47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 19:
שורה 19: − ;מגמת אי השוויון על פני זמן: − הפערים בהכנסות בישראל עלו בעשורים האחורים. מגמה זו אינה ייחודית רק לישראל והיא קיימת גם במדינות מערביות אחרות, ככל הנראה על רקע [[גלובליזציה]], הגדלת חשיבותם של [[תאגידים רב לאומיים]] ובעיות כמו [[מלכודות עוני]]. − − לפי מחקר של הלמ"ס משנת 2011, מדד ג'יני בישראל עלה בעשורים האחרונים. בשנת 2000 המדד עמד על 0.353 ובשנת 2011 הוא הגיע ל 0.378. {{הערה|שם=grinstain_2012}} − לפי נתוני [[הבנק העולמי]] מדד הג'יני בשנת 1979 היה 36.3, ונשאר ברמה זו, עלה וירד כך שבשנת 1995 הוא עמד על 35.5. מאז שנה זו יש עליה באי השוויון - לרמה של 38.1 בשנת 1997, 38.9 בשנת 2001, 41.7 בשנת 2005, 42.6 בשנת 2010 ו 41.4 בשנת 2012. יש לשים לב כי סולם ג'יני הוא סולם לוגריתמי, כך שהבדלים שנראים קטנים למדי הם בעצם הבדלים גדולים בפערי ההכנסות. {{הערה|1=[https://data.worldbank.org/indicator/SI.POV.GINI?locations=IL GINI index (World Bank estimate)], חישוב מדד הג'יני לפי [[הבנק העולמי]]. }} − − נכון לשנת 2012 [[כלכלת ישראל|בישראל]] יש 2.22 מיליון משקי בית: ב-1.8 מיליון מהם המפרנס העיקרי הוא שכיר, ב-220 אלף משקי בית המפרנס העיקרי הוא עצמאי. ב-521 אלף משקי בית, אין מפרנס (מובטלים וגמלאים). <ref name="grinstain_2012"/> − − בעשורים האחרונים קטן חלקם של העובדים בישראל, שכירים ועצמאים כאחד, בעוגת ההכנסה הלאומית. בשנת 2000 עמדה ההכנסה של העובדים על 65%, בשנת 2015 ירד ל 57%. [[תהליך]] זה מתקיים במרבית הארצות החברות ב-OECD.{{הערה||שם=adva2015|1= שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס, נוגה דגן-בוזגלו, רתם זלינגר, [http://adva.org/he/workers-employers2015/?gclid=CIry4cvErs4CFRJmGwod31EK9g עובדים, מעסיקים ועוגת ההכנסה הלאומית: דו"ח לשנת 2015] מרכז אדווה, 1 במאי 2016}} שורה 62:
שורה 53: − − ===ניידות בין עשירוני הכנסה=== − על פי מחקר של מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר משנת 2012, [[ניידות כלכלית|הניידות של אנשים בין עשירוני הכנסה]] ירדה בעשור האחרון, והיא נמוכה יחסית למדינות מערביות. 80% מהישראלים שנולדו למשפחה עניה ישארו כאלה, ו-90% מהילדים להורים עשירים ישארו עשירים. במרבית העשירונים השכר עולה באיטיות אך במאיון העליון יש זינוק של מאות אחוזים בשכר. בעוד שבשנת 2003 30% מהישראלים נשארו באותו עשירון שבו התחילו, בשנת 2009 עלה שיעור זה ל-90%. מהמחקר עולה כי היעדר הניידות חזק יותר בענפים לא תחרותיים: בחברות התקשורת, בענפים הנשענים על מחצבים לאומיים, ביבואנים הנהנים מבלעדיות ובמונופולים ממשלתיים. 72% מאלה שנולדו בשני החמישונים התחתונים ישארו במקום זה. {{הערה|שם=sinai2012|חגי עמית, נופר סיני [http://www.themarker.com/markerweek/1.1626330 "לא יצאנו לחופשה מאז ירח הדבש, אין לנו כבלים והאוטו יד שנייה מליסינג"], דה מרקר, 26 בינואר 2012}} − − מידת [[ניידות חברתית|הניידות החברתית]] מאפשרת לבדוק עד כמה הכלכלה [[יעילות פארטו|יעילה פארטו]] ו[[מריטוקרטיה|מתגמלת לפי כשרון]] - שכן במצב של ניידות מופחתת השוק מעניק משרות יותר בגלל מוצא ההורים, קשרים והתאמה תרבותית ופחות בגלל כשרון. שורה 120:
