שינויים

'''מתכות כבדות''' (Heavy metal) הוא מונח שמתייחס למספר הגדרות של תת קבוצה של מתכות בעלות משקל סגולי גבוה ורעילות.  

'''מתכות כבדות''' (באנגלית: '''Heavy metal''') הוא מונח שמתייחס למספר הגדרות של תת קבוצה של מתכות בעלות משקל סגולי גבוה ורעילות. המונח נחשב לפעמים כמטעה וקיים מונח חלופי של '''מתכות רעילות''' אבל גם לגביו אין קונצנזוס מדעי והגדרה אחידה. יש מספר הגדרות שחלקן יכולות לכלול יסודות כימיים קלי משקל ולא לכלול כמה מתכות כבדות. לרוב נכללים במונח מתכות כמו [[עופרת]], [[כספית]], [[אבץ]] ו[[קדמיום]] שגורמים ל[[זיהום מים]] ולבעיות סביבתיות ובריאותיות רבות.  

 

המונח נחשב לפעמים כמטעה וקיים מונח חלופי של '''מתכות רעילות''' אבל גם לגביו אין קונצנזוס מדעי והגדרה אחידה.  

 

יש מספר הגדרות שחלקן יכולות לכלול יסודות כימיים קלי משקל ולא לכלול כמה מתכות כבדות. לרוב נכללים במונח מתכות כמו [[עופרת]], [[כספית]], [[אבץ]] ו[[קדמיום]] שגורמים ל[[זיהום מים]] ולבעיות סביבתיות ובריאותיות רבות.  

על פי ההגדרה הנפוצה ביותר, מתכות כבדות הן כל היסודות בין נחושת לביסמוט שמשקלם הסגולי עולה על 4.0. אורגניזמים חיים צריכים כמויות זעירות של חלק מהמתכות האלו, ביניהן: קובלט, [[נחושת]], [[מגנזיום]], מוליבדן, ונדיום, [[אבץ]] ו[[סטרונציום]]; אבל כמויות גבוהות של יסודות אלו הן רעילות לכל יצור חי. מתכות אחרות כמו [[קדמיום]], [[כספית]] ו[[עופרת]] אינן נחוצות כלל לקיומו של אורגניזם, וכאשר הן מצטברות בגופם של אורגניזמים רבים הן רעילות להם.

על פי ההגדרה הנפוצה ביותר, מתכות כבדות הן כל היסודות בין נחושת לביסמוט שמשקלם הסגולי עולה על 4.0. אורגניזמים חיים צריכים כמויות זעירות של חלק מהמתכות האלו, ביניהן: קובלט, [[נחושת]], [[מגנזיום]], מוליבדן, ונדיום, [[אבץ]] ו[[סטרונציום]]; אבל כמויות גבוהות של יסודות אלו הן רעילות לכל יצור חי. מתכות אחרות כמו [[קדמיום]], [[כספית]] ו[[עופרת]] אינן נחוצות כלל לקיומו של אורגניזם, וכאשר הן מצטברות בגופם של אורגניזמים רבים הן רעילות להם.

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''פליטות לאוויר (ק"ג)'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''פליטות לאוויר (ק"ג)'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''פליטות לשפכים ולים (ק"ג)'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''פליטות לשפכים ולים (ק"ג)'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סה"כ (ק"ג)'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סה"כ (ק"ג)'''

|-

|-

| [[עופרת]]||601.6||1,182.1||1,783.7

| [[עופרת]]||601.6||1,182.1||1,783.7

לפי דיווחי המפעלים, נכון לשנת 2012, המפעלים בישראל פלטו לאוויר כמות [[קדמיום]] בכמות כוללת של 142 ק"ג לשנה. מקורות הפליטה העיקריים כללות את [[יהודה פלדות]] באשדוד, [[חוד אסף פלדה]] בעכו, תחנת הכוח בגזר של חברת החשמל, מפעלי ים המלח במישור סדום, ופניציה תעשיות זכוכית שטוחה בנצרת עילית. באותה שנה שפכו מפעלי תעשייה קדמיום לשפכים לים בכמות כוללת של 193 ק"ג לשנה. מפעלים שפלטו קדמיום בצורה זו כוללים חיפה כימיקלים דרום בע"מ (במפעלי רותם), מכון טיהור שפכים של חדרה, שפד"ן, ודשנים וחמרים כימיים וצפוי מתכות - עמק זבולון בקריית אתא  [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]

לפי דיווחי המפעלים, נכון לשנת 2012, המפעלים בישראל פלטו לאוויר כמות [[קדמיום]] בכמות כוללת של 142 ק"ג לשנה. מקורות הפליטה העיקריים כללות את [[יהודה פלדות]] באשדוד, [[חוד אסף פלדה]] בעכו, תחנת הכוח בגזר של חברת החשמל, מפעלי ים המלח במישור סדום, ופניציה תעשיות זכוכית שטוחה בנצרת עילית. באותה שנה שפכו מפעלי תעשייה קדמיום לשפכים לים בכמות כוללת של 193 ק"ג לשנה. מפעלים שפלטו קדמיום בצורה זו כוללים חיפה כימיקלים דרום בע"מ (במפעלי רותם), מכון טיהור שפכים של חדרה, שפד"ן, ודשנים וחמרים כימיים וצפוי מתכות - עמק זבולון בקריית אתא  [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]

רוב הכרום שש-ערכי הנפלט בישראל מקורו בשריפת פחם ודלקים מחצביים אחרים בתחנות כוח של חברת החשמל. נכון לשנת 2012 נפלטו סה"כ 472 ק"ג מתחנות חשמל - 400 ק"ג של כרום-שש ערכי על ידי תחנת הכוח רבין בחדרה, 40 ק"ג בתחנה בגזר, 17 ק"ג בתחנת הכוח אשכול, 8 ק"ג בתחנת כוח ברמת חובב, עוד נפלט כרום כזה בבתחנת הכוח רוטנברג באשקלון ובתחנת הכוח בצפית. עוד 13 ק"ג של כרום שש ערכי נפלטו באותה שנה על ידי "ש.ח. ציפוי אל חלד (2000) בע"מ", מפעל ציפוי מתכות בחיפה, ועוד 2 ק"ג על ידי מפעלי ים המלח. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]

רוב הכרום שש-ערכי הנפלט בישראל מקורו בשריפת פחם ודלקים מחצביים אחרים בתחנות כוח של חברת החשמל. נכון לשנת 2012 נפלטו סה"כ 472 ק"ג מתחנות חשמל - 400 ק"ג של כרום-שש ערכי על ידי תחנת הכוח רבין בחדרה, 40 ק"ג בתחנה בגזר, 17 ק"ג בתחנת הכוח אשכול, 8 ק"ג בתחנת כוח ברמת חובב, עוד נפלט כרום כזה בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון ובתחנת הכוח בצפית. עוד 13 ק"ג של כרום שש ערכי נפלטו באותה שנה על ידי "ש.ח. ציפוי אל חלד (2000) בע"מ", מפעל ציפוי מתכות בחיפה, ועוד 2 ק"ג על ידי מפעלי ים המלח. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]

===זיהום קרקע באיזור הצפון===

===זיהום קרקע באיזור הצפון===

[[קובץ:זיהום קרקע במתכות כבדות בגליל המערבי ישראל.PNG|400px|ממוזער|ריכוזים חריגים של [[זיהום קרקע בישראל|מתכות כבדות בקרקע]] באיזור חיפה והגליל, 2009. הנקודות האדומות מצביעות על ריכוזים גבוהים שהגיעו ממקור אנושי]]

[[קובץ:זיהום קרקע במתכות כבדות בגליל המערבי ישראל.PNG|400px|ממוזער|ריכוזים חריגים של [[זיהום קרקע בישראל|מתכות כבדות בקרקע]] באיזור חיפה והגליל, 2009. הנקודות האדומות מצביעות על ריכוזים גבוהים שהגיעו ממקור אנושי]]

בשנת 2016, בעקבות שערורייה תקשורתית סביב [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה, חשף Ynet  את הסקר הגאולוגי שבוצע באיזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן ואשר תעד מקרים רבים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] במתכות כבדות.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref> "סקר גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל", של המכון הגאולוגי, הוכן בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, ומצא ריכוזים חריגים של מתכות כבדות ומסוכנות כולל [[ארסן]], [[אורניום]], [[כרום]], [[עופרת]], [[קדמיום]], [[ניקל]] ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר באיזור הקריות ובקרבת עכו ונהריה - במקומות קרובים לאיזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1650 קילומטרים רבועים וכלל 1,823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות. <ref name="shirav_2009">[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref>

