שינויים

'''אי שוויון בישראל''' הוא המדידה של [[אי שוויון כלכלי]] בישראל, הגורמים המשפיעים על נושא זה וההשלכות של אי השוויון על תחומים אחרים כמו [[כלכלת ישראל]].  

'''אי שוויון בישראל''' הוא המדידה של [[אי שוויון כלכלי]] בישראל, הגורמים המשפיעים על נושא זה וההשלכות של אי השוויון על תחומים אחרים כמו [[כלכלת ישראל]].  

ישראל נחשבה במשך שנים רבות מדינה שיוויונית, בשנים האחרונות היא נחשבת לאחת המדינות המערביות בעלת אי השיוויון הכלכלי הגבוה ביותר, על פי מספר מדדים, ואי השוויון בה הולך וגדל עם השנים. לאי השוויון השפעות חברתיות רבות כמו [[ייקור הדיור בישראל]], עידוד של [[שחיתות]] פוליטית [[אי שוויון בריאותי]] ועוד.

ישראל נחשבה במשך העשורים הראשונים רבות מדינה שיוויונית. בשנים האחרונות היא נחשבת לאחת המדינות המערביות בעלת אי השיוויון הכלכלי הגבוה ביותר. לפי מדדים כמו אי שוויון בהכנסות, אי השוויון בישראל גדל בעשורים האחרונים, וישראל היא בעלת אי שוויון גבוה ביחס למדינות מערביות אחרות. הדבר נובע כנראה ממספר סיבות בינן [[גלובליזציה]], מדיניות ממשלתית ו[[גידול אוכלוסין בישראל|גידול אוכלוסין]]. לאי השוויון השפעות חברתיות רבות כמו [[ייקור הדיור בישראל]], עידוד של [[שחיתות]] פוליטית [[אי שוויון בריאותי]] ועוד.

מלבד הפירושת הנפוץ , הרואה אי שוויון במונחים של כסף בלבד, ניתן לראות מימדים נוספים של אי שוויון בחברה. לדוגמה [[אי שוויון פוליטי]] בישראל, [[אי שוויון בריאותי בישראל]] ו[[אי שוויון תחבורתי]] בישראל.  

בראיה כלכלית נפוצה המחשבה שאי שוויון קיים רק במונחים של [[כסף]] בלבד, ניתן לראות מימדים נוספים של אי שוויון בחברה. פער אחד הוא אי שוויון בחינוך. דוגמה אחרת היא [[אי שוויון פוליטי]] בישראל, שבא לידי ביטוי בתחומים כמו [[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] בעייתית וקיום של [[אי שוויון תחבורתי]], אכיפה לא שווה כנגד פשיעה שגוררת סכנה גדולה יותר לעניים ויכולת השפעה על מיקום מפגעים שונים.  [[אי שוויון בריאותי בישראל]] בא לידי ביטוי בתחלואה רבה יותר, בשיעורי [[נכות]] גבוהים יותר ובתמותה מוקדמת יותר של ציבוריים עניים. אי שוויון כזה קיים הן בטיפול פחות טוב והן בחשיפה שונה ל[[סיכונים בריאותיים]]. הדבר כולל חשיפה גבוה יותר של תושבים עניים ל[[זיהום בישראל|זיהום]] - לדוגמה שכונות עניות יותר בחיפה שחשופות יותר ל[[זיהום אוויר בחיפה|זיהום אוויר]] וישובים נוספים שחשופים ל[[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר]]. או הבדלים ב[[עישון בקרב בני נוער|שיווק סיגריות לבני נוער]] וב[[מתח נפשי]] שגורר [[עישון ועוני|סיכון גבוה יותר לעישון בקרב נערים עניים]].  

   

   

==נתוני אי שוויון בישראל==

==נתוני אי שוויון בישראל==

לפי מחקר של הלמ"ס משנת 2011,  מדד ג'יני בישראל עלה בעשורים האחרונים. בשנת 2000 המדד עמד על 0.353 ובשנת 2011 הוא הגיע ל 0.378. {{הערה|שם=grinstain_2012}}

לפי מחקר של הלמ"ס משנת 2011,  מדד ג'יני בישראל עלה בעשורים האחרונים. בשנת 2000 המדד עמד על 0.353 ובשנת 2011 הוא הגיע ל 0.378. {{הערה|שם=grinstain_2012}}

לפי נתוני [[הבנק העולמי]] מדד הג'יני בשנת 1979 היה 36.3, ונשאר ברמה זו, עלה וירד כך שבשנת 1995 הוא עמד על 35.5. מאז שנה זו יש עליה באי השוויון - לרמה של 38.1 בשנת 1997, 38.9 בשנת 2001, 41.7 בשנת 2005, 42.6 בשנת 2010 ו 41.4 בשנת 2012. יש לשים לב כי סולם ג'יני הוא סולם לוגריתמי, כך שהבדלים שנראים קטנים למדי הם בעצם הבדלים גדולים בפערי ההכנסות. {{הערה|[https://data.worldbank.org/indicator/SI.POV.GINI?locations=IL GINI index (World Bank estimate)], חישוב מדד הג'יני לפי [[הבנק העולמי]]. }}

לפי נתוני [[הבנק העולמי]] מדד הג'יני בשנת 1979 היה 36.3, ונשאר ברמה זו, עלה וירד כך שבשנת 1995 הוא עמד על 35.5. מאז שנה זו יש עליה באי השוויון - לרמה של 38.1 בשנת 1997, 38.9 בשנת 2001, 41.7 בשנת 2005, 42.6 בשנת 2010 ו 41.4 בשנת 2012. יש לשים לב כי סולם ג'יני הוא סולם לוגריתמי, כך שהבדלים שנראים קטנים למדי הם בעצם הבדלים גדולים בפערי ההכנסות. {{הערה|1=[https://data.worldbank.org/indicator/SI.POV.GINI?locations=IL GINI index (World Bank estimate)], חישוב מדד הג'יני לפי [[הבנק העולמי]]. }}

   

   

נכון לשנת 2012 [[כלכלת ישראל|בישראל]] יש 2.22 מיליון משקי בית: ב-1.8 מיליון מהם המפרנס העיקרי הוא שכיר, ב-220 אלף משקי בית המפרנס העיקרי הוא עצמאי. ב-521 אלף משקי בית, אין מפרנס (מובטלים וגמלאים). <ref name="grinstain_2012"/>

נכון לשנת 2012 [[כלכלת ישראל|בישראל]] יש 2.22 מיליון משקי בית: ב-1.8 מיליון מהם המפרנס העיקרי הוא שכיר, ב-220 אלף משקי בית המפרנס העיקרי הוא עצמאי. ב-521 אלף משקי בית, אין מפרנס (מובטלים וגמלאים). <ref name="grinstain_2012"/>

בשנת 2003 הייתה ההוצאה הממוצעת לתצרוכת למשק בית בעשירון העליון 19,512 ₪ לחודש, פי 4.4 מההוצאה לתצרוכת בעשירון התחתון (4,449 ₪). ופי 2 יחסית למשק בית ממוצע. כאשר מסתכלים על הפערים לנפש, הפערים גדולים יותר שכן בעשירון העליון יש 2.9 נפשות ובעשירון התחתון יש 4.3 נפשות בממוצע. [http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/4CAF254F-1FB9-4FF9-A759-24AC747BFAE2/0/X6143.doc]

בשנת 2003 הייתה ההוצאה הממוצעת לתצרוכת למשק בית בעשירון העליון 19,512 ₪ לחודש, פי 4.4 מההוצאה לתצרוכת בעשירון התחתון (4,449 ₪). ופי 2 יחסית למשק בית ממוצע. כאשר מסתכלים על הפערים לנפש, הפערים גדולים יותר שכן בעשירון העליון יש 2.9 נפשות ובעשירון התחתון יש 4.3 נפשות בממוצע. [http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/4CAF254F-1FB9-4FF9-A759-24AC747BFAE2/0/X6143.doc]

