שטח טבעי לחניית מכוניות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שטח טבעי לחניית מכוניות הוא שטח שאינו חניון ציבורי ייעודיי אלא מקטעים בשולי כבישים המיועדים לחנייה (מקטעים הנושקים לאבני השפה הצבועות במשלב צבעים מסוים כגון אפור, כחול-לבן, אדום-לבן, צהוב-לבן וכדומה).

בניגוד לחניונים ציבוריים ייעודיים (חד-קומתיים או רב-קומתיים, כולל תת-קרקעיים) הנחשבים ללא-אקולוגיים ובזבזניים וחלק בלתי נפרד מתכנון מוטה רכב פרטי, הרי ששטח טבעי לחניית מכוניות אינו מהווה חלק הכרחי או משמעותי מתכנון מוטה רכב פרטי והוא אף יכול להיות אקולוגי ולהשתלב מתחת למסילות רכבת עילית, בפרט כשהוא משולב עם נתיבי תחבורה קלה בשני צידי הרחוב.

בעיה קשה מתעוררת כאשר שטח טבעי לחניית מכוניות תופס נתיב אחד מכביש בעל שני נתיבים ברחוב מרכזי יחסית; במקרה כזה ככלל יש למחוקו ולצייר במקומו נת"צ לרווחת התושבים הצריכים אוטובוסים בכדי להבטיח תחבורה ציבורית יעילה, אם כי סייג לכך הוא רחובות צדדיים וקטנים במיוחד בהם אין טעם ליצור נת"צ כזה.

אחת מבעיות התחבורה הקשות בישראל היא מכלול בעיות החנייה השונות בישראל והיא נובעת מכך שיש יותר מדי מכוניות בישראל בגלל תכנון מוטה רכב פרטי (שמוחרף על ידי פרבור), תעמולה לרכישת רכב פרטי ועוד, ביחס לשטחים הטבעיים לחניית מכוניות (ובגלל הקושי והרתיעה מוצדקת מהקמת עוד ועוד חניונים ציבוריים ייעודיים שגורמים לבזבוז שטח ולבעיות אקולוגיות שונות).

ראו גם