סרטן בישראל

מחלות הסרטן בישראל גורמות לתחלואה של כ-28 אלף חולים חדשים מדי שנה (נכון ל-2012) מתוכם כ-450 חולים ילדים. מסוף שנות ה-90 סרטן הוא סיבת המוות העיקרית בישראל - רבע מכלל מקרי המוות נגרמים מסרטן - שיעור גבוה בהרבה מכל סיבת מוות אחרת. מתוך מקרי המוות שמתרחשים בגילאים 1-74, (ללא תמותת תינוקות ופטירות קשישים בגיל 75 ומעלה) סרטן הורג אחד מכל שלושה גברים וכמעט מחצית מהנשים בישראל. נכון לשנת 2012, מחלת הסרטן הורגת כ-10,000 ישראלים בשנה, מתוכם כ-30% או כ-3,000 מקרי תמותה לפני גיל 65.

לאחר שנים של יציבות או עליה מתונה בשיעור התחלואה בסרטן בישראל, יש מגמות של ירידה מתונה בשיעור התחלואה בסרטן בתקופה 2008 עד 2017. כמו כן יש ירידה מתונה בשיעור המוות מסרטן עקב שיפור בגילוי מוקדם ובטיפולים. בהשוואה למחלות נפוצות אחרות כמו מחלות לב, הירידה בתמותה פחות משמעותית. מגמות אלה שונות במקצת בין יהודים וערבים ובין גברים ונשים. לדוגמה בעבר הייתה עליה משמעותית בתחלואה בסרטן בקרב גברים ונשים ערבים, לעומת שינוי מתון בהרבה בקרב גברים ונשים ממוצא יהודי. קיימים הבדלים משמעותיים בתחלואה בסרטן בקרב יישובים שונים בישראל - התחלואה בסרטן נמוכה יותר בקרב ישובים ערבים וכן בישובים בעל אופי חרדי, כמו כן קיימים הבדלים בין גברים לנשים.

קיימים גורמי סיכון מהותיים ומוכחים לסרטן ועל ידי הרגלי בריאות נכונים וכן על ידי שיפור בריאות הציבור ניתן למנוע חלק מהתחלואה בסרטן. גורמי סיכון ידועים ונפוצים כוללים עישון מוצרי טבק - לרבות סיגריות ונרגילות, זיהום אוויר ומקורות אחרים של זיהום כימי, קרינה לרבות חשיפה לשמש, השפעות של תזונה לרבות בשר מעובד ומזון מעובד, צריכה מועטה של פירות וירקות, ואורח חיים יושבני מעבר לגורמים אלה יש גורמים מסרטנים נוספים. התחלואה בסרטן עולה באופן מהותי וטבעי עם תהליכי הזדקנות של האוכלוסייה.

בשנים האחרונות יש עליה במספר גורמי סיכון לסרטן כולל עליה בעישון בישראל (לאחר שנים רבות של ירידה). מבחינת תזונה בישראל קיימת מגמה של עליה בגורמי סיכון לרבות עליה בצריכת בשר, צריכת מזון מעובד, עליה בצריכת סוכר, ויריזה בצריכת ירקות ופירות וכן יש עליה בהשמנה בישראל וכן ירידה בהליכה ברגל בישראל ונתונים נמוכים של פעילות גופנית בישראל - סביר שהשפעות גורמים אלה על תחלואה בסרטן יתבטאו בעוד כמה עשרות שנים בגלל תקופת חביון ארוכה במחלות סרטן.

חוקרים ומכוני מחקר בישראל מעורבים במחקרים לאבחונים, זיהוי גורמי סיכון, זיהוי מוקדם של המחלה וטיפולים טובים יותר לסוגים שונים של מחלות סרטן.

תחלואה בסרטן בישראל

מקרים של גידולים סרטניים חדשים בשנה, כשיעור מתוך אוכלוסיה של 100 אלף איש, בנשים וגברים בישראל, נכון לשנת 2012. בקרב נשים התחלואה בסרטן מתרחשת בגילאים צעירים יותר יחסית לגברים

לפני נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2012 התגלו בישראל כ-28 אלף גידולים סרטניים ממאירים חדשים בכל שנה. מתוכם 12.9 אלף גידולים סרטניים בקרב זכרים ו-15 אלף גידולים סרטניים בקרב נקבות.

לפני נתוני סוכנות הסרטן הבינלאומית, נכון לשנת 2012 חלו בישראל מעל 15 אלף גברים בשנה, וכמעט 14 אלף נשים בשנה, כלומר סה"כ כ-29 אלף איש בשנה, שהם כ-80 חולים חדשים מידי יום. כמות התמותה השנתית מכלל סוגי הסרטן עמדה על 5,532 גברים ו-5,398 נשים כלומר כמעט 11 אלף בני אדם בשנה, כ-30 אנשים ביום. [1]

סוגי הסרטן הנפוצים בישראל

להלן המספר השנתי של מקרי סרטן ממאירים חדשים בקרב זכרים ונקבות, ביחס למספר סוגי סרטן מרכזיים בישראל, נכון לשנות 2012.

סוג הסרטן	זכרים	נקבות	סה"כ	אחוזים זכרים	אחוזים נקבות	אחוזים סה"כ
סרטן הקיבה	442	262	704	3%	2%	3%
סרטן המעי הגס והחלחולת	1,625	1,416	3,041	13%	9%	11%
סרטן הריאה	1,370	749	2,119	11%	5%	8%
סרטן השד	48	4,910	4,958	0%	33%	18%
סרטן הערמונית	2,425	0	2,425	19%	0%	9%
סרטן גוף הרחם	0	764	764	0%	5%	3%
סרטן השחלה	0	361	361	0%	2%	1%
סרטן שלפוחית השתן	1,265	266	1,531	10%	2%	5%
לימפומה ממאירה	812	741	1,553	6%	5%	6%
לוקמיה	402	292	694	3%	2%	2%
סוגי סרטן נוספים	4,539	5,249	9,788	35%	35%	35%
כל סוגי הסרטן	12,928	15,010	27,938	100%	100%	100%

מקרים חדשים של סרטן בישראל לפי סוגי הסרטן בקרב גברים ונשים, נכון לשנת 2012.

נכון לשנת 2007 סוגי הסרטן הבאים היוו את עיקר התחלואה בסרטן:

• סרטן השד בקרב נשים (כ-4,000 מקרים חדשים בשנה)
• סרטן המעי הגס והחלחולת (כ-3,000 מקרים חדשים של סרטן אצל גברים ונשים מדי שנה),
• סרטן הערמונית (כ-2,000 גברים מדי שנה)
• סרטן הריאות (כ-1,500 גברים ונשים בשנה).
• סרטן בלוטות הלימפה (כ-1,300 נשים וגברים בשנה)
• סרטן העור (כ-1,200 נשים וגברים בשנה)
• סרטן שלפוחית השתן (כ-1,100 בני אדם בשנה)
• סרטן המוח (כ-600 בני אדם בשנה)
• סרטן הכליה (כ-600 בני אדם בשנה)
• סרטן הדם (כ-600 בני אדם בשנה)
• סרטן הקיבה (כ-600 בני אדם בשנה)

התחלואה בסוגי הסרטן הנפוצים האלה מהווה כשני שליש מהתחלואה בסרטן.

