שינויים

==נתוני אי שוויון בישראל==

==נתוני אי שוויון בישראל==

===אי השוויון בהכנסות===

===אי השוויון בהכנסות===

דרך מקובלת למדוד אי שוויון היא אי-שוויון בהכנסות. מדדי הכנסות לא מודדים את כל המימדים של אי שוויון כלכלי. לדוגמה אם משפחה עשירה מרוויחה 15,500 ש"ח וענייה מרוויח 1,000 ש"ח, פערי הכנסות הם קצת יותר מפי 15, אולם גם העני וגם העשיר חייבים לקנות מזון, תרופות ושירותי דיור וביגוד כדי לשרוד. אם נניח כי הוצאה מינימלית על סעיפים אלה מגיעה ל- 500 ש"ח בחודש נקבל כי ההבדלים בכסף החופשי שנותר לשתי המשפחות הוא פי 30. במימדים כמו חסכון, השקעה בחינוך הילדים, כוח פוליטי ועוד היבטים ייתכן כי הפערים גדולים עוד יותר - לדוגמה העניים חוסכים חסכון שלילי והעשירים חוסכים חסכון חיובי. הפערים בהכנסות לא מודדים מה מתרחש ביחס למלאי ההון שיש לכל משפחה - היבטים כמו נדל"ן, מניות, נכסים פיננסים ו[[הון אנושי]] שבא לידי ביטוי בהשכלה, כישורים וקשרים.

פערי ההכנסות בישראל הם בין הגבוהים במדינות המערביות ובעשורים האחרונים הפערים מתרחבים.  

על פי מחקרים של ארגון ה-[[OECD]], הפערים הכלכליים בהכנסות בישראל הם מהגבוהים במערב. מחקר שפורסם בשנת 2011 מצא כי הכנסה ממוצעת של העשירון העליון בישראל גדולה פי 14 מההכנסה של אנשים בעשירון התחתון, זאת בהשוואה לפער של פי 9 בממוצע במדינות ה-OECD (כאשר נתונים דומים לישראל קיימים בטורקיה ובארצות הברית). כמו כן הפערים בהכנסות הולכים וגדלים מ-1985 הכנסת העשירון התחתון הולכת ויורדת בשיעור ממוצע של 1% בשנה, והכנסת העשירון העליון הולכת ועולה ב-2.4% בשנה. {{הערה|דפנה מאור, [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1583497 OECD: האי שוויון גדל ברוב המדינות העשירות - במיוחד בישראל ובארה"ב], דה מרקר, 05.12.2011}} הנתונים האחרונים למדד זה נאספו בשנת 2012 ומדד אי השוויון בהכנסות של העשירון העליון לתחתון עלה לפי 15. {{הערה|לנה זייגר, [http://israel-trade.net/oecd/numbers/%D7%90%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%AA/ מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסות], נספחות משרד הכלכלה ל-OECD, משרד הכלכלה והתעשייה, 20.11.2015}}

אי-שוויון בהכנסות היא דרך פופלארית לבדוק אי שוויון כלכלי, אף כי מדדי הכנסות לא מודדים את כל המימדים של פערים בין אוכלוסיות. הפערים בהכנסות לא מודדים מה מתרחש ביחס למלאי ה[[הון]] שיש לכל משפחה - היבטים כמו נדל"ן, מניות, נכסים פיננסים ו[[הון אנושי]] שבא לידי ביטוי בהשכלה, כישורים וקשרים. פער ההכנסות הוא בדרך כלל קטן יותר לעומת פערים שקיימים לאחר שמתחשבים בהוצאות חיוניות - הוצאות שמשפחות חייבות להוציא אם ברצונן לשרוד את החודש הקרוב. לדוגמה אם משפחה עשירה מרוויחה 32,000 ש"ח בחודש וענייה מרוויח 3,000 ש"ח, פערי הכנסות הם קצת יותר מפי 10, אולם גם העניים וגם העשירים חייבים לקנות מזון, מים, תרופות ושירותי דיור וביגוד כדי לשרוד. אם נניח כי הוצאה מינימלית על סעיפים אלה מגיעה ל- 2,000 ש"ח בחודש, נקבל כי ההבדלים בכסף החופשי שנותר לשתי המשפחות הוא פי 30. במימדים כמו חסכון, השקעה בחינוך הילדים, [[אי שוויון פוליטי|כוח פוליטי]] ועוד היבטים ייתכן כי הפערים גדולים עוד יותר - לדוגמה העניים חוסכים חסכון שלילי (נכנסים לחובות) והעשירים חוסכים חסכון חיובי.  

