אתאיזם חדש

אתאיזם חדש או נאו-אתאיזם (באנגלית: New Atheism) הוא זרם מחשבתי ורעיוני באתאיזם שהתפתח בתחילת המאה ה-21. לפי גישה זו אין להיות סובלניים כלפי אמונות-טפלות, מיסטיקה, דת , אי-רציונליות או תאוריות קונספירציה ויש להתנגד לגישות אלה, לבקר אותן ולחשוף טעויות, שקרים או סתירות לכאורה שעליהן הן מתבססות.

התנגדות לאמונה באל ובכוחות על-טבעיים

טענת הזרם היא כי אמונה באל דת מאופן טיבה שמה דגש על רעיונות כמו קדושה ואמונה, הכרוכים בהוצאת רעיונות מסויימים מן התחום של רעיונות אחרים, כך שאסור להתכווח עליהם. דבר זה מוביל להכחשת מדע ולהנצחה של אי-חשיבה. הדת, כמו גם אמונות אחרות (כמו קומוניזם, תאוריות קונספריציה) סוגדות ל"דבקות" ורואים בה ערך בפני עצמו. המונח אלוהים מתייחס ליישות כל יכולה, על טבעית שבראה את העולם, ממשיכה למשול בו ודורשת שנסגוד לה. הוגים כמו דוקינס אינם מתנגדים במיוחד לדאיזם (אמונה כי יש אלוהים , הוא ברא את היקום ומאז לא מתערב בו) או לפנאתאיזם (התייחסות לטבע כולו כאל אלוהים, ללא הענקת יכולות על טבעיות).

היבטים אלה עלולים לגרום לבורות, שנאה, ואלימות. בעוד שיש אנשים אלימים או מרושעים שהם אתאיסטים, הנאו-אתאיסטים טוענים כי הדת מאפשרת לאנשים טובים לעשות מעשים רעים, אבל לקבל לכך הצדקה מוסרית - שכן האל עצמו או פרשנים שלו עלי אדמות תומכים כביכול במעשה זה. לפי פרשנות זו דת עלולה להיות מסוכנת גם כאשר היא מתונה. לדוגמה דוקינס מציג את פרשת חטיפתו של ילד יהודי מהוריו באיטליה, בנימוק דתי שהוא הוטבל לנצרות. הנימוקים הדתיים הכריעו את ההגיון המוסרי לפיו הילד ראוי לחזור למשפחתו. טענה נוספת נגד הדת גם כשהיא מתונה היא שהיא מעודדת אנשים למצוא דרכים למצוא "דרך מילוט" מתוך נימוקים רציונליים על ידי פניה לרגש ולאמונה.

דוגמה נוספת לטיעון של נזק של אמונה מתונה מובאת בהקשר של קיימות - אנשים דתיים מקדישים תשומת לב רבה לטקסים דתיים ,מצוות דתיות והסברת דרך פעולת העולם דרך הסברים דתיים, דבר זה עלולה להקשות עליהם לאמץ הסתכלות הוליסטית המבוססת על מדע ולהבחין בסכנות למערכות אקולוגיות או להבחין בקשר בין מערכות אלה לבין בני האדם. נקודת המבט הדתית עלולה לעודד אנשים לראות באדם עליון על הטבע או נפרד מהטבע או לאמץ טיענים כמו "האל ישמור עלינו". סוג של שמרנות צרה מידי עלולה להרחיק אנשים מפני התבוננות בטבע ולהיות בורים ביחס להסברים סביבתיים או לאבולוציה של החברה ושל טכנולוגיה. דוגמה לדבר זה הוא סביבתנות ביהדות - אף כי לכאורה יש שפע של נימוקים דתיים בעד הגנה על הסביבה, רוב הציבור הדתי בישראל אינו נוטה לאימוץ של ראיה סביבתית או ערכים סביבתיים. דבר דומה מתרחש גם בקרב נוצרים דתיים רבים בארצות הברית - אלו כרתו ברית אידאולוגיות עם זרמים לאומניים או קפיטילסטים בימין , וכן דוחים במידה רבה את המדע ויחד איתו את נקודת המבט הסביבתית.

הגישה מרבה להשתמש בטיעונים מתחום המדע כדי להצביע על כך שעמדות דתיות או אמונה באל-טבעי, הן לא סבירות. לפי חסידי הגישה בלתי אפשר להוכיח שהאל או תופעות על-טבעית אינן קיימת באותה מידה שקשה להוכיח אי קיומם של דמויות על טבעיות פרודיות חדי קרן בלתי נראים או את קנקן התה של ראסל - ובכל זאת אנשים אינם מאמינים בחדי קרן וכן מאמינים באלים. אם כי הביקורת על טיעון זה הוא שבשונה מדמויות על טבעיות פרודיות, לסיבה ראשונית לכל מערכת אפשרית של סיבה ותוצאה (המכונה "אלוהים") יש הכרח לוגי לכל הפחות כמעין אל דאיסטי וכי לפי ממצאים על חקר התודעה ייתכן שהיקום עצמו הוא מערכת בעלת תודעה.

התומכים בגישה טוענים כי ההפרדה שמנסים לבצע לפעמים בין מדע לדת (מרחבי עיון לא חופפים) או הפרדה בין מדע ומוסר היא מלאכותית ושגויה. בעוד שבעבר רוב המדענים היו דתיים וחקרו המדע כחלק מנסיון להבין את אלוהים או את הבריאה שלו, ככל שהתקדם המדע ירד הצורך בהנחת כוחות חיצוניים או על-טבעיים כדי להסביר את היקום. כמו כן גדל המתח בין שיטות הפעולה וההנמקות של המדע (השיטה המדעית) לבין הנמקות וטיעונים הנוגעים לדת - לדוגמה המדע אינו מכיר בניסים או בכתבים עתיקים כדברים שמהווים אישושים לנכונות של טענות.

