פליטים מאפריקה
פליטים מאפריקה הם פליטים עקורים ומסתננים מיבשת אפריקה. אפריקה היא אחד המקורות העיקריים של פליטים ועקורים בעולם, עקב שילוב של עוני, מלחמות, דיקטטורה, ועוד ובעקבות שנים של הזנחה וניצול על רקע הקולוניאליזם והפוסט-קולוניאליזם. יוצרת בנוסף לכך פליטים סביבתיים. החל משנות ה-70 החל תהליך של הגירה של מהגרי עבודה ופליטים - הן למדינות אחרות באפריקה והן למדינות נוספות - במיוחד לכיוון אירופה ומדינות המזרח התיכון. עם שנים הלך מספר הפליטים ועלה, נכון לשנת 2017 מדובר על מעל 4 מיליון איש, וזאת כחלק ממגמה של משבר פליטים עולמי.
חלקם של הפליטים הם פליטים סביבתיים שנובעים מסיבות כמו החמרת תהליכי בצורת ומדבור עקב שינויי אקלים. חלקם נובע משילוב של מגיפות, משטרים דיקטטורים והפרת זכויות אדם, שחיתות, רעב המוני, עוני קיצוני, מלחמות, ומלחמות אזרחים. גידול אוכלוסין מהיר באפריקה מחריף בעיות סביבה כמו מחסור במים ומחריף בעיות חברתיות שונות כמו קושי לספק שירותי חינוך, תחבורה ועוד. כמות גדולה של אנשים צעירים מספקת גם כוח אדם זול לתעשיות כמו כרייה או עובדי חקלאות זולים, דבר שמעודד שמירה על תעשיות עם הון נמוך וניצול עובדים. כמות הגדולה של צעירים היא גם ספק רחב של ילדים-חיילים, מגוייסים לארגוני טרור ואנשים שמתפתים לסוחרי אדם שמפתים אותם לחפש חיים טובים יותר במדינות אחרות. יחד עם הפליטים (אנשים שאינם יכולים לחזור למדינתם בבטחה) נמצאים גם מהגרי עבודה - אנשים שרוצים לשפר את מצבם הכלכלי.
הגדרות לפליטים, עקורים , מבקשי מקלט ומהגרי עבודה
פליט הוא מי שברח ממלחמה או מסכנה אחרת[1]. לפי אמנת הפליטים של האו"ם, פליט הוא מי שנמצא מחוץ לארצו (או שהוא חסר אזרחות ונמצא מחוץ למקום מגוריו הקבוע), ואינו יכול לחזור אליה בשל פחד "מבוסס היטב" להיות נרדף ממספר טעמים המפורטים באמנה[2] [3] האמנה שנוסחה בשנת 1951 מגדירה מי הוא פליט ומגדרה את הזכויות שמדינות אמורות לספק לפליטים. אחת הזכויות היסודיות בחוק הבינלאומי היא שפליטים לא יגורשו או יוחזרו למצבים שבהם חייהם או החירות שלהם יהיו תחת סיכון. מבקש מקלט הוא מי שמבקש מקלט כפליט[4].[5]
עקורים הם אנשים שנאלצו להימלט מביתם בשל נסיבות טראומטיות אבל לא יצאו את גבולות המדינה.
מהגר עבודה הוא מי שעזב את ארצו כדי לחפש עבודה או השכלה בתקווה לשפר את מצבו הכלכלי. לפני שמהגר עבודה עוזב את ארצו, הוא יכול לקבל מידע על המדינה החדשה, ללמוד את שפתה, ולחפש הזדמנויות עבודה. מהגרי עבודה יכולים לנוע ללא סיכון, לקחת איתם את רכושם. מהגר עבודה יכול לחזור למולדתו בכל עת שיחפוץ. בניגוד לפליט שלא יכול לחזור לביתו בשלום, מהגר עבודה לא צפוי לעונש או איום עם שובו, הוא ימשיך לקבל הגנה מטעה הממשלה שלו. [6][5].
לא תמיד קל ליישם הבחנות כאלה באפריקה. לדוגמה באריתראה הממשלה הקימה במשך שנים גיוס-חובה לצבא שעבור רוב המגוייסים פעל במתוכנת של עבדות - ביצוע עבודות קשות שונות בחקלאות ובתשתיות, ללא שחרור וודאי, ללא שכר ועם עונשים ללא משפט מטעם המפקדים הישירים. דבר זה לאו דווקא מכוסה על ידי האמנה הבינלאומית לפליטים. בנוסף לא תמיד הממשלה היא זו שמסכנת את חייהם של הפליטים מאפריקה - לפעמים מדובר במשבר הומניטרי, במיליציות של לוחמים, ארגוני טרור ועוד. פליטים רבים מאפריקה נודדים ממדינה למדינה בניסיון להשיג מקלט ופרנסה.
רקע היסטורי וסיבות לפליטים
עד תחילת המאה ה-20, כמעט כל יבשת אפריקה הייתה תחת שלטון זר קולוניאלי, אירופאי ועות'מאני, שניצל את תושבי ומשאבי היבשת לצרכיו. השליטים הזרים סחרו ברבים מאנשי היבשת כעבדים, וביצע כרייה ענפה של משאבי הטבע ביבשת. עם זאת, הדבר גם תרם רבות לפיתוחה של אפריקה ולתהליכי המודרניזציה שלה. יחד עם זאת האפריקאים שילמו מחיר כבד - בחלק מהמקומות כמו קונגו הבלגית בוצע רצח עם על ידי השלטון הקולוניאלי וברוב המקומות המוסדות החברתיים שונו על ידי השליטים הזרים. גבולות מדינות אפריקה נוצרו על ידי המעצמות בצורה שרירותית ויצרו בעיות וסכסוכים רבים שחלקם הגדול קיים עד היום. למרות שכביכול קיימות מדינות-לאום במקומות רבים ממשיכה להתקיים חלוקה לשבטים ולעממים שונים. במהלך המאה ה-20, החל תהליך נרחב של דה-קולוניזציה ובמקביל תהליכים של נאו-קולוניאליזם ושיתוף המדינות במלחמה הקרה בין ארצות הברית וברית המועצות, מדינות עצמאיות רבות התדרדרו לשורה של הפיכות, מלחמות אזרחים, ומשטרים צבאיים דכאניים.
מדיניות ממשלתית כושלת, שחיתות תהליכי מדבור וגידול אוכלוסין הובילו לכך שחלקים ניכרים מאפריקה סובלים מחוסר באספקת מזון ומים, ומקרי רעב המוני. בנוסף אפריקה סובלת מריבוי של מלחמות ומלחמות אזרחים. אחת הסכנות העיקריות המאיימות על אפריקה היא התפשטות מגיפות המוניות, בשל תנאי תברואה גרועים, עיור , היעדר חיסונים ומחסור בשירותים רפואיים. במיוחד נפוץ ברחבי היבשת נגיף ה-HIV, המביא למותם של מיליוני תושבים בכל שנה ממחלת האיידס.
ההגירה, העקורים, והפליטים מאפריקה ובתוכה נובעות מסיבות שונות, קשורות ביניהן כמו מלחמות, מלחמות אזרחים, הפרה של זכויות אדם בידי משטרים, צבאות וקבוצות צבאיות עצמאיות, רדיפות דת, קשיים כלכליים קשים (כמו תת תזונה , עוני קיצוני, מחסור בגישה לשירותים רפואיים) ושינויי אקלים. [7]
בעוד שרוב הרעבים בעולם מצויים במדינות דרום מזרח אסיה, הדבר נובע מכך שבאיזור זה חיים אנשים רבים יותר. האחוז הגובה ביותר של תת תזונה מצוי באפריקה שמדרום לסהרה. בחלק מהמדינות שורר רעב המוני. בשנת 2004 היו 9 מתוך 10 המדינות בעלות המספר הגבוה יותר של מקרי תת-תזונה בעולם מרוכזות באיזור זה: הרפובליקה של קונגו, אריתראה, בורנדי, סיירה לאון, זמביה, אנגולה, הרפובליקה של מרכז אפריקה, ורואנדה שהיו 9 מתוך 10 המדינות שבהן אחוז התת תזונה הגבוהים בעולם (העשירית היא האיטי - שמאוכלסת בשחורים שהובאו לאי כעבדים מאפריקה). [8]
פליטים רבים מאפריקה נמלטים למדינות שכנות כדי לחפש מקלט. במקרים רבים מדינות באפריקה הן בו-זמנית מקור לפליטים ומקום מקלט עבור פליטים ממדינות שכנות. לדוגמה מספר הפליטים שנמלטו מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, עמד על 462 אלף איש בסוף 2004, ובמקביל מדינה זו היתה מקלט ל-199 אלף פליטים ממדינות אחרות. מספר הפליטים הגדול ביותר בשנת 2004 היה מסודן - תושבים שם ברחו הן בגלל המלחמה בדרפור והם בגלל מלחמת האזרחים השנייה בסודן. פליטים רבים מסודן ברחו לצ'ד, אוגנדה, אתיופיה וקניה.