להלן התפלגות סוגי הסרטן השכיחים בקרב אוכלוסיות שונות של חולי סרטן, נכון ל-2011

• בקרב זכרים יהודים סוגי הסרטן השכיחים הם סרטן הערמונית (23.5%), סרטן המעי הגס (10.1%), סרטן הריאה (9.8%), סרטן כיס השתן (8.5%) ולימפומה שאינה הודג'קין (5.4%),
• בקרב זכרים ערבים השכיחות של התחלואה בסרטן היא סרטן ריאה (17%), ערמונית (12%), מעי גס (8.2%), כיס השתן (7.7%) ולימפומה שאינה הודג'קין (6.4%).
• בקרב נשים יהודיות סוגי הסרטן השכיח ביותר הוא סרטן השד (30%), סרטן המעי הגס (9.8%), סרטן הריאה (5.6%), סרטן הרחם (5.3%), ולימפומה שאינה הודג'קין (5.1%).
• בקרב נשים ערביות הסרטנים השכיחים הם סרטן השד (30%), סרטן המעי הגס (10%), סרטן בלוטת המגן (8.1%), לימפומה שאינה הודג'קין (4.7%) ולוקמיה (4.6%)

ניתן לראות כי שכיחות של עישון משפיעה בצורה משמעותית על התחלואה בסרטן הריאה - בקרב גברים ערבים התחלואה היא הגבוהה ביותר, בקרב גברים יהודים התחלואה בסרטן זה היא כמעט מחצית, והיא נמוכה עוד יותר בקרב נשים יהודיות. בקרב נשים ערביות שאחוז העישון בהן הוא נמוך (לפחות בקרב נשים בוגרות, דבר זה משתנה בשנים האחרונות בקרב הנוער) סרטן הריאה אינו אחד מ-5 סוגי הסרטן החשובים.

כמו כן ניתן לראות כי הן נשים יהודיות והן נשים ערביות חולות בשעורים דומים בסרטן השד, סרטן המעי הגס, ולימפומה שאינה הודג'קין.

סרטן השד

התפלגות התחלואה בסרטן בקרב נשים בישראל נכון לשנת 2012.

סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים. 33% מכלל המקרים החדשים של סרטן בקרב נשים יהודיות וערביות הם מקרים של סרטן השד. נכון לשנת 2012 פירוש הדבר כ-5,000 חולות חדשות בסרטן השד בכל שנה, מתוכן כ-3,000 חולות מתחת לגיל 65. סרטן השד הוא גם סוג הסרטן שגורם להכי הרבה מקרי מוות מסרטן בקרב נשים - כמעט 20% מכלל מקרי המוות מסרטן בקרב נשים נגרמים מסרטן השד.

גורמי הסיכון העיקריים של סרטן השד הם מגדר נקבה (כ-1% מכלל החולים הם גברים), גיל, אי-הולדת ילדים ואי הנקה, רמה גבוהה של הורמונים, גזע, סטטוס כלכלי גבוה ומחסור תזונתי ביוד. חשיפה לאסטרוגן, עישון, השמנה וחשיפה לתאורה מלאכותית הם גורמי סיכון נוספים.

סרטן הערמונית

סרטן הערמונית הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב גברים. 23.5% מכלל מקרי הסרטן החדשים בזכרים יהודים ו-12% מכלל מקרי הסרטן החדשים בזכרים ערבים חולים בסרטן הערמונית. למרות היותו נפוץ כמחלה, הוא גורם המוות השלישי בחשיבותו בקרב חולי סרטן גברים, ותורם ל-8% ממקרי המוות בקרב חולי סרטן גברים

סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס הינו סוג הסרטן השני בשכיחתו (אחרי סרטן השד) בקרב כלל האוכלוסייה בישראל. כ-10% מכלל חולי הסרטן בישראל חולים בסרטן המעי הגס - הן מקרב גברים והן מקרב נשים. הוא גם גורם המוות השני בחשיבותו בקרב חולי סרטן ותורם כ-10% ממקרי המוות מקרב חולי הסרטן הן בקרב גברים והן בקרב נשים מדי שנה מתגלים בין 3,200 ל-3,600 מקרים חדשים. מבין המדינות המפותחות, ישראל נמצאת במקום הראשון בשיעור התחלואה במחלה בקרב נשים ובמקום השלישי בקרב גברים. בשנים האחרונות יש מגמת ירידה בתחלואה בכלל האוכלוסייה. שעור הנשים החולות מתוך 100 אלף נשים היה 24.9 בשנת 1998, וירד ל-21 בשנת 2005. הנתון המקביל אצל גברים ירד מ-29.8 ב-2003 ל-27 בשנת 2005.

על פי מחקר משנת 2007 מטעם רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, הסיכון של צאצאים של חולי סרטן המעי הגס לחלות במחלה גבוה פי 2.1 בקרב גברים ופי 2.15 בקרב נשים. המחקר, שנערך על ידי ד"ר מיכה ברחנא, רשם הסרטן הלאומי, ועל ידי אירנה ליפשיץ ורחל אלון, מצא עוד כי הסיכון גדול יותר לבנים כאשר האם חולה ולבנות כאשר האב חולה. באוכלוסייה היהודית הגברת הסיכון עמדה על פי 2.02 ואילו בקרב האוכלוסייה הערבית הסיכון היה גבוה פי 3.14.

סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר בישראל, ובשנת 2001 מתו ממנו 1,342 בני אדם - יותר מאשר סרטן השד, ובדומה לסרטן הריאות. יש מגמת ירידה בתמותה מקרב אוכלוסיית החולים.

סרטן ריאות

סרטן ריאות הוא סוג הסרטן השני בחשיבותו מבחינת כמות חולי הסרטן החדשים בקרב גברים והשלישי הכי נפוץ בקרב נשים. הוא גורם התמותה העיקרי לחולי סרטן גברים עם תרומה ל-21% מכלל מקרי המוות בקרב חולי סרטן גברים, בקרב נשים הוא גורם המוות השלישי בחשיבותו בקרב נשים חולות סרטן ותורם ל-10% מכלל מקרי המוות בקרב נשים חולות סרטן

גורם הסיכון המרכזי לסרטן ריאות הוא עישון אשר תורם לכ-80%-90% מהמקרים של סרטן ריאות. עישון פסיבי הוא גם גורם סיכון משמעותי. מסיבה זו יש חשיבות מרובה למניעת עישון כדי להקטין את התחלואה בסרטן ריאות ובסוגי סרטן אחרים. גורם הסיכון השני בחשיבתו לסרטן ריאות, ואשר גורם לכ-10% ממקרי התחלואה הוא חשיפה לגז ראדון.[2] מדובר בגז רדיואקטיבי הנפלט מהקרקע ומחומרי בנייה כגון בטון, ועלול להצטבר במרתפים בקומות הקרקע, ובחדרים לא מאווררים, במיוחד בממ"דים. מבנים צמודי קרקע הם בעלי פוטנציאל גבוה יותר לחשיפה, במיוחד בחורף כאשר הבית אטום והחום בבית יוצר אפקט יניקה של אוויר מהקרקע.[3] בישראל יש בשנים האחרונות עליה בריכוזי גז ראדון במבנים בעיקר בגלל שימוש בחומרי בנייה הפולטים יותר ראדון וכן בגלל איטום טוב יותר של החדרים וכן בגלל בנייה של עוד ממ"דים. למעלה מ-10 אחוזים מתוצאות המדידות בחדרי ממ"ד היו מעל הרף המוגדר מסוכן בהשוואה ל–7 אחוזים בחדרים הרגילים. איוורור של החדרים הוא אמצעי יעיל להקטנת ריכוזי הגז.[4] גורם סיכון נוסף הוא זיהום אוויר.

לימפומה שאינה הודג'קין

לימפומה שאינה הודג'קין או NHL היא אחת מ-5 סוגי הסרטן הנפוצים ביותר בקרב גברים ונשים, יהודים וערבים כאחד, ושיעור התחלואה בה מכלל חולי הסרטן הוא כ-5%. בשנת 2015 פרסמו משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן כי ישראל היא המובילה בעולם מבחינת תחלואה בסרטן מסוג לימפומה שאינה הודג'קין, ובמקום השני בתמותה עקב המחלה. [5] בשנת 2006 הוערך שיעור ההיארעות בישראל ל-15 מקרים מתוך 100 אלף תושבים.[6] בשנת 2015 שיעור החולים במחלה עמד על 18.1 חולים למאה אלף בקרב הגברים ו-14.6 למאה אלף בקרב נשים. ישראל היא השנייה בעולם עם 4.8 למאה אלף גברים ו-3.5 למאה אלף נשים. רק בלבנון מתים יותר מהמחלה עם 8.6 גברים למאה אלף ו-6.6 למאה אלף נשים. בשנת 2012 אובחנו בישראל 1,304 חולים חדשים בלימפומה שאינה הודג'קין. לבנון היא השנייה בעולם בכל הנוגע לתחלואה והראשונה בעולם בהקשר של תמותה. בשנת 2016 פרסמו חוקרים ישראלים כי בישראל יש תחלואה גבוהה בלימפומה מסוג הודג'קין, גם בלימפומה זו יש תחלואה גבוהה במדינות ליד ישראל - לבנון והרשות הפלסטינית. כן מצאו החוקרים כי שיעור התחלואה בלימפומה זו גבוהה יותר בקרב יהודים ילידי הארץ לעומת יהודים שעלו ממדינות אחרות, וכי דבר זה מתגבר עם השנים. לפי החשד זיהום סביבתי עלול לגרום לתחלואה בלימפומה, בין היתר חומרי הדברה, זיהום אוויר מתחבורה או זיהום תעשייתי וכן עלה החשד למתח נפשי בזמן ההריון.

