קורס בהתרסקות

שיתוף

קורס בהתרסקות (באנגלית: the Crush Course) הוא קורס מקוון לצפייה שיצר כריס מרטנסון, ד"ר לנוירוטוקסיקולוגיה, ומטרתו של הקורס לעזור בהבנת ההיסטוריה הכלכלית, השיגשוג בו אנו חיים כיום והבנת האתגרים הצפויים לעתידנו הכלכלי החברתי והסביבתי.

הקורס עוסק בשלוש קריסות עיקריות שעלולות להתרחש בתוך העשרים השנים הבאות וכונו "הסופה המושלמת" בכלי תקשורת גדולים בעולם, בשיאו של המשבר ב-2008 :

משבר האשראי בארצות הברית שפרץ בסוף 2007. ובהרחבה על: נוהל הדפסת הכסף והבנק הפדרלי בארצות הברית, ההיסטוריה של הכסף, משבר החוב הלאומי בארצות הברית, בועה פיננסית, אינפלציה וחסכון.
שיא תפוקת הנפט
התייקרות חומרי גלם כמו נחושת, אלומיניום ועוד מחצבים יחד עם משבר סביבתי רב תחומי כמו הכחדת מינים, פגיעה באוכלוסיית הדגים באוקיינוסים והתחממות גלובלית.

הקורס מביא נקודת מבט שונה על הכלכלה שלנו בצורה אחרת מזו המוצגת על ידי התקשורת המרכזית ועל ידי הפוליטיקאים. לדוגמה מרטנסון מביא ציטוט של הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש שטוען שיש מספיק פחם ל-250 השנים הבאות, אלא שמרטנסון מצביע על שיא תפוקת הפחם: מרבצי הפחם הם בעלי איכויות שונות וכבר ניצלנו חלק גדול מהמרבצים האיכותיים.

הדברים הנאמרים בקורס זה עלולים להיות קשים לשמיעה למי שהנושא אינו מוכר לו, שכן מדובר בשינויים מרחיקי לכת. יש צורך לכן בכוח נפשי כדי לראות את הקורס.

הקורס מחולק ל-20 פרקים קצרצרים ומתומצתים. משך הקורס כשלוש שעות.

פרקי הקורס

3 אמונות

מרטנסון ממליץ להבחין בין אמונות, דעות ועובדות. הוא מפרט 3 אמונות שיש לו, ושאר הקורס הוא נסיון לתמוך בעמדות אלה :

מתרחש כרגע שינוי משמעותי. 20 השנים הבאות יהיו שונות מאוד מה-20 השנים האחרונות. טענה זו חשובה בגלל שאנחנו נוטים לתאר את העתיד לפי הניסיון שלנו המעבר הלא רחוק. שינויים גדולים מתרחשים כבר כעת, ב-3 השנים האחרונות.
קיימת אפשרות להלם חברתי יש סיכוי שהשינוי יהיה מהיר או גדול מידי או מהיר מכדי שהמוסדות החברתיים הראשיים יוכלו להתמודד איתו. ההוריקן קתרינה שהיכה בניו אורלינס, הראה שקיימת אפשרות שעיר גדולה תיהרס ותישאר נטושה במשך זמן רב לאחר הסופה. הדבר מראה כי ייתכן מצב שישנה את הדברים בצורה מהירה מכדי שהאומה האמריקאית תפעל. השינויים בהם מדובר בקורס הם בסדרי גדול יותר גדולים.
יש לנו את כל הטכנולוגיה והתובנות הנחוצות כדי לבנות עתיד טוב יותר - אלו החדשות הטובות, אבל הבעיה היא שאין מספיק כוח פוליטי להשתמש בדברים אלה. לכן, החדשות הרעות הן שייתכן ולא נספיק לקדם את הפתרונות האלה לפני המשבר.

מרטנסון מדגיש שאלו אמונותיו הנוכחיות והוא יכול לשנות אותן לאור עובדות חדשות.

שלושת ה-E

כדי להבין את הכוונה בשינוי משמעותי שמתרחש כעת יש להתמקד ב- 3 נושאים.

