התנגדות לחיסונים

התנגדות לחיסונים היא תאוריית קונספירציה נפוצה לפיה חברות תרופות, חוקרים ורופאים ואולי גם גורמים נוספים מקדמים חיסונים מיותרים שפוגעים בבריאות האוכלוסייה בגלל תאוות בצע ורווחים ממכירת התרופות.

בחיסונים יש היבט של מוצר ציבורי - כאשר אחרים מחסנים את עצמם גם מי שלא מתחסן מקבל הגנה. כמו כן נוצר כשל מידע נוסף - המחלה הופכת נדירה וכך נוצר הרושם שהבעיה לא קיימת. וכך הפחד ממחלה זו נעלם. המודעות לסכנות המחלה נעלמות יחד עם הפחד מהמחלה ואנשים פתוחים יותר לדעה לפיה אין בכלל צורך בחיסון.

תאוריית הקונספירציה הידועה ביותר בתחום זה היא זו שטוענת כי יש קשר בין "החיסון המשולש" ( נגד חצבת, חזרת ואדמת) לבין אוטיזם. תאוריה זו מבוססת בצורה ניכרת על המאמר של אנדרו וייקפילד שהתפרסם ב-1998 וכביכול מצא קשר בין חיסון זה לבין אוטיזם ומחלות מעיים. חוקרים אחרים לא הצליחו לשחזר את הממצאים של מאמר זה. כתב העת הרפואי לאנסט שבו פורסם המאמר, חזר בו לחלוטין מפרסום המאמר המקורי וציין כי חלקים ממנו היו שקריים לחלוטין; העורך הראשי של כתב העת אמר כי המאמר היה "מוטעה מעיקרו" וכי לאנסט "הוּלך שולל". שלושה חודשים לאחר מכן רשם הרופאים הבריטי פסל את רישיונו של וייקפילד ואסר עליו לעסוק ברפואה בבריטניה, בנימוק שהוא בדה את תוצאות המחקר.

ארגוני בריאות שונים בישראל ובעולם נאבקים נגד דעות קדומות הנוגעות לחיסונים המופצות לעיתים קרובות על ידי תאוריות קונספירציה, כולל עמותת "מדעת" במקרה של מחלוקת בין הורים לגבי חיסונים של ילדיהם, בתי משפט לענייני משפחה בישראל יטו לצדד בצד המבקש לחסן את הילד. [1]

למרות שחלק ניכר מההתנגדות לחיסונים מבוססת על בורות ועל טענות לא נכונות, קשה לדחות טענות אלה לגמרי. סיבה מרכזית לחשד זה היא הטיית מחקרים על ידי חברות תרופות השפעה של חברות התרופות על חוקרים, רופאים, מנהל המזון והתרופות ועל וארגונים רפואיים,. ביקורת כזו אינה מוגבלת לתומכי תאוריות קונספירציה אלה היא רחבה ומבוססת הרבה יותר ומושמעות גם על ידי מדענים מהתחום, עיתונאים, רגולטורים וכלכלנים. דוגמה לכך מופיע בספר תורת ההונאה של זוכי פרס הנובל בכלכלה שילר ואקלרופ. אלו מצביעים על מספר מקרים בהם חברות התרופות השפיעו על הפיקוח על המחקר מטעם ה-FDA כך ששווקו תרופות לא בטוחות (כמו התרופה ויוקס). סיבה נוספת לקושי לדחות לגמרי התנגדות לחיסונים היא שמדובר בסוגים שונים של חיסונים, כך שאם הוכחה הבטיחות והנחיצות של חיסון מסויים, אין זה אומר בהכרח שהדבר נכון גם לסוג אחר של חיסון. בעיה זו היא כשל שוק מובנה בתחום הבריאות שנובעת מקושי להבחין באיכות המוצר, מידע א-סימטרי ובעיות של מוצר ציבורי הנוגעות למחקרים מדעיים וכן לפיקוח על מחקרים אלה.

נזקים בריאותיים וחברתיים של התנגדות לחיסונים

היפגעות ממחלות מדבקות

בדומה לתאוריות קשר אחרות, למרות שהתאוריה עצמה יכולה להיות טיפשית, הקיום שלה מייצר נזקים אמיתיים. נזק ברור אחד הוא הדבקות של אנשים שלא חוסנו במחלות מדבקות. נזק זה מייצר נזק נוסף והוא המשך הקיום והתפוצה של גורמי מחלה, והדבקות של אנשים שכן חוסנו - שום חיסון אינו יעיל במאה אחוזים שכן יש הבדלים בין אנשים, הבדלים בין וירוסים וחיידקים, ואף דפקטים בתהליך הייצור של החיסונים. חלק מההגנה שמעניק החיסון הוא שבאוכלוסיה שבה אחוז גבוה מן האנשים מחוסנים קשה לגורם המחלה להתפשט, וכך גם אנשים שהחיסון לא באמת מגן עליהם, מוגנים בכל זאת בגלל שהם לא נתקלים בגורם המחלה.

