ג'ול

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ג'ול (באנגלית: JUUL) היא סיגריה אלקטרונית בצורה הדומה לדיסק און־קי המכילה רמות גבוהות ביותר של ניקוטין. היא כבשה בתוך זמן קצר את שוק הסיגריות האלקטרוניות בארה"ב, עם נתח שוק של יותר מחצי מהשוק שמגלגל שם 2 מיליארד דולר בשנה והחברה פעילה ברחבי העולם.[1]

הסיגריה החלה להיות משווקת בישראל באזור אפריל-מאי 2018, ואף שכניסת המוצר לישראל הייתה צפויה וידועה מראש, במשרד הבריאות לא הקדישו לו עד כניסתו אפילו דיון מיוחד אחד, ולא ננקטו כל צעדים לקראת מכירתו בישראל. [2] למעשה, ישראל היא המדינה הראשונה מחוץ לארה"ב בה המוצר הזה שווק [3] ורק במאי 2018 החל משרד הבריאות לבדוק דרכים לעצירת שיווק הסיגריה בישראל.[4] בסוף חודש מאי, החליט המשרד לאסור בחוק את שיווק הסיגריה המכילה 5% ניקוטין, ועד שהחוק יאושר בכנסת, יאסר לשווק את הסיגריה באמצעות תקנות שיאושרו באופן מזורז. הגרסה שמכילה 1.7% ניקוטין מותרת למכירה ומפורסמת באופן תדיר בישראל כדי להגדיל את מספר המשתמשים בה.[5] [6] ב-21 באוגוסט 2018 חתם ראש הממשלה ושר הבריאות בנימין נתניהו על צו למניעת איסור יבוא ושיווק של ג'ול (JUUL) עם מחסניות המכילות 20 מ"ג ניקוטין למ"ל נוזל, לבקשת סגן השר יעקב ליצמן והדרג המקצועי במשרד.[7] התקנות נכנסו לתוקף בתחילת ספטמבר 2018. [8] במחצית הראשונה של 2020 הפסיקה ג'ול לפעול בישראל והיא בהליכי סגירת פעילות במדינות בלגיה, צרפת, ספרד, פורטוגל ואוסטריה. [9] [10]

עישון

הסיבות לפופולריות של סיגריה היא העיצוב שלה ובכך שמדובר במוצר ממכר בצורה יוצאת דופן: הוא מכיל 5% ניקוטין - פי שלושה מהכמות המקסימלית המותרת באיחוד האירופי - ומסיבה זו אסרו באיחוד על שיווקו באירופה. ריכוז הניקוטין בג'ול שווה ערך לכ-59 מ"ג ניקוטין למיליליטר, בעוד שהריכוז הנפוץ בסיגריות אלקטרוניות כיום (2018) הוא 6-30 מ"ג למיליליטר, והגבול העליון שנקבע בדירקטיבה האירופית הוא 20 מ"ג ניקוטין למיליליטר.[11]

ב–2016, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) דיווח כי עישון סיגריות בקרב תלמידי תיכון בארה"ב ירד לשפל של 24 שנים. נתוני סקר מ-2015 הראו כי פחות מ–11% מהתלמידים בארה"ב מעשנים כיום סיגריות, ירידה של יותר מפי 3 לעומת שיעור המעשנים בשנת 1997. מגמה זו התלכדה עם מגמות נוספות של צריכת פחות סמים ופחות שתיית-יתר של אלכוהול בקרב בני נוער בארה"ב. עם זאת יש טענה כי הסיגריות האלקטרוניות החלו להיות "אמצעי מרד" בקרב בני נוער בארצות הברית. [12]

ממציאי המוצר, ג'יימס מונסיס (James Monsees) ואדם בואן (Adam Bowen), שני סטודנטים מהרווארד שהגיעו מתחום עיצוב המוצר. בשנת 2007 הם הקימו חברה בשם Ploom שאחר כך שינתה את שמה לPAX Labs. החברה הייתה בקשרים עם אחת מחברות הטבק הגדולות בעולם Japan Tobacco International. ביוני 2015 החלה החברה לשווק את המוצר החדש שלה תחת השם ג'ול. לאחר מכן, בשנת 2017 נוצרה חברה חדשה בשם JUUL, ושני מייסדי החברה הקודמת עברו לחברה זו.

