47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 8:
שורה 8: + + שורה 15:
שורה 17: − − מדדי הכנסות לא מודדים את כל המימדים של אי שוויון כלכלי. לדוגמה אם משפחה עשירה מרוויחה 15,500 ש"ח וענייה מרוויח 1,000 ש"ח, פערי הכנסות הם קצת יותר מפי 15, אולם גם העני וגם העשיר חייבים לקנות מזון, תרופות ושירותי דיור וביגוד כדי לשרוד. אם נניח כי הוצאה מינימלית על סעיפים אלה מגיעה ל- 500 ש"ח בחודש נקבל כי ההבדלים בכסף החופשי שנותר לשתי המשפחות הוא פי 30. במימדים כמו חסכון, השקעה בחינוך הילדים, כוח פוליטי ועוד היבטים ייתכן כי הפערים גדולים עוד יותר - לדוגמה העניים חוסכים חסכון שלילי והעשירים חוסכים חסכון חיובי. הפערים בהכנסות לא מודדים מה מתרחש ביחס למלאי ההון שיש לכל משפחה - היבטים כמו נדל"ן, מניות, נכסים פיננסים ו[[הון אנושי]] שבא לידי ביטוי בהשכלה, כישורים וקשרים.
←אי השוויון בהכנסות
==נתוני אי שוויון בישראל==
==נתוני אי שוויון בישראל==
===אי השוויון בהכנסות===
===אי השוויון בהכנסות===
דרך מקובלת למדוד אי שוויון היא אי-שוויון בהכנסות. מדדי הכנסות לא מודדים את כל המימדים של אי שוויון כלכלי. לדוגמה אם משפחה עשירה מרוויחה 15,500 ש"ח וענייה מרוויח 1,000 ש"ח, פערי הכנסות הם קצת יותר מפי 15, אולם גם העני וגם העשיר חייבים לקנות מזון, תרופות ושירותי דיור וביגוד כדי לשרוד. אם נניח כי הוצאה מינימלית על סעיפים אלה מגיעה ל- 500 ש"ח בחודש נקבל כי ההבדלים בכסף החופשי שנותר לשתי המשפחות הוא פי 30. במימדים כמו חסכון, השקעה בחינוך הילדים, כוח פוליטי ועוד היבטים ייתכן כי הפערים גדולים עוד יותר - לדוגמה העניים חוסכים חסכון שלילי והעשירים חוסכים חסכון חיובי. הפערים בהכנסות לא מודדים מה מתרחש ביחס למלאי ההון שיש לכל משפחה - היבטים כמו נדל"ן, מניות, נכסים פיננסים ו[[הון אנושי]] שבא לידי ביטוי בהשכלה, כישורים וקשרים.
על פי מחקרים של ארגון ה-[[OECD]], הפערים הכלכליים בהכנסות בישראל הם מהגבוהים במערב. מחקר שפורסם בשנת 2011 מצא כי הכנסה ממוצעת של העשירון העליון בישראל גדולה פי 14 מההכנסה של אנשים בעשירון התחתון, זאת בהשוואה לפער של פי 9 בממוצע במדינות ה-OECD (כאשר נתונים דומים לישראל קיימים בטורקיה ובארצות הברית). כמו כן הפערים בהכנסות הולכים וגדלים מ-1985 הכנסת העשירון התחתון הולכת ויורדת בשיעור ממוצע של 1% בשנה, והכנסת העשירון העליון הולכת ועולה ב-2.4% בשנה. {{הערה|דפנה מאור, [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1583497 OECD: האי שוויון גדל ברוב המדינות העשירות - במיוחד בישראל ובארה"ב], דה מרקר, 05.12.2011}} הנתונים האחרונים למדד זה נאספו בשנת 2012 ומדד אי השוויון בהכנסות של העשירון העליון לתחתון עלה לפי 15. {{הערה|לנה זייגר, [http://israel-trade.net/oecd/numbers/%D7%90%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%AA/ מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסות], נספחות משרד הכלכלה ל-OECD, משרד הכלכלה והתעשייה, 20.11.2015}}
על פי מחקרים של ארגון ה-[[OECD]], הפערים הכלכליים בהכנסות בישראל הם מהגבוהים במערב. מחקר שפורסם בשנת 2011 מצא כי הכנסה ממוצעת של העשירון העליון בישראל גדולה פי 14 מההכנסה של אנשים בעשירון התחתון, זאת בהשוואה לפער של פי 9 בממוצע במדינות ה-OECD (כאשר נתונים דומים לישראל קיימים בטורקיה ובארצות הברית). כמו כן הפערים בהכנסות הולכים וגדלים מ-1985 הכנסת העשירון התחתון הולכת ויורדת בשיעור ממוצע של 1% בשנה, והכנסת העשירון העליון הולכת ועולה ב-2.4% בשנה. {{הערה|דפנה מאור, [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1583497 OECD: האי שוויון גדל ברוב המדינות העשירות - במיוחד בישראל ובארה"ב], דה מרקר, 05.12.2011}} הנתונים האחרונים למדד זה נאספו בשנת 2012 ומדד אי השוויון בהכנסות של העשירון העליון לתחתון עלה לפי 15. {{הערה|לנה זייגר, [http://israel-trade.net/oecd/numbers/%D7%90%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%AA/ מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסות], נספחות משרד הכלכלה ל-OECD, משרד הכלכלה והתעשייה, 20.11.2015}}
בעשורים האחרונים קטן חלקם של העובדים בישראל, שכירים ועצמאים כאחד, בעוגת ההכנסה הלאומית. בשנת 2000 עמדה ההכנסה של העובדים על 65%, בשנת 2015 ירד ל 57%. [[תהליך]] זה מתקיים במרבית הארצות החברות ב-OECD.{{הערה||שם=adva2015|1= שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס, נוגה דגן-בוזגלו, רתם זלינגר, [http://adva.org/he/workers-employers2015/?gclid=CIry4cvErs4CFRJmGwod31EK9g עובדים, מעסיקים ועוגת ההכנסה הלאומית: דו"ח לשנת 2015] מרכז אדווה, 1 במאי 2016}}
בעשורים האחרונים קטן חלקם של העובדים בישראל, שכירים ועצמאים כאחד, בעוגת ההכנסה הלאומית. בשנת 2000 עמדה ההכנסה של העובדים על 65%, בשנת 2015 ירד ל 57%. [[תהליך]] זה מתקיים במרבית הארצות החברות ב-OECD.{{הערה||שם=adva2015|1= שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס, נוגה דגן-בוזגלו, רתם זלינגר, [http://adva.org/he/workers-employers2015/?gclid=CIry4cvErs4CFRJmGwod31EK9g עובדים, מעסיקים ועוגת ההכנסה הלאומית: דו"ח לשנת 2015] מרכז אדווה, 1 במאי 2016}}
===התפלגות הכנסות של שכירים===
===התפלגות הכנסות של שכירים===