הפרק החמישי של הספר להיות רופא בעידן הבערות מרצון של ד"ר בנימין מוזס, עוסק בנושא ההתנגדות לחיסונים. הוא מתאר כיצד החיסון נגד פוליו הדביר את המחלה. כמו כן מוזס טוען כי בעקבות הבחירות בניגריה ב-2003 ארגון הגג של המוסלמים אסר על חיסוני פוליו בנימוק שהחיסון מכיל חומרים נוגדי הפריה, נגיפי איידס ורעלנים אחרים, וכי מדובר במזימה מערבית לדילול האוכלוסייה בארצות מתפתחות, בעיקר מוסלמיות. התוצאה הייתה התפרצות של מחלת הפוליו באפריקה, במזרח התיכון ובדרום מזרח אסיה.

גם באירופה או בישראל יש אנשים שנמנעים מחיסונים עקב חששות שונים. בשנת 2009 הובע חשש מפני התפרצות מחלת חצבת באירופה. במרץ 2016 דווח על התפרצות מחדש של חצבת במדינות מערביות במיוחד באירופה, שם נרשמו כ-4,000 חולים. במאי 2017 התרחשה החרפה של המחלה ודווח על 6000 מקרים, דבר שגרם להמלצת חיסון של משרד הבריאות בישראל לגבי חלק מהמטיילים באירופה. . בישראל התרחשו מספר אירועי של התפרצות חצבת, בעיקר בקרב ילדים לא מחוסנים מהציבור החרדי. ההתפרצות הגדולה ביותר התרחשה בשנים 2007-8 וכן מספר התפרצויות ממוקדות בשנים 2011-12, בשנת 2018 קיים חשש מפני התפרצות מחודשת של המחלה. [2]

נזקים של הצפת מידע וזיהם מידע

נזק משמעתי לא פחות נוגע לכך שהדיון הרב בנזקי החיסונים כביכול, מטה את הדיון הציבורי וגורם להשפעות של עודף מידע וזיהום מידע בנוגע לסיכונים בריאותיים, להתנהלות מול חברות התרופות וקשרי הון-שלטון-עיתון. לדיון הציבורי יש מגבלות קיבולת - הנוגעים לזמן או מקום בכלי התקשורת, מגבלות כספיות על תחקירים, זמן של הציבור להעמיק בסוגיות חברתיות או בריאותיות וכו'. כאשר יש הצפת מידע בתחום החיסונים הדבר חוסם הבנה של גורמי סיכון בריאותיים אחרים שהם מבוססים הרבה יותר ומגובים על ידי ארגון הבריאות העולמי וגופי בריאות נוספים.

הדגש הרב על השאלה - חיסונים כן או לא, יכול לגרום לכך שחלקים גדולים בציבור לא מודעים לבעיות אחרות של בריאות הציבור ואי התמודדות של הציבור עם גורמי סיכון בריאותי מובהקים ונפוצים כמו שיווק טבק לבני נוער, שיווק מזון לילדים, טרטוגנים, חומרים מסרטנים, זיהום אוויר, תזונה לא בריאה וכלכלת השמנה, אורח חיים יושבני, גורמים חברתיים המשפיעים על בריאות ועוד היבטים של בריאות הציבור וקידום בריאות. מעבר חציה בטוח או מניעת עישון בקרב בני נוער הם צעדים מוכחים שיכולים להגן על חיי אדם, אבל ללא מודעות ציבורית רחבה, הקידום של צעדים אלה נעשה בקצב איטי או לא מבוצע בכלל.

נזק נוסף של הצפת מידע וזיהום מידע נוגעת להטבעה של ביקורת מבוססת יותר על חברות התרופות והסתרה שלו מפני הציבור הרחב. ידוע על מקרים מבוססים הרבה יותר של השפעות של חברות התרופות על מחקרים - לדוגמה התמכרות לאופיואידים. אבל כאשר מטיחים בחברות התרופות או בפיקוח עליהן ביקורת לא מבוססת, הדבר מסייע לאי התמודדות ציבורית עם הנושא של צורך ברגולציה טובה יותר על מחקרים, על הצורך בנתונים חופשיים ופתרונות אחרים שמוצעים מול חברות התרופות על ידי רופאים, חוקרים וכלכלנים.

נזק מערכתי ועמוק יותר הוא התרחקות מתרבות מבוססת מדע ומתן רוח גבית להכחשת מדע. קיימת בעיה יסודית של אמת כמוצר ציבורי גם בהקשר של מדע וגם בהקשר של תקשורת וגופים שאמורים לפקח על המחקר המדעי ועל חברות התרופות, אבל התנגדות לחיסונים לרוב לא מציע פתרונות מערכתיים לנושאים אלה. חלק ניכר מהביקורת מעודד בורות ביחס לשיטה המדעית בהקשר הביולוגי וכן לבעיות אמיתיות הנוגעות לכלכלה פוליטית כמו שחיתות, לובי פוליטי של חברות התרופות ובכלל, קשרי הון-שלטון-עיתון, רגולציה, אמת כמוצר ציבורי ועוד.