הג'ול מעוצבת בצורה אלגנטית, צבעונית ומושכת. שכוללת וסת טמפרטורה מעוצב, סוללה ומחסנית בצבעים שונים. הסיגריה נראית קצת כמו דיסק און קי ולכן קל להסתיר אותה. נושא ההסתרה הוא כנראה חלק גדול מגורם המשיכה של המוצר. סרטונים רבים של השם JUUL הם של בני נוער שמסבירים כיצד להסתיר את השימוש בג'ול מההורים. ג'ול החלה לצבור תאוצה בשנת 2017, בעיקר בקרב בני נוער ממשפחות עשירות במנהטן. שיווק של המוצר עם "טעמים" מעלה חשש כי קהל היעד של המוצר הוא בני נוער ולא מבוגרים. [13]

אנשי בריאות חוששים כי שימוש בסיגריות אלקטרוניות דוגמת ג'ול בקרב צעירים, יהווה שלב ביניים בדרך לעישון סיגריות רגילות. נערים ונערות שלא היו מתנסים בעישון כלל, מתחילים עם הג'ול, עוברים התמכרות לניקוטין ומשם עוברים לשימוש בסיגריות רגילות. [14] מנגנון זה מזכיר מנגנון אחר של "מוצר ביניים" לעישון - התחלת עישון של נרגילות בקרב נערים ונערות בישראל. גם אם יתברר כי סיגריות אלקטרוניות הן בטוחות לגמרי מכל בחינה אחרת, מוצרים כמו ג'ול גורמים להתמכרות לניקוטין שבדומה להתמכרויות אחרות מגבילה את החופש הכלכלי והנפשי של הצרכן. כמו כן הטענות בדבר "סיגריות בטוחות" מזכירות טענות שכבר נשמעו בעבר לגבי סיגריות קלות.

מינהל התרופות בארה"ב (FDA) הכריז על מדיניות של הפחתה מדורגת של ניקוטין בסיגריות בוערות, לצד מתן הקלות ברגולציה על סיגריות אלקטרוניות - זאת מתוך התפיסה כי סיגריות אלו ישמשו "שלב ביניים" למי שרוצה להיגמל מעישון. לכן רגולציה על סיגריות אלקטרוניות בארה"ב נדחתה לשנת 2022. [15]

באפריל 2018, דרש ה-FDA שמעבדות ג'ול ימסרו לו מסמכים כדי "להבין טוב יותר את הטענות על שיעורים גבוהים של שימוש בקרב בני נוער ואת המשיכה המיוחדת של בני נוער למוצרים אלה". הבקשה כללה בקשה לספק מסמכים על העיצוב והשיווק של ג'ול, מחקרים על בטיחות המוצר והאם חלק מעיצוב המוצר עוצב כדי למשוך קבוצות גיל מסויימות. מנהל ה-FDA, ד"ר Scott Gottlieb הביע דאגה מכך שניתן להסוות את המוצר בקלות ככונן של USB, ובגלל תכולת הניקוטין שלו. לטענתו ה-FDA לא מבין עדיין מדוע הג'ול כה פופולרי בקרב בני נוער. [16]

ארגון הבריאות העולמי פירסם ביולי 2019 דו"ח שבו נקבע כי חברות הסיגריות האלקטרוניות משתמשות בשיטות שיווק ומיתוג שמכוונות לצעירים, ומוכרות מוצרים בטעמים במטרה להגדיל את מספר הצרכנים שלהן — במסווה של תרומה לבריאות הציבור. הדו"ח מיועד לתעשיית הטבק העולמית בכלל, ובתוכו פרק המוקדש לתעשיית המוצרים המתיימרים להיות מופחתי נזק — ובראשם הסיגריות האלקטרוניות, אך גם מוצרים כמו אייקוס של פיליפ מוריס, המבוסס על חימום טבק במקום על שריפתו, נכללו בו. [17] מספר ימים לאחר פירסום איגוד הבריאות העולמי קרא האיגוד הישראלי לרפואת ילדים להחמיר את ההתייחסות לסיגריות אלקטרוניות, ונקט לראשונה עמדה בנושא. לטענת ראשי האיגוד, פרופ' שי אשכנזי וד"ר צחי גרוסמן, עישון סיגריות אלקטרוניות יחריף התמכרויות, נזקים ריאתיים וירחיב את המעבר לעישון סיגריות טבק לא אלקטרוניות. "אם אנחנו חפצים שבני נוער ישאפו לחיים ולא ישאפו סכנה לריאותיהם, יש להתנגד לשיווק סיגריות אלקטרוניות והפצתן בקרב צעירי ישראל", נמסר בהודעה שפרסם האיגוד. פרופ' יונה אמיתי, חבר הנהלת האיגוד ומומחה ברפואת ילדים, טוקסיקולוגיה ובריאות הציבור בקופת החולים מאוחדת, הגדיר את הסיגריות האלקטרוניות "סוס טרויאני". "הסיגריות האלקטרוניות, שהפופולרית שבהן היא 'ג'ול', הן סוס טרויאני. היא מופיעה כידיד אבל הופכת לאויב. צעירים בגיל העשרה נחשפים למוצר שנראה מפתה ובטוח, אבל מכניס אותם בדלת האחורית להתמכרות לניקוטין ולמעגל המעשנים", אמר ל"הארץ". "גם אם באופן פורמלי השיווק של המוצרים הללו מוגבל, אנחנו מכירים את המציאות בפועל ואת מגבלות האכיפה. זה סוג של כסת"ח". [18]

