גורמים להשמנה

הגורמים להשמנה הם מספר גורמים, תהליכים או קבוצות שונות של גורמים להשמנה.

הגדרות

כדאי להבדיל בין רעב לבין תיאבון; בהבדלה כזו רעב הוא תחושה טבעית הנגרמת בשל הכנסה (intake) מועטת של חומרי מזון (נוטריאנטים) שהגוף צריך. תיאבון הוא כל תחושה דמויית-רעב שיכולה להתקיים עקב רעב אבל עלולה להתרחש גם בגלל גורמים מלאכותיים (כמו גירוי פסיכולוגי קיצוני או אף הונאה תזונתית - שימוש במגבירי תיאבון הנקראים לפעמים "מחזקי טעם". מצב ביניים בין רעב לתיאבון יכול לנבוע ממצב טבעי ויכול לנבוע גם מבעיות ספיגה של נוטריאנטים במסגרתן הגוף מתקשה לספוג חומר מזון אחד או יותר מן המזון ומשדר אותות רעב ואף נוצרת תחושת תיאבון אמיתית, אם כי קשה להעריך עד כמה בעיה זו נפוצה באוכלוסיה.

גורמים להשמנה

באופן בסיסי השמנה היא תהליך של אכילת מזון בערך קלורי גבוה יותר ממה שהגוף מוציא לאורך זמן. הסיבות להגעה למצב זה מגוונות. אף כי אנשים שמנים היו לאורך רוב ההיסטוריה המתועדת, בעשורים האחרונים יש עליה עצומה בהשמנה, שהחלה בחברות מערביות (כמו ארצות הברית) ועברה למדינות נוספות, כולל מדינות כמו ישראל וכן מדינות שבעבר השמנה הייתה נדירה בהן כמו מדינות עניות.

בנוסף לגורמים אישיים כמו רקע גנטי, החלטות של הפרט וכו', יש גורמים מערכתיים שמעודדים השמנה - לדוגמה שיווק הולך וגובר של מזון מעובד ומזון מהיר בדגש על מזון המכיל סוכר, שיווק של מזון כזה לילדים וכן במקביל ירידה בפעילות הגופנית היומיומית (אורח חיים יושבני).

מגמות ההשמנה נחקרת בשנים האחרונות. למרות מאמצים מצד גופי בריאות וחינוך רשמיים להפחית השמנה, לעודד תזונה בריאה ולעודד פעילות גופנית מגמת ההשמנה עד כה (2019) נמצאת במגמת עליה.

ניתן לדבר על קבוצות גורמים עיקריות אלה להשמנה:

חוסר מודעות לתזונה בריאה: חוסר ידע על כימיה של מזון, וחשיפה לתעמולה אגרסיבית להמונים לשיווק מזון מעובד בכלל ומזון מהיר בפרט (ראו הערך התמכרות למזון מתוק).
פיתוח הרגלי תזונה מזיקה: תזונה כזו היא לרוב דלה בפחמימות מורכבות (ובזה גם סיבים תזונתיים), דלה בחלבון מלא, וחסרת גיוון בשומנים חיוניים (כגון מיעוט אומגה-3 לעומת יתרתיות באומגה-6) מצד אחד, אך עשירה בפחמימות פשוטות, חלבון חלקי ושומנים גרועים ומחומצנים ולרוב גם כוללות כמויות רבות של מלח וחומרי טעם "פיקנטיים" מצד שני.
הונאה תזונתית: שימוש בחומרים מגבירי תיאבון המכונים "מחזקי טעם", הנפוצים בעיקר במזון מעובד ומתועש - חומרים כגון מונוסודיום גלוטמט ורבים אחרים.
אכילה בהיסח הדעת ועיצוב לצריכת עוד מזון - לפי פרופ' בריאן וונסינק (Brian Wansink), מחבר הספר אכילה בהיסח הדעת, החלטות רבות הנוגעות לקנייה וצריכה של מזון נעשות בהיסח הדעת - לדוגמה גודל הצלחות, מיקום של מוצרים במדפים בסופרמרקט, קלות גישה למזון מזיק בחנויות, במקום העבודה ובבית, והיבטים נוספים. לפי וונסינק אנחנו מקבלים בממוצע כמה מאות החלטות לגבי מזון בכל יום, וחלק גדול מההחלטות שלנו על מזון מבוצעות בהיסח הדעת.
אי-ספיקת פעילות גופנית: פעילות גופנית מועטה מידי עקב אורח חיים יושבני, והפחתה או הערמת קשיים בפני אורח חיים פעיל.
אי-ספיקת שינה ופעילות בשעות החשיכה: אדם שישן פחות מ-8 שעות בלילה בממוצע סביר יותר שיסבול מהשמנה; הגוף נדרש לייצר הורמוני-עירור (כגון הורמונים אדרנרגיים) והללו לרוב גורמים לשיבוש המערכת האנדוקרינית כולל שיבוש שיקול הדעת בהקשרים שונים (קבלת החלטות שקולה פחות ומהירה יותר וסבלנות מועטה יותר הגובלת בנטייה להעדיף מזון "מהיר יותר"). אנשים עייפים יותר צורכים בקלות רבה יותר מזון פחות בריא. חלק מהסיבה לכך נובע מכך שצורכים סוכר וחומרים מעוררים אחרים (קפאין) בניסיון להישאר ערים. סיבה אחרת לכך מוסברת בספר האמת על באמת - כוח הרצון שלנו עובד קצת כמו שריר - במשך היום משתמשים בו כל הזמן, ולאחר שימוש רב יש עייפות של השריר. ייתכן ויש גם מנגנון של זיהום אור - שבו שיבוש השעון הטבעי על ידי תאורה מלאכותית גורם לאכילת יתר ואכילת מזונות עתירי קלוריות או מעוררים.
שימוש בסמי פנאי ובסמי-תרופה: סמים מסוימים, בין אם סמי פנאי שונים ובין אם כתרופה יכולים לגרום להשמנה, בין אם על ידי הגברת תיאבון ("מנצ'יז") ובין על ידי מנגנונים אחרים של שיבוש מטבולי לדוגמה שיבוש שעון השינה הטבעי עקב צריכת קפאין בתה, קפה ובמוצרים נוספים.
מצבים פסיכולוגיים כגון דחק: לפחות בקרב חלק מהאנשים אחת הדרכים להפגת מתח נפשי עודף היא אכילה. כמו כן קיימת תופעה של "מאכלי נחמה" (בדרך כלל מאכלים מתוקים) בניסיון לשפר את מצב הרוח. היבטים אלו עלולים להתפתח להרגל. מחקרים איששו כי אנשים ללא מודעות תזונתית, הנכנסים למסעדה עם מוזיקה רועשת מזמינים אוכל "מהיר" יותר ובריא פחות ; המוזיקה הרועשת גורמת להם להיות מרוכזים פחות וללכת על המזון מעורר התיאבון הנפוץ כביכול בחברתם מבלי להעמיק בתפריט ("The usual").
סביבה תרבותית וחברתית משמינה: תרבויות שונות כגון תרבות ארה"ב המודרנית (תרבות הצריכה) מעודדות השמנה (נושא זה מורכב וראוי לערך עצמאי - ראו בהמשך בפרק "ראו גם").
שיבושים של המקרו-ביום שיבושים בחיידקי המעי הטובים עלולים לגרום השמנה או להיות מעורבים בבעיות נוספות של מערכת העיכול כמו מחלות כרוהן וכוליטיס. שיבושים כאלה יכולים להיגרם עקב חשיפה לאנטיביוטיקה, ועקב מגוון סיבות נוספות שרובן לא ידועות בינתיים. קיימים מגוון אוכלוסיות של חיידקים באנשים שונים, (כמה מאות סוגי חיידקים) ולא ידוע מהן אוכלוסיות "נורמליות" ומהן בדיוק האוכלוסיות הפחות טובות.
מחלות אפי-גנטיות: מחלות בהן ישנו שיבוש של המטבוליזם הטבעי (שהיה אמור להתקבל מן הגנטיקה); לעתים מחלות אלה נגרמות בעצמן בגלל השמנה וסוכרת.
שונות גנטית ומחלות גנטיות: יש טענה כי זו קבוצת הגורמים הנדירה ביותר. לפי טענה זו מייחסים לה יותר מדי חשיבות (למשל, רופא שחוק שולח אדם מחדרו בטענה "זה גנטי" אם לא בטענה "אתה אוכל יותר מדי"). נראה כי סיבה זו אינה יכולה להסביר מדוע חלק מהאנשים הם שמנים יותר מאחרים, אבל אינה יכולה להסביר מדוע יש יותר ילדים, נערים ומבוגרים שמנים במרוצת השנים.
מזג אוויר ואיכות הבנייה - שהייה במזג אוויר קר גורמת להגדלת התיאבון. מזג אוויר קר או איכות בניה פחות איכותית שגורמת לחשיפה גדולה יותר לקור עלולה לגרור השמנה. גם בנושא זה קשה להאמין שמדובר בגורם שגדל עם השנים בצורה ניכרת במדינות עשירות.
עוני - בחברות מערביות, השמנה ובעיות תזונה נוספות כמו סוכרת נפוצות כיום יותר בשכבות עניות יותר, דבר המהווה חלק מתופעה רחבה יותר של אי שוויון בריאותי. לדבר זה מספר הסברים שונים ביניהם מודעות תזונתית נמוכה יותר, קושי גדול יותר לקבל גישה לתזונה בריאה, קלות ההכנה של מזון מעובד ומחסור בשעות פעילות בבית, חשיפה גדולה יותר לשיווק של מזון מזיק, כולל חשיפה גדולה יותר בקרב ילדים, מחיר נמוך יותר של מזונות מעובדים עתירי סוכר ומלח, כאשר ההפרש במחיר הוא משמעותי יותר בקרב עניים.

ראו גם

הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.