התפגלות התחלואה לפי ישובים

בישובים שונים יש ערכים שונים של כמות החולים החדשים ביחס ל-100 אלף תושבים. בחלק מהישובים כמות זו עומדת על שיעור מתוקנן של 310 תושבים ומטה ובחלק מהישובים הכמות היא 408 חולים ומעלה. [7] הריכוז הגובה ביותר של חולים חדשים הוא באיזור חיפה והצפון מוקד נוסף של תחלואה הוא איזור תל אביב.

• 

  שיעור תחלואה בסרטן בצפון

• 

  שיעור תחלואה בסרטן במרכז

• 

  שיעור תחלואה בסרטן בדרום

תמותה מסרטן בישראל

סיבות המוות המרכזיות בישראל בכל הגילאים, נכון לשנת 2012. סרטן הוא סיבת המוות מספר אחת בישראל - כ-25% מהנפטרים בישראל שהם כ-10,000 אנשים בשנה. סרטן הוא גם סיבת המוות המרכזית של נפטרים מתחת לגיל 65 בישראל - 36% מהם נפטרים מסרטן.

החל מסוף שנות ה-90 סרטן הוא סיבת המוות החשובה ביותר בישראל, שגורמת למותם של רבע מכלל הישראלים. נכון לשנת 2012 פירוש הדבר כי כ-10,000 ישראלים מתים מדי שנה מסרטן.

שיעור הפטירות בגיל 1-74, ללא תמותת תינוקות ופטירות קשישים בגיל 75 ומעלה, מצביע על סרטן כסיבת המוות הראשונה ומחלות לב כסיבה השנייה. בשנת 2012, שיעור הפטירות מסרטן היה גבוה פי 6.1 בהשוואה לשיעור ממחלות לב אצל נשים ופי 2.7 אצל גברים. בגילאים אלה פטירות מסרטן מהוות כשליש מכלל הפטירות בקרב גברים וקרוב למחצית מהפטירות בקרב נשים. בנוסף אחוז הפטירות שנובעות סרטן עולה בשנים האחרונות (לגברים 33% בשנת 2012 ו-28% בשנת 2000, לנשים 47% ו-40%, בהתאמה). זאת לעומת ירידה באחוז הפטירות ממחלות לב. 38% מבין ישראלים שנפטרו בגילאים 1-74, מתו כתוצאה מסרטן, זאת בהשוואה לשאר הסיבות המרכזיות - מחלות לב (11%), סוכרת (5%), תאונות (4%) ומחלות כלי דם במוח (4%) - כלומר בגילאים אלה, מחלות סרטן גורמות ליותר מקרי מוות מאשר שאר 4 הסיבות הנפוצות גם יחד (24%).

בקרב ישראלים מתחת לגיל 65 מתים כל שנה כ-3,000 איש מסרטן, הרבה מעבר לכל סיבה אחרת (מחלות לב שנמצאת במקום השני, הורגות בכל שנה 721 בני אדם מתחת לגיל 65).

בקרב זכרים בישראל, סרטן הוא סיבת המוות העיקרית מעל גיל 25, וסיבת המוות הרביעית בחשיבותה לפני גיל זה (תאונות, מומים מולדים, התאבדות ורצח הן סיבות חשובות יותר לפני גיל זה). בקרב נקבות בישראל, סרטן הוא סיבת המוות העיקרית בגילים מעל גיל 15 ועד גיל 74. עד גיל 15 סרטן הוא סיבת המוות מספר 3 (לאחר מומים מולדים ותאונות) ומעל גיל 74 הוא סיבת המוות השנייה בחשיבותה (לאחר מחלות לב)

התמותה הגבוהה במחלות סרטן אינה ייחודית לישראל, והסרטן הוא גורם המוות העיקרי בכל המדינות המפותחות. בדומה למחלות לא מדבקות אחרות, אחוז התמותה בישראל נמוך יחסית למדינות מפותחות אחרות. אחוז המוות מסרטן בישראל מהווה 80% מאחוז התמותה ב-15 המדינות של האיחוד האירופאי. בישראל שיעור המוות מסרטן ל-100 אלף איש הוא 135.8 לעומת 141 בשוודיה ו-151 בארצות הברית. הממוצע ב-15 מדינות אירופה הוא 160.2, בפולין שיעור המוות מסרטן עומד על 190 למאה אלף איש ובהונגריה 238 למאה אלף איש.

לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2013, שיעור התמותה בשנים 2005-2009 ממחלות סרטן בקרב בני 40 ומעלה, הייתה גבוהה בנפות באר שבע, חיפה, חדרה, יזרעאל עם מעל 470 מתים ל-100 אלף איש. בנפת תל אביב, חדרה ואשקלון התמותה עמדה על 460 מתים מסרטן לכל 100 אלף איש. בנפות ירושלים ויהודה ושומרון התמותה מסרטן הייתה הנמוכה מבין הנפות עם 390 ו-407 בהתאמה.

התפלגות התמותה מסרטן לפי סוג הסרטן

סוגי הסרטן הנפוצים הם לא תמיד גם סוגי הסרטן הקטלניים ביותר. לדוגמה סרטן הלבלב הוא סוג סרטן שאינו נפוץ במיוחד אבל בשל הקושי לגלות את הסרטן הזה בשלב מוקדם ובשל קשיי טיפול הוא סוג הרביעי בחשיבותו מבחינת תמותה בקרב גברים ונשים כאחד (יש לציין כי חלק גדול מהחולים חולים בו בגיל מבוגר וגיל הפטירה הממוצע עומד על 72 שנים).

להלן טבלה עם נתוני תמותה שנתיים מסוגי גידולים סרטניים שונים בקרב גברים ונשים בישראל, נכון לשנת 2012. הן באוכלוסיה הכללית והן בקרב האוכלוסייה מתחת לגיל 65. ניתן לראות כי כ-30% מבין הנפטרים מסרטן בישראל מתו לפני גיל 65.

סוג סרטן	גברים	נשים	סה"כ	גברים עד גיל 65	נשים עד גיל 65	סה"כ עד גיל 65
כל סוגי הגידולים	5,519	5,379	10,898	1,543	1,451	2,994
גידולים סרטניים	5,398	5,242	10,640	1,523	1,436	2,959
סרטן הפה ולוע	62	43	105	27	7	34
סרטן הוושת	81	61	142	22	11	33
סרטן הקיבה	294	199	493	90	68	158
סרטן המעי הגס	684	677	1,361	152	115	267
סרטן הכבד	189	139	328	70	29	99
סרטן הלבלב	471	401	872	159	73	232
סרטן הגרון	51	6	57	19	0	19
סרטן ריאה	1,178	583	1,761	386	172	558
מלנומה וסרטני עור אחרים	171	156	327	49	28	77
סרטן השד	19	994	1,013	3	391	394
סרטן צוואר הרחם	0	76	76	0	39	39
סרטן הרחם	0	172	172	0	34	34
סרטן השחלה	299	299	598	0	110	110
סרטן הפרוסטטה	417	0	417	35	0	35
סרטן שלפוחית השתן	264	85	349	37	5	42
סרטן המוח	212	184	396	107	89	196
סרטן בלוטות הלימפה וסרטן תאי דם	740	626	1,366	189	141	330
לימפומה שאינה הודג'קין	294	248	542	74	44	118
מיאלומה נפוצה	149	109	258	33	22	55
לוקמיה	275	245	520	71	66	137
גידול שפיר או לא מוגדר	121	137	258	20	15	35

להלן טבלה של 10 סוגי הסרטן שגורמים יחד לכ-70% מכלל התמותה בסרטן בישראל, נכון לשנת 2008. טבלה זו יכולה להשתנות עם השנים עקב שינויים בתחלואה ובאיכות הגילוי המוקדם והטיפול. יש הבדלים קלים בין ערבים ויהודים בהתפלגות סוגי התמותה.

תרומה לתמותה	גברים	גברים	נשים	נשים
	אתר הגידול הסרטני	אחוז מכלל התמותה מסרטן	אתר הגידול הסרטני	אחוז מכלל התמותה מסרטן
1	ריאה	21.5	שד	19.3
2	מעי גס	10.5	מעי גס	10.1
3	ערמונית	8.1	ריאה	9.9
4	לבלב	7.2	לבלב	7.3
5	קיבה	5.6	שחלה	5.1
6	לוקמיה	4.7	לוקמיה	4.5
7	לימפומה שאינה הודג'קין	3.7	לימפומה שאינה הודג'קין	4.2
8	כיס השתן	3.4	קיבה	3.6
9	מח	3.3	מח	3.1
10	כבד	3	רחם	2.3
	סה"כ	71		69.4

למרות ההבדלים בין תחלואה לתמותה, עדיין סוגי סרטן נפוצים כמו סרטן הריאות, סרטן השד, סרטן המעי הגס וסרטן הערמונית הם גורמים מובילים גם בתחום התמותה. כך 5 מחלות הסרטן המובילות בקרב נשים - שד, מעי גס, ריאה, בלוטת מגן ורחם - אשר גורמות יחד ל-56% מכלל התחלואה בסרטן בנשים מכילות גם את שלוש סוגי מחלות הסרטן שתורמות לעיקר המוות מסרטן בנשים ויחד תורמות ל-41% מכלל התמותה מסרטן בנשים. חמש מחלות הסרטן הנפוצות בקרב גברים - ערמונית, ריאה, מעי גס, כיס השתן ולימפומה שאינה הודג'קין - מכילות את שלוש סוגי מחלות הסרטן שתורמות לעיקר המוות מסרטן בקרב גברים, ויחד תורמות ל-43% מכלל התמותה מסרטן בקרב גברים.

מגמות בתחלואה ותמותה בסרטן על פני זמן

מגמות תחלואה בסרטן על פני זמן

בין 1980 ל-1999, גדל הסיכוי של יהודים (גברים ונשים) לחלות בסרטן ב-28%, סיכוייו של גבר לא יהודי לחלות בסרטן גדלו ב-49%, ואילו נשים לא יהודיות סבלו מעליה של 89% בתחלואת סרטן התחלואה בסרטן עלתה בתקופה זו בכל חתך הגילאים, ולא נבעה רק מהעליה בתוחלת חיים. שיעור החולים בסרטן בגילאים 0-34, ל-100 אלף איש עלה בכל שכבות האוכלוסייה. בקרב זכרים יהודים בגילאים אלה עלה מספר החולים מ-207 (1996) ל-247 (2000), אצל נשים יהודיות הייתה עליה מ-290 (1996), 333 (2000). באוכלוסייה הערבית היתה מגמת עליה חדה עוד יותר בתחלואה.

בין 1999-2008 בקרב גברים יהודים הייתה עליה מתונה בתחלואה של כלל סוגי הסרטן של 7.7%, ובקרב גברים ערבים הייתה עליה חדה יותר של 13.6%. בגברים יהודים הייתה עלייה ניכרת בסרטן הערמונית (46.5%), ירידה בסרטן כיס השתן (11.7%) ויציבות בהיארעות של סרטן המעי הגס (0), סרטן הריאה (0.5%-) ולימפומה שאינה הודג'קין (1.3%-). בגברים ערבים, לעומת זאת, נצפית עלייה ניכרת בארבעה מחמשת סוגי הסרטן השכיחים ביותר: סרטן הערמונית (51.9%), סרטן המעי הגס (51.6%), סרטן כיס השתן (23.4%) ולימפומה שאינה הודג'קין (19.0%), בסרטן הריאה יש ירידה קלה (7.2%-). כאשר מסתכלים על כלל הזכרים רואים ירידה מסויימת בסרטן כיס השתן (9%) עליה ניכרת בסרטן הערמונית (46%) שיכולה לנבוע מאבחון גדול יותר עקב שיפור המודעות, ויציבות בשאר סוגי הסרטן הנפוצים.

בין 1999-2008 בקרב נשים יהודיות הייתה ירידה מתונה בתחלואה מכלל סוגי הסרטן של 2.2%-, זאת לעומת עליה חדה בתחלואה בכלל סוגי הסרטן בקרב נשים ערביות של 21.7%. בקרב נשים יהודיות יש עלייה בסרטן הריאה (11.3%), ירידה בסרטן המעי הגס (10.6%-) ויציבות בהיארעות של סרטן השד (עם נטייה לירידה: 7.8%-), סרטן הרחם (6.3%) ולימפומה שאינה הודג'קין (3.7%-). בנשים ערביות, יש עליה ניכרת בארבעה מחמשת סוגי הסרטן השכיחים ביותר: סרטן השד (28.7%), סרטן המעי הגס (62.3%), סרטן בלוטת המגן (58.7%) ולוקמיה (11.9%). בהיארעות לימפומה שאינה הודג'קין נצפתה עליה קלה (4.2%). כשמסתכלים על סוגי הסרטן השכיחים של כלל הנשים רואים עלייה ניכרת בסרטן בלוטת המגן (49.6%) ובסרטן הריאה (11.4)

עליה בתחלואת הסרטן בקרב האוכלוסייה הערבית וסוגי התחלואה השונים יכולה לרמוז על השתנות גורמי סיכון בקרב אוכלוסייה זו כמו הבדלים בתזונה, חשיפה גדולה יותר לזיהום אוויר, חשיפה לגורמים משני הורמונים ועוד. חלק מההבדלים יכולים לנבוע גם מאבחון מדוייק יותר ומוקדם יותר של מחלות סרטניות.

מגמות תמותה מסרטן על פני זמן

התמותה מכלל סוגי הסרטן ירדה בצורה מתונה בתקופה 2000-2010 בממוצע כללי של האוכלוסייה. מגמה זו מסתירה ירידה חדה יותר בקרב יהודים ועליה בתמותה בקרב ערבים. בקרב כלל הזכרים התמותה מסרטן ירדה ב-5% בתקופה זו ונכון לשנת 2011 היא עומדת על כ-135 למאה אלף תושבים (בממוצע תלת-שנתי). בשנים 1999-2008 היתה ירידה בתמותה מסרטן בקרב גברים יהודים של 17.1%, בעיקר בזכות הירידה בתמותה מסרטן ריאה, המעי הגס, והקיבה. בגברים ערביים, לעומת זאת, המגמות הן של עלייה (סרטן הקיבה וסרטן המעי הגס) או יציבות (סרטן הריאה, סרטן הערמונית, סרטן הלבלב), כך שסה"כ בקרב גברים ערבים יש עליה של 3% בתמותה מסרטן.

בקרב נקבות היתה ירידה מתונה בתמותה מסרטן של 5%, והיא עומדת על 131 למאה אלף איש נכון לשנת 2011 כאשר נבחנת המגמה במהלך העשור 1999-2008 לפי קבוצת אוכלוסייה, נצפית מגמת ירידה בתמותה מסרטן בקרב יהודיות של 13.8%-, ומגמת עלייה בתמותה מסרטן בנשים ערביות 13.2%. הירידה בתמותה מסרטן בקרב נשים יהודיות נובעת בעיקר מירידה של 22.7% בתמותה מסרטן השד ושל 30.7% בתמותה מסרטן המעי הגס. במגמות בסוגי הסרטן האחרים השכיחים כגורמי תמותה בנשים יהודיות, ניכרת יציבות (סרטן הריאה: עליה של 6.9%, סרטן השחלה: ירידה של 5.6%-) או עלייה (סרטן הלבלב: 13.1%). בנשים ערביות ניכרת מגמת עלייה ברוב סוגי הסרטן השכיחים כגורמי תמותה: לוקמיה (10.6%), ריאה (12.7%), המעי הגס (16.3%) ולימפומה שאינה הודג'קין (29.9%). התמותה מסרטן השד הייתה יציבה (גידול של 2.6%).

ניתן להשוות את הירידה המתונה בתמותה מסרטן בקרב כלל האוכלוסייה לתמותה מגורמים אחרים. רוב הגורמים האחרים ירדו בצורה חדה יותר לעומת הירידה בתמותה מסרטן. בתקופה 2000-2010 בקרב גברים הייתה ירידה של 5% בתמותה מסרטן, לעומת עליה 3% בתמותה ממחלות כליה, וירידה של 33% במחלות לב (מרמה של 130 למאה אלף בשנת 2000 לרמה של 90 בשנת 2011), ירידה של 30% במחלות כלי דם במוח, ירידה של 19% בסוכרת, וירידה של 32% בשיעורי המוות עקב תאונות. בקרב נשים היתה מגמת ירידה במקרי תמותה עקב מחלות לב (30%), מחלות כלי דם במוח (24%), סוכרת (23%) ועליה של 11% במחלות כליה ושל 47% במקרים של אלח-דם.

הבדלים בתחלואה בסרטן בין יישובים

ערך מורחב – אי שוויון בריאותי בישראל

שיעורי תמותה מתוקננים-100 אלף איש, ממחלות סרטן בישראל, בקרב בני 40 ומעלה, לפי נפות, בשנים 2005-2009.

דו"ח משרד הבריאות משנת 2007 הצביע על פערים ניכרים בתחלואה בסרטן בין איזורים שונים: שיעורי התחלואה באוכלוסיית אזור חיפה גבוהים ב-22% מהצפוי. שיעורי התחלואה באזור תל אביב וגוש דן גבוהים ב-20% מעל הצפוי ויש גם עליה מתמדת בתחלואה. באזור באר שבע שיעור התחלואה עלה באופן מדורג ומשמעותי והתגלתה עלייה של בין 18%-26% בשיעורי הסרטן באוכלוסייה בהשוואה ל-2001. מהנתונים עולה עוד כי שיעור חולי הסרטן במחוז באר שבע, בעיקר אצל גברים, הוא הגבוה בישראל.

הדו"ח מראה כי בישראל יש קשר מובהק בין קרבה למרכזי ערים לבין שיעורי תחלואת סרטן גבוהים. בכיר במשרד הבריאות טען כי יש סבירות גבוהה, שמפעלים באזור התעשייה של רמת חובב שעושים שימוש בחומרים מסוכנים ורעילים וחלקים ידועים כמסרטנים, תורמים לתחלואה, אם כי דבר זה לא ניתן להוכיח באופן מדעי חד משמעי. שיעור הסרטן שהתגלה בפועל בחדרה, נתניה, פתח תקוה, רמלה, רחובות ואשקלון היה נמוך מהצפוי. בנפות ירושלים, צפת, עכו ובכנרת היה שיעור התחלואה בפועל דומה לשיעור הצפוי.

כותבי הדו"ח הסבירו כי הגם שאין בכוחם של הנתונים להצביע מבחינה מדעית על קשר בין מקורות מזהמים ידועים וברורים לתחלואה בסרטן, אין זה נכון להמתין עד לקבלת ההוכחות המדעיות הבלתי מתפשרות "על מנת לנקוט פעולות לצמצום החשיפות הסביבתיות בכלל ובאותם מוקדי תחלואה, במיוחד כאשר בישראל קיים ידע על זיהום האוויר באותם אזורים". כותבי הדו"ח ציינו כי לפי הידע הקיים היום, לא ניתן לשנות גורמי סיכון גנטיים אצל בני האדם שלהם מייחסים ברפואה חלק משמעותי ממחלות הסרטן, ולעומת זאת, "גורמים סביבתיים הקשורים לתחלואה בהחלט ניתן לשנותם ולהפחית התחלואה".

שיעורי עודף מקרי תחלואה חדשים בכלל סוגי הסרטן, בערים בנפת חיפה לעומת שאר הארץ, בשנים 2005-2009. שיעור התחלואה בסרטן גבוה ב-10%-20% בקרב גברים, וב-20%-40% בקרב נשים לעומת הממוצע הארצי. הסבר אפשרי לעודף תחלואה זה הינו זיהום האוויר במפרץ חיפה, שכולל חומרים מסרטנים רבים, ולאחר שלילת הסברים אחרים כגון עודף עישון (העישון בנפת חיפה בקרב מבוגרים נמוך מעט מהממוצע הארצי)

לפי נתוני משרד הבריאות לשנים 2002-1998, השיעור המתוקנן של חולי סרטן חדשים בשנה היה 365 ל-100 אלף איש בקרב גברים, ו-352 ל-100 אלף איש בקרב נשים. הנפה שבה שיעור התחלואה בסרטן הנמוך ביותר לגברים ולנשים כאחד הייתה נפת ירושלים (266 לגברים, 269 לנשים - הנתונים מירושלים לא מתייחסים לערבים). הנפה שבה שיעור התחלואה הגבוה ביותר בסרטן לגברים ולנשים כאחד הייתה נפת חיפה (424 לגברים, 410 לנשים). כלומר גבוהים ב-50%-60% לעומת הנפה הנמוכה ביותר. תחלואה במחלות סרטניות בקרב גברים הייתה נמוכה במיוחד בקרב ישובים ערביים. עשרת הישובים עם התחלואה הנמוכה ביותר בסרטן היו מודיעין עילית ועוד 9 ישובים ערבים. בירכא היו 130 חולים ל-100 אלף איש, במודיעין עילית 140 ובקלנסוואה 220 חולים ל-100 אלף איש. הישובים בהם היה שיעורי תחלואה גבוהים בסרטן בקרב גברים, היו כמעט כולם יהודים (מלבד טמרה). ארבע ישובים היו שדרות, מודיעין, מכבים רעות (עם 526 מקרים ל-100 אלף) וגבעת שמואל. שאר הישובים האחרים בעלי שיעורי סרטן גבוהים היו בקרבת חיפה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, טמרה, קריית טבעון, ונשר. בכל הישובים האלה הייתה תחלואת גברים גבוהה פי 3 יחסית לישובים הערבים בעלי התחלואה הנמוכה בסרטן. יש לשים לב שיש הגירה בין ישובים, והרישום הוא לפי מקום המגורים האחרון של האדם ולא לפי המקום העיקרי בו חי רוב חייו. דבר זה משפיע בעיקר ביחס לערים חדשות יחסית. איו לו השפעה על הבדלים בין תחלופה בין ישובים ערביים ללא ערביים. משרד הבריאות לא מציין מה אחוז התחלופה בין ערים שונות.

נתוני משרד הבריאות שפורסמו בשנת 2015 ומתייחסים לתחלואה ותמותה מסרטן בשנים 2005-09 מצביעים על פערים ניכרים בשיעור התחלואה בסרטן בקרב יישובים שונים בישראל. השיעור המתוקנן (ביחס לגיל) של חולות סרטן חדשות ביחס ל-100 אלף איש ביישוב חורה עמד על פחות מ-100, בעוד הממוצע הארצי גבוה פי 3 - 364 חולות ל-100 אלף איש. בקריית מוצקין שיעור זה עמד על כ-470 ובנשר מעל 500. התחלואה בסרטן בקרב נשים נמוכה בישובים ערביים ובישובים חרדיים. כל הישובים שבהם יש שיעור סרטן נמוך מאוד הם יישובים ערבים, ומתוכם יש מספר ישובים עם שיעור חולות חדשות נמוך מ-200. אחת הסיבות לתחלואה הנמוכה בסרטן היא שיעור עישון נמוך מאוד בקרב נשים ערביות וחרדיות.

בשנים 2005-2009 השיעור המתוקנן הארצי של חולים חדשים בכלל סוגי הסרטן בקרב זכרים עמד על 400 ביחס ל-100 אלף איש. גם בקרב זכרים התחלואה בישובים ערבים היא נמוכה יותר - בחורה שיעור הזכרים החדשים עומד על 160 ל-100 אלף איש וכל הישובים בהם יש תחלואה נמוכה הם ערבים. מבין הישובים היהודים יש תחלואה נמוכה במיוחד בשוהם, ראש העין, גבעת שמואל ובני ברק. קשה יותר להסביר את התחלואה הנמוכה במחסור בעישון שכן באופן כללי גברים ערבים מעשנים יותר יחסית לממוצע הכלל ארצי. כך שיעור הגברים המעשנים בנצרת עמד על כ-44% לעומת שיעור ארצי של 31%. שיעור חולי הסרטן החדשים בקרב גברים בכרמיאל עמד על מעל 500 ל-100 אלף והוא גבוה גם בתל-מונד, אור עקיבא, וטירת כרמל. מבין היישובים הגדולים שיעור התחלואה הגבוה בקרב גברים נמצא בחיפה ובתל-אביב יפו וכן ברחובות וראשון לציון. בכל הישובים האלה יש שיעור עישון נמוך ביחס לממוצע הארצי אבל תחלואה גבוהה יותר. הדבר בולט במיוחד בחיפה שם שיעור הגברים המעשנים נמוך ב-20 אחוזים ביחס לממוצע הכלל ארצי של גברים (25% גברים מעשנים לעומת ממוצע כלל ארצי של 31%) אבל שיעור התחלואה בכלל סוגי הסרטן גבוה ב-16% לעומת הממוצע הארצי.

גורמי סיכון לתחלואה בסרטן בישראל

ערך מורחב – גורם מסרטן

אנשים בכל העולם נחשפים לחומרים מסרטנים שעלולים לגרום לסרטן, אולם כמות החשיפה לגורמי סיכון שונים שונה ממדינה למדינה. כמו כן הרגישות לחומרים מסרטנים שונים יכולה להשתנות על פי הרקע הגנטי ונסיבות החיים. בישראל גורמי סיכון מוכרים ונפוצים הם חשיפה לעישון סיגריות ומוצרי טבק, חשיפה לזיהום אוויר, וחשיפה לשמש. כמו כן חשיפה לרעלים שונים כמו חשיפה לחומרי הדברה עלולה להגביר את הסיכון לסרטן.

עישון

ערכים מורחבים – עישון בישראל, השפעות בריאותיות של עישון טבק

לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2018, עישון בישראל קשור ל-40% מכלל מקרי המוות מסרטן בישראל החל משנות ה-70 יש מגמה ארוכת טווח של ירידה בשעורי העישון בישראל.[8] לפי מכון גרטנר, כ-25% מהאוכלוסייה מעשנים כיום, ועוד כ-20% עישנו בעבר. בשנים 2011-2017 אחוז המעשנים בישראל הראה תנודתיות סביב 20% מעשנים. הירידה באחוז המעשנים נבלמה ואף היו שנים של עלייה בכמות המעשנים, בעיקר עקב עלייה בעישון בקרב בני נוער

פרופיל המעשן שונה בין גברים ונשים. בעוד שבקרב גברים העישון שכיח יותר בקרב ערבים, גרושים, בעלי השכלה נמוכה, אנשים במצב כלכלי לא טוב וכאלה שכלל לא מבצעים פעילות גופנית, בקרב נשים העישון שכיח יותר בקרב יהודיות, גרושות או רווקות, ובעלות השכלה והכנסה בינונית ומעלה. בשני המינים העישון היה שכיח פחות בקרב אנשים המגדירים את עצמם כדתיים או דתיים מאוד.[9] 27.1% מכלל הגברים בישראל מעשנים ו-14.4% מכלל הנשים בישראל מעשנות. שיעורי העישון באוכלוסייה היהודית הינם 19.7% ושיעורי העישון המשוקללים באוכלוסייה הערבית הינם 25.2%. שיעורי העישון הם 23.7% בקרב גברים יהודים, 15.9% בקרב נשים יהודיות, 43.8% בקרב גברים ערבים ו-6.7% בקרב נשים ערביות. [10] בכל קבוצות הגיל שיעורי העישון גבוהים פי 1.5-2.2 בגברים ערבים בהשוואה לגברים יהודים. בקבוצות הגיל 54-21 שיעורי העישון גבוהים פי 1.7-4.3 בנשים יהודיות בהשוואה לנשים ערביות. [11]

עישון הוא גורם מסרטן וודאי בבני אדם. עישון סיגריות גורם למעלה מ-10 סוגי סרטן שונים: מעשנים נמצאים בסיכון של פי 22 לחלות בסרטן הריאה, אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר כיום. 84% ממקרי סרטן הריאה בגברים ו-77% בנשים קשורים בעישון. עישון הוא הגורם העיקרי לסרטן חלל הפה, הלוע והוושט; 43% מסרטן שלפוחית השתן אצל הגברים ו-36% אצל הנשים נגרם בעקבות עישון סיגריות; עישון הוכח כגורם סיכון לסרטן הכליה, סרטן הלבלב, סרטן הכבד, סרטן הקיבה, לוקמיה מסוימת ומיאלומה נפוצה; 19% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם ו-40% מסרטן הפות מיוחסים לעישון; 30% ממקרי סרטן הפין מיוחסים לעישון; 48% מסרטני האנוס בגברים ו-41% בנשים נגרמים כתוצאה מעישון. מעשנים סובלים מסרטן ערמונית אגרסיבי יותר עם שיעורי תמותה גבוהים יותר. אצל נשים שחלו בסרטן השד וטופלו נמצאו במעקב לאורך זמן שיעורי תמותה גבוהים יותר מכל המחלות ומסרטן השד בקרב המעשנות לעומת הלא מעשנות.

הסיכון היחסי (Relative Risk) לתמותה ותחלואה של מעשני סיגריות גברים לעומת לא מעשנים במחלות סרטן רבות נע בין פי 2 עד פי 27. נשים מעשנות סיגריות מגדילות את הסיכון שלהם לתחלואה ותמותה בסרטן פי 1.4 עד פי 17. בקרב גברים מעשני סיגריות, הסיכון לסרטן הלבלב גדל פי 2, הסיכון לסרטן הכליה ואיברי מערכת השתן גדל פי 3, הסיכון לסרטן הוושת גדול פי 7, הסיכון לסרטן הלוע גדל פי 10.5, הסיכון לסרטן הריאה גדל פי 22, הסיכון לסרטן שפתיים, חלל הפה, גרון בקרב גדל פי 27.

