שינויים

חלק מהמתכות הכבדות אינן נשארות באוויר, או במים שאליהם הן נפלטו, אלא מתרכזות כ[[זיהום קרקע]] ו/או [[זיהום מים]]. משם המתכות עוברות [[הגברה ביולוגית]] במעלה שרשרת המזון, ויכולים לחשוף בני אדם לזיהום דרך [[זיהום במזון]] - במיוחד מזון מהחי. הדבר נוגע למתכות [[קדמיום]], [[ארסן]], [[עופרת]] ו[[כספית]].

חלק מהמתכות הכבדות אינן נשארות באוויר, או במים שאליהם הן נפלטו, אלא מתרכזות כ[[זיהום קרקע]] ו/או [[זיהום מים]]. משם המתכות עוברות [[הגברה ביולוגית]] במעלה שרשרת המזון, ויכולים לחשוף בני אדם לזיהום דרך [[זיהום במזון]] - במיוחד מזון מהחי. הדבר נוגע למתכות [[קדמיום]], [[ארסן]], [[עופרת]] ו[[כספית]].

===זיהום ארוך טוווח===

===זיהום ארוך טווח===

זיהום ב[[עופרת]] מדגים כי זיהום עלול להתקיים עשרות ואף מאות שנים לאחר פליטתו. עופרת היתה נדירה מאד בטבע לפני התפתחות האדם והיא מופיעה ב[[ביוספרה]] רק באלפי השנים האחרונות כמעט אך ורק בגלל פעילות האדם, ובעיקר במהלך המאה ה-20 עקב שריפה של תוסף עופרת ל[[בנזין]] של [[מכוניות]], בשם tetra-ethyl. דבר זה הוביל להפצה של העופרת לאטמוספירה ומשם לכלל הסביבה.  מדידה של כמות העופרת בכלבי מחמד סקוטים וקנדיים הראתה עליה פי 80 בכמות העופרת בדם בעקבות המהפכה התעשייתית. מחקרים על שלדים גילו כי עומס העופרת שקיים כיום (נכון לשנת 2010) על בני אדם גבוה פי 500 עד פי 1000 לעומת אנשים שחיו לפני [[המהפכה התעשייתית|העידן התעשייתי]]. לפי הערכות כמות העופרת בדם לפני המהפכה התעשייתית היתה 0.016 מיליגרם לדציליטר (μg/dl) ואילו באיזורים מרוחקים בצפון ובדרום כדור הארץ בסוף שנות ה-80, רמות העופרת בדם היו בין 0.78  ל-3.20  מיליגרם לדציליטר.  הזיהום הכלל עולמי שנובע מפעילות אנושית והמחזור של עופרת בקרקע במים, ובאוויר ממשיך להיות היבט משמעותי גם היום למרות הפסקת השימוש בעופרת בדלקים.{{הערה|שם=WHO1|[http://www.who.int/ceh/publications/leadguidance.pdf הרעלות עופרת בילדים], ארגון הבריאות העולמי, 2010, ISBN 978 92 4 150033 3}}

זיהום ב[[עופרת]] מדגים כי זיהום עלול להתקיים עשרות ואף מאות שנים לאחר פליטתו. עופרת הייתה נדירה מאד בטבע לפני התפתחות האדם והיא מופיעה ב[[ביוספרה]] רק באלפי השנים האחרונות כמעט אך ורק בגלל פעילות האדם, ובעיקר במהלך המאה ה-20 עקב שריפה של תוסף עופרת ל[[בנזין]] של [[מכוניות]], בשם Tetra-ethyl. דבר זה הוביל להפצה של העופרת לאטמוספירה ומשם לכלל הסביבה.  מדידה של כמות העופרת בכלבי מחמד סקוטים וקנדיים הראתה עליה פי 80 בכמות העופרת בדם בעקבות המהפכה התעשייתית. מחקרים על שלדים גילו כי עומס העופרת שקיים כיום (נכון לשנת 2010) על בני אדם גבוה פי 500 עד פי 1,000 לעומת אנשים שחיו לפני [[המהפכה התעשייתית|העידן התעשייתי]]. לפי הערכות כמות העופרת בדם לפני המהפכה התעשייתית הייתה 0.016 מיליגרם לדציליטר (μg/dl) ואילו באיזורים מרוחקים בצפון ובדרום כדור הארץ בסוף שנות ה-80, רמות העופרת בדם היו בין 0.78  ל-3.20  מיליגרם לדציליטר.  הזיהום הכלל עולמי שנובע מפעילות אנושית והמחזור של עופרת בקרקע במים, ובאוויר ממשיך להיות היבט משמעותי גם היום למרות הפסקת השימוש בעופרת בדלקים.{{הערה|שם=WHO1|[http://www.who.int/ceh/publications/leadguidance.pdf הרעלות עופרת בילדים], ארגון הבריאות העולמי, 2010, ISBN 978 92 4 150033 3}}

==השפעות בריאותיות של מתכות כבדות==

==השפעות בריאותיות של מתכות כבדות==