ה-E הראשון הוא הכלכלה - Economy. זו תהיה ה"עדשה" שדרכה נסתכל ונחוש את המשבר. קיימים 4 תחומים לדאוג בגללם והם: כסף מעריכי, פיצוץ של בועת האשראי, אוכלוסייה מזדקנת ואחוז חסכון נמוך.
ה-E השני הוא אנרגיה, Energy והקורס דן בשאלה מה ההשפעה של שיא תפוקת הנפט על כלכלה שמבוססת על התרחבות מתמדת. זה נושא מרכזי.
ה-E השלישי הוא הסביבה - Environment. הבעיה של שינוי אקלים ובעיות בהספקת המזון. הדבר יתרחש בזמן ששני הנושאים הראשונים יתבעו את תשומת הלב.

הסיפור שהקורס מספר עוסק ב-3 הנושאים האלה. יש טענה כי רמת הצריכה הקיימת אינה ברת-קיימא. לפיכך רמת החיים הולכת לרדת. מעולם לא התמודדנו עם אוסף כזה של נושאים או בעיות בעבר. השאלה אם מדובר בדבר מפחיד או מבטיח היא שאלה של השקפה. המרצה רוצה לנסות להרגיע.

כאשר מסתכלים על כל נושא כזה בנפרד, או אפילו על תתי הנושאים, כל אחד מהם יכול לזכות בכל תשומת הלב. הטענה של הקורס היא שעיסוק בכל נושא בנפרד יהיה הסחת דעת בגלל שבעיות הקשורות זו בזו לא יכולות להפתר בצורה מבודדת.

השאלה איך הנושאים קשורים זה לזה היא הנושא של השיעור הבא.

צמיחה מעריכית

הקורס מסתכל על פונקציה מעריכית. פונקציה שיש לה צורה של "מקל הוקי". המרצה מסב את תשומת הלב שהשינוי הגדול כלפי מעלה, מתרחש בצורה מהירה מאוד. הדבר היחיד שצריך כדי שפונקציה תראה כך הוא אחוז גדילה קבוע. ככל שאחוז הגדילה השנתי קטן יותר - כך נצטרך להסתכל על פני שנים רבות יותר כדי לראות "מקל הוקי" (קפיצה כלפי מעלה).

הקורס מסתכל על גרף של אוכלוסיית העולם, שגדלה רק ב-1% בשנה, רואים צורת מקל הוקי על פני אורך זמן של 9,000 שנה - מ-7,000 שנה לפני הספירה ועד היום. לפי הקורס התחזית ל-42 השנים הבאות על פי האו"ם היא 12 מיליארד בני אדם. ברור שאנחנו אחרי שלב של קפיצה (מעבר לצורה כמעט אנכית).

נקודה שנייה לגבי פונקציה מעריכית: אחרי שהפונקציה פונה לשלב הכמעט-אנכי ומתחילה להאיץ, משך הזמן שבין כל תוספת של ערך שווה הולכת ומתקצרת. לדוגמה, אם מתחילים עם כמות של מיליון אנשים שגדלה ב-1% לשנה, יקח מעל 600 שנה להגיע למיליארד אנשים, אבל האוכלוסייה תגיע ל-2 מיליארד לאחר 100 שנים נוספות בלבד, ל-3 מיליארד לאחר עוד 41 שנה, ומ-5 ל-6 מיליארד ידרשו רק 18 שנה. מסיבה זו פונקציה מעריכית היא דבר שיכול לתעתע במי שמסתכל עליה.

הגרף השני מתאר את צריכת הנפט החל מ-1800. הפונקציה הזו גדלה בקצב של 3% בשנה, כך שאפשר לראות צורת "מקל הוקי" על פני זמן קצר בהרבה של 150 שנה.

הגרף השלישי הוא היצע הכסף בארצות הברית, שעולה בקצב גבוה של בין 5 ל-18 אחוז בשנה, ולכן אפשר למצוא צורת "הוקי" בזמן קצר עוד יותר של בין 1960 להווה.

גרף בעל נוסף בעל צורה דומה - פליטות של פחמן דו חמצני (על פני 1,000 שנים). ויש עוד מאות גרפים כאלה.

אלברט איינשטיין: "הכוח החזק ביותר בעולם הוא ריבית מעריכית".