זיהום סביבתי

ערכים מורחבים – זיהום אוויר בישראל, זיהום מים בישראל, זיהום מזון בישראל, חומרי הדברה

על פי בכירים במשרד הבריאות, נכון לשנת 2007, כ-1,250 ישראלים לוקים מדי שנה במחלות סרטן כתוצאה מזיהום סביבתי, זאת לפי דו"ח על החלוקה הגאוגרפית של הסרטן בישראל, שפורסם באוקטובר 2007. אומדן משרד הבריאות מתבסס על הערכות רפואיות-סטטיסטיות המקובלות במדינות המערב, בעיקר בארצות הברית, שלפיהן זיהום סביבתי הוא הגורם ל-3%-8% מכלל מחלות הסרטן

אחד הגורמים שנחשבים לסיכון סביבתי הוא חומרי הדברה - אלו צוינו על ידי חוקרים כחשודים לכך שבישראל יש כמות גבוהה של תחלואה בלימפומה - הן לימפומה שאינה הודג'קין שבה יש גם עליה בתחלואה והן בלימפומה על שם הודג'קין. שבה יש מגמות תחלואה גבוהות יותר בקרב יהודים ילידי הארץ לעומת עולים מכל העולם ומגמה זו הולכת ומחריפה עם השנים. [12]

שורה של גורמים מסרטנים קיימת במסגרת זיהום תעשייתי (כמו זיהום האוויר במפרץ חיפה וזיהום מרמת חובב) וזיהום אוויר מתחבורה. בשנת 2012, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה גזים הנפלטים ממנועי דיזל כחומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם (קבוצה אחת). הדבר בוצע בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין סרטן ריאה. באוקטובר 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כי זיהום אוויר מחוץ לבית הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין סרטן ריאות. בנוסף בוצעה הערכה נפרדת לחלקיקים נשימים וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם. בספטמבר 2014 הכריז משרד הבריאות בישראל כי זיהום אוויר הוא חומר מסרטן וודאי בבני אדם. [13]

תזונה ופעילות גופנית

השוואה של מקרי סרטן המעי הגס בין מדינות שונות מצביעה באופן מובהק שהעדר פעילות גופנית, אכילת יתר (כלומר צריכה של קלוריות מרובות), ויתכן שגם דיאטה עשירה בבשר (בשר אדום ו/או בשר מעובד) יכולה להגדיל את הסיכון לסרטן המעי הגס. ולעומת זאת, פעילות גופנית, ואכילה של הרבה פירות וירקות מקטינה את הסיכון לסרטן, כנראה היות שהם מכילים פיטו-כימיקלים (phytochemicals) מגינים – חומרים שמקורם בצמחים המספקים הגנה כימית, כגון נוגדי חימצון. אכילת תפוחים שלמים, כולל הקליפה, מספקת יתרונות כלשהם למניעת סרטן . לפיכך, שינויים בהרגלי החיים יכולים להקטין את הסיכון של סרטן המעי הגס ב-60-80 אחוז .

קשרי הון-שלטון תקשורת

ערכים מורחבים – קשרי הון-שלטון-עיתון, הכחשת נזקי העישון, הכחשת זיהום

הגורמים השולטים במידע וידע לגבי סרטן בישראל והשפעות של גורמים מסרטנים שונים כוללים את משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה וכן רופאים ומומחי זיהום ואפידמיולוגיה. גורמים משפיעים נוספים כוללים את האגודה למלחמה בסרטן וארגונים אזרחיים נוספים וכן העיתונות בישראל. לחברות שפולטות זיהום או שבמוצרים שלהם עלולים להכיל גורמים מסרטנים (כמו חברות הטבק, חברות מזהמות) יש אינטרסים לשמור על קשרים בגופים אלה וכן לעודד ידיעות בתקשורת וקשרים בגופי תרבות ועוד כדי לטשטש היבטים אלה.

הגורם המסרטן המוכר, הנפוץ והחשוב ביותר למניעה בישראל הוא עישון - של סיגריות, טבק לגילגול ונרגילות. סיגריות ומוצרי טבק אחרים גורמים למוות של כ-8,000 ישראלים, מתוכם 800 עקב עישון כפוי. החשוב החל משנת 1983 אסור בישראל לפרסם או למכור סיגריות לקטינים עם זאת החוק אינו נאכף בצורה משמעותית, ונכון לשנת 2015 יש מעל 51 אלף ילדים ונערים בישראל שמעשנים סיגריות ונרגילות לפחות פעם בשבוע. זהו הבסיס הדמוגרפי ליצירת הדור הבא של מכורים למוצרי טבק, ולהעברת העישון הלאה לילדים צעירים יותר. למרות שמדינת ישראל לוקחת מיסוי של מעל 6 מיליארד שקלים בשנה על סיגריות כמות ההשקעה שלה במניעת עישון היא זניחה - כמיליון ש"ח בלבד - פחות מאחוז ממיסוי הטבק. חברות הטבק בישראל הן בעלות קשרים חשובים בפוליטיקה ובעיתונות והן הצליחו לבלום מספר הצעות חוק ויוזמות להגבלות עישון בקרב בני נוער.

נכון לשנת 2018 מותר לפרסם בישראל סיגריות ומוצרי טבק בעיתונות המודפסת ובאינטרנט (עם מגבלות שונות כמו איסור פרסום בעיתונות לילדים). בשנת 2012, ניסה משרד הבריאות בישראל "ליישר קו" עם רוב מדינות העולם המערבי ולתקן את החוק כך שיהיה איסור גמור על פרסום מוצרי טבק. מוציאים לאור של מספר עיתונים מרכזיים בישראל החליטו להיאבק בהצעה כדי למנוע פגיעה בהכנסותיהם. המו"לים, הקימו פורום משותף ששכר בצוותא את שירותי הלובי של משרד גורן-עמיר, ניסו לעצור את היוזמה, ולנצלה אותה להגדלת ההכנסות. מנהלים מטעם העיתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות", "גלובס", "מעריב" ואחרים שכרו יחד משרדי לוביסטים העובדים במקביל עם מפיצי הטבק, וביקשו לקדם באמצעותם חוק אחרת: במקום איסור גורף על פרסום מוצרי עישון – הצעה מרוככת, שתעניק למשרד הבריאות שטחי פרסום חינמיים כנגד שטחי הפרסום שיירכשו על-ידי חברות הסיגריות. נציגים מטעם פורום המו"לים נפגשו עם סגן שר הבריאות ליצמן (שהיה בעצם בתפקיד שר הבריאות) בלשכתו שבכנסת, והציגו לו את ההצעה אך ללא הצלחה. ב-2013, מונתה יעל גרמן כשרת הבריאות, במסגרת הדיונים על הצעת החוק הממשלתית בוועדת הכלכלה, דאגו נציגי המו"לים להפיץ את הצעתם המקורית בקרב חברי-הכנסת. והמשיכו בניסיונות לקדמה תוך הידברות עם אנשי משרד הבריאות, בתיווכה של קבוצת ח"כים בראשות ליצמן וח"כ גילה גמליאל מהליכוד. הניסיונות הללו לא צלחו; מנכ"ל המשרד דאז, פרופ' רוני גמזו, שלל אותם על הסף, ובאחד הדיונים אף הצהיר כי יעדיף לפרסם "בלוק שחור" על פני פרסום מודעות נגד עישון במימון חברות הטבק. במרץ 2014 החליטה יעל גרמן למשוך את הצעת החוק. . נכון לשנת 2016 משרד הבריאות לא מקדם יוזמה להגבלת הפרסום. בתוך כדי כך נחשפו קשרים בין חברות הסיגריות לבין אליעזר פישמן ונוני מוזס לחברות הטבק.

האגודה למלחמה בסרטן קשורה לגורמים מזהמים במספר דרכים שכוללים קבלת תרומות מחברות, קשרים אישיים של בכירים באגודה לחברות מזהמות, והעסקת מומחים שחלק מפרנסתם מגיע מייעוץ לחברות מזהמות. לדוגמה מנכ"לית האגודה למלחמה בסרטן משנת 1992 היא מירי זיו, היא נשואה ליוסי זיו שהוא מנכ"ל רמת חובב. מירי זיו טוענת ש"אין פה ניגוד אינטרסים", וכי יוסי זיו הוריד את רמת הזיהום של רמת חובב ומתכוון להוריד אותה בעתיד עוד יותר. בשנת 2007 ניסתה האגודה להמעיט בחלקו של זיהום אוויר לבין סרטן, זאת בניגוד לעמדות של מומחים שונים כולל רשם הסרטן הלאומי. האגודה הכירה באופן מפורש קשר בין זיהום לסרטן בשנת 2014, בעקבות ההכרה של משרד הבריאות בנושא, שנבעה מהכרזת ארגון הבריאות העולמי על זיהום אוויר כגורם מסרטן וודאי בבני אדם.

