שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,114 בתים ,  14:07, 23 בפברואר 2017
שורה 6: שורה 6:  
[[קובץ:פליטת מתכות כבדות מסרטנות כזיהום אוויר ממפעלים באיזור חיפה.png|ממוזער|350px|פירוט [[מתכות כבדות|המתכות הכבדות]] [[גורם מסרטן|המסרטנות]], [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|שנפלטו לאוויר באיזור חיפה]] בשנת 2012, לפי דיווחי המפעלים. סה"כ נפלטו 358 ק"ג של [[חומר מסרטן|מתכות מסרטנות]] ורעילות. רוב הפליטה של מתכות אלה בוצעה על ידי [[בתי זיקוק לנפט]] בחיפה, ו[[חוד אסף פלדה]].]]
 
[[קובץ:פליטת מתכות כבדות מסרטנות כזיהום אוויר ממפעלים באיזור חיפה.png|ממוזער|350px|פירוט [[מתכות כבדות|המתכות הכבדות]] [[גורם מסרטן|המסרטנות]], [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|שנפלטו לאוויר באיזור חיפה]] בשנת 2012, לפי דיווחי המפעלים. סה"כ נפלטו 358 ק"ג של [[חומר מסרטן|מתכות מסרטנות]] ורעילות. רוב הפליטה של מתכות אלה בוצעה על ידי [[בתי זיקוק לנפט]] בחיפה, ו[[חוד אסף פלדה]].]]
   −
המקור העיקרי לחשיפה למתכות כבדות הוא [[זיהום תעשייתי]], בעיקר ממקורות של תעשייה כבדה, לרבות [[זיהום אוויר]] ו[[זיהום מים]]. המתכות הכבדות מופיעות לא פעם כחלק מ[[עופרות]] ה[[כרייה|נכרות]] מהקרקע לשם הפקה של [[חומרי גלם]] אחרים וכן כשאריות ב[[דלק מחצבי]] כגון [[פחם]] ו[[נפט]]. תהליכים רבים בזיקוק מחצבים, דלקים מחצביים ובעיבוד מתכות כוללות תרכובות או סגסוגות המכילות שאריות של מתכות כבדות והללו עלולות להיפלט לאוויר.  
+
המקור העיקרי לפליטה וחשיפה למתכות כבדות הוא [[זיהום תעשייתי]], בעיקר ממקורות של תעשייה כבדה, לרבות [[זיהום אוויר]] ו[[זיהום מים]]. המתכות הכבדות מופיעות לא פעם כחלק מ[[עופרות]] ה[[כרייה|נכרות]] מהקרקע לשם הפקה של [[חומרי גלם]] אחרים וכן כשאריות ב[[דלק מחצבי]] כגון [[פחם]] ו[[נפט]]. תהליכים רבים בזיקוק מחצבים, דלקים מחצביים ובעיבוד מתכות כוללות תרכובות או סגסוגות המכילות שאריות של מתכות כבדות והללו עלולות להיפלט לאוויר.  
    
לדוגמה המקורות העיקריים ל[[זיהום אוויר בישראל]] ב[[כספית]] הן שריפת [[פחם]] בתחנות כוח (בחדרה ובאשקלון), שכן עופרת הפחם מכילה כמויות שונות של כספית. עוד כספית נפלטת ממפעלי עיבוד מתכת (בחיפה ובאשדוד) ועוד על ידי מפעלים המעבדים מינרלים ([[ייצור מלט ברמלה]], והפקת [[פוספט]] על ידי [[רותם אמפרט]]).  
 
לדוגמה המקורות העיקריים ל[[זיהום אוויר בישראל]] ב[[כספית]] הן שריפת [[פחם]] בתחנות כוח (בחדרה ובאשקלון), שכן עופרת הפחם מכילה כמויות שונות של כספית. עוד כספית נפלטת ממפעלי עיבוד מתכת (בחיפה ובאשדוד) ועוד על ידי מפעלים המעבדים מינרלים ([[ייצור מלט ברמלה]], והפקת [[פוספט]] על ידי [[רותם אמפרט]]).  
שורה 12: שורה 12:  
מקור נוסף לחשיפה למתכות כבדות, בעיקר בקרב עובדים, הוא שימוש בהן במסגרת תהליכים תעשייתיים שונים כגון טיפולים שונים במתכות. דבר כולל שימוש במתכות כבדות כחלק מסגסוגות מתכת, בתעשיית הציפויים, בתעשיית הסוללות, שימוש בתחומי תעשיות מוליכים למחצה ועוד.
 
מקור נוסף לחשיפה למתכות כבדות, בעיקר בקרב עובדים, הוא שימוש בהן במסגרת תהליכים תעשייתיים שונים כגון טיפולים שונים במתכות. דבר כולל שימוש במתכות כבדות כחלק מסגסוגות מתכת, בתעשיית הציפויים, בתעשיית הסוללות, שימוש בתחומי תעשיות מוליכים למחצה ועוד.
   −
בעבר הייתה חשיפה למתכות כבדות בקרב תעשייה קלה (כובענים לדוגמה נחשפו לכספית) ובקרב שימושים בבית או מכונות בתפוצה רחבה כגון [[עופרת]] כתוסף דלק במכוניות. אבל עם השנים נעשה ניסיון למצוא חלופות למתכות אלה ולרוב הצליחו לצמצם חשיפה זו (יוצאי דופן לדוגמה הן סוללות).
+
בעבר הייתה חשיפה למתכות כבדות בקרב תעשייה קלה (כובענים לדוגמה נחשפו ל[[כספית]]) ובקרב שימושים בבית או מכונות בתפוצה רחבה כגון [[עופרת]] כתוסף דלק במכוניות. אבל עם השנים נעשה ניסיון למצוא חלופות למתכות אלה ולרוב הצליחו לצמצם חשיפה זו (יוצאי דופן לדוגמה הן סוללות). עם זאת - החשיפה למתכות כבדות עלולה להמשך עשרות ואף מאות שנים לאחר הפסקת השימוש בהן היות והן לא מתפרקות לסביבה.  
    
בגלל הרעילות הגבוה שלהן והחשש לבריאות הציבור, מדינות רבות מנסות לצמצם את הפליטה של מתכות כבדות, ולנסות לעבור לטכנולוגיות שמפחיתות את השימוש בהן או נמנעות מהן כליל. לדוגמה דלק נטול עופרת, מדחומים ללא כספית וכו'. עם זאת המשך שימוש בחומרים ש[[כרייה|נכרים]] מבטן האדמה כרוך בהכרח בהפקת עופרות המכילות מתכות כבדות, ויש להיפטר מחומרים אלה בצורה כלשהי.  
 
בגלל הרעילות הגבוה שלהן והחשש לבריאות הציבור, מדינות רבות מנסות לצמצם את הפליטה של מתכות כבדות, ולנסות לעבור לטכנולוגיות שמפחיתות את השימוש בהן או נמנעות מהן כליל. לדוגמה דלק נטול עופרת, מדחומים ללא כספית וכו'. עם זאת המשך שימוש בחומרים ש[[כרייה|נכרים]] מבטן האדמה כרוך בהכרח בהפקת עופרות המכילות מתכות כבדות, ויש להיפטר מחומרים אלה בצורה כלשהי.  
שורה 19: שורה 19:     
חלק מהמתכות הכבדות אינן נשארות באוויר, או במים שאליהם הן נפלטו, אלא מתרכזות כ[[זיהום קרקע]] ו/או [[זיהום מים]]. משם המתכות עוברות [[הגברה ביולוגית]] במעלה שרשרת המזון, ויכולים לחשוף בני אדם לזיהום דרך [[זיהום במזון]] - במיוחד מזון מהחי. הדבר נוגע למתכות [[קדמיום]], [[ארסן]], [[עופרת]] ו[[כספית]].
 
חלק מהמתכות הכבדות אינן נשארות באוויר, או במים שאליהם הן נפלטו, אלא מתרכזות כ[[זיהום קרקע]] ו/או [[זיהום מים]]. משם המתכות עוברות [[הגברה ביולוגית]] במעלה שרשרת המזון, ויכולים לחשוף בני אדם לזיהום דרך [[זיהום במזון]] - במיוחד מזון מהחי. הדבר נוגע למתכות [[קדמיום]], [[ארסן]], [[עופרת]] ו[[כספית]].
 +
 +
===זיהום ארוך טוווח===
 +
זיהום ב[[עופרת]] מדגים כי זיהום עלול להתקיים עשרות ואף מאות שנים לאחר פליטתו. עופרת היתה נדירה מאד בטבע לפני התפתחות האדם והיא מופיעה ב[[ביוספרה]] רק באלפי השנים האחרונות כמעט אך ורק בגלל פעילות האדם, ובעיקר במהלך המאה ה-20 עקב שריפה של תוסף עופרת ל[[בנזין]] של [[מכוניות]], בשם tetra-ethyl. דבר זה הוביל להפצה של העופרת לאטמוספירה ומשם לכלל הסביבה.  מדידה של כמות העופרת בכלבי מחמד סקוטים וקנדיים הראתה עליה פי 80 בכמות העופרת בדם בעקבות המהפכה התעשייתית. מחקרים על שלדים גילו כי עומס העופרת שקיים כיום (נכון לשנת 2010) על בני אדם גבוה פי 500 עד פי 1000 לעומת אנשים שחיו לפני [[המהפכה התעשייתית|העידן התעשייתי]]. לפי הערכות כמות העופרת בדם לפני המהפכה התעשייתית היתה 0.016 מיליגרם לדציליטר (μg/dl) ואילו באיזורים מרוחקים בצפון ובדרום כדור הארץ בסוף שנות ה-80, רמות העופרת בדם היו בין 0.78  ל-3.20  מיליגרם לדציליטר.  הזיהום הכלל עולמי שנובע מפעילות אנושית והמחזור של עופרת בקרקע במים, ובאוויר ממשיך להיות היבט משמעותי גם היום למרות הפסקת השימוש בעופרת בדלקים.{{הערה|שם=WHO1|[http://www.who.int/ceh/publications/leadguidance.pdf הרעלות עופרת בילדים], ארגון הבריאות העולמי, 2010, ISBN 978 92 4 150033 3}}
    
==השפעות בריאותיות של מתכות כבדות==
 
==השפעות בריאותיות של מתכות כבדות==

תפריט ניווט