השוואה להטיית מחקרים על ידי חברות תרופות

בשנים האחרונות נחשפים מקרים לא מעטים של הטיית מחקרים על ידי חברות תרופות ורופאים, כלכלנים, פעילים ועיתונאים נאבקים נגד דבר זה. להלן כמה דוגמאות להטיות אלה:

• טיפולים הורמונליים, החל מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 ובמשך עשר שנים, Wyeth הנהיגה מדיניות אגרסיבית של פרסומי צללים לטובת תרופה שלה לטיפול הורמונלי. בשנת 2002 פרסמו נתוני מחקר רחב שהראו השפעות בריאותיות שליליות של טיפולים, והדבר גרם לירידה מאסיבית בטיפולים. בשנת 2009 הליך משפטי נגד Wyeth הוביל לשחרור 1,500 מסמכים פנימיים של החברה וחשף את הטיית המחקרים.
• פרשת ויוקס והתקפי לב ב-1999 החל השיווק של ויוקס (Vioxx) שהייתה תרופה פופולרית נגד דלקת, על ידי חברת מֶרְק. עם הזמן עלה החשד כי התרופה מגדילה סיכון להתקפי לב. ב-5 בדצמבר 2004 פרסם כתב העת הרפואי הבולט לנסט ניתוח מחקרים על התרופה והגיע למסקנה כי כבר בשנת 2000 היה ברור כי התרופה מגדילה סיכון להתקף לב. כותבי המאמר מתחו ביקורת על חברת מרק ועל ה-FDA. ב 2006 הודה הירחון היוקרתי "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" כי מחקר שפירסם בשנת 2000, "שופץ" לטובת התרופה באופן שמסתיר מהקורא סיכון להתקף לב.
• יעילות תרופות דיכאון מחקר משנת 2008 בעיתון היוקרתי "ניו אינגלד ג'ורנל אוף מידסן",עורר סערה בעולם המדעי והרפואי. בעקבות מציאת הטיות לטובת יעילות כביכול של 12 תרופות נגד דיכאון. שאושרו לשימוש על ידי ה-FDA בין השנים 1987 ו-2004. המחקר בדק 74 מחקרים ונמצא כי ה-FDA סיווג את התוצאות בצורה מוטה לטובת חברות התרופות.

ניתן להבחין בכל המקרים האלה במאפיינים שונים לעומת קשר של שתיקה שכביכול קיים בתחום החיסונים:

• האמת על הרמייה של חברת התרופות נחשפה לאחר מספר שנים - או לכל היותר -20 שנה. בעוד שקשר שתיקה לגבי חיסונים קיים לכאורה עשרות שנים.
• רופאים, חוקרים, עיתונאים ורגולטורים פעלו כדי לחשוף את האמת, גם אם הדבר פגע בחברות התרופות, ב-FDA, או בירחונים מפורסמים. זאת בניגוד למצב בחיסונים שבו יש אמנם כמה רופאים שמתנגדים להם אבל מדובר בקבוצה קטנה מאוד של רופאים ומולם רוב הרופאים והחוקרים שטוענים שמודבר בטענות לא מבוססות.
• הביקורת על הטיית המחקרים פורסמה בירחונים מדעיים מפורסמים, והם אף נאלצו להודות בחלקם בחלק מהפרשיות.
• בחלק מהמקרים החברות נתבעו ושילמו פיצויים גדולים לציבור גדול שניזוק.
• תביעות וחקירות הובילו לגילוי מסמכים פנימיים של חברות תרופות שהצביעו על מזימות נגד הציבור. דבר זה דומה לפרשיות אחרות כמו הכחשת נזקי העישון על ידי חברות טבק, או הונאות אסבסט על ידי חברות אסבסט. ומקרים נוספים של קונספירציה אמיתית כמו הכחשת זיהום. בחיסונים, מעורבים לכאורה אלפי אנשים בסוד, לאורך שנים רבות, אבל לא דלפו מסמכים כאלה. עיתונאים חוקרים או עובדים שפוטרו מהחברות לא חשפו מסמכים כאלה.

ראו גם

• המהפכה המיקרוביולוגית
• הטיית מחקרים על ידי חברות תרופות
• חברות התרופות
• אמת כמוצר ציבורי
• כשלי שוק בתחום הבריאות
• הכחשת מדע

קישורים חיצוניים

• רוני לינדר, רפאלה גויכמן, "כוחות גדולים מנסים להשתיק אותנו": השקר של מתנגדי החיסונים - ואיך פייסבוק מפנקת אותם, ארגון הבריאות העולמי הכריז על התנגדות לחיסונים כאחד האיומים הגדולים על בריאות הציבור, דה מרקר, גרדיאן, 25.11.2019
• צוות המשרוקית של גלובס, צפו בצוות המשרוקית מפרק את הטענות של מתנגדי החיסונים, גלובס, 26.6.2020