תודעה
תודעה (באנגלית: Consciousness) פירושו סך הרגשות האישיים שאדם חש מקליטה חושית ישירה או מדמיון במהלך חייו (כולל חלומות או "תחושה שחורה" שבין חלומות ומציאות) ואולי גם ההשפעה על חלק מהם מתוך רצון חופשי.
המונח אוגד בתוכו את הידיעה האישית של כל אדם בשאלה למשל "איך נראה צבע אדום" או "איך נשמע שיר מסוים" וכיוצא בזה.
המונח נתפש כחלק ממונח רחב יותר ← נפש.
יש הסבורים שתודעה היא פועל יוצא של אינטראקציה בין ישות מטאפיזית שניתן לכנות נשמה לבין פעילות המוח האנושית (ניורופיזיולוגיה) אם כי המחקר המדעי לא יכול לחקור ישויות מטאפיזיות (בין אם אלה קיימות ובין אם לא) ואין מענה מדעי גרידא לשאלה הזו.
למה קיימת תודעה
אין בקרב מדענים מוסכמה חד משמעית בשאלה "למה קיימת תודעה ואנחנו לא יצורים חסרי תודעה שלא מרגישים את פעילות המוח".
למדענים שונים עמדות שונות ביחס לשאלה זו וחלקם מציעים הסברים שונים (תוך אגנסטיות לגבי הסבר נכון) כתגובה לה.
יש הסבורים שתודעה היא פועל יוצא של אינטראקציה בין ישות מטאפיזית שניתן לכנות נשמה לבין פעילות המוח האנושית (ניורופיזיולוגיה) אם כי המחקר המדעי לא יכול לחקור ישויות מטאפיזיות (בין אם אלה קיימות ובין אם לא) ואין מענה מדעי גרידא לשאלה הזו.
רעיונות
יש מדעני תודעה (מדעני קוגניציה) כגון הפסיכולוג דון הופמן (Don Hoffman) או מדען המוח ג'וילו טונוני (Julio Tononi) המציעים תאוריות שונות כגון "תודעה כפונדמנטלית" (consciousness As Fundamental) או "תאוריית אינטגרציית מידע" (Information Integration Theory) בהתאמה.
לפי תאוריית התודעה של דון הופמן היא קבוע פיזיקלי עצמאי ולמעשה חלק מן הפיזיקה (מאפיין יסודי של הפיזיקה ביקום הנוכחי בו אנו נמצאים או במציאות הנוכחית בה יקומנו נמצא) וכל מוח אנושי מתפקד מאפשר ביטוי של הקבוע הפיזקלי הזה.
לפי התאוריה של טונוני תודעה מתאפשרת בכל מערכת שמתבצעת בה מה שבהתבסס על טונוני ניתן להגדיר כ"אינטגרציית מידע לכדי תמונה מערכת מורכבת מאד הכוללת תהודה".
חוקר התודעה הפיזיקאי הישראלי מיכאל אברהם הציג בספרו "מדעי החופש" משנה סינתטית (פילוסופית-מדעית) המציגה מדוע לדעתו נשמה קיימת ומשפיעה לפחות לפעמים על תודעה.
את תפישתו של אברהם ניתן להסביר במבנה זה (תוך לקיחה בחשבון של אילוצים מציאותיים על תודעה):
נסיבות ← עיבוד מוחי ← רצון הנפש (ו\או הנשמה) והחלטה ← עיבוד מוחי ← פעולה
התאוריות הפיזיקליסטיות כמו תאוריית ה"תודעה כאמרגנטיות" (consciousness as emergence) של דניאל דנט (Daniel Dennett) אינן מסבירות איך נוצרת החישה בתודעה או החווייה המודעת בתודעה, של צבע אדום למשל, במסגרת התנאים הפיזיקליים שהמדע מזהה, אם כי בעיה דומה קיימת לגבי תאוריית אינטגרציית מידע.