שורה 106: − ===מדדים נוספים לאי שוויון=== − חלק מפערים אלה מסתירים פערים נוספים שלא באים לידי ביטוי בהכרח מנתונים של הכנסה או הוצאה כספית, ונובעים מהבדלים בסלי התצרוכת של עניים, מעמד ביניים ועשירים או בין קבוצות של אוכלוסיה (לדוגמה דתיים, חרדים, ערבים, יהודים חילונים) או בין קבוצות השכלה שונות. וכן בגלל הבדלים בתשתיות , בכוח פוליטי שונה או בגלל חשיפה לתנאים סביבתיים שונים. − − [[קובץ:תוחלת חיים ומדד חברתי.PNG|ממוזער|350 px|קשר בין תוחלת חיים בלידה לבין מדד כלכלי-חברתי ביישובים המונים מעל 50 אלף תושבים. 1998 -2002, משרד הבריאות. ]] − − [[אי שוויון בריאותי בישראל]] מודד מימדים שונים של [[אי שוויון בבריאות]] - החל מחשיפה שונה ל[[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותי]], עבור בפערים בגישה ל[[קידום בריאות]] ולטיפול רפואי וכלה בפערים בתחלואה עצמה, בתמותת תינוקות וב[[תוחלת חיים]]. − − בעוד שלא מוכרים מחקרים מישראל, ידוע ממחקרים בעולם כי [[עישון ועוני|עישון קשור לאי שוויון ועוני]]. ילד שגדל בשכונה מעשנת או שיש לו הורים מעשנים הוא בעל סיכוי גבוה יותר להיות מעשן בעצמו. היות ו[[השפעות בריאותיות של עישון|הנזקים הבריאותיים של עישון]] הם משמעותיים מאד הדבר משפיע על תחלואה ותמותה במחלות כמו [[סרטן בישראל|סרטן]], [[מחלות לב]], שבץ, ומחלות רבות נוספות. − − חוקרי [[תזונה]] מצביעים על צריכה גבוהה של [[סוכר]] ו[[משקאות ממותקים]] דווקא בקרב מעמדות נמוכים יותר. באופן דומה מודעות ל[[תזונה בריאה]] בקרב מעמד הביניים הגבוה והמעמד הגבוה מקטינה צריכה של [[מזון מהיר]] ותעשייתי ואלו נותרים אופציה של המעמד הבינוני הנמוך. מגמות של צריכת [[מזון בישראל]] מצביעות על עליה של עליה גבוה בצריכת הסוכר וממתיקים אחרים. בד בבד יש מחלות שבאות לידי ביטוי במעמדות נמוכים יותר כמו [[סוכרת]]. − − לפי משרד הבריאות ולפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה חוסר השוויון בבריאות מביא לפערים משמעותיים בתוחלת החיים בין תושבי המרכז ותושבי הפריפריה ועל רקע הבדלים ביכולת הכלכלית. לדוגמה תוחלת החיים ברעננה היא 83 שנים, לעומת זאת תוחלת החיים בנצרת היא 75.7 שנים. <ref name="spivak">[http://j14.org.il/spivak/?p=128 צוות בריאות – נייר עמדה ראשוני] וועדת ספיבק-יונה, ספטמבר 2011</ref> − − מימדים נוספים של אי שוויון הם [[אי שוויון פוליטי]], [[אי שוויון תחבורתי]] ו[[אי שוויון בחשיפה לזיהום]]. מימדים אלה משפיעים הן בזכות עצמם ויש להם השלכות על מימדי אי שוויון אחרים. לדוגמה לרוב תושבי הישובים העניים יותר חשופים יותר ל[[זיהום אוויר]] מאשר תושבים עשירים יותר - כך לדוגמה רוב [[זיהום האוויר בחיפה]] מגיע לקריות ולשכונת נשר ואילו השכונות העשירות יותר נמצאות בצידו השני של ההר, הרחק מהתעשייה. אי שוויון פוליטי בישראל נוגע קודם כל להפליות שונות נגד ערבים, אבל כולל גם סוגים שונים של הפליות נגד שחורים, אנשים ממוצע מזרחי, נשים, להט"ב ועוד. באופן כללי ממחקרים בארצות הברית נצפה כי ההשפעה הפוליטית של האזרחים ב-9 העשירונים התחתונים היא נמוכה מאד ביחס להשפעת העשירון והמאיון העליון. אי שוויון תחבורתי פירושו שעניים חשופים יותר ל[[תאונות דרכים בישראל]] ונפגעים מבחינה כלכלית על ידי נגישות פחות טובה למקומות לימודים, עבודה ומסחר. שורה 153:
שורה 125: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + שורה 252:
שורה 259: − − ==מימדי אי השיוויון על פני זמן==
אין תקציר עריכה
לפי מחקר של הלמ"ס משנת 2011, מדד ג'יני בישראל גבוה מהמדד במרבית המדינות המפותחות בעולם -בשנת 2011 מדד הג'יני בישראל היה 0.378. לעומת נתון של 0.31 הממוצע במדינות ה-OECD. נתוני מדד הגי'ני במדינות שונות היה 0.38 ב[[ארצות הברית]], 0.34 בבריטניה, 0.32 ב[[הולנד]], ו-0.26 ב[[פינלנד]] וב[[שבדיה]]. {{הערה|שם=grinstain_2012|יוסי גרינשטיין, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/407/825.html ישראל בצמרת אי-השוויון במדינות ה-OECD], מעריב, 11.10.2012}}
לפי מחקר של הלמ"ס משנת 2011, מדד ג'יני בישראל גבוה מהמדד במרבית המדינות המפותחות בעולם -בשנת 2011 מדד הג'יני בישראל היה 0.378. לעומת נתון של 0.31 הממוצע במדינות ה-OECD. נתוני מדד הגי'ני במדינות שונות היה 0.38 ב[[ארצות הברית]], 0.34 בבריטניה, 0.32 ב[[הולנד]], ו-0.26 ב[[פינלנד]] וב[[שבדיה]]. {{הערה|שם=grinstain_2012|יוסי גרינשטיין, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/407/825.html ישראל בצמרת אי-השוויון במדינות ה-OECD], מעריב, 11.10.2012}}
===התפלגות הכנסות של שכירים===
===התפלגות הכנסות של שכירים===
מרכיב ההכנסות מעבודה בקבוצה זו של עצמאים במאיון העליון נאמד בכ-30%, והיתרה הן מהכנסות [[הון]] ורכוש (לדוגמה [[דירות בישראל|דירות]]). על מרכיב ההכנסות משכר שילמו אנשי המאיון העליון העצמאיים [[מס שולי]] של 45% אך על רוב ההכנסות שלהם הם שלמו מס מופחת הנאמד בכ-20%-25%. סה"כ הם שילמו כ-25.9% מיסוי ישיר (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות). להשוואה, המאיון העליון בקרב השכירים שלם מיסים ישירים בשיעור של 40% מהכנסתם.{{הערה|שם=portugaly2011}}
מרכיב ההכנסות מעבודה בקבוצה זו של עצמאים במאיון העליון נאמד בכ-30%, והיתרה הן מהכנסות [[הון]] ורכוש (לדוגמה [[דירות בישראל|דירות]]). על מרכיב ההכנסות משכר שילמו אנשי המאיון העליון העצמאיים [[מס שולי]] של 45% אך על רוב ההכנסות שלהם הם שלמו מס מופחת הנאמד בכ-20%-25%. סה"כ הם שילמו כ-25.9% מיסוי ישיר (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות). להשוואה, המאיון העליון בקרב השכירים שלם מיסים ישירים בשיעור של 40% מהכנסתם.{{הערה|שם=portugaly2011}}
===אי שוויון בהוצאות ובחסכון===
===אי שוויון בהוצאות ובחסכון===
עד שנת 2011 גדלו הפערים בהוצאות בין העשירונים השונים. לדוגמה בעוד הפער בין משקי בית בעשירון העליון לתחתון עמד בשנת 2013 על 4.4, ההוצאה של משק בית העשירון העליון היתה 26,276 לחודש, פי 4.7 מההוצאה לתצרוכת בעשירון התחתון (5,520 ש"ח) [http://www.cbs.gov.il/publications13/1517/excel/t03_02.xls] בתחום המזון (ללא ירקות ופירות) הפערים בין העשירון העליון לתחתון גדולים פי 3, ובתחום הירקות והפירות הוא גדול פי 3. בתחום הדיור הפערים הם פי 3, ובתחום הבריאות פי 4. בתחום הריהוט והציוד לבית פי 9, בתחום הלבשה והנעלה פי 7. בתחום החינוך הפערים גדולים פי 8 ובתחום התקשורת והתחבורה הם גדולים פי 12.
עד שנת 2011 גדלו הפערים בהוצאות בין העשירונים השונים. לדוגמה בעוד הפער בין משקי בית בעשירון העליון לתחתון עמד בשנת 2013 על 4.4, ההוצאה של משק בית העשירון העליון היתה 26,276 לחודש, פי 4.7 מההוצאה לתצרוכת בעשירון התחתון (5,520 ש"ח) [http://www.cbs.gov.il/publications13/1517/excel/t03_02.xls] בתחום המזון (ללא ירקות ופירות) הפערים בין העשירון העליון לתחתון גדולים פי 3, ובתחום הירקות והפירות הוא גדול פי 3. בתחום הדיור הפערים הם פי 3, ובתחום הבריאות פי 4. בתחום הריהוט והציוד לבית פי 9, בתחום הלבשה והנעלה פי 7. בתחום החינוך הפערים גדולים פי 8 ובתחום התקשורת והתחבורה הם גדולים פי 12.
===בעלות על מוצרים בני קיימא===
===בעלות על מוצרים בני קיימא===
הנתונים על אחוז מגורים בדירות בבעלות משק הבית אינם מתארים מה השטח של הדירות או שווי הדירות שיש בבעלות הדיירים השונים. כך דירה קטנה או דירה ביישוב בפריפרייה נחשבת דירה בדיוק כמו וילה בסביון. נכון לשנת 2014, בדיקה מדגמית של דירות בעיר נתיבות של דירות 4 חדרים העלתה מחירים בסדר גודל של 0.6-0.9 מיליון ש"ח, לעומת דירות דומות בתל אביב שעלו 2-4 מיליון ש"ח, כלומר סדר גודל של מחיר גבוה פי 2 עד פי 4. מכאן שהפרשי הנכס הממוצע בידי העשירון העליון לתחתון יכול להגיע לפי 4 עד פי 8 לפחות.
הנתונים על אחוז מגורים בדירות בבעלות משק הבית אינם מתארים מה השטח של הדירות או שווי הדירות שיש בבעלות הדיירים השונים. כך דירה קטנה או דירה ביישוב בפריפרייה נחשבת דירה בדיוק כמו וילה בסביון. נכון לשנת 2014, בדיקה מדגמית של דירות בעיר נתיבות של דירות 4 חדרים העלתה מחירים בסדר גודל של 0.6-0.9 מיליון ש"ח, לעומת דירות דומות בתל אביב שעלו 2-4 מיליון ש"ח, כלומר סדר גודל של מחיר גבוה פי 2 עד פי 4. מכאן שהפרשי הנכס הממוצע בידי העשירון העליון לתחתון יכול להגיע לפי 4 עד פי 8 לפחות.
==מדדים נוספים לאי שוויון==
חלק מפערים אלה מסתירים פערים נוספים שלא באים לידי ביטוי בהכרח מנתונים של הכנסה או הוצאה כספית, ונובעים מהבדלים בסלי התצרוכת של עניים, מעמד ביניים ועשירים או בין קבוצות של אוכלוסיה (לדוגמה דתיים, חרדים, ערבים, יהודים חילונים) או בין קבוצות השכלה שונות. וכן בגלל הבדלים בתשתיות , בכוח פוליטי שונה או בגלל חשיפה לתנאים סביבתיים שונים.
[[קובץ:תוחלת חיים ומדד חברתי.PNG|ממוזער|350 px|קשר בין תוחלת חיים בלידה לבין מדד כלכלי-חברתי ביישובים המונים מעל 50 אלף תושבים. 1998 -2002, משרד הבריאות. ]]
[[אי שוויון בריאותי בישראל]] מודד מימדים שונים של [[אי שוויון בבריאות]] - החל מחשיפה שונה ל[[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותי]], עבור בפערים בגישה ל[[קידום בריאות]] ולטיפול רפואי וכלה בפערים בתחלואה עצמה, בתמותת תינוקות וב[[תוחלת חיים]].
בעוד שלא מוכרים מחקרים מישראל, ידוע ממחקרים בעולם כי [[עישון ועוני|עישון קשור לאי שוויון ועוני]]. ילד שגדל בשכונה מעשנת או שיש לו הורים מעשנים הוא בעל סיכוי גבוה יותר להיות מעשן בעצמו. היות ו[[השפעות בריאותיות של עישון|הנזקים הבריאותיים של עישון]] הם משמעותיים מאד הדבר משפיע על תחלואה ותמותה במחלות כמו [[סרטן בישראל|סרטן]], [[מחלות לב]], שבץ, ומחלות רבות נוספות.
חוקרי [[תזונה]] מצביעים על צריכה גבוהה של [[סוכר]] ו[[משקאות ממותקים]] דווקא בקרב מעמדות נמוכים יותר. באופן דומה מודעות ל[[תזונה בריאה]] בקרב מעמד הביניים הגבוה והמעמד הגבוה מקטינה צריכה של [[מזון מהיר]] ותעשייתי ואלו נותרים אופציה של המעמד הבינוני הנמוך. מגמות של צריכת [[מזון בישראל]] מצביעות על עליה של עליה גבוה בצריכת הסוכר וממתיקים אחרים. בד בבד יש מחלות שבאות לידי ביטוי במעמדות נמוכים יותר כמו [[סוכרת]].
[[אי שוויון בחשיפה לזיהום]]. מימדים אלה משפיעים הן בזכות עצמם ויש להם השלכות על מימדי אי שוויון אחרים. לדוגמה תושבי שכונות או ערים שחשופות ל[[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר]] הם בדרך כלל תושבים עניים יותר - כך לדוגמה רוב [[זיהום האוויר בחיפה]] מגיע לקריות ולשכונת נשר ואילו השכונות העשירות יותר נמצאות בצידו השני של ההר, הרחק מהתעשייה. זיהום אוויר יכול לפגוע גם בעשירים - לדוגמה [[זיהום אוויר מתחבורה]] פוגע גם בעשירים שגרים בתל אביב או בירושלים. אבל במקרה של זיהום ידוע עשירים יכולים לעבור למקום אחר.
לפי משרד הבריאות ולפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה חוסר השוויון בבריאות מביא לפערים משמעותיים בתוחלת החיים בין תושבי המרכז ותושבי הפריפריה ועל רקע הבדלים ביכולת הכלכלית. לדוגמה תוחלת החיים ברעננה היא 83 שנים, לעומת זאת תוחלת החיים בנצרת היא 75.7 שנים. <ref name="spivak">[http://j14.org.il/spivak/?p=128 צוות בריאות – נייר עמדה ראשוני] וועדת ספיבק-יונה, ספטמבר 2011</ref>
מימדים נוספים של אי שוויון הם [[אי שוויון פוליטי]], [[אי שוויון תחבורתי]], [[אי שוויון בחינוך]]. אי שוויון פוליטי בישראל נוגע קודם כל להפליות שונות נגד ערבים, אבל כולל גם סוגים שונים של הפליות נגד שחורים, אנשים ממוצע מזרחי, נשים, להט"ב, [[נכות בישראל|נכים]] ועוד. באופן כללי ממחקרים בארצות הברית נצפה כי ההשפעה הפוליטית של האזרחים ב-9 העשירונים התחתונים היא נמוכה מאד ביחס להשפעת העשירון והמאיון העליון. אי שוויון תחבורתי פירושו שעניים חשופים יותר ל[[תאונות דרכים בישראל]] ונפגעים מבחינה כלכלית על ידי נגישות פחות טובה למקומות לימודים, עבודה ומסחר.
==מימדי אי השיוויון בישראל על פני זמן==
===פערי ההכנסות בישראל על פני זמן===
הפערים בהכנסות בישראל עלו בעשורים האחורים. מגמה זו אינה ייחודית רק לישראל והיא קיימת גם במדינות מערביות אחרות, ככל הנראה על רקע [[גלובליזציה]], הגדלת חשיבותם של [[תאגידים רב לאומיים]] ובעיות כמו [[מלכודות עוני]].
לפי מחקר של הלמ"ס משנת 2011, מדד ג'יני בישראל עלה בעשורים האחרונים. בשנת 2000 המדד עמד על 0.353 ובשנת 2011 הוא הגיע ל 0.378. {{הערה|שם=grinstain_2012}}
לפי נתוני [[הבנק העולמי]] מדד הג'יני בשנת 1979 היה 36.3, ונשאר ברמה זו, עלה וירד כך שבשנת 1995 הוא עמד על 35.5. מאז שנה זו יש עליה באי השוויון - לרמה של 38.1 בשנת 1997, 38.9 בשנת 2001, 41.7 בשנת 2005, 42.6 בשנת 2010 ו 41.4 בשנת 2012. יש לשים לב כי סולם ג'יני הוא סולם לוגריתמי, כך שהבדלים שנראים קטנים למדי הם בעצם הבדלים גדולים בפערי ההכנסות. {{הערה|1=[https://data.worldbank.org/indicator/SI.POV.GINI?locations=IL GINI index (World Bank estimate)], חישוב מדד הג'יני לפי [[הבנק העולמי]]. }}
נכון לשנת 2012 [[כלכלת ישראל|בישראל]] יש 2.22 מיליון משקי בית: ב-1.8 מיליון מהם המפרנס העיקרי הוא שכיר, ב-220 אלף משקי בית המפרנס העיקרי הוא עצמאי. ב-521 אלף משקי בית, אין מפרנס (מובטלים וגמלאים). <ref name="grinstain_2012"/>
בעשורים האחרונים קטן חלקם של העובדים בישראל, שכירים ועצמאים כאחד, בעוגת ההכנסה הלאומית. בשנת 2000 עמדה ההכנסה של העובדים על 65%, בשנת 2015 ירד ל 57%. [[תהליך]] זה מתקיים במרבית הארצות החברות ב-OECD.{{הערה||שם=adva2015|1= שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס, נוגה דגן-בוזגלו, רתם זלינגר, [http://adva.org/he/workers-employers2015/?gclid=CIry4cvErs4CFRJmGwod31EK9g עובדים, מעסיקים ועוגת ההכנסה הלאומית: דו"ח לשנת 2015] מרכז אדווה, 1 במאי 2016}}
===ניידות בין עשירוני הכנסה===
על פי מחקר של מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר משנת 2012, [[ניידות כלכלית|הניידות של אנשים בין עשירוני הכנסה]] ירדה בעשור האחרון, והיא נמוכה יחסית למדינות מערביות. 80% מהישראלים שנולדו למשפחה עניה ישארו כאלה, ו-90% מהילדים להורים עשירים ישארו עשירים. במרבית העשירונים השכר עולה באיטיות אך במאיון העליון יש זינוק של מאות אחוזים בשכר. בעוד שבשנת 2003 30% מהישראלים נשארו באותו עשירון שבו התחילו, בשנת 2009 עלה שיעור זה ל-90%. מהמחקר עולה כי היעדר הניידות חזק יותר בענפים לא תחרותיים: בחברות התקשורת, בענפים הנשענים על מחצבים לאומיים, ביבואנים הנהנים מבלעדיות ובמונופולים ממשלתיים. 72% מאלה שנולדו בשני החמישונים התחתונים ישארו במקום זה. {{הערה|שם=sinai2012|חגי עמית, נופר סיני [http://www.themarker.com/markerweek/1.1626330 "לא יצאנו לחופשה מאז ירח הדבש, אין לנו כבלים והאוטו יד שנייה מליסינג"], דה מרקר, 26 בינואר 2012}}
מידת [[ניידות חברתית|הניידות החברתית]] מאפשרת לבדוק עד כמה הכלכלה [[יעילות פארטו|יעילה פארטו]] ו[[מריטוקרטיה|מתגמלת לפי כשרון]] - שכן במצב של ניידות מופחתת השוק מעניק משרות יותר בגלל מוצא ההורים, קשרים והתאמה תרבותית ופחות בגלל כשרון.
===בעלות על דירות===
נתוני הבעלות על דירות יכולים לרמוז לנו על התפלגות הבעלות על הון וכן התפלגות על הכנסות מהון.
נתוני הבעלות על דירות יכולים לרמוז לנו על התפלגות הבעלות על הון וכן התפלגות על הכנסות מהון.
רמז להתפלגות הבעלות על הדירות על פני עשירוני הכנסה ניתן לראות מהטבלה הבאה של הלמ"ס, שמציגה משקי בית שאין להם דירה, עם דירה אחת או שתי דירות ומעלה.<ref name="cbs_housing2013"/> בעוד אחוז משקי הבית שאין להם דירה לא משתנה לאורך השנים, מאז שנת 2009, עלה האחוז של משקי הבית שיש להם 2 דירות ומעלה מ-3% למעל 8%. דבר המצביע על כך שהעשירונים העשירים יותר (שיכולים להרשות לעצמם שתי דירות או יותר) מרחיבים את הפער בבעלות על דירות לעומת שאר העשירונים.
רמז להתפלגות הבעלות על הדירות על פני עשירוני הכנסה ניתן לראות מהטבלה הבאה של הלמ"ס, שמציגה משקי בית שאין להם דירה, עם דירה אחת או שתי דירות ומעלה.<ref name="cbs_housing2013"/> בעוד אחוז משקי הבית שאין להם דירה לא משתנה לאורך השנים, מאז שנת 2009, עלה האחוז של משקי הבית שיש להם 2 דירות ומעלה מ-3% למעל 8%. דבר המצביע על כך שהעשירונים העשירים יותר (שיכולים להרשות לעצמם שתי דירות או יותר) מרחיבים את הפער בבעלות על דירות לעומת שאר העשירונים.
===מיסוי עקיף רגרסיבי===
===מיסוי עקיף רגרסיבי===
המיסוי הישיר בישראל (מיסים על הכנסות)- מס הכנסה, מס ביטוח בריאות וביטוח לאומי הם [[מס פרוגרסיבי|מיסים פרוגרסיביים]] - מיסים שעולים ככל שעולה ההכנסה ובכך מפחיתים את אי השוויון. לעומת זאת, מיסים עקיפים (מיסים על הוצאות)- מס ערך מוסף, מיסי עיריות, מכס ומס בלו על הדלק הם [[מס רגרסיבי|מיסים רגרסיביים]] ואחוז הנטל שלהם על משקי הבית עולה ככל שהכנסת משקי הבית יורדת. במחקר משנת 2003, מצאה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי נטל המיסים העקיפים (בעיקר מע"מ ומיסי עיריות) היה 43% מהכנסת הנטו של העשירון הנמוך ביותר, 27% ו-26% מהכנסות הנטו של העשירונים מעליו, לעומת נטל של 14% מהכנסת הנטו של העשירון העליון.[http://www.cbs.gov.il/www/publications/pwmas08.pdf]
המיסוי הישיר בישראל (מיסים על הכנסות)- מס הכנסה, מס ביטוח בריאות וביטוח לאומי הם [[מס פרוגרסיבי|מיסים פרוגרסיביים]] - מיסים שעולים ככל שעולה ההכנסה ובכך מפחיתים את אי השוויון. לעומת זאת, מיסים עקיפים (מיסים על הוצאות)- מס ערך מוסף, מיסי עיריות, מכס ומס בלו על הדלק הם [[מס רגרסיבי|מיסים רגרסיביים]] ואחוז הנטל שלהם על משקי הבית עולה ככל שהכנסת משקי הבית יורדת. במחקר משנת 2003, מצאה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי נטל המיסים העקיפים (בעיקר מע"מ ומיסי עיריות) היה 43% מהכנסת הנטו של העשירון הנמוך ביותר, 27% ו-26% מהכנסות הנטו של העשירונים מעליו, לעומת נטל של 14% מהכנסת הנטו של העשירון העליון.[http://www.cbs.gov.il/www/publications/pwmas08.pdf]
==השלכות של אי השוויון==
==השלכות של אי השוויון==