אתאיסטים חדשים גם טוענים כי אין לתת לאנשי דת מונופול בתחומים של מוסר - וכן להניח כי למדע אין שום דבר לתרום לנושא - אדרבה - תחום של חקר המוסר באמצעות מדע והיבטים נוספים כמו חקר של אמפתיה בבני אדם ובקרב בעלי חיים יכולים לשפוך אור על שאלות מוסריות. ניתן להצביע על תהליכים שבהם התפיסות של המוסר משתנות - אבולוציה של המוסר.

אתאיסטים חדשים מצביעים על שנאה ובורות כלפי אתאיסטים שקיימים בקרב דתיים גם במדינות מודרניות כמו ארצות הברית - כאשר רבים רואים באתאיסטים אנשים בלתי מוסריים. דוגמה לכך הם מכתבי שטנה שנשלחים אל אתאיסטים מטעם דתיים, לרוב בשל דעות קדומות על אתאיזם. הם טוענים כי אתאיסטים רבים מתביישים להודות כי הם אתאיסטים בגלל גישה תוקפנית מצד תאיסטים, איום בנידוי חברתי או בפגיעה בפוליטיקאים או בחברות.

גישה זו מקודמת על ידי קבוצה של כותבים פופולריים: ריצ'רד דוקינס, ויקטור סטנג'ר, כריסטופר היטצ'נס, לורנס קראוס (Lawrence M. Krauss), דניאל דנט וסם האריס, אשר ספריהם משמשים כבסיס להרבה מהרעיונות עליהם נסמכת הגישה. דוקינס, היטצ'נס, דנט והאריס מכונים לעיתים בבדיחות כ"ארבעת הפרשים", ברמיזה לארבעת פרשי האפוקליפסה מהברית החדשה. הביטוי אתאיזם חדש נטבע לראשונה בכתבה במגזין הטכנולוגיה Wired בשנת 2006. לפי Richard Ostling גישה דומה הובעה לאתאיזם חדש הוצגה במאמר של ברנרד ראסל Why I Am Not a Christian שפורסם בשנת 1927.

אתאיזם חדש דומה לגישות של אנטי-תאיזם והומניזם חילוני, במיוחד בהקשר לטענות של אינדוקטרינציה של ילדים לדת והנצחה של אידאולוגיות שמבוססות על אמונה בעל-טבעי.

אתאיזם חדש ויכולת הדברות עם דתיים

אתאיסטים חדשים מודעים לכך שהגישה הבוטה יותר שלהם עלולה להרחיק אנשים דתיים מהמדע. אך טוענים כי עמדתם מתחייבת מיושרה אינטלקטואלית - הם היו שמחים לעודד אנשים דתיים רבים יותר לאמץ עמדות מדעיות - אבל לא יכולים לעשות שקר בנפש. הם מודעים לכך שהיות ורוב תושבי ארצות הברית הם דתיים, גישה כזו תרחיק אותם מאבולוציה. כן הם מודעים כי הדבר מייצר נזק ליכולת הדברות בין תומכי המדע לבין קהילות דתיות. לדגומה דוקינס מעיד כי כאשר עורכי דין המייצגים טיעונים אנטי-אבולוציונים, רוצים להשחיר אותו בעיני חבר מושבעים בארצות הברית, שתדיר מכיל אנשים דתיים, הם שואלים אותו האם ההבנה שלו באבולוציה גרמה לו להיות אתאיסט יותר. הוא נאלץ להודות שכן - ובכך מצטייר בעיני חבר המושבעים כאדם לא מוסרי. דוקינס טוען כי דבר זה הוא דומגה לכך שנציגי התאיסטים אינם מאמינים בעצמם במרחבי עיון לא חופפים ומנצלים זאת לטובתם כאשר הם יכולים.

ביקורת

חלק מהמבקרים של התנועה מבקרים אותה כ"אתאיזם מיליטנטי" או כ"אתאיזם פונדמנטליסטי". לדוגמה לפי התאולוגים Jeffrey Robbins ו-Christopher Rodkey לתנועה יש אופי "אוונגלסיטי" שרוצה לשכנע אנשים רבים ככל האפשר, בכל מחיר. עם זאת דבר זה מאפיין גם דתות ואידאולוגיות רבות אחרות.

Michael Ruse שהוא אתאיסט, מתנגד לבריאתנות ופילוסוף של המדע טען כי דוקינס היה נכשל בכל קורס בסיסי הנוגע לפילוסופיה או לדת, וכי הוא חושב שהתנועה היא "אסון נוראי". הוא טוען כי למרות שחלק מהמדע והדת מתנגשים, זה לא אומר שמדע ודת תמיד מתנגשים. הוא גם מזכיר כי גישה מילטנטית יותר עלולה לפגוע בנסיון לקרב את הקהילות הדתיות למדע. [1]

ראו גם

• יש אלוהים?
• חקר המוסר באמצעות מדע
• רוחניות חילונית
• מדענות
• רוחניות (מחדל החילוניות)
• מדע ודת
• סגידה
• תאוריות קונספירציה
• אמת וצדק

קישורים חיצוניים

• The New Atheism, a definition and a quiz, אנדרו בראון, הגרדיאן
• The rise of the 'New Atheists', CNN, Simon Hooper