בשנת 2016, בעקבות שערורייה תקשורתית סביב [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה, חשף Ynet  את הסקר הגאולוגי שבוצע באיזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן ואשר תעד מקרים רבים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] במתכות כבדות.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref> "סקר גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל", של המכון הגאולוגי, הוכן בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, ומצא ריכוזים חריגים של מתכות כבדות ומסוכנות כולל [[ארסן]], [[אורניום]], [[כרום]], [[עופרת]], [[קדמיום]], [[ניקל]] ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר באיזור הקריות ובקרבת עכו ונהריה - במקומות קרובים לאיזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1,650 קילומטרים רבועים וכלל 1,823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות. <ref name="shirav_2009">[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref>

נמצאו מספר אתרים בעלי ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות בקרקע שמקורם בפעילות אנושית <ref name="shirav_2009"/>:

נמצאו מספר אתרים בעלי ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות בקרקע שמקורם בפעילות אנושית <ref name="shirav_2009"/>:

* בחלק העליון של נחל געתון בקרבת מעלות ומעונה, קרוב לוודאי עקב סילוק לא מוסדר של פסולת.  

* בחלק העליון של נחל געתון בקרבת מעלות ומעונה, קרוב לוודאי עקב סילוק לא מוסדר של פסולת.  

ריכוזים של מזהמים באיזורים הבנויים של חיפה, טבעון, עורף הקריות ואזור עכו מוסבר על ידי פליטת [[זיהום האוויר בחיפה|זיהום אוויר]] ממושך של [[זיהום תעשייתי|מפעלי תעשייה]] שונים (כולל שריפת דלקים, מחזור מתכות וכו'). לפי הערכות על סמך מדידות נקדותיות במפעלי האיזור, המפעלים זיהמו את הקרקע במאות עד אלפי טונות של אבק עם מתכות שונות במהלך שנות ה-80 וה-90, וכמות האבק ששקעה באיזור היא 5-6 טונות לקילומטר רבוע בכל שנה.  

ריכוזים של מזהמים באיזורים הבנויים של חיפה, טבעון, עורף הקריות ואזור עכו מוסבר על ידי פליטת [[זיהום האוויר בחיפה|זיהום אוויר]] ממושך של [[זיהום תעשייתי|מפעלי תעשייה]] שונים (כולל שריפת דלקים, מחזור מתכות וכו'). לפי הערכות על סמך מדידות נקודתיות במפעלי האיזור, המפעלים זיהמו את הקרקע במאות עד אלפי טונות של אבק עם מתכות שונות במהלך שנות ה-80 וה-90, וכמות האבק ששקעה באיזור היא 5-6 טונות לקילומטר רבוע בכל שנה.  

<ref name="shirav_2009"/>

<ref name="shirav_2009"/>

* [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx מפל"ס - מרשם פליטות לסביבה] של מפעלים מזהמים, [[המשרד להגנת הסביבה]]

* [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx מפל"ס - מרשם פליטות לסביבה] של מפעלים מזהמים, [[המשרד להגנת הסביבה]]

* [http://www.zamirshalita.com/how-to-survive-in-polution-enviroment#TOC-34 זיהום סביבתי במתכות והשפעתו] על חשיפה והשפעות בריאותיות של מתכות כבדות וקלות, ד"ר זמיר שליט"א

* [http://www.zamirshalita.com/how-to-survive-in-polution-enviroment#TOC-34 זיהום סביבתי במתכות והשפעתו] על חשיפה והשפעות בריאותיות של מתכות כבדות וקלות, ד"ר זמיר שליט"א

* [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1179104 זיהום פי 2,000 מהתקן בקרקע בבית הכרם בירושלים] (זיהום במתכות כבדות) ניר חסון, הארץ, 03.07.2011