הכל מתקדם בקצב מהיר יותר ויותר. מאחורי כל העליות בגרפים האלה קיים מניע אחד שמשותף לכולם והוא מספר האנשים בכדור הארץ. אם נסתכל על כל גרף בנפרד כל אחד מהגרפים האלה יכול לתבוע את כל תשומת הלב, אבל חשוב לזכור שהם קשורים זה לזה וקשורים לכוחות מעריכיים. כדי "לפתור" אחד מהם, צריך להבין את הקשר בינו לבין השאר.

העובדה שאנו חיים בתקופה שמאופיינת על ידי מגמות מעריכיות כאלה תשפיע בצורה חזקה עלינו ועל דורות העתיד.

הבעייתיות של הצטברות מעריכית

הקורס מביא המחשה של הקושי להבין איך פועלת פונקציה מצטברת - פונקציה מעריכית שתלויה בגודל הקודם שלה עצמה.

נניח שאנחנו מניחים טיפת מים בקרקעית אצטדיון ספורט גדול והיא מכפילה את גודלה כל דקה. אם אנחנו יושבים באחת השורות העליונות של האצטדיון, כמה זמן יש לנו לצאת ממנו לפני שהוא יתמלא מים?

התשובה היא 49 דקות. שאלה נוספת: כמה זמן ייקח עד ש-7% מהאצטדיון יתמלא מים, ונתחיל לחוש שאנחנו בסכנה? התשובה היא 44 דקות. במשך רוב הזמן שבו נשב באצטדיון יראה כאילו שום דבר לא מתרחש, ואז תוך 5 דקות יהיה שינוי גדול.

"החיסרון הגדול ביותר של המין האנושי הוא חוסר היכולת להבין את הפונקציה המעריכית" - ד"ר אלברט ברטלט.

מושג-המפתח הראשון בקורס הוא פונקציה מצטברת או פונקציה מעריכית.

צמיחה מול שגשוג

הקורס טוען שצמיחה אינה זהה לשגשוג.

ייתכן מצב שבו צריך לבחור בין צמיחה לבין שגשוג - לדוגמה משפחה שנאלצת לבחור אם להביא עוד ילד לעולם (צמיחה) או להעלות את רמת החיים (שגשוג).

לאורך מאות השנים האחרונות היתה ברשותנו מספיק אנרגיה כדי לקיים את שני הדברים - צמיחה של האוכלוסייה וגם שגשוג.

אבל אם מה קורה אם יותר ויותר אנרגיה מופנית לצמיחה? אם 100% מופנה לצמיחה אין מספיק אנרגיה לשגשוג, ואם היא אינה מספיקה גם לזה - יש ירידה בצמיחה או בשגשוג או בשניהם. האתגר העיקרי של ימינו הוא להחליט לאיזה כיוון להפנות את עודפי המשאבים שלנו: לכיוון של שגשוג או לכיוון של צמיחה, והקורס מעדיף את האפשרות הראשונה.

הטענה שצמיחה אינה זהה לשגשוג היא מושג המפתח השני בקורס.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אתר הבית של כריס מרטנסון המוקדש לנושאי הקורס

הקורס בהתרסקות בווידאו

גרסה מתורגמת ומדובבת לעברית של הקורס (כל פרק הוא באורך מספר דקות) התרגום מאת טל מרגלית, בימוי ועריכה: אורי אפנצלר, עריכה לשונית וקריינות: ירון בן-עמי.

מדריך לעמידות

מדריך לצעדי עמידות וקיימות מדריך באנגלית למי שראה את קורס בהתרסקות ורוצה עצות.

כסף
רקע: בנקאות ברזרבה חלקית - כסף פיאט - אינפלציה - מס אינפלציה - אשליית הכסף - מדד המחירים לצרכן - הסתערות משיכות - מינוף פיננסי - סיכון מוסרי
כלים לשינוי: מטבע משלים - מטבע קהילתי - טרה (מטבע) - תוכנית שיקגו - בנקאות ברזרבה מלאה - בנק חברתי - איגוד אשראי - פנסיה ירוקה - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין
אישים וארגונים: ברנארד לייטר - ג'ון קנת גלבריית - מייקל רובות'אם - ריצ'ארד דות'וויט - מוחמד יונוס - כסף חיובי
ספרים מאמרים וסרטים: כסף כחוב - מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21 - קורס בהתרסקות - האקולוגיה של הכסף - סופו של הליברליזם המפסידני - היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית

קיימות
תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין
מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב
ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים