פורטל:הידעת
עריכת תבניות חודשיות
על פי דו"ח של אוניברסיטת האו"ם, שבדק את אי השוויון העולמי, נכון לשנת 2000, כ-1% מבין בני האדם הבוגרים בעולם החזיקו ב-40% מסך הנכסים בעולם, וכ-10% העשירים המבוגרים החזיקו ב-85% מהנכסים העולמיים. המחצית הענייה של האוכלוסייה הבוגרת מחזיקה בקושי 1% מהנכסים העולמיים. בדו"ח סטטיסטיקות נרחבות, שרבות מהן מצביעות על גידול באי השוויון.
סך כמות הגשם היורדת בשטחי אגני ההיקוות שמדינת ישראל מנצלת מגיעה לכ-10 מיליארד מטרים מעוקבים בשנה בממוצע. כמעט 100% ממי הגשם האלה מחלחלים לתוך הקרקע. מתוך כמות זו, כ-80% נשארים קרוב לפני השטח ומתאדים בחזרה לאוויר, ופחות מ-20% אחוז, נכנסים למי התהום או הופכים לנגר עילי שזורם בנחלים.
תרומת האדם לזרמים העצומים של פחמן דו חמצני שזורמים לאטמוספירה והופכים לגז חממה היא צנועה. עוד לפני המהפכה התעשייתית, במסגרת מחזור הפחמן נפלטו ונקלטו בכל שנה 440 ג'יגה טון פחמן דו חמצני במסגרת נשימה ופוטוסינתזה של צמחים; 260 ג'יגה טון פחמן דו חמצני זרמו בשנה בין האוקיינוסים והאטמוספירה. זאת לעומת 26 ג'יגה טון פחמן דו חמצני שנפלטים מתעשייה ומתחבורה ועוד 6 ג'יגה טון שנוספים לאטמוספירה עקב שינויים בשימושי קרקע (כמו כריתת יערות). עם זאת, המחזור הטבעי הוא מאוזן, בעוד שהתרומה האנושית היא חד כיוונית, כך שבסך הכל האדם גורם לכך שכמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה גדלה בכ-15 ג'יגה טון לשנה (נכון לשנת 2007, לפי ה-IPCC), דבר שמגביר את אפקט החממה ההסבר המקובל להתחממות עולמית.
אנרגיה סולארית היא מקור האנרגיה העיקרי של כדור הארץ, ובלעדיה הטמפרטורה בו תצנח למספר מעלות מעל האפס המוחלט, דבר שיקפיא את כל המים ואף את האוויר. אנרגיית זו מניעה את הרוחות באטמוספירה ואת הזרמים באוקיינוסים. לכן רוב צורות האנרגיה המתחדשת (בעיקר אנרגיית רוח, אנרגיית גלי ים וביו-דלקים) הם למעשה גלגולים של אנרגיית השמש.
יש התעניינות הולכת וגוברת לאחרונה מצד אפידמיולוגים (חוקרי מחלות ברמת האוכלוסייה) בנושא של אי שוויון כלכלי והיחסים שלו לבריאות של אוכלוסיות. נמצא לדוגמה כי שום כמות של טיפול רפואי לא מקטינה את הסיכוי של מישהו לחלות בסוכרת מסוג 2, או בדלקת פרקים - ולמרות זאת שניהם נפוצים יותר בקרב אוכלוסיות עניות יותר (בתוך מדינה).
כמו כן נמצא שבין המדינות הנמצאות ברביע העליון של העושר (מלוקסמבורג עד סלובקיה), אין קשר בין העושר של המדינה לבין בריאות האוכלוסייה - דבר שיכול להצביע על כך שמעבר לנקודה מסויימת, אין לרמות המוחלטות של העושר השפעה רבה על בריאות האוכלוסייה, אם כי לרמות יחסיות בתוך המדינה יש השפעה.
בחמישים השנים שבין שנת 1950 לשנת 2000, צרכו תושבי ארצות הברית לבדם כמות משאבים טבעיים בכמות שווה לזו שצרכו כל תושבי העולם משחר ההיסטוריה ועד 1950. (מתוך "בחן את עצמך" על תרבות הצריכה).
אזרח בריטי ממוצע צורך אנרגיה בכמות השווה ל-190 קוט"ש או 190 נורות בהספק של 40 וואט הדולקות 24 שעות ביממה. צריכת האנרגיה הישירה (בניכוי אנרגיה שנצרכת לייצור והובלת מוצרים הנצרכים על ידו) שווה ל-12 נורות כאלה. מתוך כמות זו, תאורה צורכת 4 קוט"ש, בעוד נסיעה במכונית צורכת 40 קוט"ש וטיסות במטוסים כ-30 קוט"ש. (מתוך אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם).
תקציב המשרד להגנת הסביבה עמד בשנת 2007 על כ-170 מיליון ש"ח מתוך תקציב של כ-250 מיליארד ש"ח. ב-10 השנים האחרונות תקציב המשרד מהווה פחות מפרומיל מתקציב המדינה - בין 0.04% ל-0.09%. דו"ח של אדם טבע ודין משנת 2007 מציין כי המשרד המקביל בהולנד לדוגמה, מקבל 2% מהתקציב הכולל - פי 20 לפחות.
קירות הבנויים מחבילות קש הם בעלי יכולת נשיאת עומסים טובה למדי. עפ"י הצעת תקן במדינת ניו-מקסיקו בארצות הברית, העומס המותר על קירות מחבילות קש רגילות הוא 2,684 ק"ג למ"ר ולפיכך, קירות מחבילות קש דחוסות יכולים לשאת עומס מעל 10 טון למ"ר. דבר המאפשר בנייה של בתים עד לגובה של 3 קומות.
ההומוס באדמות חקלאיות נהרס בקצב מואץ - מ-25 מיליון טונות בשנה בתקופה שקדמה למהפכה התעשייתית, ל-300 מיליון טונות לשנה במאות האחרונות, ל-760 מיליון טונות בשנה ב-50 השנים האחרונות. דבר זה מוריד את פוריות הקרקע וגם תורם להתחממות עולמית. (מתוך הספר גבולות לצמיחה).
לפי מחקר שערכה "מועצת העסקים העולמית לפיתוח מקיים" (WBCSD) עלות הבנייה של "בניין ירוק" גבוהה רק בכ-5% מהעלות של בניין רגיל. לפי סקר של המועצה, גורמים בענף הבנייה העריכו את ההפרש בעלות בכ-17% ואילו את אחוז התרומה להפחתת ההתחממות העולמית בכ-19% (למעשה כ-40%).
בין השנים 2000 ל-2007 כמות החשמל העולמית שהופקה מאנרגיית רוח גדלה פי 5. נכון לסוף 2007 הכמות עומדת על כ-94.1 ג'יגה-ואט, ומהווה 1% מסך ייצור החשמל בעולם.
סך כמות הגשם היורדת בשטחי אגני ההיקוות שמדינת ישראל מנצלת מגיעה לכ-10 מיליארד מטרים מעוקבים בשנה בממוצע. כמעט 100% ממי הגשם האלה מחלחלים לתוך הקרקע. מתוך כמות זו, כ-80% נשארים קרוב לפני השטח ומתאדים בחזרה לאוויר, ופחות מ-20% אחוז, נכנסים למי התהום או הופכים לנגר עילי שזורם בנחלים.
צריכת המים של משקי הבית בישראל עמדה בשנת 2003 על 780 מיליוני מטרים מעוקבים, שהם כ-40% מצריכת המים הכוללת של ישראל בשנה זו. מתוך כמות זו רק 5% שימשו כמי שתיה. שימוש במים אפורים היה מאפשר לחסוך לפחות 38% אחוז מהמים, אשר משמשים להדחת אסלות. שימוש בשיטות פרמקלצ'ר כמו שירותים אקולוגיים, יכול לאפשר חסכון גדול עוד יותר על ידי שימוש בכל המים האפורים לשם השקיית צמחים.
צריכת המים השנתית בישראל במיליוני מטרים מעוקבים (2007) מוערכת בכ-1,930. ומחולקת: לחקלאות - 920; לצריכה ביתית - 780; לתעשייה - 180, ולאיזורי יהודה ושומרון - 50. תחזית צריכת המים הכוללת לשנת 2015 היא 2,500 מיליון מטרים מעוקבים בשנה. כמות הגשם שנכנסת באופן ממוצע שנתי למי התהום ולמאגרים עומדת על כ-1,500 מיליון מטרים מעוקבים.
קצב גידול אוכלוסיית העולם בשנת 2011, עמד על 1.1% בשנה. בקצב זה, האוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. אם מתחילים מאוכלוסייה של 7 מיליארד אנשים, ומניחים שקצב הגידול נשאר ללא שינוי, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת הייקום בתוך 10,530 שנה. הביולוג ג'ארד דיימונד משתמש בטיעון זה בספרו התמוטטות כדי לענות לכלכלנים הטוענים שאין כל מגבלות על גידול האוכלוסייה במיליארדי השנים הבאות.
סך השטח מעובד בעולם עומד על 1.5 מיליארד הקטר, שהם 10% מהשטח היבשתי העולמי. סך הכל האנושות מנצלת שליש מסך השטח היבשתי כשטחי חקלאות ומרעה. למרות שכמות השטח המעובד לא השתנה בצורה דרסטית מאז מלחמת העולם השנייה, לא מדובר בהכרח באותם שטחי קרקע - חקלאות כרות והבער גורמת לבירוא יערות המשמשים לחקלאות באופן זמני, עד שהקרקע נהרסת. שטחם הכולל של היערות מצטמצם, דבר שגורם לבעיות סביבה שונות המשפיעות גם על החקלאות כמו לדוגמה סחף קרקע והכחדה המונית מעשי ידי אדם. בעיות נוספות הן מדבור, עיור, ופרבור שנוגסים עוד שטחי חקלאות ושטחים טבעיים המספקים שירותים אקולוגיים החיוניים לקיום החקלאות. סוכנות הסביבה של האו"ם העריכה בשנת 1986, שב-1000 השנים האחרונות האנושות הפכה כ-2 מיליארד הקטר של אדמות חקלאיות לאדמות בור. (לפי הספר גבולות לצמיחה).
רוב העץ המנוצל כיום בעולם הוא לחימום, לבניה ולרהיטים, רק מיעוט ממנו משמש כחומר גלם לנייר: מידי שנה נכרתים 1.7 מיליארד טונות של עץ המשמשים כדלק להסקה ובישול, 1 מיליארד טונות של עץ למוצרי עץ (רהיטים, עץ לבניה), וכ-300 מיליון טונות לייצור נייר.
משבר המים העולמי תורם בין היתר למחלות זיהומיות. כתוצאה משימוש במים מזוהמים במדינות העניות, מתים בכל שנה בין 2 ל-10 מיליוני בני אדם, בעיקר ילדים - או לפחות כ-5,000 ילדים ביום. שלשול לבדו, גורם למוות של 3,900 ילדים ביום.
סקרי שביעות רצון מהחיים ב-9 מדינות אירופאיות שנערכו מ-1973 עד 1989 מראים מגמת עליה זעירה בשתי מדינות, מגמת ירידה זעירה בשתיים אחרות, והעדר מגמה ב-5 המדינות האחרות; במהלך השנים האלו עלה התוצר המקומי הגולמי הריאלי לנפש ב-25%-50% ב-9 המדינות האלו. מחקר שנערך ביפן לא מצא עליה ברווחה הסובייקטיבית בין שנת 1964 לשנת 1981, למרות שהתמ"ג הריאלי לנפש גדל ביותר מפי שתיים. (מתוך המאמר "הכנסות עולות פירושן עושר עולה")
בשנת 1994 פורסמה הערכה העולמית הראשונה של אובדן קרקע חקלאית, על פי מחקר השוואתי של כמה מאות חוקרים. 38% מהאדמות (562 מיליון הקטר) עוברות תהליך של בליית קרקע. תהליך דומה עובר על כ-21% מהאדמות המרעה ו-19% מאדמות היער. (מתוך הספר גבולות לצמיחה).
פרדוקס ג'בונס הוא פרדוקס הקשור בהתייעלות אנרגטית ובמשאבים. בניגוד לאינטואיציה ולמוסכמה הכלכלית, כאשר מגדילים את יעילות השימוש במשאב, השימוש בו עולה דווקא. הפרדוקס קרוי על שם הכלכלן הבריטי ויליאם סטנלי ג'בונס שהבחין שצריכת הפחם בבריטניה עלתה לאחר השיפור ביעילות מנועי הקיטור. בשל העובדה שהשימוש בדלק שמקורו מפחם הפך יעיל וזול יותר, הדרישה הכוללת לפחם עלתה.
על פי הערכות האו"ם, לכ-1.1 מיליארד בני אדם ברחבי העולם אין גישה למים נקיים לשתייה. כמו כן, לכ-2.6 מיליארד בני אדם אין גישה לסניטציה הולמת (לדוגמה, אמצעים להיפטר ממי ביוב)- דבר זה גורם לזיהום של מי השתייה, למחלות ולמוות בקנה מידה עצום.
מסה תרמית היא טכניקה מתחום הבנייה הירוקה, שבה משתמשים במסה של חומר כדי לספוח חום במהלך חלק מהיממה ולשחרר את החום הזה במהלך חלק אחר שלה, ועל ידי כך לקבל חימום או קירור של האוויר. טכניקה זו יעילה כאשר קיים הפרש טמפרטורות של מעל 6 מעלות בין היום והלילה.
תפוקת הגרעינים העולמית בתקופה בין 1950 ל-2000 עלתה ביותר מפי 3. בשנים 1950–1975 הייתה עלייה של 3.3% לשנה, יותר מאשר 1.9% לשנה שהוא קצב העליה באוכלוסייה העולמית. עם זאת, התפוקה לאדם הואטה וירדה בתקופה זו, ותפוקת גרעינים לאדם הגיעה לשיאה בשנת 1985 ומאז היא יורדת. (מתוך הספר גבולות לצמיחה).
גזי חממה עובדים בצורה של בליעת קרינה של חלקים מהספקטרום האלקטרומגנטי (בתחום התת אדום) המוחזר מכדור הארץ. הגזים השונים משפיעים על איזורי אורך-גל שונים, ובין חלק מהם יש חפיפה באיזורי הספקטרום. נוסף לכך, בחלק מאורכי הגל קיים כבר כיום אפקט חממה קרוב ל-100%. הוספת גזי חממה שישפיעו על אורכי גל אלה, משפיעה מעט על הגידול בהתחממות. באורכי גל אחרים, כמות הבליעה נמוכה, ותוספת של גזי חממה בהם היא משמעותית יותר. זו אחת הסיבות מדוע התרומה של גז חממה לאפקט החממה הקיים שונה מתרומת אותו גז להתחממות העולמית.
פלדה היא חומר הגלם הנפוץ ביותר בתעשיית המחזור בצפון אמריקה. מיחזור פלדה בתעשייה החל לפני 150 שנה, בעיקר בגלל שהדבר הוא כדאי מבחינה כלכלית. זול יותר למחזר פלדה מאשר להפיק אותה מתהליך של כריית עופרת ברזל. פלדה לא מאבדת מהתכונות הפיזיקליות שלה בתהליך המחזור, וכמויות החומרים והאנרגיה הדרושות לצורך כך קטנות באופן דרסטי יחסית להפקת הפלדה מעופרת ברזל.
אירוע "מסה קריטית" הראשון התקיים ב-25 בספטמבר 1992 בסן פרנסיסקו, בהשתתפות 48 רוכבי אופניים. השם "מסה קריטית" ניתן רק לאירוע השני, שהתקיים ב-30 באוקטובר 1992, ובו השתתפו 85 רוכבים. השם אומץ על ידי משתתפים באירועים דומים שחלקם נערכו עוד לפני 1992 אך בשמות אחרים. על פי ההערכה, עד היום התקיימו אירועים בלמעלה מ-325 ערים ברחבי העולם.