* [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1179104 זיהום פי 2,000 מהתקן בקרקע בבית הכרם בירושלים] (זיהום במתכות כבדות) ניר חסון, הארץ, 3.7.2011

* [https://docs.google.com/file/d/0B6ixvTVhWr1YU3dEaWtVSnY4eHJ2Z0R6dU5kNzBuVlRhSV9N/ זיהום במתכות כבדות בישראל 2012] לפי דיווחי המפעלים למפל"ס

* [https://docs.google.com/file/d/0B6ixvTVhWr1YU3dEaWtVSnY4eHJ2Z0R6dU5kNzBuVlRhSV9N/ זיהום במתכות כבדות בישראל 2012] לפי דיווחי המפעלים למפל"ס

* [http://www.phc.org.il/%d7%a0%d7%9e%d7%9c-%d7%97%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%90%d7%97%d7%93-%d7%9e%d7%9e%d7%96%d7%94%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d/ נמל חיפה הוא אחד ממזהמי האוויר הגדולים במפרץ] על זיהום במתכות כבדות מאוניות. [[ הקואליציה לבריאות הציבור]], 13.08.2014

* [http://www.phc.org.il/%d7%a0%d7%9e%d7%9c-%d7%97%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%90%d7%97%d7%93-%d7%9e%d7%9e%d7%96%d7%94%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d/ נמל חיפה הוא אחד ממזהמי האוויר הגדולים במפרץ] על זיהום במתכות כבדות מאוניות. [[ הקואליציה לבריאות הציבור]], 13.8.2014

* [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S187661021200015X Heavy Metal Pollution of Soils in the Site of a Retired Paint and Ink Factory] Energy Procedia, Volume 16, Part A, 2012,  

* [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S187661021200015X Heavy Metal Pollution of Soils in the Site of a Retired Paint and Ink Factory] Energy Procedia, Volume 16, Part A, 2012,  

* אילנה קוריאל, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4832546,00.html 74 אלף שקל קנס על הזרמת מתכות כבדות לביוב], וואינט, 24.7.2016

* אילנה קוריאל, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4832546,00.html 74 אלף שקל קנס על הזרמת מתכות כבדות לביוב], וואינט, 24.7.2016

;מתכות כבדות במזון:

;מתכות כבדות במזון:

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/heavy_metals.aspx מתכות כבדות במזון] שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/heavy_metals.aspx מתכות כבדות במזון] שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/Documents/Regulations/Reg_01022007.pdf עדכון קווים מנחים לכמות מרבית של מתכות כבדות במזון], שירות המזון הארצי, משרד הבריאות,  13/1/2009

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/Documents/Regulations/Reg_01022007.pdf עדכון קווים מנחים לכמות מרבית של מתכות כבדות במזון], שירות המזון הארצי, משרד הבריאות,  13.1.2009

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136 כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים] נטע אחיטוב, הארץ, 13.07.2012

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136 כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים] נטע אחיטוב, הארץ, 13.7.2012

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1940576 איך מכרו לנו תוצרת חקלאית שגדלה בדשן עם פסולת רדיואקטיבית ומתכות כבדות] נטע אחיטוב, הארץ, 28.02.2013  

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1940576 איך מכרו לנו תוצרת חקלאית שגדלה בדשן עם פסולת רדיואקטיבית ומתכות כבדות] נטע אחיטוב, הארץ, 28.2.2013  

* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.2053541 דו"ח: מתכות ותרופות נמצאו במזון מן החי המשווק בישראל] דן אבן, הארץ, 23.06.2013  

* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.2053541 דו"ח: מתכות ותרופות נמצאו במזון מן החי המשווק בישראל] דן אבן, הארץ, 23.6.2013  

* יריב גלבוע, [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267 דגים - המזון המזוהם ביותר] בביטאון תנועת הצמחונים והטבעונים בישראל, "טבע-און ובריאות", בחוברות 121-124. 2003, באתר [[אנונימוס]].  

* יריב גלבוע, [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267 דגים - המזון המזוהם ביותר] בביטאון תנועת הצמחונים והטבעונים בישראל, "טבע-און ובריאות", בחוברות 121-124. 2003, באתר [[אנונימוס]].  

* ברק חרות ואחרים,  [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010

* ברק חרות ואחרים,  [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010