עשירונים שונים מוציאים סכומים שונים באופן מוחלט, ואחוז שונה מהשכר שלהם על סוגי מוצרים שונים כביטוי ל[[גמישות ביקוש]] שונה למוצרים שונים. בעוד העשירון התחתון מוציא מעל 60% מההוצאות שלו על דיור, מזון ובריאות, העשירון העליון מוציא רק 36% מהכנסותיו על סעיפים אלה.  הפערים בין ההוצאה המוחלטת בין השכבות השונות בולטים במיוחד בסעיפים של תחבורה ותקשורת (יותר טיסות לחו"ל, ושימוש גבוה יותר במכונית יחסית לנסיעות ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]], צריכה של טלוויזיה, קולנוע, טלפונים ניידים וכו') ובתחומים של חינוך תרבות ובידור. בשני התחומים הפער המוחלט בין העשירונים גבוה פי 9 ויותר בין משקי הבית. פרוש הדבר הוא בין היתר הוא [[אי שוויון תחבורתי]] - לעשירים יותר גישה טובה יותר למקורות תעסוקה, קניות וחינוך. היבט נוסף הוא קיום של [[מלכודת עוני]] בין דורית - חלק ניכר מהעוני של העניים מתרגם לתת-השקעה ב[[חינוך]] ביחס לעשירים יותר, ופרוש הדבר הזדמנויות פחות טובות עבור ילדיהם ואולי גם [[כשל שוק]] בהקשר של [[מוצר ציבורי]] בחינוך.  

עשירונים שונים מוציאים סכומים שונים באופן מוחלט, ואחוז שונה מהשכר שלהם על סוגי מוצרים שונים כביטוי ל[[גמישות ביקוש]] שונה למוצרים שונים. בעוד העשירון התחתון מוציא מעל 60% מההוצאות שלו על דיור, מזון ובריאות, העשירון העליון מוציא רק 36% מהכנסותיו על סעיפים אלה.  הפערים בין ההוצאה המוחלטת בין השכבות השונות בולטים במיוחד בסעיפים של תחבורה ותקשורת (יותר טיסות לחו"ל, ושימוש גבוה יותר במכונית יחסית לנסיעות ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]], צריכה של טלוויזיה, קולנוע, טלפונים ניידים וכו') ובתחומים של חינוך תרבות ובידור. בשני התחומים הפער המוחלט בין העשירונים גבוה פי 9 ויותר בין משקי הבית. פרוש הדבר הוא בין היתר הוא [[אי שוויון תחבורתי]] - לעשירים יותר יש גישה טובה יותר למקורות תעסוקה, קניות וחינוך. היבט נוסף הוא קיום של [[מלכודת עוני]] בין דורית - חלק ניכר מהעוני של העניים מתרגם לתת-השקעה ב[[חינוך]] ביחס לעשירים יותר, ופרוש הדבר הזדמנויות פחות טובות עבור ילדיהם ואולי גם [[כשל שוק]] בהקשר של [[מוצר ציבורי]] בחינוך.  

על הוצאות "חיונית" לשרידה המיידית כמו מזון, בריאות ודיור, העניים ביותר הוציאו בשנת 2003 2,700 ש"ח לעומת 7,000 ש"ח שהוציאו העשירים ביותר ו-4,500 ש"ח שיצאו בממוצע. הפער בין העשירים לעניים בתחומים אלה היה גבוה פי 2.6. ב-3 התחומים האלה אחוז ההוצאה של העשירים מסך ההוצאה שלהם נמוך מאחוז ההוצאה של העניים ביותר. בשאר ההוצאות (חינוך, תקשורת, תחבורה, ריהוט וכו') הפערים גדולים עוד יותר - בעוד העניים הוציאו 1,700 ש"ח בחודש, העשירים הוציאו בממוצע למשפחה סכום גבוה פי 7 - 12,500 ש"ח.  

על הוצאות "חיונית" לשרידה המיידית כמו מזון, בריאות ודיור, העניים ביותר הוציאו בשנת 2003 2,700 ש"ח לעומת 7,000 ש"ח שהוציאו העשירים ביותר ו-4,500 ש"ח שיצאו בממוצע. הפער בין העשירים לעניים בתחומים אלה היה גבוה פי 2.6. ב-3 התחומים האלה אחוז ההוצאה של העשירים מסך ההוצאה שלהם נמוך מאחוז ההוצאה של העניים ביותר. בשאר ההוצאות (חינוך, תקשורת, תחבורה, ריהוט וכו') הפערים גדולים עוד יותר - בעוד העניים הוציאו 1,700 ש"ח בחודש, העשירים הוציאו בממוצע למשפחה סכום גבוה פי 7 - 12,500 ש"ח.