תודעה כישות פיזיקלית עצמאית
דון הופמן הציע כי ייתכן שהתודעה כישות פיזיקלית אלמנטרית יכולה לפחות לעתים לגרום להתנגדות לדחפים מוחיים מסוימים (כגון readiness potential) והדבר יכול לסייע להסביר מדוע לכאורה יש לפחות במקרים מסוימים רצון חופשי אמיתי (שאינו בהכרח יתנגש עם דטרמיניזם ואקראיות טהורה - אם אקראיות טהורה בכלל קיימת; הרי יש להפריד בין שלושת מונחים אלה שבמבט פילוסופי אינם מחייבים זה את זה).
הופמן טוען כי החוויה הסובייקטיבית של כל אדם במציאות גדושה בממשקים שונים שיכולים לארגן את המציאות ולהבטיח הישרדות (Survival) ודיוק (accuracy);
ממשק כזה יכול להיות שם פרטי או שם מלא שעוזר לבן אדם להגדיר עצמו או אחרים, זהות מגדרית כגון גבר או אשה של האדם כלפי עצמו או אחרים ועוד, אם כי לפי הופמן ממשקים אלה אינם התודעה עצמה, של כל יצור בעל תודעה, שכן התודעה היא מעין ביטוי של אותה ישות פיזיקלית המהווה קבוע פיזיקלי כפי שמציע הופמן.
מבט פילוסופי
התודעה כעולם עצמאי
ניתן להבין את התודעה כמעין עולם נפרד שבו אנו באמת נמצאים ובו משתקף העולם החומרי ("האובייקט הפיזקלי האמיתי והנסתר") שאותו אנו חווים, לאחר שמוחנו מפרש אותו כפי שהוא בנוי לפרש אותו.
תודעה כדרך לחוות מערכת שכר ועונש פטאליסטית
פטאליזם היא ההשקפה לפיה כל מה שקורה במציאות בה אנו חיים קבוע מראש; זה כמובן לא מכריח שאין תודעה או רוחניות כך שייתכן שהעולם בו אנו חיים הוא הפלט של מערכת שכר ועונש ואנחנו כולנו חווים כאן שכרים ועונשים על מעשינו מבחירה חופשית בעולם קודם (שכלל תודעה בעצמו). רעיון זה משקף קומפטביליזם לפיו יש תודעה אך אין רצון חופשי (לפחות בעולם זה) וכן הוא מסתדר עם רעיון המלתאיזם.
תודעה כמאפשרת בחירה בטוב, לפחות במצבים מסוימים
תודעת האדם מאפשרת לו לפחות לפעמים לדחות דחפים חייתיים ולחשוב על דברים שהתנסה עימם במקום לטור אחר הצורך להתנסות עם עוד דברים (אחרים), תוך מחשבה דלה (אם בכלל) בשאלה אם נכון לטור אחריהם.
תודעה כמפגש בין נשמה למוח פועל בו היא קשורה
במבט סינתטי של אלו המקבלים את האפשרות לקיומה של נשמה, מוח אנושי מתפקד וטיפיקאלי (functioning neurotypical brain) פועל כמעין מכשיר קשר בין נשמה לעולם החומרי ולא רק כ"מחשב המדמה ומפרש את העולם החומרי" או כ"קופסה שחורה" כזו.
דעתו של המתמטיקאי מקס פלאנק על תודעה
דעתו של המתמטיקאי הגרמני מקס פלאנק, מחוקרי ההיבט המתמטי של גבולות הידע האנושי, על תודעה:
"I regard consciousness as fundamental. I regard matter as derivative from consciousness. We cannot get behind consciousness. Everything that we talk about, everything that we regard as existing, postulates consciousness." Max Planck, 1931
וכן:
Max Planck said, "All matter originates and exists only by virtue of a force which brings the particle of an atom to vibration and holds this most minute solar system of the atom together. We must assume behind this force the existence of a conscious and intelligent mind. This mind is the matrix of all matter."
הערות כלליות
- בפסיכולוגיה נפוץ להגדיר תודעה כחלק העיקרי בנפש, לצד הסמוך למודע והלא-מודע (במבט זה, הלא מודע הוא כל סמוך למודע שבדרך כלל לא יעלה לתודעה אך מכווין אותה ומשפיע עליה, למשל, מכתיב את אופן המחשבות, לפחות במידה חלקית)