[[מדד ג'יני]] הוא אחד המדדים לבדיקת [[אי שוויון כלכלי]] בחלוקת להכנסות, הוא נע בין 0 ל-1, וככל שהוא גבוה יותר כן מצב אי השוויון גרוע יותר. מחקר של הלמ"ס משנת 2011, מצא כי מדד ג'יני בישראל עלה בעשורים האחרונים. בשנת 2000 המדד עמד על 0.353 ובשנת 2011 הוא הגיע ל 0.378. מדד ג'יני בישראל גבוה מהמדד במרבית המדינות המפותחות בעולם - 0.38 ב[[ארצות הברית]], 0.34 בבריטניה, 0.32 ב[[הולנד]], 0.31 הממוצע במדינות ה-OECD ו-0.26 ב[[פינלנד]] וב[[שבדיה]].<ref name="grinstain_2012">יוסי גרינשטיין, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/407/825.html ישראל בצמרת אי-השוויון במדינות ה-OECD], מעריב, 11.10.2012</ref>

 

[[מדד ג'יני]] הוא אחד המדדים המרכזיים לבדיקת [[אי שוויון כלכלי]] בחלוקת להכנסות. הוא נע בין 0 ל-1, וככל שהוא גבוה יותר כן מצב אי השוויון גרוע יותר. יש לשים לב כי מדובר ב מדד לוגריתמי. הבדל בין 0.7 לבין 0.3 לא נראה דבר משמעותי, אף שזהו ההבדל בין מדינה כמו [[ברזיל]] לבין מדינות כמו [[נורווגיה]] ו[[דנמרק]].

 

לפי מחקר של הלמ"ס משנת 2011, מדד ג'יני בישראל גבוה מהמדד במרבית המדינות המפותחות בעולם -בשנת 2011  מדד הג'יני בישראל היה 0.378. לעומת נתון של 0.31 הממוצע במדינות ה-OECD. נתוני מדד הגי'ני במדינות שונות היה 0.38 ב[[ארצות הברית]], 0.34 בבריטניה, 0.32 ב[[הולנד]], ו-0.26 ב[[פינלנד]] וב[[שבדיה]]. {{הערה|שם=grinstain_2012|יוסי גרינשטיין, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/407/825.html ישראל בצמרת אי-השוויון במדינות ה-OECD], מעריב, 11.10.2012}}

 

 

לפי נתוני [[הבנק העולמי]] מדד הג'יני בשנת 1979 היה 36.3, ונשאר ברמה זו, עלה וירד כך שבשנת 1995 הוא עמד על 35.5. מאז שנה זו יש עליה באי השוויון - לרמה של 38.1 בשנת 1997, 38.9 בשנת 2001, 41.7 בשנת 2005, 42.6 בשנת 2010 ו 41.4 בשנת 2012. יש לשים לב כי סולם ג'יני הוא סולם לוגריתמי, כך שהבדלים שנראים קטנים למדי הם בעצם הבדלים גדולים בפערי ההכנסות. {{הערה|[https://data.worldbank.org/indicator/SI.POV.GINI?locations=IL GINI index (World Bank estimate)], חישוב מדד הג'יני לפי [[הבנק העולמי]]. }}

   

   

נכון לשנת 2012 [[כלכלת ישראל|בישראל]] יש 2.22 מיליון משקי בית: ב-1.8 מיליון מהם המפרנס העיקרי הוא שכיר, ב-220 אלף משקי בית המפרנס העיקרי הוא עצמאי. ב-521 אלף משקי בית, אין מפרנס (מובטלים וגמלאים). <ref name="grinstain_2012"/>

נכון לשנת 2012 [[כלכלת ישראל|בישראל]] יש 2.22 מיליון משקי בית: ב-1.8 מיליון מהם המפרנס העיקרי הוא שכיר, ב-220 אלף משקי בית המפרנס העיקרי הוא עצמאי. ב-521 אלף משקי בית, אין מפרנס (מובטלים וגמלאים). <ref name="grinstain_2012"/>

פערים אלה מייצגים את הפערים בזמן קבלת השכר אבל יש גורמים נוספים שמשפיעים על הפערים.  

פערים אלה מייצגים את הפערים בזמן קבלת השכר אבל יש גורמים נוספים שמשפיעים על הפערים.  

הפערים בהכנסות בקרב כלל האוכלוסייה שונה, שכן התפלגות המוצגת כאן אינה כוללת אנשים שאינם עובדים כמו מובטלים, [[נכות|בעלי לקויות]], או פנסיונרים.[[תשלומי העברה]] (תשלומים כמו [[ביטוח לאומי]] שמועברים לעובדים עניים ולמובטלים) מקטנים את הפער מצד אחד, ומצד שני התפלגות השכר אינה מייצגת את התפלגות כלל ההכנסות - הכנסות מ[[הון]] (בעלות על חברות, מניות וכו') והכנסות מרנטות (בעלות על דירות, חנויות, מגרשים וכו'). בדרך כלל, התפלגות כלל ההכנסות היא יותר אי-שוויונית מהתפלגות השכר שכן העניים מחזיקים הרבה פחות נכסי נדל"ן או הון.   

הפערים בהכנסות בקרב כלל האוכלוסייה שונה, שכן התפלגות המוצגת כאן אינה כוללת אנשים שאינם עובדים כמו [[אבטלה|מובטלים]], [[נכות|בעלי לקויות]], או פנסיונרים. [[תשלומי העברה]] (תשלומים כמו [[ביטוח לאומי]] שמועברים לעובדים עניים ולמובטלים) מקטנים את הפער מצד אחד, ומצד שני התפלגות השכר אינה מייצגת את התפלגות כלל ההכנסות - הכנסות מ[[הון]] (בעלות על חברות, מניות וכו') והכנסות מרנטות (בעלות על דירות, חנויות, מגרשים וכו'). בדרך כלל, התפלגות כלל ההכנסות היא יותר אי-שוויונית מהתפלגות השכר שכן העניים מחזיקים הרבה פחות נכסי נדל"ן או הון.   

===המאיון עליון===

===המאיון עליון===