היסטוריה של חקר הקיימות
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
היסטוריה של חקר הקיימות היא ההיסטוריה של חוקרים ורעיונות הנוגעים לקיימות - הרעיון כי המין האנושי עלול להיכחד או להיפגע בצורה משמעותית עקב בעיות סביבה או בעיות אחרות. הנושא קשור למספר תחומים בהם אקולוגיה, חקלאות בת קיימא, חקר האקלים, מערכות מורכבות, פסיכולוגיה סביבתית, כלכלה אקולוגית ועוד.
ציר זמן של חקר הקיימות
- 1798- הכלכלן תומאס מלתוס מפרסם את "מסה על עיקרון האוכלוסייה". מלתוס טען שכמות המזון גדלה באופן לינארי, בעוד אוכלוסיית העולם מתרבה באופן מעריכי, במצב כזה אין לאדם ברירה אלא להילחם עם האחר למחייתו, כאשר הכשיר ביותר ישרוד. האדם שידע לתפקד באופן המתוחכם ביותר או המותאם ביותר למצב, יצליח להתקיים. דרווין קרא בעיון רב את התאוריה הזאת, ולימים אמר שממנה שאב את רעיון מאבק הקיום.
- 1859 - צ'ארלס דרווין מוציא לאור את הספר "מוצא המינים" ("על מוצא המינים בדרך הברירה הטבעית, או השתמרותם של גזעים מועדפים במאבק לחיים"). שבו הוא מפתח את תאוריית האבולוציה.
- 1866 - הביולוג הגרמני ארנסט הקל מגדיר את המונח "אקולוגיה" כ"תחום מדע העוסק ביחסי גומלין בין יצורים לסביבתם". הוא ראה באקולוגיה תחום הקשור המיוחד לבוטניקה ולזואולוגיה, והוא התייחס לתורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין כבסיס לפיתוח התחום. הקל לא כתב על הנושא בזמנו, וספר הלימוד המשמעותי הראשון (יחד עם קורס האוניברסיטאי הראשון) ניתן על ידי הבוטנאי הדני Eugenius Warming שנחשב לעיתים כאבי האקולוגיה.
- 1953 - האווארד אודום ואחיו אגני אודום פרסמו את ספר הלימוד הראשון באנגלית על אקולוגיית מערכות, "יסודות האקולוגיה", והיה בעל השפעה רחבה מאוד. אודום מילא תפקיד מפתח בפיתוח השדה של ביו-גאו-כימיה. הוא פיתח את הרעיון של אמרגיה ושל אנרגיה גלומה כעקרון מאחד של זרימת אנרגיה דרך מערכות חיות.
- 1962- הביולוגית רייצ'ל קרסון מוציאה את הספר אביב דומם - הספר נחשב לספר המכונן של התנועה למען הסביבה בארצות הברית ובעולם המערבי. הספר היה אחד הראשונים שעסק בסביבה הטבעית כמכלול ובהשפעת פעולת בני אדם על המערכת האקולוגית ובמיוחד בהקשר של חומרי הדברה והשפעתם על מערכות אקולוגיות.
- 1972 - מספר מדענים בראשות דונאלה מדווז מוציאים לאור את הספר גבולות לצמיחה שמשתמש במודל ממוחשב ומערכות מורכבות כדי לתאר את ההשלכות של המשך הצמיחה הכלכלית וגידול האוכלוסין בעולם בעל מגבלות של משאבי טבע וכיורי טבע סופיים, והציג לראשונה באופן בהיר את אתגרי הקיימות של כלל האוכלוסייה האנושית. הספר נתקף בצורה ניכרת על ידי כלכלנים מהזרם של כלכלה נאו-קלאסית.
- בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 לא היה מחקר מדעי מרוכז של קלימטולוגיה (חקר האקלים) כפי שאנו מכירים אותו כיום. הנושא שרוכז בהמשך על ידי ה-IPCC, התקיים באותה תקופה בנתיבי מחקר נפרדים על ידי קבוצות נבדלות של מדענים. כימאים-אטמוספרים ובוני-מודלים החלו למדוד שינויים בריכוזים של פחמן דו חמצני ושל גזים אחרים באטמוספירה ומה השינויים שדבר זה עלול לגרום לאקלים. באותו זמן, גאולוגים וחוקרי פלאוקלימטולוגיה (חקר האקלים ושינויי האקלים לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ) ניסו להבין מתי החלו ונגמרו תקופות של עידני קרח בכדור הארץ ומהן הסיבות לכך.
- 1992 - האקולוג וויליאם ריס מציג את המושג של טביעת רגל אקולוגית - דרך להעריך את השפעה של אדם או של קבוצה על המערכת אקולוגית באמצעות סך השטח שידרש למערכות אקולוגיות להתמודד עם סך צריכת המוצרים והשירותים שלו. [1]
- 2005 - הביולוג ג'ארד דיימונד מפרסם את הספר התמוטטות שעוסק בשאלות מדוע חלק מהאימפריות והתרבויות בעולם התמוטטו בקריסה או בדעיכה ואילו חלקן הצליחו לקיים חברה בת קיימא ולשרוד אלפי שנים. הספר מנסה למצוא תבניות משותפות לתרבויות אלה, ולהסיק מכך תובנות עבור החברות המודרניות. זהו אחד מהספרים הבולטים בתחומים היסטוריה הסביבתית ובהתפתחות תהליכים ארוכי טווח בחברות של בני אדם.
- 2009 - פרסום המאמרים על גבולות פלנטריים - שרטוט של הגבולות הפלנטריים על פי המאמר בנייצ'ר של רוקסטרום ואחרים. האזור האדום דמוי הכוכב מייצג את המצב הנוכחי של התחומים השונים, והגבולות הקיימים בכל תחום מנורמלים כך שהם משיקים לתמונת כדור הארץ. האיור לא מכיל מערכות שלגביהן לא ניתן עדיין לקבוע מהו תחום הפעילות הבטוח. גבולות פלנטריים הם גבולות של הפרעה למערכות טבעית, שאם תימשך עלולה לגורר הכחדה של המין האנושי. זהו מושג שהוצע לחקר כדור הארץ ולמדעי הסביבה על ידי קבוצת מדענים מתחומי האקולוגיה, מדעי כדור הארץ וחקר הסביבה.
