לפי הטענה אנחנו בחברה טוטלירטית שבה אנחנו שבויים בידי מיליארדים כמו מאסק וצוקגברג מבחינה פוליטית ותרבותית - השפעה על היכולת שלנו לנהל שיח , להחשף לעובדות ולדעות. ה"כלכליזציה" הזו נכנס הלצורת החשיבה כך ששואלים זה כלכלי? כולל נניח אם זה כלכלי להשקיע בקיימות. אם אוקרינה מותקפת זה לא שואלת אם זה כלכלי להגן על עצמנו למה זה צריך לשאול אם זה כלכלי לחיים שלנו מה צריך להקבע על ידי הכלכלה השאלות האלה לא נשאלות בכלל.

יש תקדימים שונים להגבלות שכר וכן הגבלות על החזקות של נכסים. לדוגמה בישראל הגבילה המדינה את שכר הבנקאים הבכירים, וזאת מתוך מחשבה שיש כשלי שוק בתחום בנקאות בישראל ובמיוחד תופעות של אוליגופול שקובע מחירים גבוהים מידי ורגולטור שבוי שבו המפקחים על הבנקים הולכים למשרות בכירות בבנקים ולכן לא מפקחים עליהם. כבר בימי אדם סמית הוא וכלכלנים אחרים עסקו בכלכלה פוליטית מתוך ראיה שהכלכלה אינה מנותקת מהפוליטיקה -אלה היא קשורה אליה במספר אפיקים של קשרי הון שלטון כמו לובי פוליטי, תרומות למפלגות ולפוליטיקאים, חוקים, רגולציה, החלטות על תשתיות ועל מוצרים ציבוריים ועיצוב של מוסדות חברתייים. בעבר היו מגבלות שונות על כוח כלכלי-פוליטי שניתן לצבור באמצעות בעלות על תאגיד משום שמראש התאגיד היה אמור לעסוק בתחום מסויים , באזור מסויים ולתקופה קצובה. [1] דוגמאות מודרניות להגבלות על בעלות כוללות איסור בישראל להחזיק הן בתאגיד פיננסי והן בתאגיד ראלי. הגבלה אחרת שיש על בעלות נוגעת למניות - כאשר למישהו יש יותר מ-חמישה אחוזים ממניות של חברה כבר אין לו אנונימייות שממנה נהנים משקיעים אחרים - מכירים בכך שיש לו כוח פוליטי על החברה הציבורית והוא מחוייב לדווח לבורסה על היותו בעל ענייין בחברה ומדווח כמה מניות יש לו. אם יש למשקיע 10 אחוזים מהחברה יש לו גם יכולת למנות דירקטור . בישראל ובמדינות רבות אחרות על קיום של קרטל - חוקים נגד הגבלים עסקיים - בישראל יש גם מגבלות על תרומות של תאגידים למפלגות דבר שבארה"ב בוטל. דברים אלה מצביעים על כך שאנשים מודעים לכך שעודף כוח כלכלי עלול לגרום לעיוותים בדמוקרטיה דבר שיפגע בחופש של אנשים אחרים ובערכים חשובים אחרים כמו בריאות הציבור או קיימות.

השלכות כלכליות של הכנסת מקיסמום יכולות להיות מגוונות - לדוגמה אנשים עשירים שכבר קרובים לתקרה כזו עשויים לרצות להשקיע את המרץ שלהם בפעילות פוליטית או תרבותית לטובת רווחת הכלל במקום להשקיע אותה בהגדלה נוספת של הכוח הכלכלי או הפוליטי הצר שלהם. אנשים שיש להם השקעות בתעשיות מזיקות כמו חברות טבק או חברות נשק או חברות מזהמות עשויים לרצות להקטין החזקות בתחומים אלה ולהעביר את ההשקעות שלהם לתחומים פחות מזיקים. כמו כן הכנסה מקסימלית תגדיל את מספר האנשים שמקבלים החלטות לגבי חברות גדולות והשקעות גדולות -ודבר זה יעודד מגוון וביזור כלכלי. התקווה היא שדבר זה יקל על דברים אחרים כמו חברה צודקת יותר, חברה שפחות משקיעה בכלכלה פוגענית כמו חברות מזהמות או חברות טבק, או פחות כלכלת התמכרות וקל יהיה יותר לקדם צעדים לטובת כלכלה בת קיימא ופוליטיקה בת קיימא

ראו גם

קישורים חיצוניים