החברה לישראל בבעלות משפחת עופר היא חברת פירמידה ששולטת במפעלים מזהמים כמו תרכובות ברום, בתי הזיקוק לנפט במפרץ חיפה וכרמל אולפינים. שתי החברות האחרונות תורמות באופן ניכר לזיהום האוויר במפרץ חיפה, שמקושר על ידי רשם הסרטן הלאומי וגורמים נוספים במערכת הבריאות לאחוזים גבוהים של סוגי מחלות סרטן ותחלואת לב-ריאה באיזור חיפה. בספטמבר 2005 השיקה החברה לישראל קרן לשם מימון ביניים של תרופות חיוניות שנמצאות מחוץ לסל התרופות לחולים שלא יכולים להרשות זאת לעצמם. היקף הקרן הוא 35 מיליון שקלים. בנובמבר 2006 העניקה האגודה למלחמה בסרטן תעודת הוקרה לחברה לישראל, על תרומתה למימון תרופות לחולי סרטן. התעודה הוענקה לאשר רפפורט, סמנכ"ל בכיר בחברה לישראל בטקס פתיחת מבצע "הקש בדלת".

המלצות להקטנת התחלואה בסרטן

ערך מורחב – מניעת סרטן

לפי האגודה האמריקאית לחקר הסרטן (AICR), בעקבות סיכום של אלפי מחקרים בתחום, ניתן למנוע לפחות שליש ממקרי התחלואה בסרטן על ידי שינוי או שמירה על אורחות חיים לפי עשרת הכללית הבאים:[14]

1. שמירה על משקל בטווח בריא, והימנעות מצבירת עודף משקל עם העליה בגיל.
2. ביצוע פעילות גופנית לפחות 30 דקות ביום
3. אכילה של דיאטה עשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות
4. הגבלת צריכה של מזון מהיר בעיקר כאלה עשירים בשומן רווי וסוכר
5. הפחתת צריכת בשר אדום (לכל היותר 500 גרם לשבוע) והימנעות מבשר מעובד
6. הימנעות ממשקאות ממותקים - ההמלצה היא לשתות בעיקר מים ומשקאות לא ממותקים.
7. הגבלת צריכת אלכוהול, לכל היות משקה אחד ליום לנשים ושניים לגברים.
8. לא לקחת תוספים למניעת סרטן
9. עבור אמהות שילדו - המלצה לבצע הנקה אם הדבר אפשרי. ההנקה טובה הן לאם והן לתינוק.
10. אם אובחנתם בסרטן- נסו למלא אחר ההמלצות של AICR בהתאם להתייעצות עם הגורם המטפל.

האגודה גם חוזרת על המלצה ישנה וברורה מאליה - הימנעות מעישון.

המלצות דומות ניתנות על ידי הקואליציה האירופית של סרטן השד (Europa Donna), המיוצגת בישראל על ידי האגודה למלחמה בסרטן.

• לאכול מזון בריא ומגוון, תוך העדפה של מזון ממקור צמחי, לאכול לפחות 5 מנות מגוונות של ירקות ופירות ביום, להעדיף דגנים מלאים ולהפחית בצריכה של בסוכרים ובשומן מן החי, להעדיף מזון המסייע להימנע מהשמנה.
• לאמץ אורח חיים פעיל, על ידי ביצוע פעילות גופנית. מומלצת פעילות גופנית מתונה של לפחות 30 דקות, במשך רב ימות השבוע. הוכח כי ביצוע פעילות גופנית, של כ-150 דקות בשבוע, מפחיתה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן, במיוחד כאשר מדובר בסוגי הסרטן השכיחים. וכן לאזן בין הפעילות הגופנית שמבצעים לבין הכמות הקלורית שצורכים.
• להגביל צריכת האלכוהול למנה אחת ביום לכל היותר, להימנע מעישון ככל שהדבר ניתן. העישון מזיק לבריאות המעשנים, ולבריאותם של המעשנים הפסיביים.

ראו גם

• עישון בישראל
• תזונה בישראל
• פעילות גופנית בישראל
• זיהום אוויר בישראל
• זיהום מזון בישראל
• זיהום מים בישראל
• זיהום קרקע בישראל
• אי שוויון בריאותי בישראל
• סיבות תמותה בישראל
• השפעות בריאותיות של עישון
• השפעות בריאותיות של סוכר
• השפעות בריאותיות של חומרי הדברה
• סרטן

קישורים חיצוניים

• אתר הרישום הלאומי לסרטן משרד הבריאות
• נייר עובדות על הסרטן בישראל הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, ארגון הבריאות העולמי
• סיבות מוות מובילות בישראל, משרד הבריאות
• נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012, משרד הבריאות, יולי, 2015
• נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2011 משרד הבריאות, ספטמבר, 2014
• סיבות מוות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כולל נתונים על הבדלים בין מחוזות ובין יהודים וערבים
• השנתון הסטטיסטי לישראל 2015 - בריאות כולל נתונים על מקרים חדשים של גידולים סרטניים - לפי גיל ומין ולפי מין וקבוצת אוכלוסיה (לוחות 6.13, 6.14)

כתבות

• דו"ח של משרד הבריאות: עליה בתחלואה בסרטן בישראל מנכ"ל המשרד: ישראל טובה בטיפול אבל לא במניעה, דן אבן, הארץ, 01.02.2011
• משרד הבריאות: בישראל חולים מדי שנה 1,250 איש בסרטן בשל זיהומים סביבתיים רן רזניק ויובל אזולאי, הארץ, 08.10.2007
• גם בלי הוכחה מדעית, יש אחריות לנזקים רן רזניק, הארץ, 08.10.2007
• סרטן בכל בית על העליה בשכיחות התחלואה בסרטן בארץ ובעולם - ורד לוי-ברזילי הארץ, 27.05.2005
• משרד התמ"ת: עבודה בלילה מגדילה הסיכון לסרטן רן רזניק, הארץ, 23.09.2008
• למה עדיין לא מצאנו תרופה לסרטן? קובי בן-שמחון, הארץ, 14.04.2011
• דו"ח סיבות המוות בישראל: הסרטן מוביל רבע מכלל מקרי התמותה נגרמים מסרטן, מיכל קליין-הלפרן, וואלה, 10.3.2013
• ארגון הבריאות העולמי: שכיחות מקרי הסרטן תזנק ב-75% עד 2032 בין הסיבות לכך - צריכת מזונות עתירי סוכר, השמנת יתר, עישון וצריכת אלכוהול. עידו אפרתי, הארץ, 04.02.2014
• דו"ח: מהי סיבת המוות המובילה בישראל? ירון קלנר ynet, 26.11.2014
• משרד הבריאות: חצי ממקרי הסרטן של ילדים באזור חיפה נובעים מזיהום אוויר אחיה ראב"ד, 14.04.2015, ynet
• עידו אפרתי, בתוך שני עשורים: ירידה של 25% בשיעור התמותה מסרטן בישראל, 01.02.2017
• קרן צוריאל הררי, האם יש יותר סרטן בישראל? האשה שמחזיקה בכל הנתונים מדברת, כלכליסט, 11.5.2017
• מירב דוסטר, אז למה בעצם ישראל מובילה במספר חולי הסרטן החדשים מדי שנה?, מאקו, 31/01/18

סדרת מאמרים "מחיר החיים" על תעשיית התרופות החדשות לסרטן והדילמות שנוצרות מכך, רוני לינדר-גנץ, דה-מרקר:

• החיים שלך, תמורת מיליון שקל: התרופות לסרטן שיכלו להציל את אבא שלי, 19.02.2016
• מה באמת עומד מאחורי המחיר המטורף של התרופות שמצילות חיים?, 26.02.2016
• הרופא שחלה בסרטן - וגילה שהתרופה יקרה מדי, 04.03.2016
• תקווה אחרונה: המקום שבו מחליטים אם תחיו או תמותו, 11.03.2016
• לנצח בכל דרך: העלות הבלתי נסבלת של התרופות החדשות לסרטן, 25.03.2016
• תקווה, אהבה ואשמה: המרכיב הסודי שמניע את תעשיית התרופות לסרטן, 01.04.2016

הערות שוליים

הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.