ג'ול בישראל

הסיגריה החלה להיות משווקת בישראל באזור אפריל-מאי 2018, ואף שכניסת המוצר לישראל הייתה צפויה וידועה מראש, במשרד הבריאות לא הקדישו לו עד כניסתו אפילו דיון מיוחד אחד, ולא ננקטו כל צעדים לקראת מכירתו בישראל. [19] למעשה, ישראל היא המדינה הראשונה מחוץ לארצות הברית בה המוצר הזה משווק.

רק ב-16.5.2018 סגן שר הבריאות יעקב ליצמן התייחס לנושא, ופנה במכתב למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז ניזרי, ובו ביקש ממנו לסייע למשרד הבריאות "למציאת פתרון דחוף ומיידי" להפסקת השיווק של הסיגריה.[20] בתגובה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז ניזרי, הודיע לסגן השר ליצמן, כי הוא "נכון לבחון משפטית" שימוש בסעיף בפקודת הרוקחים המקנה לשר הבריאות את הסמכות לאסור ייצור, יבוא או שיווק של מוצר הגורם או עלול לגרום סיכון בריאותי חמור. זאת למרות שציין ש"דרך המלך היא השלמת חקיקה להסדרת הייצור והשיווק של סיגריות אלקטרוניות" בישראל. ניזרי מבהיר כי אופי האיסורים או המגבלות שייקבעו על ידי משרד הבריאות צריך להיגזר מעמדת הגורמים המקצועיים במשרד ולהתמקד בהבדלים בין הג'ול לבין הסיגריה ה"רגילה", ובין הג'ול לבין סוגים אחרים של סיגריות אלקטרוניות. כעת, יידרש משרד הבריאות לקיים דיונים מקצועיים ומשפטיים זריזים אם ברצונו לעצור את שיווק המוצר לפני שייהפך ללהיט, כפי שמתרחש בארה"ב, שם מנסות הרשויות להיאבק בתופעה המונית של התמכרות של בני נוער למוצר.[21] בסוף חודש מאי, החליט המשרד לאסור בחוק את שיווק הסיגריה, ועד שהחוק יאושר בכנסת, יאסר לשווק את הסיגריה באמצעות תקנות שיאושרו באופן מזורז.[22] התקנות לאיסור הייבוא והשיווק נחתמו ב-21 באוגוסט 2018 על ידי ראש הממשלה ושר הבריאות בנימין נתניהו. כעבור יומיים, ב-23 באוגוסט 2018, החברה המייצרת את ג'ול עתרה לבג"צ בבקשה לבטל את פרסום התקנות[23] ושופטי בג"ץ לא הוציאו לבקשתם צו ביניים לביטול הצו. המשמעות היא שבתחילת ספטמבר 2018 התקנות נכנסו לתוקף וכך גם איסור לייבוא ושיווק של ג'ול למחסניות המכילות 20 מ"ג ניקוטין למ"ל נוזל - כפי שקובעת הדירקטיבה האירופאית.[24] הדיון הראשון נערך ב-6 בנובמבר 2018 ובו הורה בית המשפט העליון למשרד הבריאות לקיים שימוע מחודש לכל יצרני הסיגריות האלקטרוניות (ולא רק לג'ול) והצו שמגביל את כמות הניקוטין בג'ול יישאר בתוקף עד לשימוע המחודש.[25]

במחצית הראשונה של 2020 הפסיקה ג'ול לפעול בישראל. [26]

ראו גם

קישורים חיצוניים

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=ג%27ול&oldid=126149"