מספר הפליטים מאפריקה
מאז שנות ה-1950, מדינות רבות באפריקה סבלו ממלחמות אזרחים וסכסוכים אתניים, דבר שיצר כמויות גדולות של פליטים ממספר גדול של מדינות וקבוצות אתניות. מספר הפליטים באפריקה גדל מ-860 אלף בשנת 1968 ל-6.755 מיליון בשנת 1992. [9] לפי סוכנות הפליטים של האו"ם, עד סוף 2004 מספר הפליטים מאפריקה ירד ל-2.7 מיליון [10] (אם כי מספר זה לא כולל עקורים).
בתחילת שנות ה-2000 היו באפריקה 3.2 מיליון פליטים, ו-9.5 מיליון עקורים. בזמן זה מדינות אפריקה היו 12% מאוכלוסיית העולם אבל היוו 28% מתוך הפליטים ו-50% מהעקורים. [11] בשנת 2010 מספר הפליטים באפריקה עמד על 3 מיליון[12] ועד 2017 היו באפריקה 4.4 מיליון פליטים. [1] הגירה מאפריקה צפונה, במטרה להגיע למדינות אירופה דרך הים התיכון או דרך המובלעת הספרדית בצפון אפריקה סאוטה ומלייה, היא תופעה בת כמה עשרות שנים.
פליטים ומסתננים מאפריקה בישראל
אף שישראל עצמה גובלת ביבשת אפריקה, ההסתננות של פליטים ומהגרי עבודה למדינת ישראל כיעד, החלה רק בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, והתגברה בשנים 2009-2012 עד להקמת גדר גבול בין מצרים לישראל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- משבר הפליטים בוויקיפדיה באנגלית
- ג'ון וידאל, גרדיאן, שינויי אקלים באפריקה: בצורות, שטפונות ורעב, הארץ 12.12.2011
- Jafali Kasozi, The refugee crisis and the situation in Sub-Saharan Africa,
Austrian Society for European Politics, יוני 2017
הערות שוליים
- ^ מילון אבן שושן, פליט: "נמלט, בורח, מי שהמליח לברוח ממערכה או מסכנה".
- ^ אמנה בדבר מעמדם של פליטים, 1=כתבי אמנה, כרך 3, עמוד 5, מספר כתב אמנה: 65.
- ^ convention and protocol relating to the status of refugees, UNHCR
- ^ UNCHR Asylum Seekers
- ^ 5.0 5.1 UNHCR viewpoint: ‘Refugee’ or ‘migrant’ – Which is right?, UNHCR, 11 July 2016
- ^ Settlement Services International - Refugee FAQs: What is the difference between a refugee and a migrant
- ^ ראו הרחבה בערך משבר הפליטים בוויקיפדיה באנגלית
- ^ אפידמיולוגיה של תת-תזונה, ויקיפדיה באנגלית
- ^ Refugee, Encyclopædia Britannica, 2004
- ^ UNHCR.ch תבנית:Webarchive
- ^ Jeff Crisp, Africa’s refugees: patterns, problems and policy challenges, UNHCR, August 2000
- ^ Global forced displacement trends. 2010 (Annexes), UNHCR Statistical Yearbook. United Nations Convention Relating to the Status of Refugees. 2011.