רכיבות "מסה קריטית" שונות זו מזו במובנים רבים, כולל תדירות ומספר המשתתפים. לדוגמה, בערים קטנות רבות יש רכיבות בהשתתפות פחות מ-20 רוכבים. בקיצוניות השנייה, האירוע הגדול ביותר המכונה "מסה קריטית", מתקיים בבודפשט, הונגריה, רק פעמיים בשנה, ב-22 בספטמבר - התאריך הבינלאומי של יום חופשי ממכוניות), וב-22 באפריל (יום כדור הארץ). ברכיבות אלה משתתפים רבבות אנשים. ב-22 באפריל 2007 רכבו ב"מסה הקריטית" בבודפשט כ-50,000 רוכבים.
אחת ההשפעה הבולטות של פרבור היא אובדן של שטחים פתוחים, ושטחי חקלאות. שטחים אלו כוללים גם שטחי בר שחיוניים לקיום תקין של הביוספרה. מחקר משנת 1998 על ידי American Farmland Trust בארצות הברית, העריך כי ארצות הברית מאבדת 50 אקרים בשעה בעקבות תהליכי פרבור. בין השנים 1982–1987 העמק המרכזי בקליפורניה, איזור החקלאות המוביל של המדינה, איבד חצי מיליון אקרים של אדמות חקלאות מניבות.
אובדן של אדמות חקלאיות סמוכות לערים מוביל לכך שיש לשנע את התוצרת החקלאית לאוכלוסייה העירונית על פני מרחק גדול. דבר זה גורר חוסר יעילות כלכלית, ועלות אנרגטית וסביבתית גבוהה. הדבר גם פוגע ביכולת של חקלאים קטנים למכור את התוצרת שלהם בשווקים המקומיים. עבור 100 המרכזים העירוניים הגדולים בארצות הברית, רק 48 מיליון אקרים, של אדמות חקלאות מטופחות נמצאות בטווח של פחות 50 מיילים. אלו פחות מחמישית מסך 250 מיליון אקרים של אדמות חקלאיות שמטופחות בארצות הברית.
לפי ארגון הבריאות העולמי, השמנה ופעילות גופנית מועטה היא סיכון בריאותי מרכזי במדינות מערביות, שרק העישון מזיק יותר ממנה לבריאות. הארגון, וגופי בריאות נוספים, רואים בתחבורה פעילה, שכוללת רכיבה יומיומית על אופניים והליכה רגלית, אמצעי מרכזי לשם הגברת הפעילות הגופנית במטרה להקטין תחלואה ומוות.
תחבורה פעילה בזמן מצטבר של 30 דקות ביום, יכולה להקטין באופן משמעותי את הסיכון לתחלואה במחלות לב-ריאה, סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה וכמה סוגים של סרטן. הגדלה של תנועה שאינה ממונעת תקטין גם את הרעש ואת זיהום האוויר ובכך תשפר את איכות החיים בעיר.
לדוגמה, מחקר שנערך בקופנהגן בקרב אלפי מבוגרים בני 20–93, אשר פורסם בשנת 2000, מצא כי רכיבה באופניים לעבודה משפרת את הבריאות בצורה דרמטית. הרכיבה משפרת את הסיכוי להאריך את תוחלת החיים ב-40%, גם כאשר כוללים היבטים אחרים כמו עישון, תאונות דרכים ופעילות גופנית אחרת. דבר זה נכון לכל גיל ולשני המינים.
לפי יותם אביזוהר מעמותת ישראל בשביל אופניים 92% אחוז מתושבי ישראל גרים בערים, ו-60% מהם עובדים במרחק רכיבה ממקום המגורים. זאת ועוד, על פי נתוני הלמ"ס ומשרד הבריאות, 40% נמצאים בקבוצת סיכון למחלות כרוניות בשל מחסור בפעילות גופנית על בסיס קבוע.